האם אתם חושבים שכימיה זה דבר כל כך מוחלט שניתן בוודאות לדעת אחרי דייט אחד בלבד ש"זה לא זה"? האם זה דבר כל כך מוחלט שעליו תפסלו עוד אחרי דייט ראשון בלי לתת עוד סיכוי אחד לפחות של דייט שני?

הרי כימיה זה דבר כל כך עדין - ותלוי בכל כך הרבה גורמים, ובמיוחד במפגש כל כך מלאכותי כמו דייט, ועוד דייט ראשון - שבו עדיין לא באמת שברתם את הקרח ויש את הביישנות הטבעית של שני הצדדים, הדוסים הרבה פעמים (בציבור שלנו) - איך ניתן כל כך בוודאות לראות ש"אין כימיה" אחרי דייט אחד בלבד בלי לחטוא לצד השני ולעצמך? זה מה שמשגע אותי...

וכן - אני סבור שאחרי שאתה מכיר את עצמך, אתה יכול לדעת בבירור איזה דברים קריטיים לך ממש (כימיה זה עניין אחר...אני מדבר על "רשימת מכולת") שאם תגלה אותם בדייט ראשון, תפסול בגללם - ואותם אפשר וחובה לברר עוד לפני הדייט.

אגב - מה שאמרתי לא הגיע ממני בלבד, אני נשען בדבריי על יועצי נישואין ושדכנים ועוד המון אנשים חכמים שליוו המוני קשרים שטוענים בלהט שזה פשוט עוול לחתוך אחרי דייט אחד, והם עצמם ראו כמה וכמה דייטים ראשונים שלכאורה עוד שנייה עמדו לחתוך לאחר הדייט הראשון, ובגלל לחץ מהשדכן /לחץ אחר/מחשבה שנייה "לתת צ'אנס" - המשיכו לדייט שני וזה נמשך משם לקשר ארוך ופעמים רבות גם לחתונה.

הבעיה העיקרית, נראה לי - היא שבחורים ובחורות רבות חיים בסרט שעל הדייט הראשון אתה צריך "להרגיש" שהיא אשתך... שאתה צריך " לדעת" שזה זה...

אחת?

הרי כימיה לפי מה שאת אומרת את אמורה לדעת אחרי חמש דקות מהי רמת הכימיה - אז דברים אחרין? יש פעמים שהייתה כימיה טובה וחתכת אחרי דייט אחד בגלל משהו אחר?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

שדכן זה לא חברה של הבחורה, שהגיוני יותר שתנסה בעיקר להגיד טוב.

שדכן הוא אדם שזה התפקיד שלו להציג אותה בצורה האובייקטיבית ביותר.

ודבר שני - גם בבירורים עם חברים, לא צריך שהם יגידו דברים "רעים" כדי שתדע שזה לא מתאים. הרי הנקודת הנחה היא ששני הצדדים הם בסדר ו"נורמאלים" אבל מסיבות מסויימות זה לא מתאים לך - לא שהוא רשע ומגעיל, אלא שלך אישית זה לא מתאים - ואז, את זה את יכולה פעמים רבות לדעת על ידי בדיקה מראש.

רתיעה ממש כבר בדייט ראשון - רתיעה בגלל מה? וזה לא דבר שניתן לגלות כבר בבירורים המקדימים?

האם אחרי שאת חותכת את יושבת לפחות עם עצמך לנתח לעצמך ל-מ-ה חתכת, ולנסות בדייט הבא למנוע את זה עוד בשלב הבירורים?

הרי בחור יכול לחתוך בגלל משהו, לא לברר לעצמו לגמרי מה השורש, ובדייט הבא לעשות אותה טעות, שהיה יכול למנוע בכמה שאלות נוקבות עוד בבירור המקדים.

לכל אחד יש פעם ראשונה

רק אחרי כמה פעמים אפשר ללמוד מהניסיון

ולדעת טוב יותר לשאול את השאלות הנכונות

חוצמזה,עם כל הכבוד לשאלות וחקירות-

יש גבול כמה אפשר לדעת

ו...כמו ששיר ידידות כתבה לא כולם טובים בבירורים

כן! יש כאלה! (כמוני למשל) קשה לי לדעת אם האדם ששמעתי עליו פרטים בטלפון יתאים לי או לא.

מביך אותי מידי לשאול מיליון שאלות שהייתי רוצה לברר.  (אני לא רוצה לחפור יותר מידי)

והרבה פעמים כשאני כבר שואלת משהו שחשוב לי עונים לי- "לא יודע נראה לי את צריכה לשאול אותו את זה"

אז התיאוריה מאוד יפה- לברר היטב כדי למנוע אכזבה לצד השני.

אבל לא תמיד ישימה (או לפחות לא ישימה לחלק מהאנשים...)

אז כן! יצא לי להבין שזה לא מתאים בדייט ראשון!

אם זה ככה - אז את יכולה להטיל את מלאכת הבירור על חברה או אפילו אחות/אמא, שתהיה נוקבת יותר עם הצד השני ותשאל את השאלות שלך אישית חשוב מאוד לדעת. תכיני מראש רשימת שאלות. לא מתקשרים לבירורים רק כדי לשמוע כמה הבחור נחמד - הרי את הדבר הזה את לא צריכה לברר, את יכולה לבד לשער. הבירורים נועדו כדי להחליט אם זה מתאים או לא מתאים כדי לבדוק את זה.

לעניות דעתי לא צריך להיות כאן עניין של מבוכה - בסופו של דבר מדובר פה בחיים של שני אנשים שלא רוצים יותר מידי שריטות בנפש לפני שמוצאים את האחד, ובשביל זה צריך להיות סגור על עצמך מראש מה לא מתאים לך, ולא לשים על אף אחד ולברר את זה. כן - אם נניח סתם דוגמה יש אחת שמפריע לה מאוד מישהו שהוא שתקן - אז היא חייבת לברר את זה בבירורים המקדימים ולא להרפות עד שתקבל תשובה שתרגיש שהיא אמיתית...

ואגב - המניעת אכזבה היא לא רק בשביל הצד השני, אלא גם בשביל הצד הראשון... בשבילך בעצמך. זה ימנע גם ממך לבזבז ערב סתם...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אבל כל "פתיחה" של החיים שלך כלפי אדם זר -גם אחרי דייט אחד בלבד, זה דורש מאמץ נפשי, ואחרי שבבום זה נגמר, זה אכן משאיר משקעים, גם אם לא תמיד גדולים מידי.

לא לכל אחד זה קל ללכת ערב, להתחיל לדבר על עצמו, לנסות להיפתח, לבוא בראש פתוח לגמרי, להכיר את האדם שמולו ולנסות לתת לו להכיר אותך - ואז יום למחרת לשמוע ש"זה לא זה", לעיתים גם בגלל דבר שכל כך ברור לך שהצד השני היה יכול לברר מראש ולדעת מראש שזה לא מתאים לו.

האם לדעתך טוב לבזבז הרבה ערבים מאשר לפסול הרבה אנשים?

אם ככה - עם מי לא תצאי? למה שלא תיקחי כל אחד שיציעו לך בלי לפסול אף אחד כי "מקסימום תבזבזי ערב"?

נכון - אחרי קשר אחד א שניים לא יודעים, זה לוקח זמן, לא אמרתי שלא, תקראי בהודעה הפותחת - אבל אחרי כמהקשרים כל צד אמור לגבש לעצמו את מה שקריטי לו. 

ואם את במבוכה מלברר - אז תעשי עבודה על עצמך...בלי להעליב - למה בגלל שאת מתביישת לשאול אם הבחור שתקן, כי את לא רוצה שתקן (סתם דוגמה...לא מכיר אותך)- למה בגלל זה הבחור צריך לסבול לאחר מכן בפגישה כשתגיעי ותראי שהוא באמת שתקן וזה לא מתאים לך ותחתכי אחרי פגישה אחת? למה שלא תעבדי על עצמך מראש להצליח יותר לשאול, תכתבי לעצמך את הנקודות החשובות לך ופשוט תשאלי אותם אחת אחרי השנייה את זה שאת מבררת אצלו, בלי לנסות להתפתל ולהתבייש...

נכון, יש את הבושה הטבעית - אבל אם מול זה שמבררים אצלו מתביישים, מה יהיה עם זה שאת אמורה להיפגש איתו ממש? 

לא יודע...זה עדיין לא מובן לי... זה מתסכל הרבה פעמים...

הייתי מת לדעת את הנתונים של ה' שם למעלה, כמה מהקשרים של הדוסים בעולם, נחתכו אחרי דייט אחד, וכמה מהם נחתכו בגלל דבר שלא היה באמת קריטי לחתוך בפגישה ראשונה, או לחלופין - דבר שהיה יכול לברר מראש.

ותסתכל על זה בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.

למה פתיחה של דייט ראשון זה כ"כ קשה? 

אני היחידה שרואה דייט ראשון כעניין נחמד יותר, של להכיר אישיות- תכונות, התנהגות, ופחות 'פתיחה' של החיים שלי? אם יהיה לי נחמד לדבר עם הבחור על החיים בכללי, אני אפתח איתו גם ת'חיים שלי.. זה יכול, בוודאי, לקרות בדייט ראשון, אבל לא בהכרח..

ואני כן אברר קצת- לראות מי הבנאדם, לשמוע עליו.. הרי לא על כולם אומרים "חכם, יפה, נעים הליכות וצדיק". לכל אחד יש את הניואנסים שלו, את המילה שמתארת אותו.. 

אני, למשל, בחורה שטותניקית. ואם יגידו לי על מישו שהוא רציני ופחות זורם עם "היום יום שישי? בוא נרד למעיין. נסתדר כבר עם שבת.." אז זה לא מתאים לי. אחלה בחור אבל לא בשבילי. [סתם דוגמא. אם זה יהיה הפאק היחיד שלו אז ישמצב שכן.. אבל לודעת..]

אני לא אצא עם כל אחד,

אבל כן עם כל אחד שנשמע מתאים.

בדייט הראשון אני אבדוק אם אנחנו זורמים ביחד,

ואז נמשיך וניפתח ונעמיק את ההכרות..

אבל אולי זאת רק אני..

גם אם ביררת מלא פרטים לפני, פתאום מגיע משהו שנקרא "המציאות" וזה אולי סותר את הרושם שקיבלת בפרטים (כמו מראה. כל פעם שמישהו/מישהי הציעו הוא/היא תמיד אמר/ה "היא ממש מקסימה!" וכו' וכו'...). גם לי קרו מקרים שחתכו עליי אחרי דייט אחד וגם מקרים שאני חתכתי אחרי דייט אחד וכמו שאמרת שצריכים לחשוב קצת לפני שנפגשים שוב כדי שזה לא יחזור על עצמו, אבל זה לא תמיד קורה כי החיים הם לא מתמטיקה וכמה שתברר טוב-טוב לפני זה לא מבטיח לך 100% שתצליח בפעם הבאה. לכן כל עוד אדם הוא ממוקד למה הוא מחפש וגם אחרי הבירורים האלה הוא נפגש וזה לא תאם, אין מה לומר לו שייתן עוד צ'אנס.

אולי עכשיו תאמר שהוא לא בוגר מספיק וחי בפאנטזיות ויש מצב שזה נכון אבל ברוב המקרים לדעתי זה לא נכון ופשוט שזה משהו שאולי פחות ניתן להסביר למה זה לא עבד הפעם.

אני גם חושבת שכדאי וצריך לברר את הפרטים הטכניים כמה שאפשר לפני כדי להגיע לפגישה ראשונה כמה שיותר פנויים להכיר. 

בדרך כלל פגישה ראשונה אמורה להיות היכרות ראשונית. האם אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני וגם שיהיה לנו נחמד. אחר כך רגשות ובירורים נוספים...

אבל כמו שאמרו לפניי תמיד יש יוצאים מן הכלל ולא כל מה שאנחנו מבררים הוא באמת ככה במציאות. 

ולשאלתך -

באילו מקרים כן אפשר להוריד אחרי פעם אחת. לפי דעתי: 

- במקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור.

- במקרה שאתה מגלה שהשוני גדול על המשותף ולא היה נחמד בכלל ופגישה שנייה תיהיה רק בשביל לחזק את הלא.

- במקרה שהבחור מגיע מרחוק ועושה מאמץ גדול בשביל להגיע, אני אשתדל לחסוך ממנו אם אני חושבת שאין סיכוי אמיתי להמשיך.

מה שבטוח, אם מחליטים כן להמשיך להיפגש. ה- כן צריך להיות כן חתונה (גם אם אחר כך התמונה משתנה).

אני לא חשובת שזה נכון לתת צ'אנס רק בגלל שאין לי משהו אחר לפסול עליו, אז אני אצא עוד פגישות רק כדי לחזק את הלא.

אם הלא קיים עדיף להגיד אותו כבר בהתחלה. 

בשורות טובות!!!

אם נתקדם שלב - נראה לי שבעייה עקרונית בעולם הדייטים, זה שבחורים ובחורות מגיעים אליו הרבה פעמים בגישה של: טוב, זה לא, עכשיו אני צריך לתת לעצמי מספיק סיבות טובות למה זה "כן", כדי שהתשובה לא תהיה"לא".

במקום לבוא מתוך גישה חיובית שמראש זה כן, ועכשיו צריכים לתת לך מספיק סיבות למה זה "לא"...

אני מודע לכך שעכשיו המון יתנפלו עלי ויגידו שזה לא נכון - נכון, לא תמיד, אבל זה התחושה שלי הרבה פעמים מדברים שאני שומע/רואה מסביבי... אז אני לחלוטין לא אומר שזה מוחלט, אלא רק לעניות דעתי, זה בעיה עקרונית.

דבר שני - אמרת שבמקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור - נו, בדיוק על זה אמרתי בירורים מקדימים!!!מראה זה כמעט לגמרי דבר מאד מאוד טכני שאתה צריך אחרי כמה פעמים לדעת איזה דברים דוחים אותך - ולשאול מראש בבירורים המקדימים! אסור להתבייש בנקודה הזאת! אם מפריע לך אף גדול - תשאלי את החבר/השדכן! אם מפריע לך מישהי שמנה - תשאל! אם מפריע לך מישהי ממש גבוהה - תשאל! אם מפריע לך מישהו שיש לו פנים עגולות ועיניים שקועות - תשאלי!!!

נכון, יש עניין של "מציאת חן" שקשה לדעת מפרטים טכניים - אבל שכל אחד ואחת ישאלו את עצמם עד כמה במקרה שחתכו בגלל מראה, זה דבר שלא היו יכולים לברר מראש?

רק שאני דיברתי על מקרים קיצוניים מאוד שבהם אפשר ואולי עדיף לפסול בפעם ראשונה. 

גם אני מסכימה שלפסול אחרי פעם אחת זה לא הוגן כשלא נתנו מספיק הזדמנות לפתח קשר אמיתי. וכתבתי על זה פה פעם.

רק שאתה לא דיברת על זה. אתה שאלת מתי כן ניתן לפסול אחרי פעם אחת. 

אפשר להתווכח עם רגשות ולשכנע את עצמנו לבוא בגישה של כן כשהכל מרגיש לנו - לא.

מה שכן אני מדברת על מקרה שהוא באמת קיצוני. גם אני מסכימה שלא ראוי לפסול אחרי פעם אחת.

גם אני בעד לשאול על מראה חיצוני אם זה מאוד חשוב. 

הייתה למשל מישהי שחתכה אותי ובסיבות שנתנה לאחר מכן, אמרה בין השאר: " מפריע לי המקצוע שאתה מתכונן לעבוד בו בחיים" - וזה, עם כל הכבוד - דבר שלחלוטין ניתן לברר בבדיקות מקדימות ושאף אחד לא ייתמם ויגיד שלא...

ודוגמא שנייה זה לחתוך בחור אחרי פגישה אחת ולהגיד: " מפריע לי שאתה יחסית גבוה ו"גדול", ואני נמוכה, "קטנה"... - גם זה, דבר שכל כך כל כך קל לברר בשאלה אחת פשוטה בשלב הבירורים ואם זה אצל שדכן זה עוד יותר קל - הרבה פעמים כתוב אצלו גם הגובה של הבחור והבחורה וכו'...

ואם תגידו - זה לא הסיבות היחידות - אז בבקשה, אם זה דבר שגרם לחתוך, אז זה כן סיבה משמעותית בשבל הצד שחתך, ולפחות את זה הוא היה יכול לברר מראש. ואם זה דבר שלא משמעותי כל כך לצד שחתך ורק ב"סיבות שאחרי", הוא הכניס את זה לסל כדי "לעבות" את הסיבות שלו כדי להרגיש יותר טוב עם עצמו/עם הצד השני - לעניות דעתי זה גזל דעת וראייה אגואיסטית ולא כזאת שבאה באמת להסביר את הסיבות לצד השני...

יכול להיות שהיא יחסית חדשה בעולם הדייטים,יש מצב שהיא כן ביררה על הגובה

שאר הפרטים נשמעו לה טובים והיא החליטה ללכת על זה מתוך מחשבה שאולי הגובה לא יפריע לה כ"כ

(לפעמים יש שדכנים שמפעילים לחץ שהגובה זה לא עניין כ"כ קריטי וכו..)

ובפגישה היא גילתה שזה מפריע לה מאוד

גובה של אנשים זה לא מתמטיקה מוחלטת,יכולה להיות מישהי נמוכה עם חזות של גבוהה

כמובן שמתוך הניסיון שלה היא אמורה ללמוד עם הזמן על מה לפסול

.

את רב הבחורים חתכתי בהחלט אחרי פגישה אחת

אם זה רלונטי הסיבות לכך לא ארפת לי לפרט

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

עורכת. אה מה? אין אפשרות לערוך תגובות ישנות?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ניואנסים דתיים משהו שבברורים קשה לדעת במדויק (זה היה בעיקר)

לפעמים גם תכונות אופי כמו בחור שהתגלה כקמצן \יקה מידי ברמה שהפריעה לי

דחיה מהטיפוס 

ולפעמים דברים כמו גובה שלא הפריעו בבחור אחד אבל בבחור אחר פתאום כן

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני מסכימה עם מה שאתה אומר

יש המון דברים שאפשר לברר מראש: גובה,סגנון,תכונות אופי,השקפה ותוכניות לעתיד

מסכימה שיש הרבה מאוד דייטים שהיו יכולים להיחסך בזכות יותר בירורים מעמיקים

בקיצור,יש לנו בהחלט מה לשפר בנושא

אבל עדיין....תמיד יכולים להיות מקרי יוצאי דופן

האדם מכיל בתוכו אינסוף פרטים שלא תמיד ניתנים לבדיקה מראש

תקני אותי אם אני טועה - אבל זה נשמע ונראה שהרבה מאוד מאוד מאוד דייטים נגמרים אחרי פגישה אחת בלבד, אולי שתיים - ולא אחרי שלוש/ארבע/חמש...

את שותפה לדעתי זאת? (וגם דייט שני זה כבר שונה מדייט ראשון, אבל עדיין יש תחושה שהמון חותכים אחרי דייט אחד)

ואני מדבר על אחוזים מאוד גבוהים כשכבר אי אפשר להגיד שזה מקרים יוצאי דופן, וכמו כן על "שועלי דייטים" ותיקים שיודעים או אמורים לדעת כבר מה הם רוצים ומה חשוב לברר בבירורים המקדימים.

את מסכימה איתי שלא הגיוני לחתוך אחרי דייט אחד או שניים בגלל מקצוע מועדף של הצד השני, לדוגמא? הרי זה אבסורד! זה הדבר הכי טריוויאלי לשאול בבירור מוקדם - למה לעשות את העוול הזה לצד השני! אם אתה לא רוצה בחורה שמתכוונת ללמוד רפואה, אז גם אם היא עכשיו רק שירות לאומי שנה שנייה או מדרשה, בכל זאת סיכוי גדול שהיא כבר התכווננה על זה, זמן רב קודם - אז תשאל בבירורים, תשאל אצל השדכן...

נראה שבקשרים אנשים פשוט בעיקר בעיקר חושבים על עצמם ולא חושבים שיש שני צדדים לקשר ואומנם צריך לדאוג לעצמך אבל ל-א על חשבון השני! (ולא הכוונה בלחתוך בכלל, אלא בלעשות דברים "לא הוגנים".

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

למרות שבנות עושות את זה הרבה יותר מבנים .

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הוא דיבר במרירות על כך שלבת יהיה מותר לעשות את זה - לא משנה מה הסיבה, ואצלה זה בסדר גמור והיא לא תרגיש שום דבר רע עם עצמה וגם מסביבה יצדיקו אותה, ואילו בחורים שחותכים ככה - זה נתפס הרבה פחות טוב, ובנות שישמעו את הבת מספרת על הבחור שחתך אחרי פעם אחת "יקטלו" אותו, ויגידו לה שהוא מתנשא ובררן מידי וכו'...

אני לא בטוח שאני מסכים לגמרי עם זה, אבל אני כן יכול להודות די בכנות זהירה (מחשש לסקילה מהצד הנשי של הפורום) שלבנות לכאורה "מותר" בענייני דייטים הרבה יותר ממה ש"מותר" לגברים - ואם תהיו כנים עם עצמכן אתן יודעות שזה נכון...

דוגמה קטנטנה - בחור שיפסול בחורה לפני פגישה ואיכשהוא יתברר לה שהוא פסל אותה בגלל מראה - אז הוא ייתפס בעיניה ובעיניי כל חברותיה כ"שטחי/רדוד/עלוב/בררן/וכו' וכו'... - ואילו אם היא בעצמה תפסול על מראה, גם לפני הדייט הראשון - אצלה זה כמובן לא שטחי ולא רדוד, זה "אינטואיציה"... המילה הקדושה שמנצחת הכל...הבנים הם הבררנים והשטחיים ואלו שפוסלים סתם ככה בלי סיבה, והבנות תמיד פוסלות על פי "אינטואיציה" - מילה שאי אפשר להתווכח איתה, כמובן, כי לבנים אין אותה... <צ>.

וחלילה אני לא מאשים אף אחד, וניסיתי להיות זהיר - ככה זה נראה בגדול, לפחות מהצד שלי ואני מאמין שעוד כמה וכמה בנים חושבים ככה...

ושיר ידידת - חלילה, ממש לא כל הבנות מכשפות! או לפחות אחת לא - זאת שתהיה אשתי

כי הם נוטים להיתפס למראה החיצוני לפני שהם יודעים מי הבחורה

וחבל שיפספסו מישהי שאחכ בסוף הם כן יאהבו...

אצל בנות בדכ זה על דברים אחרים וגם, בנות לא חשודות בכך שהן רוצות אך ורק חתיך. ובנים כן חשודים בכך.... מלעשות?!?!?

באופן כללי, אני חושבת שחוץ ממראה חיצוני שמפריע בצורה לא רגילה (לא רוצה להגיד "דוחה". הנה, אמרתי), לא כדאי לחתוך אחרי פגישה אחת.

אני חושבת שבסוף כל פגישה כדאי לשאול את עצמך: "האם אני רוצה לפגוש אותו/אותה לעוד פעם אחת?" ולא מעבר לזה. לא להתעסק בשאלות הרות גורל, כגון: "האם זו אשתי?" / "האם מצאתי את החצי השני?", דווקא בגלל שאי אפשר להכיר לעומק אחרי פעם אחת (לדעתי).

רק טוב

אפילו לא בהודעת פתיחה ובטח שלא אחכ...

וגם לא את כל השירשור.

וכן, זה עדיין רציני להוריד על דייט אחד.

ולכל הבנים החוצפנים שמדברים פה!!!!!

חתכו אותי נראלי איזה 15 פעמים אחרי דייט אחד!!!!

אז אל תחנטרשו.... וזה בסדר מבחינתי. ככה ה׳ מסנן לי אותם.

ואני חתכתי נראלי איזה 5 על הדייט הראשון מסיבות רציניות מאוד!

אז בתשובה לשאלתך, כן. זה רציני לחתוך אחרי דייט אחד.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אולי כדאי שתזמיני להם אנבולנס...

כי לא הבנת אותה. מצטער. תקראי כעת את מה שכתבתי בהודעת הפתיחה ממש, וא-ז תגיבי, אפילו תגיבי אותה תגובה - אבל לפחות אחרי שקראת.

אם לא קראת את כל מה שכתבתי שם - איך את יכולה לדעת שענית לעניין למה ששאלתי? בלי להעליב כמובן...את יודעת שאין לי אינטרס להעליב אותך...

עניתי שכן, זה רציני.

שאלתי את זה על בסיס מספר תנאים שכתבתי מראש.

נגיד - שכל דבר שניתן לבדוק בבירור מוקדם חובה לבדוק בבירור מוקדם - ועל זה זה בכלל לא רציני לפסול בדייט ראשון אלא זה עוול שנעשה לצד השני (כמו למשל בדוגמה הזויה, שבת חותכת מישהו אחרי דייט אחד כי "הוא לא למד בישיבת הסדר אלא במכינה" - בחייאת רבאק! זה דבר שמבררים בבירורים המקדימים, לא בדייט עצמו1 זה לחלוטין לגזול ערב מחייו של בן אדם, לדעתי! - הדוגמה הזאת הייתה סתם בשביל הקטע ולא מבוססת על מקרה אמיתי).

אני יודעת בדכ מה התכוונת עוד לפני שכתבת....

ועדין תשובתי באינה

אם תשובתך עדיין עומדת, אשמח שתבהירי על מה הגיוני לחתוך בדייט ראשון שאי אפשר לברר בבירורים מקדימים בשום צורה שהיא?

וגם לא רק שתי

אני שואלת בכללי....

מדברת עם הבחור.

נראלי, יוצאת.

הבחור יודע שזה מה שאני עושה בבירורים.

והוא בכז מחליט לצאת איתי למרות שלא ביררתי עליו מה צבע הפיגמה שלו.

אני לא מבררת על מראה למשל.

בכמ אדם שנגיד לא מספיק אינטלגנט, או דוחה אותך במראהו או לא בריא (לפי רצונותייך) 

אלו סיבות לחתוך.

כמובן שאני כן שוטלת בבירורים עדכמה הבחור חכם ולכל אחד הגדרות אחרות.... מה לעשות?!?

ובקשר לבריאות.... לפעמים הבחור בעצמו בכלל לא יודע שהוא לא הכי בריא.... אז מה נשאר?!? תבררי עד מחר

שלא תמיד אומרים את הסיבה האמיתית שבגינה חותכים...

לפעמים אני אומרת שאני לא נקשרת ריגשית, כשאני יודעת שאין סיכוי שאקשר ריגשית... (ולא שציפיתי להיקשר כבר בפגישה אחת)

דווקא לפי דעתי, פגישה ראשונה זה הכי לגיטימי לחתוך, כי אז זו פעם ראשונה שנפגשים עם האדם..

כמובן, שלא אחתוך סתם על טעות מקומית שהגבר עשה,

אבל אם אראה שיש משהו מובנה באופי וכד' שלא מתאים...

אני לא אמרח אפילו לפגישה שניה.

ראשונה???

בדיוק על זה זעקתי - האם את באמת יכולה לנתח את האופי של האדם ולהחליט על תכונה מסויימת שבו שהיא תכונה מובנת באופי שלו שאין סיכוי שזה יצליח ביניכם - אחרי דייט אחד בלבד??? אחרי שעתיים פגישה ראשונות בחיים בלבד, שלעיתים חצי מהשעתיים מוקדש רק לשבור את הקרח והמתח הראשוני???

זה נראה לי מעט מוגזם, במחילה ממי שנפגע - זה יומרני מידי להחליט שאחרי שעתיים של היכרות ראשונית עם בנאדם זה הגיוני "לדעת" מהי האישיות שלו והאם היא תתאים לנו או לא, בשביל לא להמשיך אפילו לדייט שני.

ודווקא לדעתי בדיוק ההיפך - פגישה ראשונה לחתוך, כמו שאמרתי, זה בגלל חוסר בבירורים או בגלל שטחיות ולחתוך על דברים שאין עניין ואין יכולת לדעת עליהם בדייט ראשון.

לא הבנתי למה לדעתך הפעם הראשונה שבה נםגשים עם אדם זה הכי לגיטימי לחתוך???

זה נראה לי שוב בא מהמקום של - אני מגיע לפגישה מתוך מגמה להבין למה כדאי לי לחתוך, ויאללה נסגור עניין. ורק אם אתה באמת לא מצליח למצוא סיבה לא לחותך, אז תיתן את הצ'אנס. במקום לבוא בגישה ההפוכה לחלוטין, של "אני בא בגישה של אני ממשיך בכל מקרה לפגישה שנייה וצריך לקרות משהו באמת באמת קיצוני ויוצא דופן ומיוחד כדי לגרום לי להחליט שלא להמשיך לפגישה שנייה...

לפי איך שאת אומרת, הקלות של לחתוך בדייט ראשון היא בלתי נסבלת.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יש מקרים שברור מראש שזה לא מתאים ולא יתאים ויש מקרים שאפשר "להחליק" בהתחשב בשאר המשתנים.

במילים אחרות, במקרים מסוימים - אם לא ממשיכים לדייט שישי, אי אפשר לדעת שהיה אפשר לחתוך כבר בדייט השני....

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

הרבה פעמים.

אז כל מקרה לגופו, אבל אם יש מישהי שתומכת בהפגנות האלימות של קפלן מצד אחד, ומצד שני זה שאני תומך בפייגלין נשמע לה מופקע, מבחינתי מעידה על האופי שלה, מעבר לשאלת הדעה הספציפית והאם נצליח להסתדר ולבנות אהבה למרות הפערים...