האם אתם חושבים שכימיה זה דבר כל כך מוחלט שניתן בוודאות לדעת אחרי דייט אחד בלבד ש"זה לא זה"? האם זה דבר כל כך מוחלט שעליו תפסלו עוד אחרי דייט ראשון בלי לתת עוד סיכוי אחד לפחות של דייט שני?

הרי כימיה זה דבר כל כך עדין - ותלוי בכל כך הרבה גורמים, ובמיוחד במפגש כל כך מלאכותי כמו דייט, ועוד דייט ראשון - שבו עדיין לא באמת שברתם את הקרח ויש את הביישנות הטבעית של שני הצדדים, הדוסים הרבה פעמים (בציבור שלנו) - איך ניתן כל כך בוודאות לראות ש"אין כימיה" אחרי דייט אחד בלבד בלי לחטוא לצד השני ולעצמך? זה מה שמשגע אותי...

וכן - אני סבור שאחרי שאתה מכיר את עצמך, אתה יכול לדעת בבירור איזה דברים קריטיים לך ממש (כימיה זה עניין אחר...אני מדבר על "רשימת מכולת") שאם תגלה אותם בדייט ראשון, תפסול בגללם - ואותם אפשר וחובה לברר עוד לפני הדייט.

אגב - מה שאמרתי לא הגיע ממני בלבד, אני נשען בדבריי על יועצי נישואין ושדכנים ועוד המון אנשים חכמים שליוו המוני קשרים שטוענים בלהט שזה פשוט עוול לחתוך אחרי דייט אחד, והם עצמם ראו כמה וכמה דייטים ראשונים שלכאורה עוד שנייה עמדו לחתוך לאחר הדייט הראשון, ובגלל לחץ מהשדכן /לחץ אחר/מחשבה שנייה "לתת צ'אנס" - המשיכו לדייט שני וזה נמשך משם לקשר ארוך ופעמים רבות גם לחתונה.

הבעיה העיקרית, נראה לי - היא שבחורים ובחורות רבות חיים בסרט שעל הדייט הראשון אתה צריך "להרגיש" שהיא אשתך... שאתה צריך " לדעת" שזה זה...

אחת?

הרי כימיה לפי מה שאת אומרת את אמורה לדעת אחרי חמש דקות מהי רמת הכימיה - אז דברים אחרין? יש פעמים שהייתה כימיה טובה וחתכת אחרי דייט אחד בגלל משהו אחר?

תחושה קיצונית של חוסר נוחות על גבול רתיעה

או קצר בתקשורת -שיוצאים בתחושה שפשוט אין!!! שפה משותפת

כל משפט שמישהו אומר-השני מתאמץ לפענח, בדר"כ בחוסר הצלחה 

הרי בבירורים תמיד יגידו דברים טובים ונחמדים,

זה דברים שאפשר לדעת רק מתוך המפגש עצמו

שדכן זה לא חברה של הבחורה, שהגיוני יותר שתנסה בעיקר להגיד טוב.

שדכן הוא אדם שזה התפקיד שלו להציג אותה בצורה האובייקטיבית ביותר.

ודבר שני - גם בבירורים עם חברים, לא צריך שהם יגידו דברים "רעים" כדי שתדע שזה לא מתאים. הרי הנקודת הנחה היא ששני הצדדים הם בסדר ו"נורמאלים" אבל מסיבות מסויימות זה לא מתאים לך - לא שהוא רשע ומגעיל, אלא שלך אישית זה לא מתאים - ואז, את זה את יכולה פעמים רבות לדעת על ידי בדיקה מראש.

רתיעה ממש כבר בדייט ראשון - רתיעה בגלל מה? וזה לא דבר שניתן לגלות כבר בבירורים המקדימים?

האם אחרי שאת חותכת את יושבת לפחות עם עצמך לנתח לעצמך ל-מ-ה חתכת, ולנסות בדייט הבא למנוע את זה עוד בשלב הבירורים?

הרי בחור יכול לחתוך בגלל משהו, לא לברר לעצמו לגמרי מה השורש, ובדייט הבא לעשות אותה טעות, שהיה יכול למנוע בכמה שאלות נוקבות עוד בבירור המקדים.

לכל אחד יש פעם ראשונה

רק אחרי כמה פעמים אפשר ללמוד מהניסיון

ולדעת טוב יותר לשאול את השאלות הנכונות

חוצמזה,עם כל הכבוד לשאלות וחקירות-

יש גבול כמה אפשר לדעת

ו...כמו ששיר ידידות כתבה לא כולם טובים בבירורים

כן! יש כאלה! (כמוני למשל) קשה לי לדעת אם האדם ששמעתי עליו פרטים בטלפון יתאים לי או לא.

מביך אותי מידי לשאול מיליון שאלות שהייתי רוצה לברר.  (אני לא רוצה לחפור יותר מידי)

והרבה פעמים כשאני כבר שואלת משהו שחשוב לי עונים לי- "לא יודע נראה לי את צריכה לשאול אותו את זה"

אז התיאוריה מאוד יפה- לברר היטב כדי למנוע אכזבה לצד השני.

אבל לא תמיד ישימה (או לפחות לא ישימה לחלק מהאנשים...)

אז כן! יצא לי להבין שזה לא מתאים בדייט ראשון!

אם זה ככה - אז את יכולה להטיל את מלאכת הבירור על חברה או אפילו אחות/אמא, שתהיה נוקבת יותר עם הצד השני ותשאל את השאלות שלך אישית חשוב מאוד לדעת. תכיני מראש רשימת שאלות. לא מתקשרים לבירורים רק כדי לשמוע כמה הבחור נחמד - הרי את הדבר הזה את לא צריכה לברר, את יכולה לבד לשער. הבירורים נועדו כדי להחליט אם זה מתאים או לא מתאים כדי לבדוק את זה.

לעניות דעתי לא צריך להיות כאן עניין של מבוכה - בסופו של דבר מדובר פה בחיים של שני אנשים שלא רוצים יותר מידי שריטות בנפש לפני שמוצאים את האחד, ובשביל זה צריך להיות סגור על עצמך מראש מה לא מתאים לך, ולא לשים על אף אחד ולברר את זה. כן - אם נניח סתם דוגמה יש אחת שמפריע לה מאוד מישהו שהוא שתקן - אז היא חייבת לברר את זה בבירורים המקדימים ולא להרפות עד שתקבל תשובה שתרגיש שהיא אמיתית...

ואגב - המניעת אכזבה היא לא רק בשביל הצד השני, אלא גם בשביל הצד הראשון... בשבילך בעצמך. זה ימנע גם ממך לבזבז ערב סתם...

אז מישהו אחר בטוח לא יצליח. מי שהכי מכיר מה אני רוצה זה אני!

ויש פה עניין של מבוכה- זה שמחפשים מישהו להתחתן איתו לא אומר שמותר לשאול הכל לפני שבכלל מכירים את האדם.

וברצינות? שריטות בנפש? אחרי דייט אחד? מה עשו לך?

ובקשר ללבזבז ערב סתם- נכון, זה מחיר. אבל לפעמים עדיף לשלם את המחיר הזה מאשר לפסול סתם אנשים.

אבל כל "פתיחה" של החיים שלך כלפי אדם זר -גם אחרי דייט אחד בלבד, זה דורש מאמץ נפשי, ואחרי שבבום זה נגמר, זה אכן משאיר משקעים, גם אם לא תמיד גדולים מידי.

לא לכל אחד זה קל ללכת ערב, להתחיל לדבר על עצמו, לנסות להיפתח, לבוא בראש פתוח לגמרי, להכיר את האדם שמולו ולנסות לתת לו להכיר אותך - ואז יום למחרת לשמוע ש"זה לא זה", לעיתים גם בגלל דבר שכל כך ברור לך שהצד השני היה יכול לברר מראש ולדעת מראש שזה לא מתאים לו.

האם לדעתך טוב לבזבז הרבה ערבים מאשר לפסול הרבה אנשים?

אם ככה - עם מי לא תצאי? למה שלא תיקחי כל אחד שיציעו לך בלי לפסול אף אחד כי "מקסימום תבזבזי ערב"?

נכון - אחרי קשר אחד א שניים לא יודעים, זה לוקח זמן, לא אמרתי שלא, תקראי בהודעה הפותחת - אבל אחרי כמהקשרים כל צד אמור לגבש לעצמו את מה שקריטי לו. 

ואם את במבוכה מלברר - אז תעשי עבודה על עצמך...בלי להעליב - למה בגלל שאת מתביישת לשאול אם הבחור שתקן, כי את לא רוצה שתקן (סתם דוגמה...לא מכיר אותך)- למה בגלל זה הבחור צריך לסבול לאחר מכן בפגישה כשתגיעי ותראי שהוא באמת שתקן וזה לא מתאים לך ותחתכי אחרי פגישה אחת? למה שלא תעבדי על עצמך מראש להצליח יותר לשאול, תכתבי לעצמך את הנקודות החשובות לך ופשוט תשאלי אותם אחת אחרי השנייה את זה שאת מבררת אצלו, בלי לנסות להתפתל ולהתבייש...

נכון, יש את הבושה הטבעית - אבל אם מול זה שמבררים אצלו מתביישים, מה יהיה עם זה שאת אמורה להיפגש איתו ממש? 

לא יודע...זה עדיין לא מובן לי... זה מתסכל הרבה פעמים...

הייתי מת לדעת את הנתונים של ה' שם למעלה, כמה מהקשרים של הדוסים בעולם, נחתכו אחרי דייט אחד, וכמה מהם נחתכו בגלל דבר שלא היה באמת קריטי לחתוך בפגישה ראשונה, או לחלופין - דבר שהיה יכול לברר מראש.

ותסתכל על זה בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.

למה פתיחה של דייט ראשון זה כ"כ קשה? 

אני היחידה שרואה דייט ראשון כעניין נחמד יותר, של להכיר אישיות- תכונות, התנהגות, ופחות 'פתיחה' של החיים שלי? אם יהיה לי נחמד לדבר עם הבחור על החיים בכללי, אני אפתח איתו גם ת'חיים שלי.. זה יכול, בוודאי, לקרות בדייט ראשון, אבל לא בהכרח..

ואני כן אברר קצת- לראות מי הבנאדם, לשמוע עליו.. הרי לא על כולם אומרים "חכם, יפה, נעים הליכות וצדיק". לכל אחד יש את הניואנסים שלו, את המילה שמתארת אותו.. 

אני, למשל, בחורה שטותניקית. ואם יגידו לי על מישו שהוא רציני ופחות זורם עם "היום יום שישי? בוא נרד למעיין. נסתדר כבר עם שבת.." אז זה לא מתאים לי. אחלה בחור אבל לא בשבילי. [סתם דוגמא. אם זה יהיה הפאק היחיד שלו אז ישמצב שכן.. אבל לודעת..]

אני לא אצא עם כל אחד,

אבל כן עם כל אחד שנשמע מתאים.

בדייט הראשון אני אבדוק אם אנחנו זורמים ביחד,

ואז נמשיך וניפתח ונעמיק את ההכרות..

אבל אולי זאת רק אני..

גם אם ביררת מלא פרטים לפני, פתאום מגיע משהו שנקרא "המציאות" וזה אולי סותר את הרושם שקיבלת בפרטים (כמו מראה. כל פעם שמישהו/מישהי הציעו הוא/היא תמיד אמר/ה "היא ממש מקסימה!" וכו' וכו'...). גם לי קרו מקרים שחתכו עליי אחרי דייט אחד וגם מקרים שאני חתכתי אחרי דייט אחד וכמו שאמרת שצריכים לחשוב קצת לפני שנפגשים שוב כדי שזה לא יחזור על עצמו, אבל זה לא תמיד קורה כי החיים הם לא מתמטיקה וכמה שתברר טוב-טוב לפני זה לא מבטיח לך 100% שתצליח בפעם הבאה. לכן כל עוד אדם הוא ממוקד למה הוא מחפש וגם אחרי הבירורים האלה הוא נפגש וזה לא תאם, אין מה לומר לו שייתן עוד צ'אנס.

אולי עכשיו תאמר שהוא לא בוגר מספיק וחי בפאנטזיות ויש מצב שזה נכון אבל ברוב המקרים לדעתי זה לא נכון ופשוט שזה משהו שאולי פחות ניתן להסביר למה זה לא עבד הפעם.

אני גם חושבת שכדאי וצריך לברר את הפרטים הטכניים כמה שאפשר לפני כדי להגיע לפגישה ראשונה כמה שיותר פנויים להכיר. 

בדרך כלל פגישה ראשונה אמורה להיות היכרות ראשונית. האם אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני וגם שיהיה לנו נחמד. אחר כך רגשות ובירורים נוספים...

אבל כמו שאמרו לפניי תמיד יש יוצאים מן הכלל ולא כל מה שאנחנו מבררים הוא באמת ככה במציאות. 

ולשאלתך -

באילו מקרים כן אפשר להוריד אחרי פעם אחת. לפי דעתי: 

- במקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור.

- במקרה שאתה מגלה שהשוני גדול על המשותף ולא היה נחמד בכלל ופגישה שנייה תיהיה רק בשביל לחזק את הלא.

- במקרה שהבחור מגיע מרחוק ועושה מאמץ גדול בשביל להגיע, אני אשתדל לחסוך ממנו אם אני חושבת שאין סיכוי אמיתי להמשיך.

מה שבטוח, אם מחליטים כן להמשיך להיפגש. ה- כן צריך להיות כן חתונה (גם אם אחר כך התמונה משתנה).

אני לא חשובת שזה נכון לתת צ'אנס רק בגלל שאין לי משהו אחר לפסול עליו, אז אני אצא עוד פגישות רק כדי לחזק את הלא.

אם הלא קיים עדיף להגיד אותו כבר בהתחלה. 

בשורות טובות!!!

אם נתקדם שלב - נראה לי שבעייה עקרונית בעולם הדייטים, זה שבחורים ובחורות מגיעים אליו הרבה פעמים בגישה של: טוב, זה לא, עכשיו אני צריך לתת לעצמי מספיק סיבות טובות למה זה "כן", כדי שהתשובה לא תהיה"לא".

במקום לבוא מתוך גישה חיובית שמראש זה כן, ועכשיו צריכים לתת לך מספיק סיבות למה זה "לא"...

אני מודע לכך שעכשיו המון יתנפלו עלי ויגידו שזה לא נכון - נכון, לא תמיד, אבל זה התחושה שלי הרבה פעמים מדברים שאני שומע/רואה מסביבי... אז אני לחלוטין לא אומר שזה מוחלט, אלא רק לעניות דעתי, זה בעיה עקרונית.

דבר שני - אמרת שבמקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור - נו, בדיוק על זה אמרתי בירורים מקדימים!!!מראה זה כמעט לגמרי דבר מאד מאוד טכני שאתה צריך אחרי כמה פעמים לדעת איזה דברים דוחים אותך - ולשאול מראש בבירורים המקדימים! אסור להתבייש בנקודה הזאת! אם מפריע לך אף גדול - תשאלי את החבר/השדכן! אם מפריע לך מישהי שמנה - תשאל! אם מפריע לך מישהי ממש גבוהה - תשאל! אם מפריע לך מישהו שיש לו פנים עגולות ועיניים שקועות - תשאלי!!!

נכון, יש עניין של "מציאת חן" שקשה לדעת מפרטים טכניים - אבל שכל אחד ואחת ישאלו את עצמם עד כמה במקרה שחתכו בגלל מראה, זה דבר שלא היו יכולים לברר מראש?

רק שאני דיברתי על מקרים קיצוניים מאוד שבהם אפשר ואולי עדיף לפסול בפעם ראשונה. 

גם אני מסכימה שלפסול אחרי פעם אחת זה לא הוגן כשלא נתנו מספיק הזדמנות לפתח קשר אמיתי. וכתבתי על זה פה פעם.

רק שאתה לא דיברת על זה. אתה שאלת מתי כן ניתן לפסול אחרי פעם אחת. 

אפשר להתווכח עם רגשות ולשכנע את עצמנו לבוא בגישה של כן כשהכל מרגיש לנו - לא.

מה שכן אני מדברת על מקרה שהוא באמת קיצוני. גם אני מסכימה שלא ראוי לפסול אחרי פעם אחת.

גם אני בעד לשאול על מראה חיצוני אם זה מאוד חשוב. 

הייתה למשל מישהי שחתכה אותי ובסיבות שנתנה לאחר מכן, אמרה בין השאר: " מפריע לי המקצוע שאתה מתכונן לעבוד בו בחיים" - וזה, עם כל הכבוד - דבר שלחלוטין ניתן לברר בבדיקות מקדימות ושאף אחד לא ייתמם ויגיד שלא...

ודוגמא שנייה זה לחתוך בחור אחרי פגישה אחת ולהגיד: " מפריע לי שאתה יחסית גבוה ו"גדול", ואני נמוכה, "קטנה"... - גם זה, דבר שכל כך כל כך קל לברר בשאלה אחת פשוטה בשלב הבירורים ואם זה אצל שדכן זה עוד יותר קל - הרבה פעמים כתוב אצלו גם הגובה של הבחור והבחורה וכו'...

ואם תגידו - זה לא הסיבות היחידות - אז בבקשה, אם זה דבר שגרם לחתוך, אז זה כן סיבה משמעותית בשבל הצד שחתך, ולפחות את זה הוא היה יכול לברר מראש. ואם זה דבר שלא משמעותי כל כך לצד שחתך ורק ב"סיבות שאחרי", הוא הכניס את זה לסל כדי "לעבות" את הסיבות שלו כדי להרגיש יותר טוב עם עצמו/עם הצד השני - לעניות דעתי זה גזל דעת וראייה אגואיסטית ולא כזאת שבאה באמת להסביר את הסיבות לצד השני...

יכול להיות שהיא יחסית חדשה בעולם הדייטים,יש מצב שהיא כן ביררה על הגובה

שאר הפרטים נשמעו לה טובים והיא החליטה ללכת על זה מתוך מחשבה שאולי הגובה לא יפריע לה כ"כ

(לפעמים יש שדכנים שמפעילים לחץ שהגובה זה לא עניין כ"כ קריטי וכו..)

ובפגישה היא גילתה שזה מפריע לה מאוד

גובה של אנשים זה לא מתמטיקה מוחלטת,יכולה להיות מישהי נמוכה עם חזות של גבוהה

כמובן שמתוך הניסיון שלה היא אמורה ללמוד עם הזמן על מה לפסול

.

את רב הבחורים חתכתי בהחלט אחרי פגישה אחת

אם זה רלונטי הסיבות לכך לא ארפת לי לפרט

לא זכור לי שבחרתי בך בפרימריז.

עורכת. אה מה? אין אפשרות לערוך תגובות ישנות?

אבל רק הפעם, תזהרי! 

(אבל האמת שהסכמתי עם מה שכתבת).

ניואנסים דתיים משהו שבברורים קשה לדעת במדויק (זה היה בעיקר)

לפעמים גם תכונות אופי כמו בחור שהתגלה כקמצן \יקה מידי ברמה שהפריעה לי

דחיה מהטיפוס 

ולפעמים דברים כמו גובה שלא הפריעו בבחור אחד אבל בבחור אחר פתאום כן

אמרו לנו שרק מקרים קיצוניים שהיא עושה לך בחילה 

ובאופן עקרוני עיקר התפקיד של הפגישה הראשונה הוא שתהיה פגישה שניה...

אני מסכימה עם מה שאתה אומר

יש המון דברים שאפשר לברר מראש: גובה,סגנון,תכונות אופי,השקפה ותוכניות לעתיד

מסכימה שיש הרבה מאוד דייטים שהיו יכולים להיחסך בזכות יותר בירורים מעמיקים

בקיצור,יש לנו בהחלט מה לשפר בנושא

אבל עדיין....תמיד יכולים להיות מקרי יוצאי דופן

האדם מכיל בתוכו אינסוף פרטים שלא תמיד ניתנים לבדיקה מראש

תקני אותי אם אני טועה - אבל זה נשמע ונראה שהרבה מאוד מאוד מאוד דייטים נגמרים אחרי פגישה אחת בלבד, אולי שתיים - ולא אחרי שלוש/ארבע/חמש...

את שותפה לדעתי זאת? (וגם דייט שני זה כבר שונה מדייט ראשון, אבל עדיין יש תחושה שהמון חותכים אחרי דייט אחד)

ואני מדבר על אחוזים מאוד גבוהים כשכבר אי אפשר להגיד שזה מקרים יוצאי דופן, וכמו כן על "שועלי דייטים" ותיקים שיודעים או אמורים לדעת כבר מה הם רוצים ומה חשוב לברר בבירורים המקדימים.

את מסכימה איתי שלא הגיוני לחתוך אחרי דייט אחד או שניים בגלל מקצוע מועדף של הצד השני, לדוגמא? הרי זה אבסורד! זה הדבר הכי טריוויאלי לשאול בבירור מוקדם - למה לעשות את העוול הזה לצד השני! אם אתה לא רוצה בחורה שמתכוונת ללמוד רפואה, אז גם אם היא עכשיו רק שירות לאומי שנה שנייה או מדרשה, בכל זאת סיכוי גדול שהיא כבר התכווננה על זה, זמן רב קודם - אז תשאל בבירורים, תשאל אצל השדכן...

נראה שבקשרים אנשים פשוט בעיקר בעיקר חושבים על עצמם ולא חושבים שיש שני צדדים לקשר ואומנם צריך לדאוג לעצמך אבל ל-א על חשבון השני! (ולא הכוונה בלחתוך בכלל, אלא בלעשות דברים "לא הוגנים".

של המקצוע\עיסוק-אני מסכימה בהחלט!

וזה אחד הדברים שאני כן טורחת לבדוק מראש

תיאורטית,אני מסכימה עם דעתך 

אבל תכלס,בירורים זה לא הצד החזק שלי

לא אוהבת לקדוח לאנשים,במיוחד כשהם ביינישים

לויודעת,משהו בלתי מוסבר,מרגיש לי כמו טרחנות יתר וביטול תורה

שואלת רק על דברים עקרוניים במיוחד

לא מתחילה לחפור על סגנון,מראה חיצוני וכאלה

במיוחד בגלל שאני בת...

למשל,בן יכול לדעת על עצמו מראש שהוא לא יימשך למישהי עם שיער בגוון ירוק (בכוונה הבאתי דוגמא דמיונית)

אז הוא יכול לשאול על זה מראש

לבת יש פחות קריטריונים מוחלטים,יותר עניין של הרגשה כללית ואפילו אם ייתנו לה תמונה זה לא יועיל

(כי יש הרבה בנים לא פוטוגנים שנראים טוב במציאות)

וכל מה שכתבתי פה על מראה,זאת רק דוגמא אחת

יש עוד דברים שקשים מאוד לבירור

בכללי,בציבור שלנו,יש באמת מקום לשיפור

השאלה היא:איך עושים את זה?

למרות שבנות עושות את זה הרבה יותר מבנים .

פשוט רואים שלא ילך לנו ביחד.

לעניות דעתי...

היו כמה דייטים שבשנייה הראשונה הבנתי שזה הולך להיות "בזבוז זמן" אבל לא הייתה ברירה, משום הנימוס, הבנ"א הגיע מרחוק, אז המשכתי להקשיב לו עד שנגמר הדייט

הוא דיבר במרירות על כך שלבת יהיה מותר לעשות את זה - לא משנה מה הסיבה, ואצלה זה בסדר גמור והיא לא תרגיש שום דבר רע עם עצמה וגם מסביבה יצדיקו אותה, ואילו בחורים שחותכים ככה - זה נתפס הרבה פחות טוב, ובנות שישמעו את הבת מספרת על הבחור שחתך אחרי פעם אחת "יקטלו" אותו, ויגידו לה שהוא מתנשא ובררן מידי וכו'...

אני לא בטוח שאני מסכים לגמרי עם זה, אבל אני כן יכול להודות די בכנות זהירה (מחשש לסקילה מהצד הנשי של הפורום) שלבנות לכאורה "מותר" בענייני דייטים הרבה יותר ממה ש"מותר" לגברים - ואם תהיו כנים עם עצמכן אתן יודעות שזה נכון...

דוגמה קטנטנה - בחור שיפסול בחורה לפני פגישה ואיכשהוא יתברר לה שהוא פסל אותה בגלל מראה - אז הוא ייתפס בעיניה ובעיניי כל חברותיה כ"שטחי/רדוד/עלוב/בררן/וכו' וכו'... - ואילו אם היא בעצמה תפסול על מראה, גם לפני הדייט הראשון - אצלה זה כמובן לא שטחי ולא רדוד, זה "אינטואיציה"... המילה הקדושה שמנצחת הכל...הבנים הם הבררנים והשטחיים ואלו שפוסלים סתם ככה בלי סיבה, והבנות תמיד פוסלות על פי "אינטואיציה" - מילה שאי אפשר להתווכח איתה, כמובן, כי לבנים אין אותה... <צ>.

וחלילה אני לא מאשים אף אחד, וניסיתי להיות זהיר - ככה זה נראה בגדול, לפחות מהצד שלי ואני מאמין שעוד כמה וכמה בנים חושבים ככה...

ושיר ידידת - חלילה, ממש לא כל הבנות מכשפות! או לפחות אחת לא - זאת שתהיה אשתי

כי הם נוטים להיתפס למראה החיצוני לפני שהם יודעים מי הבחורה

וחבל שיפספסו מישהי שאחכ בסוף הם כן יאהבו...

אצל בנות בדכ זה על דברים אחרים וגם, בנות לא חשודות בכך שהן רוצות אך ורק חתיך. ובנים כן חשודים בכך.... מלעשות?!?!?

באופן כללי, אני חושבת שחוץ ממראה חיצוני שמפריע בצורה לא רגילה (לא רוצה להגיד "דוחה". הנה, אמרתי), לא כדאי לחתוך אחרי פגישה אחת.

אני חושבת שבסוף כל פגישה כדאי לשאול את עצמך: "האם אני רוצה לפגוש אותו/אותה לעוד פעם אחת?" ולא מעבר לזה. לא להתעסק בשאלות הרות גורל, כגון: "האם זו אשתי?" / "האם מצאתי את החצי השני?", דווקא בגלל שאי אפשר להכיר לעומק אחרי פעם אחת (לדעתי).

רק טוב

אפילו לא בהודעת פתיחה ובטח שלא אחכ...

וגם לא את כל השירשור.

וכן, זה עדיין רציני להוריד על דייט אחד.

ולכל הבנים החוצפנים שמדברים פה!!!!!

חתכו אותי נראלי איזה 15 פעמים אחרי דייט אחד!!!!

אז אל תחנטרשו.... וזה בסדר מבחינתי. ככה ה׳ מסנן לי אותם.

ואני חתכתי נראלי איזה 5 על הדייט הראשון מסיבות רציניות מאוד!

אז בתשובה לשאלתך, כן. זה רציני לחתוך אחרי דייט אחד.

חתכו אותי גורם לי לרצות להזמין לך אמבולנס

אולי כדאי שתזמיני להם אנבולנס...

כי לא הבנת אותה. מצטער. תקראי כעת את מה שכתבתי בהודעת הפתיחה ממש, וא-ז תגיבי, אפילו תגיבי אותה תגובה - אבל לפחות אחרי שקראת.

אם לא קראת את כל מה שכתבתי שם - איך את יכולה לדעת שענית לעניין למה ששאלתי? בלי להעליב כמובן...את יודעת שאין לי אינטרס להעליב אותך...

עניתי שכן, זה רציני.

שאלתי את זה על בסיס מספר תנאים שכתבתי מראש.

נגיד - שכל דבר שניתן לבדוק בבירור מוקדם חובה לבדוק בבירור מוקדם - ועל זה זה בכלל לא רציני לפסול בדייט ראשון אלא זה עוול שנעשה לצד השני (כמו למשל בדוגמה הזויה, שבת חותכת מישהו אחרי דייט אחד כי "הוא לא למד בישיבת הסדר אלא במכינה" - בחייאת רבאק! זה דבר שמבררים בבירורים המקדימים, לא בדייט עצמו1 זה לחלוטין לגזול ערב מחייו של בן אדם, לדעתי! - הדוגמה הזאת הייתה סתם בשביל הקטע ולא מבוססת על מקרה אמיתי).

אני יודעת בדכ מה התכוונת עוד לפני שכתבת....

ועדין תשובתי באינה

אם תשובתך עדיין עומדת, אשמח שתבהירי על מה הגיוני לחתוך בדייט ראשון שאי אפשר לברר בבירורים מקדימים בשום צורה שהיא?

וגם לא רק שתי

אני שואלת בכללי....

מדברת עם הבחור.

נראלי, יוצאת.

הבחור יודע שזה מה שאני עושה בבירורים.

והוא בכז מחליט לצאת איתי למרות שלא ביררתי עליו מה צבע הפיגמה שלו.

אני לא מבררת על מראה למשל.

בכמ אדם שנגיד לא מספיק אינטלגנט, או דוחה אותך במראהו או לא בריא (לפי רצונותייך) 

אלו סיבות לחתוך.

כמובן שאני כן שוטלת בבירורים עדכמה הבחור חכם ולכל אחד הגדרות אחרות.... מה לעשות?!?

ובקשר לבריאות.... לפעמים הבחור בעצמו בכלל לא יודע שהוא לא הכי בריא.... אז מה נשאר?!? תבררי עד מחר

שלא תמיד אומרים את הסיבה האמיתית שבגינה חותכים...

לפעמים אני אומרת שאני לא נקשרת ריגשית, כשאני יודעת שאין סיכוי שאקשר ריגשית... (ולא שציפיתי להיקשר כבר בפגישה אחת)

דווקא לפי דעתי, פגישה ראשונה זה הכי לגיטימי לחתוך, כי אז זו פעם ראשונה שנפגשים עם האדם..

כמובן, שלא אחתוך סתם על טעות מקומית שהגבר עשה,

אבל אם אראה שיש משהו מובנה באופי וכד' שלא מתאים...

אני לא אמרח אפילו לפגישה שניה.

ראשונה???

בדיוק על זה זעקתי - האם את באמת יכולה לנתח את האופי של האדם ולהחליט על תכונה מסויימת שבו שהיא תכונה מובנת באופי שלו שאין סיכוי שזה יצליח ביניכם - אחרי דייט אחד בלבד??? אחרי שעתיים פגישה ראשונות בחיים בלבד, שלעיתים חצי מהשעתיים מוקדש רק לשבור את הקרח והמתח הראשוני???

זה נראה לי מעט מוגזם, במחילה ממי שנפגע - זה יומרני מידי להחליט שאחרי שעתיים של היכרות ראשונית עם בנאדם זה הגיוני "לדעת" מהי האישיות שלו והאם היא תתאים לנו או לא, בשביל לא להמשיך אפילו לדייט שני.

ודווקא לדעתי בדיוק ההיפך - פגישה ראשונה לחתוך, כמו שאמרתי, זה בגלל חוסר בבירורים או בגלל שטחיות ולחתוך על דברים שאין עניין ואין יכולת לדעת עליהם בדייט ראשון.

לא הבנתי למה לדעתך הפעם הראשונה שבה נםגשים עם אדם זה הכי לגיטימי לחתוך???

זה נראה לי שוב בא מהמקום של - אני מגיע לפגישה מתוך מגמה להבין למה כדאי לי לחתוך, ויאללה נסגור עניין. ורק אם אתה באמת לא מצליח למצוא סיבה לא לחותך, אז תיתן את הצ'אנס. במקום לבוא בגישה ההפוכה לחלוטין, של "אני בא בגישה של אני ממשיך בכל מקרה לפגישה שנייה וצריך לקרות משהו באמת באמת קיצוני ויוצא דופן ומיוחד כדי לגרום לי להחליט שלא להמשיך לפגישה שנייה...

לפי איך שאת אומרת, הקלות של לחתוך בדייט ראשון היא בלתי נסבלת.

האם לדעתכם זה רציני לחתוך אחרי דייט שישי

על דברים שיכולת לדעת כבר ב2 הפגישות הראשונות?

לא התכוונתי לנצל"ש,רק באתי להראות

שלפעמים אבל רק לפעמים כשמרגישים שבאמת אין סיכוי-

כבר עדיף לחתוך מיד מאשר למרוח את הקשר

יש מקרים שברור מראש שזה לא מתאים ולא יתאים ויש מקרים שאפשר "להחליק" בהתחשב בשאר המשתנים.

במילים אחרות, במקרים מסוימים - אם לא ממשיכים לדייט שישי, אי אפשר לדעת שהיה אפשר לחתוך כבר בדייט השני....

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?