לפי השאלה ניתן להסיק (תקן אותי אם לא) שמדובר במישהי שאתה מתכתב אתה באינטרנט.

אז מעבר לעובדה שהיא יכולה להתברר כאדם אחר לחלוטין ממה שאתה חושב וממה שהיא אמרה שהיא, ייתכן גם שבמראה אתה לא מסתדר אתה ואז תתאכזב. והסיבה הכי חשובה - חברות וקשר בין בנין לבנות בגיל הזה נוגדת את דעת ההלכה, ולא בריאה לנפש!

להיות שהיא בכלל בן והיא לא מעלה על דעתה שאתה באמת רוצה להיות חבר שלה...

תבקש מימנה תמונה שלה אבל אל תחייב אותה כי אז היא לא תרצה אותך...סתם...

אין לי כוח לפרט עכשיו הקלדתי היום פוווול ואין לי כוח...

מיכל

גמלי היה משו דומה, שלא הכרתי איזה מישו ופשוט חשבתי...

אבל לא, זה סתם ההרגשה!! לא השכל אומר לך שאתה רוצה, אלא הלב!! ברור שצריך להקשיב ללב, אבל אם אתה כותב גם שאתה מתלבט- כנראה שגם השכל שלך אומר לך ל-א!!

אז.. תעשה מה שבראש שלך.. ומקווה שעזרתH!!

קודם כל-תפגוש אותה..תיפגש איתה לפחות פעמים לפני שבכלל תגיד לה משו..

ותיראה לאן ה כבר יילך אחרי שתיפגשו..

זה הסתכלות על אופי חיצונית בלבד!

בס"ד.

אפשר לאהוב מישו בלי לראות אותו. אחרי ההתכתבות וכו'...

זה קרה לא לאחד ולא לשתים ולא לשלוש...

תזהר מזה כמו מאש. דבר איתי באישי אם אתה רוצה...

השאלה היא מה הסיכונים מאיזה בחינה?

מבחינה בטחונית? יש את הדבר הנפלא שנקרא חוק הדתיים השלובים, אתה כבר יכול למצוא קשר.

מבחינה של האם זה טבעי? כן זה טבעי לגמרי, נוצר קשר מאוד עמוק דרך התכתבות במחשב, וטבעי שיתווסף לזה רגשות.

עכשיו בקטע הפרקטי, האם יכול לצאת מיזה משהו? בתכל'ס כן, אני מכירה בת אחת שאחותה ובת דודה שלה פגשו את בחיר ליבם דרך האינטרנט. ואני יכולה גם להעיד על עצמי, שיש לי חבר אותו הכרתי דרך האינטרנט.

שוב כמו שאמרתי ואתה בוודאי יודע, יש מקום לתקשר בצורה יותר פתוחה, ולכן גם קל יותר לתקשר, ולהתאהב, אין את המחסומים של פגישה בארבע עיניים. למרות שכמובן בסופו של דבר המחסום יורד... לא קשור.

בכל מקרה, עצתי היא, אם אתה חושב שזה ראוי, תנסו לעבור לטלפון.

וסתם שתדע, יש קשרים שהזוג/2 אנשים מסתדרים מצויין בטלפון/אינטרנט ובסופו של דבר בחיי היום יום ממש לא מסתדרים, וזה גם טבעי. יש לי חברה ממש טובה, שהכרנו גם דרך האינטרנט, ואנחנו מדברות בטלפון מלא, אבל במעט פעמים שנפגשנו (בהפגנות ועוד כל מיני) אנחנו פשוט לא מסתדרות. אז השארנו לטלפון וזה סבבה לגמרי. אבל אין לי מושג מה הייתי עושה אם זה היה בן, ב''ה שזה לא.

בכל מקרה, אז טלפון, ותיראו לאן זה מוביל. ואין בעיה לאהוב בנאדם אחר! הסיכונים הכי נוראים זה שתיפגע, אבל ב''ה הקב''ה נתן לנו לב חזק, ובסופו של דבר גודלים מלב שבור. אז המון בהצלחה!

1 מ-1000-אהבה מ"מקש ראשון" [אגב, שנון]? אני לא בטוחה שזאת אהבה. אתה פשוט יותר סקרן לגבי הבנאדם איתו התכתבת. הרגשות של הערכה כלפיו, ובעיקר, הכי הרבה-סקרנות. אהבה? לא נראה לי.  אלא אם כן פוגשים ת'בנאדם..אז זה יכול להיות...

אנוכי חסויה-זה קורה הרבה היום...חברויות באינטרנט דרך זה..[גם בין בת לבת וכו'...]אני אישית, חברת-נפש שלי הכרתי פה. אומנם זה קשה, המרחק גדול...אבל בנפש...

קופיקו----לאאא!! ושוב לאא! לא כדאי לך...!!! מניסיון...

אני באמת לא מבינה למה לא!! זה סיכון, זה נכון. אבל בתכל'ס, מה אם כן יכול לצאת מיזה משהו?

אם זה בגיל המתאים יכול לצאת מיזה לא רק חבר, אלא גם בעל בעז''ה.

חוצמיזה לפי דעתי אהבה ממקש ראשון, (אולי שתלויה בדבר, ואולי אהבה לא בריאה) אבל זה עדין סוג של אהבה. מלבד זאת, מהאהבה הזו יכול לצאת אהבה אמיתית.

בס"ד

אולי באמת יכול לצאת מזה משהו טוב, אבל בשביל האולי המסכן הזה לקחת סיכון גדול?

על איזה סיכון את מדברת?

על הלב שלו<? מבחינה בטיחות?

ואם הוא ממש אוהב אותה, למה לא לנסות. מנסים, מה לעשות זה טבעי שלפעמים זה לא מסתדר

עזוב ת'בעיה בחברות בגיל כזה, פשוט יש הבדל ענק בין איך מישו מדבר בכתיבה דרך האינטרנט לאיך שהוא "על אמת"

נגיד באינטרנט יש הרבה יותר זמן לחשוב איך מגיבים,

אתה לא יכל לשמוע את הטונים, צורת הדיבור, תנועות [תן קטימב"ה]

באינטרנט יותר קל לזרום

-קיצור אתה יכול להתכתב עם מישהו [בעצם מישהי..מצטער שאני מדבר בלשון "הפוכה"] ואז לגלות שזה ממש לא מי שחלמת עליו כל הזמן         

וגם אם זה נראה לך שזה כן מי שחלמת עליה, ההרגשה הזו מושפעת מהסטינגמות שבראש

כל מה שכתבתי זה די בהקצנה אבל קיצור ממש לא נראה לי הדרך הזו.....

אם מישהו מוצא את עצמו באמת אוהב מישהו אחר, וזה באמת שייך ורלוונטי - זה לא נשמע ככה.

הוא לא יטרח לפרסם את זה בפורום רב משתתפים, ולא ידבר על הנושא בצורה כ"כ ציבורית.

 אני נגעתי בנקודה הזאת, ואתה צודק שיש שוני בין הדמות למחשב, אבל מנסים, ויודעים שייתכנו אכזבות.

וכמו שאמרת אדם בונה סביב הדמות הזאת בועה של "היא מושלמת ואני אוהב אותה ממש" ופשוט לא לשים לב שהיא לא ככה באמת, ושזה לא עד כמה זה מתאים. אז או שבסופו של דבר יהיה פרידה כי לא ניראה לי שאפשר לחיות ככה, או שהדמות היא בכל זאת דמות שהבנאדם מסוגל להתסדר איתה, למרות השוני בין הכינוי לדמות.

ודווקא לי ממש כן ניראה לי הדרך הזו. תסלחו לי מאוד, אבל באינטרנט אפשר לפתח קשרים נהדרים, קשרי חברות, וקשרי חתונה. ואני בטוחה שלפחות חצי, שברגע הראשון שהם ראו את האדם השני עלה להם לראש, "מה? זאת היא?" אבל אם האהבה קיימת, התגובה הזאת תעבור. והכל יבוא על מקומו בשלום.

ולא אני לא אומרת את זה מתמימות, אני אומרת את זה מניסיון אישי.

בס"ד.

אני אומר לכם שזה קורה. להרבה אנשים.

עובדה!

בס"ד.

שיכול להיות שכן.

זה אולי לא שייך. זה אולי אסור. זה אולי לא כדאי.

אבל זה קיים.

אם במשך שבוע-שבועיים לא תדבר איתה, פתאם תרגיש כמה שזה לא אמיתי, שהיא לא באמת מה שאתה אוהב ורוצה..
לצערי מניסיון..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות