אני לא יודעת לייעץ לך.. אבל כן הייתי רוצה להמליץ לך להכין את הילד עד כמה שאפשר...
האירוע הזה מאוד מאוד מלחיץ אותם.. ילדים ממש בוכים ונכנסים להיסטריה ולא נהנים בכלל מכל החגיגה...
אז עד כמה שאת יכולה להכין אותו, נראה לי שכדאי לך להשקיע בזה מאוד (אני כמובן לא מכירה את הבן שלך, ואולי הוא ממש יזרום עם זה, אבל אני מדברת ממה שקורה בהרבה מקרים).
לפני חודש בערך סיפרנו את הבכור שלנו, וחיפשתי ספר על "חלאקה" כדי להכין אותו לזה.. ולא מצאתי.. ופתאום בשבוע שעבר כשהסתובבתי באותה חנות - ראיתי שיש שם ספר על זה, נראה ממש חמוד!! אני ממליצה לך לקנות לו...
כשאני לא מצאתי ספר אז הראיתי לו ביוטיוב סרטונים של חלאקה שעשו לילדים אחרים, כדי שידע מה הולך להיות (רק שימי לב כמה הילדים שם מבוהלים בסרטונים האלה..). זו הייתה באמת הכנה מעולה, והוא הבין בערך מה קורה.. הראיתי לו בעיקר סרטונים של ילדים במספרה כי זה מה שתוכנן בשבילו (אנחנו החלטנו לספר אותו במספרה, בלי דודים ובלי סבים וסבתות, כי הוא מאוד רגיש ולא רצינו שתהייה לו חוויה שלילית מהלחץ).

בקיצור, ההמלצה שלי היא בעיקר להכין אותו לכל זה..

ב"הצלחה, ומזל טוב!

נ"ב: גם אנחנו עשינו לו צילומים לפני התספורת, זו חוויה למי שאוהב את זה אבל הוצאה לא קטנה.. (אצלנו זו הייתה מתנה מסבתא..)

תודה על ההמלצה אי אמת אחשוף אותו לסרטון בכדי שיבין יותר

מבחינת דיבור אני מסבירה לו והוא יודע לענות מה יעשו לו ביומולדת..

ויש ילד בגן שכבר מסופר והוא החזיק צמה של חבר מוחשית ביד 

עם תמונה (ציור) של ילד עוד לא מסופר, שלובש ציצית שכתוב עליה "אני בן שלוש". לא יודעת מה ההוצאה.. ראיתי אותו בחנות יודאיקה..
זה מעולה שיש לו כבר ילד מסופר בגן.. אצלנו הוא הגדול ואין עוד אף אחד שהסתפר.. עד היום קשה לשים לו את הכיפה על הראש ושישאר איתה.. כי הוא היחיד ולא מבין מה הקטע

אולי זה יעזור?-

http://www.kipa.co.il/ask/show/147565-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D---%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%94

גם אנחנו ראינו יחד סרטונים, אבל הקפדתי דווקא לא כאלה שמראים ילדים מפוחדים... דווקא את הזורמים והשמחים יותר...

נראה לי הכנה מעולה.

גם הראנו לו איך אני מספרת את אבא, ושזה ממש נעים לו בראש... (נכון נעים לך אבא?...)

בחלאקה עצמו היו לנו המון תכנונים, חצי מהם קרו בסוף. מה שנראה לי צריך, זה לבוא עם המון המון זרימה, כי באמת מה שחשוב שזו תהיה חוויה טובה לילד.

אם רוצים ללכת לרבנים - לא יותר מידי, שלא יעמיס על הילד.

ובטקס עצמו, הילד החזיק סוכריות, וכל אחד גזר לו תלתל וקיבל סוכריה. ובסוף סיפרנו אותו.

יש גם חוברת של הרב מנחם בורשטיין על חלאקה, לא יודעת איך להשיג אותה.

ובעיקר - המון תפילות, שיהיה לילד טוב ושמח, שישתף פעולה, ושיחרט לו כדבר חיובי וירבה בליבו אהבה לתורה...

כן?!

רק הסבתי את תשומת לבה לעניין..

סיפרנו אותו בלילה שלפני... סתם כי טכנית זה מה שהתאפשר, בדיעבד ממש שמחתי מזה. ילדים נוטים הרבה פעמים להילחץ מכל הרעש וההמולה, ואז לא להסכים להסתפר...אז אם אתם מתכננים לעשות מסיבה גדולה, כל אחד גוזר תלתל וכו, ואז הולכים לספר - קחי בחשבון שזה עלול להיות לו קשה. אני מכירה מישהי שעשו לילד מסיבה גדולה בערב, ורק למחרת סיפרו אותו "באמת"... יכול להיות רעיון טוב לנתק בין ה"בלאגן" והמסיבה. (אפשר גם למשל להתחיל את הטקס רק עם מי שגוזר תלתל - סבא, רב וכד' - ואז ללכת להסתפר. ורק אח"כ לעשות את המסיבה).

אנחנו הכנו אותיות  מבצק על עוגה בצורת ספר תורה. מרחנו לו עליהן דבש והוא ליקק (אפשר גם פשוט לעשות אותיות עם קרם על עוגה) - שיהיו אותיות התורה עריבות לפיו. הוא לבש ציצית - פעם ראשונה -ובירך. וקיבל מתנות מדודים וחברים והיה אוכל טעים... זה היה מאוד מרגש.

היה מהמם. הלכנו לרשב"י, ושם הוא קרא את האותיות. טוב, לא ממש קרא, אבא שלו אמר "א' קמץ- אה" והילד חזר אחריו, ככה את כל האותיות.  ובכל אות טיפטפנו לו דבש על האות והוא ליקק אותה (הא ממש התלהב) . האותיות נכתבו על דף מנוילן.

אצלנו, בחבד, גם נוהגים להדפיס ולניילן את הדף הראשון של ספר התניא, ולמרוח דבש והילד מלקק אותו.

ואח"כ גזרנו לא את השיער (היינו בערך 15 אנשים), והלכנו למסעדה בצפת.

אם את רוצה פירוט אני אשמח לעזור

בחלאקה הוא ליקק את האותיות ו'קרא' אותן

ולמחרת, בטקס כניסה לחיידר, הוא ליקק גם את הדף הראשון בספר התניא.

כדאי כבר מעכשיו לטפטף לו שהוא מעט יהיה גדול ויגזרו לו את השיער ("כמו של אבא"). ורק לילדיחם גדולים גוזרים את השיער וכו' וכט'

ללמוד אותיות ראשונות מספר התניא- זו סגולה ליראת שמים.

דבש שמים על אותיות הא"ב- וזה מנהג כללי ולאו דווקא של חב"ד.

כנראה מישהו החליט לשלב בין השניים- כי אין לכך מקור.

אנחנו לקחנו את בננו אז בזמנו להרב מרדכי אליהו זצ"ל וצילמנו תמונות ותאמיני לי זה התמונות שהילד שלי הכי שמח שהוא ראה אותם ולא סתם תמונות שהוא בן  שלוש באיזה אלבום גדול 

נראה לי בעיקר זה ההכנה הנפשית מראש לילד , שזה יום חשוב כי הוא כבר גדול ויכול לעשות הרבה מצוות

אנחנו הראנו לבנים שלנו איך מספרים אמא מספרת את אבא וכמה שזה סבבה.

לבנתיים תמיד עשינו בבית ככה שזה במקום מוכר- אז אני לא יודעת איך זה עובד כשנמצאים אצל קברי צדיקים.

דבר חשוב שנראה לי שהיה טוב לבנים שלנו- אצלנו הילד עומד על כסא ואז כל אחד במשפחה בא לגוזר מעט שיער והילד מחזיק קערה עם ממתק ונותן מעט למי שגוזר.

פעם הכנתי עוגיות בצורת א"ב עם אבקת סוכר וזה היה ממש נחמד.- את העוגיות או חלקן אפשר להכין ביחד עם הילד וזה מעיין הכנה.

חשוב שהמספרים יהיו מספרים לשיער- אחרת זה כואב כשמספרים!!!

ממש חשוב מי שמשאיר פאות-לעשות קוקויות מהאזסור שיער של הפאות כדי שלא יגזרו בטעות ע"י אחד מהמשפחה כשגוזרים עם המספרים.

אנחנו גם מלקקים את האותיות בדבש, כתבתי את הא"ב בצבעים צבעוניים וניילנתי - ככה שאפשר לשטוף וזה טוב לעוד פעמיים לילדים הבאים.

קניתי ציצית שכתוב עליו אני בן 3 והוא בירך ולבש אותו.

וכמובן עוגת שוקולד בצורת ספר תורה.

מתנות- יש ספר על החלאקה כמו שכתבו כאן ממש מתוק בכל חנות ספרים של דוסים...אפילו בספריה העירונית אצלנו ראיתי

קיבלנו מסבא וסבתא את הבובה שימעל'ה שאומרת ק.שמע ומודה אני ואת הספר שלום לך אורחת

מזל טוב מזל טוב

המון הצלחה

הכנו הרבה זמן קודם את הילד בערך חצי שנה קודם והסברנו של(שםשלו..) "כל הדודים יקחו

מספרים ויגזרו קצת מהשיער שלך ובבית בעזרת אבא יעשה תספורת על כל הראש כמו שתמיד

אבא עושה לעצמו וכמו שסבא עושה לעצמו "וכו' והילד ממש נהנה ביום השמחה הוא ממש לא פחד!

והיה מאושר שכל אחד ניגש וגוזר לו משערו והכנו עוגה יפה בצורת ציצית ואמרו פסוקים וקיבל מתנות וכמובן כיפה על הראש וציצית והיה ממש נחמד!!

הטקס עצמו היה פשוט צילמנו כל אחד שגוזר פלוס ברכת ציצית פעם ראשונה פלוס פסוקים של הרבי

וחילקנו מזונות ושתיה!!

טיפים:

כפי שציינתי לספר מוקדם על הטקס זה מעודד את הילד לשיתוף פעולה!

לא לשכוח להשכיב את הילד מוקדם זה נותן הרבה לטקס שהילד עירני בארוע עצמו!!

ניתן לחלק חוברת או סיפרון לכל אחד מהבאים המדבר על הארוע וחשיבותו (יש ספר המאגד את התספורת והן את ההכנסה לחידר. בספרון אחד ומסביר מה הטעמים והמנהג הקיים!!)

אפשר לעשות סעודה אחרי מן "שבת אחים גם יחד"!! או חלוקת מזונות ושתיה!

ניתן להסריט את האירוע בווידאו או לצלם !!

שיהיה בשעה טובה ובשמחה!!

 770מ  לגבי הספרון מה שמו והיכן ניתן להשיגו

אנו אכן מדברים ומספרים מה יהיה 

אך אני לא בעד שכ"כ הרבה ידיים יגזרו אלא רק הרב חתיכה ואח"כ תספורת במספרה 

אשמח להמלצות איפה יש מספרת ילדים מומלצת..

לגבי האותיות הוא ילמד רק שנה הבאה בתלמוד תורה והוא לא מכיר אותם כרגע בשביל לשתף פעולה

אך ללקק דבש מדף אכיל נשמע מאוד נחמד

לגבי הספרים אלך לחפש אותם

מומין אמא - מה זה שלום לך אורחת?

kht,-תמונות אצל צדיק מאוד חשוב בעיני ואכן זכיתם.. אצלנו מרן עובדיה זצוקללה היה הסנדק שלו ולכן מאוד חשוב לנו להתברך ע"י צדיק

ואולי זה באמת יהיה ביום נפרד

רעיונות לעוגה אולי ספר תורה אולי ספרת 3 זה לא מלחיץ אותי אני יצירתית גם ככה..

ועיצובית - שיהיה במזל טוב גם לכם

פשוט עוגה מרובעת,

חותכים קצת בפינה ולמעלה באמצע לצאורון, מכסים בקצפת לבנה,

ציציות אפשר עם חוטים בפינות.

-יש כל מיני תפילות שאומרים,

אבל הכל- רק מנהג, ומה שתעשו יהיה מצויין!

אנחנו הלכנו לרב, וזה היה העיקר,

ועד היום הוא זוכר מי הרב שגזר לו בחלאקה (הרב שמואל אליהו שליט"א)

ובכל פעם שרואים אותו הוא מזדהה ומאד גאה

 אפשערנעש תרגום מאידיש -  תספורת ואפשר לקנות אותו בבתי חב"ד באזורך או

הנה לך לינק מהאינטרנט: http://chabadshop.com/?template=prod&prod_id=5561

מדבר בשפה ברורה ונעימה וכמובן בעברית רק הכותרת באידיש. (יש גם תמונה של הרבי מליובאויטש על הכריכה)

לגבי תספורת מספר זה קצת בעיתי אלא אם כן הילד לא מפחד "מהמכונה" ה"איומה" של הספר!!

ילדים בדרך כלל מפחדים מהמכונה הזאת ולא יודעים איך זה עובד וכו'. אז לפי דעתי זה קצת יפחיד את הקטן במיוחד אם הוא מישהו זר ולא קרוב משפחה כמו אבא או דוד. וגם פעם ראשונה כו'.

אך גם מאד תלוי גם לפי האופי של הילד!!

לגבי ליקוק דבש בדרך כלל  עושים זאת בהכנסה לחידר ולא בתיספורת לילד! !

בהצלחה רבה ! אם יש עוד שאלות ואוכל לענות בשמחה אני כאן!

לא חייבים בפעם הראשונה לספר ממש עם מכונה... אפשר רק עם מספריים.. שיהיה כמעט כמו קצוץ, רק קצת יותר ארוך...
ואם את חוששת שהילד באמת יילחץ מהרעיון אז תדעי שיש מספרות לילדים.. אנחנו לקחנו אותו לספרה של ילדים, זה ממש ידידותי!!! אם תרצי אני אפרט לך.. ואת גם יכולה לחפש על זה בגוגל וביוטיוב... אנחנו ממש שמחנו שלקחנו אותו לשם.... הייתה אווירה רגועה ונעימה

זה ספר שאני גדלתי עליו כשהייתי קטנה

יש בו שירים קצרים וסיפורים לפי חגי השנה

יצא גם דיסק לצפייה לפני כמה שנים שמבוסס על חלק מהשירים שכתובים בספר

אני אוהבת מאוד את הספר

ולגבי האותיות הוא לא חייב לדעת אותם אפשר להגיד אות והוא חוזר ומלקלק

הרעיון שהא"ב הם אותיות קדושות של התורה הקדושה

ועכשיו הוא מספיק גדול כדי להתחיל ללמוד את התורה הקדושה ולקיים את מצוותיה

ושבעז"ה תמיד התורה תהיה לו מתוקה כדבש

מאיזה אזור את ?באזור המרכז יש מישהי מתוקה שמספרת בביתה ואני מכירה הרבה בנים שהגיעו אליה לתספורות ראשונות.

אצלינו אחרי שהאורחים עוזבים בעלי לוקח את הילד לחדר בצד ומספר עם מכונת תספורת וישר למקלחת

רק הצד הנשי בבית יודע מה זה ספרית

נשמע מעניין אבדוק גם לגבי הספר הנ"ל 

הרעיון עם האותיות מאוד נחמד בע"ה נקיים

ההורים של בעלי מהצפון הרחוק 

הוריי מהמרכז

ואנו דרומיים

העדיפות שמישהו יעשה לו את התספורת הראשונה בכדי שתהיה מסודרת

ואח"כ בפעמים הבאות בעלי יוכל לספר אותו עם מכונה בבית

כמו ליהודי

חוץ מזה שיהיה כמו אבא עם שיער מסופר קצר....

נניח רגע בצד את ההכנות הנפשיות שהרבה מהבנות פה כבר הציעו לך.

מבחינת הטקס עצמו, אנחנו הגענו למערת המכפלה וכך גם בני המשפחה, פתחנו שולחן (צריך לזה איור בטחוני מראש) - מזנון חלבי מושקע...

פרסנו מחצלות וכסאות והכנתי פוליגל עם רכבת שכל קרון עשוי מחומר שנקרא "מפל". 

הידקתי והדבקתי אותו רק בצדדים ובתחתית כך שיווצר כיס.

בכל אחד מהקרונות שמתי פריט אחר והסברנו לבן שלנו שזו רכבת מצוות ושמעתה יש הרבה מצוות שהוא יכול לקיים.

כך הוא עבר מקרון לקרון וכל קרון חיכה לו משהוא אחר- 

כיפה חדשה

ספר תורה קטן

דף מנוילן עם אותיות הא'-ב' שעליו מרחנו דבש 

ציצית וכו'

באחד מהקרונות חיכו מספריים והוא ישב על אבא במרכז וכל אחד מהנוכחים גזר לו תלתל (תוך הקפדה שלא לגעת בפיאות כמובן....)

כל אחד מהאחים שלי הראה לבן שלי את פאותיו הארוכות וכמה אנו שמחים בהן....

כל אחד מהנוכחים קרא פסוק מסויים מנוסח שמצאתי באינטרנט 

ולסיכום הוגשה מנה אחרונה- עוגה עם עוגיות דבש בצורת אותיות...

יום המחרת בעלי לקח את בננו לרבנים ביישוב ומשם לספרית ביישוב.

והם היו שמחים ומרוצים.

ב"ה הבן שלי לא מוריד את הכיפה ומתהדר בפאותיו...

יש לי חברה שהכינה ספרון לבן שלה שבה הוא מככב.

אשמח לתמונות או הסבר מפורט על הרכבת מצוות ממש אהבתי את הרעיון

לגבי הפאות לכולם ברור שיהיו לו

אך לבעלי אין ואין לנו מישהו במשפחה שישמש כמודל 

לא יודעת אם חבר בגן זה מספיק להסבר עבור דוגמא להמחשה

תראה ל- x יש וגם לך יהיה כזה בע"ה..

לאימוש30 :

אולי תלכי מראש אל חברה (שיש לה בן שילדך מכיר) בעת תיספורת הילד וכך יראה איך זה נעשה?

או שאין ילדים המסתפרים כלל? פשוט מעטונינת להבין!

או שרק בגיל הילד? אם יש נסי משהוא גדול מאחת הכיתות שילדך מכיר כאשר עושה תיספורת סתם כך בביתו.

אנחנו מוגדרים חרדים ספרדיים

בגן שלו יש רק ילד אחד מסופר

מבחינת החברים שלנו הבן שלי מהבנים הכי גדול

מבחינת המשפחה הם לא שומרי תורה ומצוות

והוא הבכור שלי..

אולי אם אתם נוסעים לידידים לשבת נסי שם??? (כמובן או ביום שישי או מוצאי שבת!)

בסך הכל מנסה לעזור.....

מקווה שהועלתי!

ננסה לחשוב על משהו או מישהו..

20140212113516.doc

בס"ד

בקובץ המצורף

שאתם יכולים לשנות ולהשתמש בה.

אמרנו את התפילה כולנו יחד בקול.

אנחנו גם אפינו עוגיות בצורת אותיות (מתכון של "עוגיות ירח") שאפשר ליצור ביד או באמצעות שבלונה.

מרחנו עליהן דבש והוא ליקק חלק, וחלק חילק לכולם.

תוך כדי הגזירה כל אחד מברך אותו והוא מחלק לכולם סוכריות, ככה שהוא נשאר רגוע ועסוק.

בהצלחה, מזל טוב!

ברור שיש מנהג ערבי מוסלמי שכזה לספר שערות של ילדים בקברים.  ואמרים שלפני מאות שנים יהודים למדו מהם את זה וכך זה התפשט אח"כ גם לאשכנזים.

 בטח שניסו למצוא לסזה כל מיני סיבות וכשלט צוצאים אומרים זה משהו עמוק בקבלה.

 באמת יש כאלה שרואים בזה לא סתם שטות.

וזה מקור המנהג.

עדיף לא לקשקש סתם כשלא מכירים את המנהג.

אנחנו השקענו מאוד... ערכנו סעודה מיוחדת ל40 איש( משפחה קרובה)

ערכתי הכל כתום לבן בשולחנות שמתי בלוני הליום כתום לבן.

עשיתי בר עם מיחם קפה תה סוכר עוגיות, מרשמלו על שיפודים מצופים שוקולד וסוכריות ועוגה בצורת טלית ושקיות ממתקים.

מזכרות עשיתי לכל משפחה מגנט למקרר עם התמונה של הילד וברכת הבנים( שאומרים ביום כיפור) עטוף בצלופן עם פרחים יבשים. שמתי לתצוגה גם את האלבום דיגיטלי עשיתי לו בוק מהמם.

מוזיקה ברקע.

 אחי העביר לי טקס מהמם. הילד ישב בני לבן בעלי וכולם מסביב. הוא אמר אתו את האותיות עם ספר מסורת אחרכ הוא אמר כמה פסוקים מהספר מסורת וכולם חזרו אחריו. הוא ליקק דבש מהאותיות כל זה שיש מעליו טלית פרוסה( כמו בחופה) אחרכ הוא רקד וכולם אחריו. היה מהמם. וכל אחד מהסבים שם לו כיפה ציצית וכל אורח גזר חלו קצת מהשיער.

אבל אני השקעתי כי אני אוהבת את זה וגם נולד לי אחרי הרבה זמן אז בכלל הייתה חגיגה משפחתית.

אה... והכי חשוב לפני זה הלכנו איתו לרבנים וקברות צדיקים.

באמצע החלאקה בעלי לקח אותו לצד סיפר אותו שאף אחד לא שם לב ואז הוא הביא אותו על הכתפיים מסופר כולם היו בהלם.

לקחתי ממך גם את הרעיון של הטלית כמו בחופה..

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....