האם אתם חושבים שכימיה זה דבר כל כך מוחלט שניתן בוודאות לדעת אחרי דייט אחד בלבד ש"זה לא זה"? האם זה דבר כל כך מוחלט שעליו תפסלו עוד אחרי דייט ראשון בלי לתת עוד סיכוי אחד לפחות של דייט שני?

הרי כימיה זה דבר כל כך עדין - ותלוי בכל כך הרבה גורמים, ובמיוחד במפגש כל כך מלאכותי כמו דייט, ועוד דייט ראשון - שבו עדיין לא באמת שברתם את הקרח ויש את הביישנות הטבעית של שני הצדדים, הדוסים הרבה פעמים (בציבור שלנו) - איך ניתן כל כך בוודאות לראות ש"אין כימיה" אחרי דייט אחד בלבד בלי לחטוא לצד השני ולעצמך? זה מה שמשגע אותי...

וכן - אני סבור שאחרי שאתה מכיר את עצמך, אתה יכול לדעת בבירור איזה דברים קריטיים לך ממש (כימיה זה עניין אחר...אני מדבר על "רשימת מכולת") שאם תגלה אותם בדייט ראשון, תפסול בגללם - ואותם אפשר וחובה לברר עוד לפני הדייט.

אגב - מה שאמרתי לא הגיע ממני בלבד, אני נשען בדבריי על יועצי נישואין ושדכנים ועוד המון אנשים חכמים שליוו המוני קשרים שטוענים בלהט שזה פשוט עוול לחתוך אחרי דייט אחד, והם עצמם ראו כמה וכמה דייטים ראשונים שלכאורה עוד שנייה עמדו לחתוך לאחר הדייט הראשון, ובגלל לחץ מהשדכן /לחץ אחר/מחשבה שנייה "לתת צ'אנס" - המשיכו לדייט שני וזה נמשך משם לקשר ארוך ופעמים רבות גם לחתונה.

הבעיה העיקרית, נראה לי - היא שבחורים ובחורות רבות חיים בסרט שעל הדייט הראשון אתה צריך "להרגיש" שהיא אשתך... שאתה צריך " לדעת" שזה זה...

אחת?

הרי כימיה לפי מה שאת אומרת את אמורה לדעת אחרי חמש דקות מהי רמת הכימיה - אז דברים אחרין? יש פעמים שהייתה כימיה טובה וחתכת אחרי דייט אחד בגלל משהו אחר?

תחושה קיצונית של חוסר נוחות על גבול רתיעה

או קצר בתקשורת -שיוצאים בתחושה שפשוט אין!!! שפה משותפת

כל משפט שמישהו אומר-השני מתאמץ לפענח, בדר"כ בחוסר הצלחה 

הרי בבירורים תמיד יגידו דברים טובים ונחמדים,

זה דברים שאפשר לדעת רק מתוך המפגש עצמו

שדכן זה לא חברה של הבחורה, שהגיוני יותר שתנסה בעיקר להגיד טוב.

שדכן הוא אדם שזה התפקיד שלו להציג אותה בצורה האובייקטיבית ביותר.

ודבר שני - גם בבירורים עם חברים, לא צריך שהם יגידו דברים "רעים" כדי שתדע שזה לא מתאים. הרי הנקודת הנחה היא ששני הצדדים הם בסדר ו"נורמאלים" אבל מסיבות מסויימות זה לא מתאים לך - לא שהוא רשע ומגעיל, אלא שלך אישית זה לא מתאים - ואז, את זה את יכולה פעמים רבות לדעת על ידי בדיקה מראש.

רתיעה ממש כבר בדייט ראשון - רתיעה בגלל מה? וזה לא דבר שניתן לגלות כבר בבירורים המקדימים?

האם אחרי שאת חותכת את יושבת לפחות עם עצמך לנתח לעצמך ל-מ-ה חתכת, ולנסות בדייט הבא למנוע את זה עוד בשלב הבירורים?

הרי בחור יכול לחתוך בגלל משהו, לא לברר לעצמו לגמרי מה השורש, ובדייט הבא לעשות אותה טעות, שהיה יכול למנוע בכמה שאלות נוקבות עוד בבירור המקדים.

לכל אחד יש פעם ראשונה

רק אחרי כמה פעמים אפשר ללמוד מהניסיון

ולדעת טוב יותר לשאול את השאלות הנכונות

חוצמזה,עם כל הכבוד לשאלות וחקירות-

יש גבול כמה אפשר לדעת

ו...כמו ששיר ידידות כתבה לא כולם טובים בבירורים

כן! יש כאלה! (כמוני למשל) קשה לי לדעת אם האדם ששמעתי עליו פרטים בטלפון יתאים לי או לא.

מביך אותי מידי לשאול מיליון שאלות שהייתי רוצה לברר.  (אני לא רוצה לחפור יותר מידי)

והרבה פעמים כשאני כבר שואלת משהו שחשוב לי עונים לי- "לא יודע נראה לי את צריכה לשאול אותו את זה"

אז התיאוריה מאוד יפה- לברר היטב כדי למנוע אכזבה לצד השני.

אבל לא תמיד ישימה (או לפחות לא ישימה לחלק מהאנשים...)

אז כן! יצא לי להבין שזה לא מתאים בדייט ראשון!

אם זה ככה - אז את יכולה להטיל את מלאכת הבירור על חברה או אפילו אחות/אמא, שתהיה נוקבת יותר עם הצד השני ותשאל את השאלות שלך אישית חשוב מאוד לדעת. תכיני מראש רשימת שאלות. לא מתקשרים לבירורים רק כדי לשמוע כמה הבחור נחמד - הרי את הדבר הזה את לא צריכה לברר, את יכולה לבד לשער. הבירורים נועדו כדי להחליט אם זה מתאים או לא מתאים כדי לבדוק את זה.

לעניות דעתי לא צריך להיות כאן עניין של מבוכה - בסופו של דבר מדובר פה בחיים של שני אנשים שלא רוצים יותר מידי שריטות בנפש לפני שמוצאים את האחד, ובשביל זה צריך להיות סגור על עצמך מראש מה לא מתאים לך, ולא לשים על אף אחד ולברר את זה. כן - אם נניח סתם דוגמה יש אחת שמפריע לה מאוד מישהו שהוא שתקן - אז היא חייבת לברר את זה בבירורים המקדימים ולא להרפות עד שתקבל תשובה שתרגיש שהיא אמיתית...

ואגב - המניעת אכזבה היא לא רק בשביל הצד השני, אלא גם בשביל הצד הראשון... בשבילך בעצמך. זה ימנע גם ממך לבזבז ערב סתם...

אז מישהו אחר בטוח לא יצליח. מי שהכי מכיר מה אני רוצה זה אני!

ויש פה עניין של מבוכה- זה שמחפשים מישהו להתחתן איתו לא אומר שמותר לשאול הכל לפני שבכלל מכירים את האדם.

וברצינות? שריטות בנפש? אחרי דייט אחד? מה עשו לך?

ובקשר ללבזבז ערב סתם- נכון, זה מחיר. אבל לפעמים עדיף לשלם את המחיר הזה מאשר לפסול סתם אנשים.

אבל כל "פתיחה" של החיים שלך כלפי אדם זר -גם אחרי דייט אחד בלבד, זה דורש מאמץ נפשי, ואחרי שבבום זה נגמר, זה אכן משאיר משקעים, גם אם לא תמיד גדולים מידי.

לא לכל אחד זה קל ללכת ערב, להתחיל לדבר על עצמו, לנסות להיפתח, לבוא בראש פתוח לגמרי, להכיר את האדם שמולו ולנסות לתת לו להכיר אותך - ואז יום למחרת לשמוע ש"זה לא זה", לעיתים גם בגלל דבר שכל כך ברור לך שהצד השני היה יכול לברר מראש ולדעת מראש שזה לא מתאים לו.

האם לדעתך טוב לבזבז הרבה ערבים מאשר לפסול הרבה אנשים?

אם ככה - עם מי לא תצאי? למה שלא תיקחי כל אחד שיציעו לך בלי לפסול אף אחד כי "מקסימום תבזבזי ערב"?

נכון - אחרי קשר אחד א שניים לא יודעים, זה לוקח זמן, לא אמרתי שלא, תקראי בהודעה הפותחת - אבל אחרי כמהקשרים כל צד אמור לגבש לעצמו את מה שקריטי לו. 

ואם את במבוכה מלברר - אז תעשי עבודה על עצמך...בלי להעליב - למה בגלל שאת מתביישת לשאול אם הבחור שתקן, כי את לא רוצה שתקן (סתם דוגמה...לא מכיר אותך)- למה בגלל זה הבחור צריך לסבול לאחר מכן בפגישה כשתגיעי ותראי שהוא באמת שתקן וזה לא מתאים לך ותחתכי אחרי פגישה אחת? למה שלא תעבדי על עצמך מראש להצליח יותר לשאול, תכתבי לעצמך את הנקודות החשובות לך ופשוט תשאלי אותם אחת אחרי השנייה את זה שאת מבררת אצלו, בלי לנסות להתפתל ולהתבייש...

נכון, יש את הבושה הטבעית - אבל אם מול זה שמבררים אצלו מתביישים, מה יהיה עם זה שאת אמורה להיפגש איתו ממש? 

לא יודע...זה עדיין לא מובן לי... זה מתסכל הרבה פעמים...

הייתי מת לדעת את הנתונים של ה' שם למעלה, כמה מהקשרים של הדוסים בעולם, נחתכו אחרי דייט אחד, וכמה מהם נחתכו בגלל דבר שלא היה באמת קריטי לחתוך בפגישה ראשונה, או לחלופין - דבר שהיה יכול לברר מראש.

ותסתכל על זה בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.

למה פתיחה של דייט ראשון זה כ"כ קשה? 

אני היחידה שרואה דייט ראשון כעניין נחמד יותר, של להכיר אישיות- תכונות, התנהגות, ופחות 'פתיחה' של החיים שלי? אם יהיה לי נחמד לדבר עם הבחור על החיים בכללי, אני אפתח איתו גם ת'חיים שלי.. זה יכול, בוודאי, לקרות בדייט ראשון, אבל לא בהכרח..

ואני כן אברר קצת- לראות מי הבנאדם, לשמוע עליו.. הרי לא על כולם אומרים "חכם, יפה, נעים הליכות וצדיק". לכל אחד יש את הניואנסים שלו, את המילה שמתארת אותו.. 

אני, למשל, בחורה שטותניקית. ואם יגידו לי על מישו שהוא רציני ופחות זורם עם "היום יום שישי? בוא נרד למעיין. נסתדר כבר עם שבת.." אז זה לא מתאים לי. אחלה בחור אבל לא בשבילי. [סתם דוגמא. אם זה יהיה הפאק היחיד שלו אז ישמצב שכן.. אבל לודעת..]

אני לא אצא עם כל אחד,

אבל כן עם כל אחד שנשמע מתאים.

בדייט הראשון אני אבדוק אם אנחנו זורמים ביחד,

ואז נמשיך וניפתח ונעמיק את ההכרות..

אבל אולי זאת רק אני..

גם אם ביררת מלא פרטים לפני, פתאום מגיע משהו שנקרא "המציאות" וזה אולי סותר את הרושם שקיבלת בפרטים (כמו מראה. כל פעם שמישהו/מישהי הציעו הוא/היא תמיד אמר/ה "היא ממש מקסימה!" וכו' וכו'...). גם לי קרו מקרים שחתכו עליי אחרי דייט אחד וגם מקרים שאני חתכתי אחרי דייט אחד וכמו שאמרת שצריכים לחשוב קצת לפני שנפגשים שוב כדי שזה לא יחזור על עצמו, אבל זה לא תמיד קורה כי החיים הם לא מתמטיקה וכמה שתברר טוב-טוב לפני זה לא מבטיח לך 100% שתצליח בפעם הבאה. לכן כל עוד אדם הוא ממוקד למה הוא מחפש וגם אחרי הבירורים האלה הוא נפגש וזה לא תאם, אין מה לומר לו שייתן עוד צ'אנס.

אולי עכשיו תאמר שהוא לא בוגר מספיק וחי בפאנטזיות ויש מצב שזה נכון אבל ברוב המקרים לדעתי זה לא נכון ופשוט שזה משהו שאולי פחות ניתן להסביר למה זה לא עבד הפעם.

אני גם חושבת שכדאי וצריך לברר את הפרטים הטכניים כמה שאפשר לפני כדי להגיע לפגישה ראשונה כמה שיותר פנויים להכיר. 

בדרך כלל פגישה ראשונה אמורה להיות היכרות ראשונית. האם אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני וגם שיהיה לנו נחמד. אחר כך רגשות ובירורים נוספים...

אבל כמו שאמרו לפניי תמיד יש יוצאים מן הכלל ולא כל מה שאנחנו מבררים הוא באמת ככה במציאות. 

ולשאלתך -

באילו מקרים כן אפשר להוריד אחרי פעם אחת. לפי דעתי: 

- במקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור.

- במקרה שאתה מגלה שהשוני גדול על המשותף ולא היה נחמד בכלל ופגישה שנייה תיהיה רק בשביל לחזק את הלא.

- במקרה שהבחור מגיע מרחוק ועושה מאמץ גדול בשביל להגיע, אני אשתדל לחסוך ממנו אם אני חושבת שאין סיכוי אמיתי להמשיך.

מה שבטוח, אם מחליטים כן להמשיך להיפגש. ה- כן צריך להיות כן חתונה (גם אם אחר כך התמונה משתנה).

אני לא חשובת שזה נכון לתת צ'אנס רק בגלל שאין לי משהו אחר לפסול עליו, אז אני אצא עוד פגישות רק כדי לחזק את הלא.

אם הלא קיים עדיף להגיד אותו כבר בהתחלה. 

בשורות טובות!!!

אם נתקדם שלב - נראה לי שבעייה עקרונית בעולם הדייטים, זה שבחורים ובחורות מגיעים אליו הרבה פעמים בגישה של: טוב, זה לא, עכשיו אני צריך לתת לעצמי מספיק סיבות טובות למה זה "כן", כדי שהתשובה לא תהיה"לא".

במקום לבוא מתוך גישה חיובית שמראש זה כן, ועכשיו צריכים לתת לך מספיק סיבות למה זה "לא"...

אני מודע לכך שעכשיו המון יתנפלו עלי ויגידו שזה לא נכון - נכון, לא תמיד, אבל זה התחושה שלי הרבה פעמים מדברים שאני שומע/רואה מסביבי... אז אני לחלוטין לא אומר שזה מוחלט, אלא רק לעניות דעתי, זה בעיה עקרונית.

דבר שני - אמרת שבמקרה שבו המראה ממש דוחה אותך ויש לך הבנה שזה לא יעבור - נו, בדיוק על זה אמרתי בירורים מקדימים!!!מראה זה כמעט לגמרי דבר מאד מאוד טכני שאתה צריך אחרי כמה פעמים לדעת איזה דברים דוחים אותך - ולשאול מראש בבירורים המקדימים! אסור להתבייש בנקודה הזאת! אם מפריע לך אף גדול - תשאלי את החבר/השדכן! אם מפריע לך מישהי שמנה - תשאל! אם מפריע לך מישהי ממש גבוהה - תשאל! אם מפריע לך מישהו שיש לו פנים עגולות ועיניים שקועות - תשאלי!!!

נכון, יש עניין של "מציאת חן" שקשה לדעת מפרטים טכניים - אבל שכל אחד ואחת ישאלו את עצמם עד כמה במקרה שחתכו בגלל מראה, זה דבר שלא היו יכולים לברר מראש?

רק שאני דיברתי על מקרים קיצוניים מאוד שבהם אפשר ואולי עדיף לפסול בפעם ראשונה. 

גם אני מסכימה שלפסול אחרי פעם אחת זה לא הוגן כשלא נתנו מספיק הזדמנות לפתח קשר אמיתי. וכתבתי על זה פה פעם.

רק שאתה לא דיברת על זה. אתה שאלת מתי כן ניתן לפסול אחרי פעם אחת. 

אפשר להתווכח עם רגשות ולשכנע את עצמנו לבוא בגישה של כן כשהכל מרגיש לנו - לא.

מה שכן אני מדברת על מקרה שהוא באמת קיצוני. גם אני מסכימה שלא ראוי לפסול אחרי פעם אחת.

גם אני בעד לשאול על מראה חיצוני אם זה מאוד חשוב. 

הייתה למשל מישהי שחתכה אותי ובסיבות שנתנה לאחר מכן, אמרה בין השאר: " מפריע לי המקצוע שאתה מתכונן לעבוד בו בחיים" - וזה, עם כל הכבוד - דבר שלחלוטין ניתן לברר בבדיקות מקדימות ושאף אחד לא ייתמם ויגיד שלא...

ודוגמא שנייה זה לחתוך בחור אחרי פגישה אחת ולהגיד: " מפריע לי שאתה יחסית גבוה ו"גדול", ואני נמוכה, "קטנה"... - גם זה, דבר שכל כך כל כך קל לברר בשאלה אחת פשוטה בשלב הבירורים ואם זה אצל שדכן זה עוד יותר קל - הרבה פעמים כתוב אצלו גם הגובה של הבחור והבחורה וכו'...

ואם תגידו - זה לא הסיבות היחידות - אז בבקשה, אם זה דבר שגרם לחתוך, אז זה כן סיבה משמעותית בשבל הצד שחתך, ולפחות את זה הוא היה יכול לברר מראש. ואם זה דבר שלא משמעותי כל כך לצד שחתך ורק ב"סיבות שאחרי", הוא הכניס את זה לסל כדי "לעבות" את הסיבות שלו כדי להרגיש יותר טוב עם עצמו/עם הצד השני - לעניות דעתי זה גזל דעת וראייה אגואיסטית ולא כזאת שבאה באמת להסביר את הסיבות לצד השני...

יכול להיות שהיא יחסית חדשה בעולם הדייטים,יש מצב שהיא כן ביררה על הגובה

שאר הפרטים נשמעו לה טובים והיא החליטה ללכת על זה מתוך מחשבה שאולי הגובה לא יפריע לה כ"כ

(לפעמים יש שדכנים שמפעילים לחץ שהגובה זה לא עניין כ"כ קריטי וכו..)

ובפגישה היא גילתה שזה מפריע לה מאוד

גובה של אנשים זה לא מתמטיקה מוחלטת,יכולה להיות מישהי נמוכה עם חזות של גבוהה

כמובן שמתוך הניסיון שלה היא אמורה ללמוד עם הזמן על מה לפסול

.

את רב הבחורים חתכתי בהחלט אחרי פגישה אחת

אם זה רלונטי הסיבות לכך לא ארפת לי לפרט

לא זכור לי שבחרתי בך בפרימריז.

עורכת. אה מה? אין אפשרות לערוך תגובות ישנות?

אבל רק הפעם, תזהרי! 

(אבל האמת שהסכמתי עם מה שכתבת).

ניואנסים דתיים משהו שבברורים קשה לדעת במדויק (זה היה בעיקר)

לפעמים גם תכונות אופי כמו בחור שהתגלה כקמצן \יקה מידי ברמה שהפריעה לי

דחיה מהטיפוס 

ולפעמים דברים כמו גובה שלא הפריעו בבחור אחד אבל בבחור אחר פתאום כן

אמרו לנו שרק מקרים קיצוניים שהיא עושה לך בחילה 

ובאופן עקרוני עיקר התפקיד של הפגישה הראשונה הוא שתהיה פגישה שניה...

אני מסכימה עם מה שאתה אומר

יש המון דברים שאפשר לברר מראש: גובה,סגנון,תכונות אופי,השקפה ותוכניות לעתיד

מסכימה שיש הרבה מאוד דייטים שהיו יכולים להיחסך בזכות יותר בירורים מעמיקים

בקיצור,יש לנו בהחלט מה לשפר בנושא

אבל עדיין....תמיד יכולים להיות מקרי יוצאי דופן

האדם מכיל בתוכו אינסוף פרטים שלא תמיד ניתנים לבדיקה מראש

תקני אותי אם אני טועה - אבל זה נשמע ונראה שהרבה מאוד מאוד מאוד דייטים נגמרים אחרי פגישה אחת בלבד, אולי שתיים - ולא אחרי שלוש/ארבע/חמש...

את שותפה לדעתי זאת? (וגם דייט שני זה כבר שונה מדייט ראשון, אבל עדיין יש תחושה שהמון חותכים אחרי דייט אחד)

ואני מדבר על אחוזים מאוד גבוהים כשכבר אי אפשר להגיד שזה מקרים יוצאי דופן, וכמו כן על "שועלי דייטים" ותיקים שיודעים או אמורים לדעת כבר מה הם רוצים ומה חשוב לברר בבירורים המקדימים.

את מסכימה איתי שלא הגיוני לחתוך אחרי דייט אחד או שניים בגלל מקצוע מועדף של הצד השני, לדוגמא? הרי זה אבסורד! זה הדבר הכי טריוויאלי לשאול בבירור מוקדם - למה לעשות את העוול הזה לצד השני! אם אתה לא רוצה בחורה שמתכוונת ללמוד רפואה, אז גם אם היא עכשיו רק שירות לאומי שנה שנייה או מדרשה, בכל זאת סיכוי גדול שהיא כבר התכווננה על זה, זמן רב קודם - אז תשאל בבירורים, תשאל אצל השדכן...

נראה שבקשרים אנשים פשוט בעיקר בעיקר חושבים על עצמם ולא חושבים שיש שני צדדים לקשר ואומנם צריך לדאוג לעצמך אבל ל-א על חשבון השני! (ולא הכוונה בלחתוך בכלל, אלא בלעשות דברים "לא הוגנים".

של המקצוע\עיסוק-אני מסכימה בהחלט!

וזה אחד הדברים שאני כן טורחת לבדוק מראש

תיאורטית,אני מסכימה עם דעתך 

אבל תכלס,בירורים זה לא הצד החזק שלי

לא אוהבת לקדוח לאנשים,במיוחד כשהם ביינישים

לויודעת,משהו בלתי מוסבר,מרגיש לי כמו טרחנות יתר וביטול תורה

שואלת רק על דברים עקרוניים במיוחד

לא מתחילה לחפור על סגנון,מראה חיצוני וכאלה

במיוחד בגלל שאני בת...

למשל,בן יכול לדעת על עצמו מראש שהוא לא יימשך למישהי עם שיער בגוון ירוק (בכוונה הבאתי דוגמא דמיונית)

אז הוא יכול לשאול על זה מראש

לבת יש פחות קריטריונים מוחלטים,יותר עניין של הרגשה כללית ואפילו אם ייתנו לה תמונה זה לא יועיל

(כי יש הרבה בנים לא פוטוגנים שנראים טוב במציאות)

וכל מה שכתבתי פה על מראה,זאת רק דוגמא אחת

יש עוד דברים שקשים מאוד לבירור

בכללי,בציבור שלנו,יש באמת מקום לשיפור

השאלה היא:איך עושים את זה?

למרות שבנות עושות את זה הרבה יותר מבנים .

פשוט רואים שלא ילך לנו ביחד.

לעניות דעתי...

היו כמה דייטים שבשנייה הראשונה הבנתי שזה הולך להיות "בזבוז זמן" אבל לא הייתה ברירה, משום הנימוס, הבנ"א הגיע מרחוק, אז המשכתי להקשיב לו עד שנגמר הדייט

הוא דיבר במרירות על כך שלבת יהיה מותר לעשות את זה - לא משנה מה הסיבה, ואצלה זה בסדר גמור והיא לא תרגיש שום דבר רע עם עצמה וגם מסביבה יצדיקו אותה, ואילו בחורים שחותכים ככה - זה נתפס הרבה פחות טוב, ובנות שישמעו את הבת מספרת על הבחור שחתך אחרי פעם אחת "יקטלו" אותו, ויגידו לה שהוא מתנשא ובררן מידי וכו'...

אני לא בטוח שאני מסכים לגמרי עם זה, אבל אני כן יכול להודות די בכנות זהירה (מחשש לסקילה מהצד הנשי של הפורום) שלבנות לכאורה "מותר" בענייני דייטים הרבה יותר ממה ש"מותר" לגברים - ואם תהיו כנים עם עצמכן אתן יודעות שזה נכון...

דוגמה קטנטנה - בחור שיפסול בחורה לפני פגישה ואיכשהוא יתברר לה שהוא פסל אותה בגלל מראה - אז הוא ייתפס בעיניה ובעיניי כל חברותיה כ"שטחי/רדוד/עלוב/בררן/וכו' וכו'... - ואילו אם היא בעצמה תפסול על מראה, גם לפני הדייט הראשון - אצלה זה כמובן לא שטחי ולא רדוד, זה "אינטואיציה"... המילה הקדושה שמנצחת הכל...הבנים הם הבררנים והשטחיים ואלו שפוסלים סתם ככה בלי סיבה, והבנות תמיד פוסלות על פי "אינטואיציה" - מילה שאי אפשר להתווכח איתה, כמובן, כי לבנים אין אותה... <צ>.

וחלילה אני לא מאשים אף אחד, וניסיתי להיות זהיר - ככה זה נראה בגדול, לפחות מהצד שלי ואני מאמין שעוד כמה וכמה בנים חושבים ככה...

ושיר ידידת - חלילה, ממש לא כל הבנות מכשפות! או לפחות אחת לא - זאת שתהיה אשתי

כי הם נוטים להיתפס למראה החיצוני לפני שהם יודעים מי הבחורה

וחבל שיפספסו מישהי שאחכ בסוף הם כן יאהבו...

אצל בנות בדכ זה על דברים אחרים וגם, בנות לא חשודות בכך שהן רוצות אך ורק חתיך. ובנים כן חשודים בכך.... מלעשות?!?!?

באופן כללי, אני חושבת שחוץ ממראה חיצוני שמפריע בצורה לא רגילה (לא רוצה להגיד "דוחה". הנה, אמרתי), לא כדאי לחתוך אחרי פגישה אחת.

אני חושבת שבסוף כל פגישה כדאי לשאול את עצמך: "האם אני רוצה לפגוש אותו/אותה לעוד פעם אחת?" ולא מעבר לזה. לא להתעסק בשאלות הרות גורל, כגון: "האם זו אשתי?" / "האם מצאתי את החצי השני?", דווקא בגלל שאי אפשר להכיר לעומק אחרי פעם אחת (לדעתי).

רק טוב

אפילו לא בהודעת פתיחה ובטח שלא אחכ...

וגם לא את כל השירשור.

וכן, זה עדיין רציני להוריד על דייט אחד.

ולכל הבנים החוצפנים שמדברים פה!!!!!

חתכו אותי נראלי איזה 15 פעמים אחרי דייט אחד!!!!

אז אל תחנטרשו.... וזה בסדר מבחינתי. ככה ה׳ מסנן לי אותם.

ואני חתכתי נראלי איזה 5 על הדייט הראשון מסיבות רציניות מאוד!

אז בתשובה לשאלתך, כן. זה רציני לחתוך אחרי דייט אחד.

חתכו אותי גורם לי לרצות להזמין לך אמבולנס

אולי כדאי שתזמיני להם אנבולנס...

כי לא הבנת אותה. מצטער. תקראי כעת את מה שכתבתי בהודעת הפתיחה ממש, וא-ז תגיבי, אפילו תגיבי אותה תגובה - אבל לפחות אחרי שקראת.

אם לא קראת את כל מה שכתבתי שם - איך את יכולה לדעת שענית לעניין למה ששאלתי? בלי להעליב כמובן...את יודעת שאין לי אינטרס להעליב אותך...

עניתי שכן, זה רציני.

שאלתי את זה על בסיס מספר תנאים שכתבתי מראש.

נגיד - שכל דבר שניתן לבדוק בבירור מוקדם חובה לבדוק בבירור מוקדם - ועל זה זה בכלל לא רציני לפסול בדייט ראשון אלא זה עוול שנעשה לצד השני (כמו למשל בדוגמה הזויה, שבת חותכת מישהו אחרי דייט אחד כי "הוא לא למד בישיבת הסדר אלא במכינה" - בחייאת רבאק! זה דבר שמבררים בבירורים המקדימים, לא בדייט עצמו1 זה לחלוטין לגזול ערב מחייו של בן אדם, לדעתי! - הדוגמה הזאת הייתה סתם בשביל הקטע ולא מבוססת על מקרה אמיתי).

אני יודעת בדכ מה התכוונת עוד לפני שכתבת....

ועדין תשובתי באינה

אם תשובתך עדיין עומדת, אשמח שתבהירי על מה הגיוני לחתוך בדייט ראשון שאי אפשר לברר בבירורים מקדימים בשום צורה שהיא?

וגם לא רק שתי

אני שואלת בכללי....

מדברת עם הבחור.

נראלי, יוצאת.

הבחור יודע שזה מה שאני עושה בבירורים.

והוא בכז מחליט לצאת איתי למרות שלא ביררתי עליו מה צבע הפיגמה שלו.

אני לא מבררת על מראה למשל.

בכמ אדם שנגיד לא מספיק אינטלגנט, או דוחה אותך במראהו או לא בריא (לפי רצונותייך) 

אלו סיבות לחתוך.

כמובן שאני כן שוטלת בבירורים עדכמה הבחור חכם ולכל אחד הגדרות אחרות.... מה לעשות?!?

ובקשר לבריאות.... לפעמים הבחור בעצמו בכלל לא יודע שהוא לא הכי בריא.... אז מה נשאר?!? תבררי עד מחר

שלא תמיד אומרים את הסיבה האמיתית שבגינה חותכים...

לפעמים אני אומרת שאני לא נקשרת ריגשית, כשאני יודעת שאין סיכוי שאקשר ריגשית... (ולא שציפיתי להיקשר כבר בפגישה אחת)

דווקא לפי דעתי, פגישה ראשונה זה הכי לגיטימי לחתוך, כי אז זו פעם ראשונה שנפגשים עם האדם..

כמובן, שלא אחתוך סתם על טעות מקומית שהגבר עשה,

אבל אם אראה שיש משהו מובנה באופי וכד' שלא מתאים...

אני לא אמרח אפילו לפגישה שניה.

ראשונה???

בדיוק על זה זעקתי - האם את באמת יכולה לנתח את האופי של האדם ולהחליט על תכונה מסויימת שבו שהיא תכונה מובנת באופי שלו שאין סיכוי שזה יצליח ביניכם - אחרי דייט אחד בלבד??? אחרי שעתיים פגישה ראשונות בחיים בלבד, שלעיתים חצי מהשעתיים מוקדש רק לשבור את הקרח והמתח הראשוני???

זה נראה לי מעט מוגזם, במחילה ממי שנפגע - זה יומרני מידי להחליט שאחרי שעתיים של היכרות ראשונית עם בנאדם זה הגיוני "לדעת" מהי האישיות שלו והאם היא תתאים לנו או לא, בשביל לא להמשיך אפילו לדייט שני.

ודווקא לדעתי בדיוק ההיפך - פגישה ראשונה לחתוך, כמו שאמרתי, זה בגלל חוסר בבירורים או בגלל שטחיות ולחתוך על דברים שאין עניין ואין יכולת לדעת עליהם בדייט ראשון.

לא הבנתי למה לדעתך הפעם הראשונה שבה נםגשים עם אדם זה הכי לגיטימי לחתוך???

זה נראה לי שוב בא מהמקום של - אני מגיע לפגישה מתוך מגמה להבין למה כדאי לי לחתוך, ויאללה נסגור עניין. ורק אם אתה באמת לא מצליח למצוא סיבה לא לחותך, אז תיתן את הצ'אנס. במקום לבוא בגישה ההפוכה לחלוטין, של "אני בא בגישה של אני ממשיך בכל מקרה לפגישה שנייה וצריך לקרות משהו באמת באמת קיצוני ויוצא דופן ומיוחד כדי לגרום לי להחליט שלא להמשיך לפגישה שנייה...

לפי איך שאת אומרת, הקלות של לחתוך בדייט ראשון היא בלתי נסבלת.

האם לדעתכם זה רציני לחתוך אחרי דייט שישי

על דברים שיכולת לדעת כבר ב2 הפגישות הראשונות?

לא התכוונתי לנצל"ש,רק באתי להראות

שלפעמים אבל רק לפעמים כשמרגישים שבאמת אין סיכוי-

כבר עדיף לחתוך מיד מאשר למרוח את הקשר

יש מקרים שברור מראש שזה לא מתאים ולא יתאים ויש מקרים שאפשר "להחליק" בהתחשב בשאר המשתנים.

במילים אחרות, במקרים מסוימים - אם לא ממשיכים לדייט שישי, אי אפשר לדעת שהיה אפשר לחתוך כבר בדייט השני....

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!