בס"ד

יום טוב!! יש כאן משהו שכתבתי לאחרונה.. קצת ארוך.. אז הנה:

ירושלים. העיר העתיקה. יהודי מבוגר עובר שם. עתיק גם הוא. כך לפחות חושב. אותו איש צעיר ועסוק. שעובר שם ממש עכשיו. ואותו איש עתיק וזקן הולך. וזוכר. את ירושלים של אז. פשוטה. שקטה. עם נחת. והיום. ירושלים. סואנת. רועשת. מלאת עשן. וטכנולוגיה. והוא. אנה הוא בא. אותו יהודי מבוגר. עתיק- בפי הצעירים. הוא. שהקים פה בתים. חרש שדות. הוליד את הדור החדש. הדור. שעעשיו מסתכל עליו. במבט. שאומר לו. עבר זמנך איש עתיק. עכשיו תורנו- הצעירים. והרי לא לימדו אותך שהעולם שייך לצעירים?!. אנה הוא בא. אותו איש עתיק. שהיה פעם ילד. עם חלומות. ותקוות. ומשחקים וחברים. אותו ילד עם סומק בלחיים. שנפל. וקם. ובכה וצחק. וחי. אותו ילד. לא חלם. שמישהו יקרא לו עתיק. מישהו שנולד. 50 שנה אחריו. אנה הוא בא. אותו איש עתיק. שהיה פעם נער. עם חלומות. ותקוות. ושאיפות. והשקפות. וכן. גם עם עבודת כפיים. ואותו נער. שסלל כבישים. והקים יישובים חדשים. בשביל הדור הבא. לא חלם שאותו דור. הבא. יקרא לו. עתיק. אנה הוא בא. אותו איש עתיק. שהיה פעם בחור. ואיש. שהקריב את עצמו. התגייס לצבא. ונלחם על המדינה שלנו. הקטנה. במחיר סיכון חייו. והתחתן. ונולדו לו ילדים. וכל שאיפותיו היו. לגדלם. לתורה. לחופה. ולמעשים טובים. ושימשיכו. את השושלת המופלאה. של עמ"י.  ואותו איש עתיק. שחי. לפנינו. במצבים לא פשוטים. בתולדות מדינתנו הקטנה. לא חלם שיבוא יום. ונער צעיר. או בחור. יסתכלו עליו כעל חפץ. עתיק. הוא. שסלל בשבילם את הדרך.     ואותו איש עתיק. לאחר חיים מלאי עשייה. הגיע זמנו. להיקטלג. תחת השם. הדור הקודם. הדור. שכבר לא שייך עוד. לחיינו. אנו. הצעירים. העסוקים. הלחוצים. המעודכנים. לא שמים לב. ולא מעיפים מבט. על אותו איש עתיק. עם מסכת חיים מופלאה זו. אותו איש עתיק. שסוחב על גבו שנים מלאות משמעות. ונתינה. עם קשיים וסבל. והתגברויות. ואנו. לא מבחינים. שבין הקמטים. העתיקים. שוכן לו מבט. שכמהה. למעט יחס. מבט. שמגיע לו. כל היחס שבעולם. עם עבר מפואר. והווה. ועתיד. כי בלעדי אותו. יהודי עתיק. לא היינו כאן עכשיו. במרחק נגיעה. מהכותל. מירושלים. הסואנת. הרועשת. מלאת העשן והטכנולוגיה. ירושלים. שפעם היתה. שקטה. פשוטה. עם נחת. ועם אנשים. צעירים. שהיום. הם כבר עתיקים. בלעדי אותו יהודי. עתיק. ויקר. לא היינו עכשיו. בעיר העתיקה. החדשה. ירושלים.

סוף..

סתם חשבתי על זה, שאותם האנשים בעצם המבוגרים, היה להם עבר כזה מפואר, וחיים מלאים בתוכן. והיום אנחנו בקושי מעיפים לעברם מבט. ולא חושבים שגם אנחנו נראה ככה עוד כמה זמן. אולי כן ואולי לא. הנושא הזה עלה לי כשהייתי בירושלים וראיתי איש מבוגר שהולך ברחוב. סתם. בלי לעשות כלום. ואף אחד לא מסתכל עליו אפילו. ואז אמרתי לעצמי שאותו איש סוחב על גבו עבר מפואר באמת מלא בתוכן. ומה נשאר לו מזה עכשיו? ואז הגעתי למסקנה אישית- אני רוצה שבעלי בעז"ה יהיה רב. חשוב! שהחיים שלנו יהיו מלאי תוכן. כי ה"מקצוע" הזה לא נגמר אף פעם והוא מלווה אותך כל חייך ואתה באמת חי חיים עם משמעות ותוכן. והמשמעות הזאת נמשכת גם כשאתה מבוגר. בעיקר אפילו כשאתה מבוגר. ולא יודעת.. כאילו מה ישאר לי אם בעלי יהיה ארכיאולוג, עורך דין, עובד בהייטק או סתם איש עסקים?. ברור שאפשר גם מהמקצועות האלה לחיות חיים מלאים בתוכן. הכל תלוי בנו. אם אנחנו אנשים יראי שמיים בוודאי שגם אם נהיה ארכיאולוגים לדוגמה אז החיים שלנו יהיו מלאי משמעות בפני עצמם. בזכות התורה. אבל רב לדעתי זה משהו שמאפשר לך כל הזמן לתת, לשקוע בעולמה של תורה. ובעצם התורה היא זאת שמזמנת לנו חיים עם תוכן.  אז יום טוב!! וסליחה על האורך......... =] =]

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים