בהצלחה !

(וזה לא מעניין יותר מידי את ההורים שלי, אבל שיהיה..)

בס"ד

הם ידעו בסופו של דבר, עדיף שתספרי להם. מה כבר הם יכולים לעשות לך?

תגידי להם שלא התכוונת וזה...

בהצלחה

לפני חודשיים ההורים שלי גילו שהעיפו אותי ליומיים בכיתה ח'

אבל בעקרון רנאלי זה מומלץ

אחרת תסתכני בזה שהמחנכת שלא יודעת בכלל שאת לא רוצה שהם ידעו [או שכן ] תומר להם את זה.

ואז יהיה עוד יותר גרוע.

יקרתי,

אני לא יודעת מה מידת הקשר שלך עם ההורים שלך אבל אני חושבת שאת צריכה לספר כי:

ההורים שלך שם בשבילך גם אם את לא הכי טובה וגם אם לפעמים את מפריעה, יכול להיות שהם יומרו לך דברים שלא בא לך לשמוע אבל הם אומרים את זה מאהבה ודאגה לך ולעתיד שלך (אני נשמעת זקנה ), לשתף אותם במה שעובר עליך וקורה איתך, הוא חלק ממה שיוצר קשר טוב ואמיתי ביניכם כי ככה בונים אמון וככה לומדים שאוהבים בכל מצב ובעיקר ככה מרגישים קרובים.

וכדאי להבין למה אני מתכוונת תנסי לדמיין מה תרגישי שהם יבואו בבקשה/תביעה הקשורה ללימודים? לי אישית היתה עולה מחשבה "מה אתם רוצים ממני?! אין לכם מושג מה עובר עלי בכלל!העיפו אותי ואתם אפילו לא יודעים!" וזו מחשבה קשה ומאוד מרחיקה שהשיתוף יכול למנוע אותה לגמרי.

בהצלחה.

עדיף שאת מאשר משיהוא אחר.ואם את באמת צודקת אז אין לך ממה לפחד....

בהצלחה!!!

כי אם לא גם אין לך את החיזוק והתמיכה מההורים,וגם את תחיי בלחץ שלא ייפלט לך מהפה או שהמורות לא יספרו להורים שלך

יש דברים שעשיתי באולפנא שהיה עדיף לחסוך מההורים שלי..

עצמי.

ודי דיברתי אם הראש אולפנא והכל פסדר.

לאכפת לי שיידעו ממקומות אחרים.

תודה לכל העונים והדואגים לי!

תבורכוו!!!

איך הסתרת את זה מההורים שהעיפו אותך מהאולפנא....שאני ידע מה עושים כשיעיפו אותי מהישיבה..

באחת הפעמים שהעיפו אותי פשוט לא ידעו ת'הורים (אמרו לי להגיד להם..) אז פשוט נסענו כל אלה שהעיפו אותם לחבר אחד וישנו אצלו.. 

וביום השני בכ"מ הייתי צכה ללכת לאנשהוא אז הלכתי אליו..

זהו,לא משהו מיוחדעבר בשלום!!

זה יקרה עוד פעם נראהלי בזמן הקרוב אז נראה אז מה נעשה.....

בהצלחה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...