אבל לא מרגישים את זה כשמרימים אותם למאזניים?

או שהכל מרגיש אותו דבר?

אבל ברור לך שזאת לא המטרה של החידה? זאת לא שאלה מעשית אמיתית, אז אין מקום להתחכמויות האלה...

את יכולה לחשוב על זה שלא מרגישים את ההפרש בין הכדור הכבד לכדור הקל בשקילה ביד אלא רק במאזניים.

אז הייתי עושה ככה:

הייתי לוקחת את הכדורים הכחולים ושמה אותם בשתי הצדדים..אחד חייב ליפול

אחר כך הייתי לוקחת את האדומים ושמה ב2 הצדדים..אם זה נשאר באותו מצב אז אדע שצדקתי, ואם זה התאזן אז שמתי את האדומים הפוך

עכשיו נשאר את הירוקים. אם נניח צדקתי ב2 הקודמים ושמתי את הכבדים ביחד ואת הקלים ביחד אז הבדיקה של הירוקים תהיה פשוטה. אם זה מאוזן- אז עושים עוד שקילה ומחליפים בין האדומים כדי שהמאזניים יתאזנו ואז אפשר לבדוק את הירוקים..

כן? 

אילו היה מותר לך לבצע שלוש שקילות

כנראה שמספר השקילות אינו מוגדר כמספר הפעמים שהנחנו על מאזניים ריקים, אלא כמספר הפעמים שראינו מה מצב הכדורים..

זה לא היה בקריטריונים!!!!!

שיקלי. (תשקלי נשמע יותר טוב)

המוכר יגיד לך כמה זה יצא. תוסיפי עוד קצת תפוחי אדמה ותשלמי את הסכום שהוא אמר לך.

היינו הך.

סתם נשמה!!! אבל אהבתי את התחמניות שלך

[במקרה שזה נכון. מוגזם "לחטוף" שוב.. בגלל שנהניתי מהחידה עניתי, על אף שאני לא "מנוי" קבוע פה...]

לשים 3 מכל צבע בכל צד

אם יצא צד אחד כבד מאד - שלושת הכבדים שם

אם יצא צד אחד כבד רק קצת

נניח שהוא צד ימין - לשקול שנים מצד ימין יחד

ואז אם יצא שווים שניהם הכבדים והשני הקל

אם אחד יצא יותר כבד הוא הכבד, והשני באותו צבע הקל, וחבירו הקל והשני באותו צבע הכבד, והשלישי שמצג ימין שלא שקלנו הוא כבד

"כבד רק קצת". אם המשקל נוטה לצד אחד אתה לא יכול לדעת האם יש שם שני כדורים כבדים או שלוש.

על כל כף שמים שלושה כדורים:

שניים באותו צבע ואחד שונה.

כמובן שהמאזניים ייטו לצד אחד. הכדור השונה הוא הכבד. (והכדור השונה בצד השני הוא הקל). נוציא אותם.

עכשיו נחליף את הכדורים כך שבכל כף יהיו שני כדורים בצבעים שונים. אם הכף נוטה לצד אחד-סימן ששניהם הכבדים, אם הם שווים סימן שאנחנו בבעסה כי אנחנו יודעים שבכל כף יש אחד כבד ואחד קל אבל לא יודעים מי הוא מה..

אוף!

לפחות שרפתי עוד כמה קלוריות

שמים ירוק ואדום באחד וירוק וכחול באחר

אם המאזניים שווים מורידים את האחר ואז יודעים מי מהירוקים כבד ומי שאיתו היה קל ולהיפך

אם המאזניים לא מאוזנים - הירוק הנמוך הוא הכבד

מחליפים את הירוק הקל עם הכדור שאם הירוק הכבד

בצד אחד יש שני ירוקים ובצד שני כחול ואדום 

אם הם לא שווים - הכחול והאדום זהים וכבדים/קלים בהתאמה לתוצאה

אם הם שוים הצבע שהיה עם הירוק הכבד הוא כבד ושהיה עם הקל הוא קל

אני רוצה ללכת לישון, מחר בל"נ אעבור על הפתרונות כאן ואעיר על אלה שיש בהם טעות, הראש שלי לא מספיק צלול לזה עכשיו.

אם אני חוזר על דברי קודמי, אבקש את התנצלותם, לא הבטתי בדבריהם.

שמים אחד מהכדורים הירוקים ועוד אחד מהכדורים האדומים על כף מאזניים אחת.

ואת הכדור הירוק האחר ועוד אחד מהכדורים הכחולים על כף המאזניים השנייה.

במצב זה תיתכנה שתי תוצאות שקילה:

א. ראשית האפשרות הראשונה - אם צד אחד (לדוגמא: הצד של הירוק והאדום) הכריע את כף המאזניים השנייה (של הירוק והכחול), אז לפנינו שלוש אפשרויות:

1. שהירוק והאדום הם הכבדים והירוק והכחול הם הקלים.

2. שהירוק והאדום הם אחד כבד ואחד קל, והירוק והכחול שניהם קלים.

3. שהירוק והאדום שניהם כבדים, והירוק והכחול אחד קל ואחד כבד.

אם נשים לב הירוק שעם האדום מוכרח שיהיה כבד, שאל"כ יוצא שבן זוגו הירוק הוא יהיה הכבד, וממילא נצטרך שני כבדים להכריעו ואת הכחול שעמו (אם הוא קל), והרי זה לא יתכן, שאם הנחנו שבן זוגו הירוק הוא כבד, ממילא הוא קל ואין שני כבדים. ולכן ע"כ לומר שהירוק שעם האדום הוא כבד. וממילא הירוק בן זוגו הוא הקל.

ועוד שימת לב: לאור מה שאמרנו, יש שלוש אפשרויות ליחס שבין הכדור האדום שעם הירוק לבין הכדור הכחול שעם הירוק השני: או ששניהם קלים (אפשרות 2 דלעיל), או ששניהם כבדים (אפשרות 3 דלעיל) או שהאדום כבד והכחול קל (אפשרות 1 דלעיל).

על מנת לברר איזו מן האפשרויות נכונה, ניקח את הכדור הירוק הכבד ונשימו במאזניים עם בן זוגו של האדום. ואת האדום נשים עם הכחול שנשקל בתחילה עם הירוק הקל. גם כאן יהיו שלוש תוצאות אפשריות:

אם משקלם זהה - ע"כ שהירוק הכבד נשקל עם אדום קל, וממילא בן זוגו של האדום הוא כבד, וממילא הכחול יהיה קל.

אם הכף עם הירוק הכריעה - ע"כ שהאדום שעמו הוא הכבד, שאילו היה קל ממילא בן זוגו האדום היה כבד, וא"כ לא יתכן שהכף עם הירוק הייתה מכריעה, שהרי אם האדום הוא כבד אז אחד מהשניים - או שהכחול גם כבד (אפשרות 3) ואז היו אמורים להכריע את הירוק, או שהכחול קל (אפשרות 1) ואז אם משקל שניהם שווה.

אם הכף עם הכחול הכריעה - ע"כ ששניהם (האדום והכחול) כבדים.

ב. האפשרות השנייה - אם המשקל היה זהה ושקול, הווי אומר שבכל צד ישנו כדור אחד כבד וכדור אחד קל. בשלב זה איננו יודעים לזהות מי מבין כל שני כדורים שבכל כף הוא הקל או הכבד. לשם כך נעבור לשקילה הבאה-השנייה:

ניקח את הכדור האדום שהונח בראשונה עם הירוק (לצורך הדוגמה, וה"ה גם לאותו מהלך עם הכדור הכחול) ונשקול אותו עם חבירו האדום. והיה אם גילתה השקילה שהכדור האדום שהונח עם הירוק הוא הוא הכבד, ממילא הירוק שהיה עמו הוא הקל, והכדור הירוק השני הוא הכבד, וממילא הכחול שהיה עמו הוא הקל, וממילא בן זוגו של הכחול הוא הכבד.

ואם גילתה השקילה שהאדום שהונח עם הירוק הוא הקל, אזי פועל אותו תהליך רק הפוך - ממילא הירוק שהונח עמו הוא הכבד, והירוק השני הוא הקל, וממילא הכחול שהיה עמו הוא הכבד, וממילא בן זוגו של הכחול הוא הקל.

כל הסעיף הראשון בדבריך מיותר ומסורבל שלא לצורך!

"אם צד אחד (לדוגמא: הצד של הירוק והאדום) הכריע את כף המאזניים השנייה (של הירוק והכחול) אז...".

זה המקרה הכי פשוט, כי אם זה המצב אתה יודע בוודאות שהאדום והירוק שהכריעו את כף המאזניים הם כבדים ולכן בהכרח האדום והירוק האחרים הם הקלים, ונשאר לך רק לבצע שקילה בין הכחולים כדי לסיים את הבעיה. זהו. (אם זה לא ברור לך, נסה לחשוב קצת למה, זה די מיידי).

לפי הצעתך יש אפשרות שעדיין לא נדע מהו האדום:

אם בשקילת הכחולים התברר שהכחול שנשקל עם הירוק הוא הכבד, אכן דבריך נכונים (שאז ע"כ שהאדום ג"כ כבד).

אך אם התברר כי אותו כחול הוא קל, כי אז בפנינו שתי אפשרויות - או שהירוק והאדום שניהם כבדים, או שהירוק כבד והאדום קל.

תכף אכתוב את הפתרון בהודעה חדשה עם התייחסות למקרה הזה. ייתכן שזה כדבריך, פשוט היה לי קשה לעקוב אחרי מה שכתבת.

לוקחים כדור אחד כחול וכדור אחד ירוק.

ומודדים.

אם אחד הכדורים כבד יותר- אנחנו יודעים שהוא הכבד מבין השנים בצבע שלו והשני הוא הקל מבין שניהם.

(ואז מודדים את הקל עם אחד הכדורים האדומים. אם הם שוים- שניהם קלים ואם לא הכדור האדום הנבחר הוא הכבד)

אם שניהם שווים לוקחים את אחד מהכדורים ומודדים אותו עם כדור אדום. אם הם לא שווים אפשר לדעת מי כבד ומי קל, אבל אני לא יודעת מה קורה אם הם עדיין שווים..

(לא קראתי תתגובות...)

שקילה ראשונה: אני לוקחת כחול אחד וירוק אחד.

אם הם שונים, אני כבר יודעת מי הכבד ומי הקל בכל זוג ואז:

שקילה שניה: אני לוקחת את הזוג האדום ורואה מי כבד יותר.

אם בשקילה הראשונה הם שווים, אני לא יודעת אם שניהם במשקל גדול או קטן יותר, אז:

שקילה שניה: אני לוקחת את אותם שני כדורים ששקלתי זה מול זה בשקילה הראשונה ושמה אותם מול הזוג האדום.

אם הירוק והכחול יותר כבדים- שניהם במשקל הכבד.

אם האדומים יותר כבדים- שניהם (הכחול והירוק) במשקל הקל.

אמשיך לחשוב..

נו מזה משנה למה?! 

בכל אופן: הנה החפירה:

אם בכל זוג של כדורים בעלי צבע זהה יש כדור אחד קל וכדור אחד כבד וכל שלושת הכדורים הקלים משקלם זהה  וגם שלושת הכדורים הכבדים משקל זהה הרי ש:

אם הינו שמים שני כדורים כחולים על כף ימין של המאזניים ושני כדורים כחולים על הכף השמאלית של המאזניים, לא הייתי מקבלת שום דבר. המאוזניים היו שווים, לא הייתי יכולה לבודד כלום.

ולכן:

בשקילה הראשונה:

בכף מאוזניים ימין נשים שני כדורים כחולים + כדור אדום

בכף מאוזניים שמאל שני כדורים ירוקים  + כדור אדום

נניח בשלב זה שכף מאזניים ימין יותר נמוכה (המשקל שעליה יותר כבד), כלומר, זה אומר בהכרח שכלפי הכדורים האדומים, איתרנו היכן נמצא הכדור הכבד --> כף ימין. 
הכדור האדום הקל-> כף שמאל.

נשאיר את הכדור האדום הכבד בכף ימין ואת הכדור הקל בכף שמאל. 
 

שקילה שניה:

בכף ימין ,ביחד עם האדום הכבד נשים כדור אחד כחול.

בכף שמאל, ביחד עם האדום הקל נשים כדור ירוק.
 

על פי מצב המאוזניים נגיע למסקנה:
אפשרות א':
אם כפות המאזניים שוות, הרי שבכף ימין יש עכשיו כדור כחול חדש וקל.
ובכף שמאל יש כדור חדש ירוק וכבד.

(הגענו בעצם לכדור קל וכבד בכל כף וככה הם בטילו את השני כביכול)
מכאן ניתן להסיק לגבי הכדורים הכחול וירוק השניים שנשארו מחוץ לכפות המאזניים.
 

אפשרות ב':
נניח שכף ימין כבדה יותר, זה אומר שבה כרגע נמצא הכדור הכחול הכבד ובכף שמאל נמצא הכדור הירוק הקל.

ומסקנות בהתאם

כי גם אם יהיה שם הירוק הכבד (בכף שמאל), עדיין כף ימין שבה אדום וכחול שניהם כבדים, תכריע את האדום הקל עם הירוק הכבד..

אבל יישר כח גדול ל"שום וחניכה"..

באמת, ראש למדני ישר (הפיתרון שלי התברר בסוף כ"נתקע" באופציה מסויימת..).

נסמן את הכדורים בכחול1 וכחול2 בירוק1 וירוק2 באדום1 ואדום2.

נשים בצד ימין את אדום1 וכחול1 ובצד שמאל את אדום2 וירוק1.

נניח שצד ימין הכריע את המאזניים, אזי בהכרח אדום1 כבד ואדום2 קל, כמו כן יש להסיק כי לא ייתכן מצב שבו ירוק1 כבד וכחול1 קל (אחרת המאזניים היו מאוזנות בסתירה להנחה). נבצע שקילה נוספת באופן הבא: נשים את כחול1 וירוק1 בצד אחד ואת כחול2 וירוק2 בצד השני. אם צד ימין הכריע את הכף בהכרח כחול1 וירוק1 כבדים וכחול2 וירוק2 קלים. אם צד שמאל הכריע את הכף בהכרח כחול2 וירוק2 הם הכבדים וכחול1 וירוק1 הם הקלים. אם יש שוויון  אזי בכל אחד מהצדדים יש כדור כבד וכדור קל, ועל סמך ההיסק שלנו כחול1 הוא הכבד וירוק1 הוא הקל ומכאן כחול2 הוא הקל וירוק2 הוא הכבד.

אם צד שמאל הכריע את המאזניים הטיפול דומה.

אם שני הכפות מאוזנים אזי בהכרח בכל צד יש כדור כבד וכדור קל. אבל אנחנו יודעים גם עוד יותר מזה, אנחנו גם יכולים להסיק שהכדור האדום בכל צד הוא שווה משקל לכדור מהצבע השונה בכף השניה (לא קשה להבין למה, רק לחשוב קצת). כלומר אנחנו יודעים שאדום1 שווה משקל לירוק1 ואדום2 שווה משקל לכחול1. ולכן קל לראות שאם בשקילה הבאה נכריע בין אדום1 ואדום2 ינבע מכך גם משקלם של יתר הצבעים.

ומתברר שלאחר השקילה הראשונה שיצאה בלתי מאוזנת, ישנן  חמש אפשרויות לשקילה השנייה מול כחול1 וירוק 1:

1. אדום 1+ אדום 2.

2. אדום 1+ כחול 2.

3. אדום 1+ ירוק 2.

4. אדום 2+ ירוק 2.

5. כחול2+ירוק 2.

היא לא היחידה.

כשכתבי "אפשרויות שקילה" כוונתי הייתה לאפשרויות שיובילו לפתרון.

אבל האם אתה טוען שהאפשרויות האחרות שציינת גם מביאות להכרעה?

אם שמת לב חסרה שם אפשרות אחת מבין 6 האפשריות (אדום 2+וכחול 2)

שהיא היחידה שלא תוביל לפתרון.

*מקווה שלא התבלבלתי בסדר הצבעים. כך לפחות יצא במודל שלי.

מחלקים ל2 קבוצות של 90 ו-10.

את עשרת המטבעות מחליפים צד, ואז תמיד יוצא מס' שווה של מטבעות על פלי.

למשל: בקבוצה של ה90 יש 7 פלי ובקבוצה של ה10 יש 3- הופכים את עשרת המטבעות ואז גם שם יש 7 פלי.

אני שוברת עליה ת'ראש...

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה