בס"ד

תשובה ממישהי כנראה חסרת ניסיון:


תקשיבי להם! תתענייני.
פעולה בסניף? אפשר אחר כך לנסות לפתח לדיון.(עם המדריכים והשבטים הבוגרים)
רואה ילדה מהסניף יושבת מבואסת,?
אפשר לשאול מה קרה להתעניין,
אם נגיד את צריכה/ רוצה לקשט את המסדרון בתיכון אפשר להפוך את זה לפרוייקט משותף
שלך ושל עוד כיתה,
(שיתוף מקרב) בצורה כזאת שמצד אחד תציירים תדביקי תגזרי יחד איתם כאילו אתם חברים
מצד שני תדאגי שמה שתיכננת אכן ייצא לפועל .
בבהכנות יש גם מימד של שיתוף של ביחד, וגם ישדבורים, צחוקים וכ')


אבל לגבי "קשר שיישאר חזק גם אחרי שתעזבי"
רוב הסיכויים שאם יהיה קשר כזה
זה יהיה אנשים שעשית איתם חונכות או חברות מהשירות מאשר התיכון או הגרעין באופן כללי.

כי... לפי דעתי.
כמה שתהיי שפיצית, נחמדה ועוד שלל תארים
אם זה לא קשר אישי של אחד לאחד, או אפילו לפעמים משפחות שהפכת להיות אצלם 'בת בית'
את תהיי 'עוד' קומונרית/בת שירות לאומי ששינתה, עשתה, עזרה וזהו
'הבאה בתור'.

הזכרון או הקשר הטוב יכול להמשך לדעתי רק
אם זה אחד לאחד או משפחה שהתחברת אליה ממש. וזה כבר עניין של כימיה לדעתי.
תעשי את ההשתדלות שלל, להשפיע על במקום ולגדל אותו,אולי תמצאי חברה טובה, או חניך שיזכור אותך כ'המדריכה' או משפחה שתהיה לך כמו משפחה נוספת שתוכלי לחזור לבקר אותם גם כגשתסיימי את השירות .
אבל קשרים כאלה לא נוצרים בכלליות,
אלא באופו אישי.

בהצלחהה