ילד בכתה ג', חברותי, נבון, מצליח ושמח שממש, אבל ממש לא אוהב את בית הספר!
אנחנו מכירים ואוהבים את בית הספר, הצוות, הכיתה, הכל, אין קשיים או טראומות,
זה לא ילד ראשון שלנו בבית הספר ובסביבה הזאת....
יכול להיות שיש ילדים שאוהבים ללמוד בעצמם?
מכירים את זה מעצמכם?
ואם כן, איך שורדים את השנים האלה?
מתוכננים באופן מיושן ומעשירים את הילד במגוון מנוון של גירויים
מדובר רבות על כך שלא לכל חריידי מתאים לשבת בישיבה וללמוד תורה כל ימיו
למה נראה לנו שלכל ילד מתאים ללמוד 12 שנה בכפיה???
עם מורים שהוא לא אוהב בתחומים שהתועלת בחיי היום יום שלהם נמוכה מאוד
מתי לאחרונה השתמשתי בפסיכודרמה שלמדתי בכיתה ד' או בגיאוגרפיה שלא לדבר על ספרות ושאר ירקות
על מתמטיקה ואנגלית אני בכלל לא מדבר.
מתי לאחרונה נפתחה מגמת חנ"ג בבית הספר התיכון נגרות רתכות מסחר בבורסה או כל דבר שדורש מהמערכת
החינוכית בארץ לצאת מהקיבעון שלה???
הילד שלך בריא אל תהרסי אותו!!! מתחנן 
אבל באזהי שהוא שלב ספרתי את השניות עד שהשיעור ייגמר
כמה זמן אפשר לשבת ולהקשיב להקשיב להקשיב להקשיב להקשיב להקשיב
|עוד הורה מיואש ממערכת ה"חינוך"|
אחת שלא רוצה לשלוח את הילדה שלה אפילו לגן....
הורות משמעותיתיכול להגיע מסיבות אובייקטיביות (קושי מוטורי, ליקוי לימודי/ חברתי,
הצקות וכו') או מסיבות סובייקטיביות (חוסר כימיה עם מורה, שעמום, עצלות וכו'),
ציינת שאין לו קשיים כאלה אבל בכל זאת כדאי לשוחח.
חוצמזה, לדבר על החשיבות של הלמידה, למטבץ אותו.
כדאי גם ליידע את מחנכ/ת הכיתה, יש למחנכים מקום חשוב
בלגרום לילד לאהוב את הלמידה.
זהו מושג עתיק יומין, שלא הומצא דווקא למערכת החינוך של דורנו.
יש לי ילדים שאוהבים ללכת לבית הספר- ויש את אלה שאוהבים עוד יותר...
קודם כל- זה להיות יצירתי כל יום למצוא איזו סיבה טובה- מה יהיה טוב היום בהליכה לבי"ס (מבצע כלשהו, מקצוע מסויים אהוב, חברים,תאריך מסויים, לא יודעת מה)
וחוץ מזה, זו ההזדמנות שלי ללמד שלא תמיד הולכים ועושים רק מה שבא לנו וטוב לנו,
יש עניין של אחריות, של קבלת עול, של סדרים,
וזו מיומנות טובה לחיים להפנים את זה....
אם אני חושבת שיש סיבה אמיתית לאי הרצון הזה-
זה מצריך לטפל מיידית מול הגורמים המתאימים.
פעם ב..- מאפשרת יום פינוק בבית (לבנות יותר).
זה חלק מהמסע/ משא של גידול ילדים...
הוא אמר לה שהוא צריך לשירותים שזה מחוץ לכיתה
ורץ עד השער למזלנו המנהלת בדיוק הגיעה היא תמיד מגיעה באיחור..
ותפסה אותו בשער
מאז כולם חטפו שם על הראש..
ילד בן שנתיים+ הערים עליהם
חיזקתם ונתתם המון נקודות למחשבה....תודה!!
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
