זוכרים את מפלגת הגימלאים? זו שעלתה לאוויר קצת אחרי הגירוש ומותה של שינוי, ואחר כך הפכה לחלק בלתי נפרד מקדימה בענייני השמאל השונים?
ובכן, לעולם החרדי הייתה הזדמנות להעלות עוד מנדט-שניים מחוץ למעגל הטבעי שלו: נץ.
מיכאל בן ארי הצבע לאורך השנים שלו בכנסת בהצבעות החשובות שלהם 1/1 עם החרדים האשכנזים, וגם עם אריה אלדד אפשר היה להגיע להסכם סביר.
השלישי שלהם (שלא היה לו סיכוי להיכנס) הוא עו"ד אב"ג המפורסם שעכשיו מייצג חרדי נגד שוטר שהכה אותו.
מיכאל בן ארי נמצא ב"גבעת הצעקות". הוא לא הצליח לקדם ולא היה מצליח לקדם שום דבר כמעט, אבל זה עדיין לא אומר שהוא היה מיותר. עצם קיומו כסמן קיצוני היה הופך את ה"בית" ל"מתונים", ועל הדרך שופך עליהם אש וגופרית שהייתה מקשה עליהם לפזול שמאלה.
העולם החרדי היה צריך לתרום לו בערך חצי מנדט, מה שהיה אולי פוגע במנדט השביעי של האשכנזים אבל התועלת האפקטיבית שלו בלחץ על בנט וחבריו הייתה פי כמה מעוד חרדי אחד.
היום כולם להיות ב"מרכז". מרכז כפי שלמדתי בשיעורי מתמטיקה בתיכון הוא פשוט נקודת האמצע בין 2 קצוות, וצריך את המשוגע שידחוף אותו ימינה...
אז לא היה להם שכל, ועכשיו הם אוכלים אותה. גם בגלל שהם תמכו בכל מיני סוגים של סוציאליזם ו"שוויון" כדי לגרד עוד כמה שקלים, אלא שעכשיו מצפה מהם עיקרון השוויון ל"שוויון" בנטל.
(אני בכלל לא הצבעתי למיכאל בן ארי, וגם לא לנפתלי בנט וחבריו - אני מאמין במהלכי עומק אחרים
ואני כמובן מתנגד לגיוס בכפיה, של כולם)




