1. אסתר שטרייט וורצל

2. ניקולס ספארקס (למרות שהוא שובר את הלב שלי!)

3. ג'י קי רולינג

4. ורוניקה רות

5. הרב חיים סבתו

בס"ד

אבל יש לו ספר שלא ממש אהבתי- כבלי קסם.

אז תבדקו..

שמעתי כאן על אורסון סקוט קארד, ולכן לקחתי מהספרייה את הספר הראשון שלו שמצאתי - "כבלי קסם". ממש לא אהבתי אותו, והפסקתי לקרוא.

אז את אומרת ש"המשחק של אנדר" כן שווה קריאה?

זה ספר די אלים ובוטה... (לא סיימתי אותו)

בס"ד

אלימות יש בו [אם לא קראת למשל משחקי הרעב אז כנראה גם זה לא יתאים לך...].

בוטות? לא שתי לב..

אז אם זה דומה - לא אקרא.

כן, מדובר על ילדים וכן, מופיעה גם אלימות בספר, אבל האלימות לא תופסת מקום מרכזי כמו במשחקי הרעב.

(המשחק של אנדר זה ספר מדע בדיוני על עתיד שבו גזע של חייזרים מנסה להשמיד את המין האנושי. הצבא מגייס ילדים מכל מדינות כדור הארץ שלומדים בבית ספר ללחימה איך להילחם בהצלחה בחייזרים. המבוגרים מסתמכים על המוחות היצירתיים והמתפתחים של הילדים כדי לבנות צבא חזק וגמיש מבחינה מחשבתית כדי להילחם בחייזרים ולהציל את האנושות. הספר מתמקד בילד בן 6 בשם אנדר שמוריו מצפים ממנו לפקד על הקרב האחרון מול החייזרים.)

אז לא, זה לא כמו משחקי הרעב.

אני הולכת לקנות...

גם אני קניתי אותו, ואני כזו שקונה ספרים רק אם אני אקרה אותם שוב ושוב, אחרת אני פשוט מוציאה אותם מהספריה.

תהני מהספר!

אסתר שטרייט וורצל

ואחרי עיון בשרשור נזכרתי: אפרים קישון

את הסופרים של שלושת הראשונים לא מכיר בכלל...

הרלן קובן

ויקאס סווארופ

וחיים סבתו

אבל אין על לי צ'יילד!

אופיר טושלה גפלה.

אפשר להוסיף עוד שלושה? בקשה? כן? יופי.

רובין הוב, פיליפ פולמן, ואנדר משהו- המחבר של מומו והסיפור שאינו נגמר.

ישראלית, מן הסתם. דתייה?

מה היא כתבה?

ניקולס ספארקס

הרלן קובן

לי צ'יילד

אסתר שטרייט וורצל

אבל שיהיה, קצת באקראי: אומברטו אקו, ש"י עגנון, הרמן מלוויל, וירג'יניה וולף, גבריאל גרסייה מארקס.

אני אוהבת כמעט כל ספר

איך זה יכול להיות? במכתבים לצופיה, למשל, היא פשוט מדהימה 

בס"ד

1. רואלד דאל

2. מ. נ. מונטגומרי

3. מיכאל אנדה

4. נואל סטריטפילד

5. דיאנה ווין ג'ונס

אווף, אני חייבת עוד! לואיזה מיי אלקוט, אריך קסטנר (!!!) שנון הייל, 

ואלו רק הקלאסיקות שישר קופצות לי... בטוח יש עוד מלא

ורק להוסיף לרשימה שלך את דאגלס אדמס, ג'יין ואוסטין ושרלוט ברונטה 

וזו רשימה מושלמת!!   |מחיאות כפיים|

עריכה: בעצם, מי זאת שנון הייל..?

אני מצ'פר את עצמי...        

1 אריך קסטנר

2 קורנל מקושינסקי

3 מיכאל אנדה

4 אפרים קישון

5 פ. ג. וודהאוס

6 טולקין

7 מרק טווין

8 ק"ס לואיס

אין באמור לעיל משום הכשרת כל או חלק מן הספרים של הסופרים הנ"ל או חלקם משום בחינה שהיא!

1.גקלין ווילסון

2.אסתר שטרייט וורצל

3.אבנר כרמלי

4.גלילה רון פדר עמית

5.אורה מורג

ויש עוד פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול

ג'יי. קיי. רולינג

חיה הרצברג

אסתר קווין

אריך קסטנר

נואל סטריטפילד (לגביה התלבטתי.. כי יש עוד כמה סופרים, ולא ידעתי מה לבחור)

אני הייתי מורידה את סטריטפילד. חמודה, אבל... שטחי קצת. משו חסר.

פשוט לא עלה לי אף סופר אחר..

יש כמה סופרים שכתבו\קראתי רק ספר אחד שלהם והוא היה מדהים,

אבל ספר אחד לא אומר שהסופר מוצלח תמיד..

נראה לי שסופר שכתב ספר אחד טוב - מבחינת עלילה, רמת כתיבה, דיאלוגים, שנינויות, עומק וכולי - שאר הספרים שלו יהיו פחות או יותר באותה רמה.

היוצאת מן הכלל הראשונה שעולה לי בראש - ג'יי קיי רולינג, שכתבה שבעה ספרים מדהימים, אבל הספר האחרון שלה "כיסא פנוי" היה מוצלח הרבה פחות. (אמנם לא קראתי אותו, אבל ככה העוילם אומר)

כנרא אני הבן-אדם הראשון בעולם שממציא כלל וסותר אותו במשפט שאחריו . אבל לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, לא?

אחרת הוא לא היה כלל

והספר היחיד המתורגם הנוסף של אותה סופרת בכלל לא משהו.

כך שאני לא יודעת

ועכשיו נזכרתי בסופרת החמישית!

תמחקו את נואל סטריטפילד (למרות שהיא כותבת חמוד), יש אחת במקומה-

גייל קרסון לוין (זו שכתבה את אלה המכושפת) היא גם כותבת על הדמויות ברמה! חבל שלא תרגמו את שאר הספרים שלה!

[ואגב, שמתם לב לשם המשפחה? היא ובעלה יהודיים. עצוב איך בארה"ב אנשים מתבוללים ולא יודעים עליהם שהם יהודים..

טוב תתעלמו, זו סתם פריקה קטנה. כנ"ל לגבי זו שכתבה את מסע אל ים הנהר- אווה איבוטסון, שגם הוא מהספרים המועדפים עלי]

ויש לה פנטזיה שיש בהם עומק רב.

לעברית תורגם ספר נוסף שלה, שנקרא בעברית "מראת הקסמים של קיירה" (תרגום לא מדויק כל-כך, אבל מילא). יש לי בבית הרבה מהספרים האחרים שלה, באנגלית. כולם מיוחדים.

[ומצטרפת לפריקה על היהודים המתבוללים...]

ואווה איבוטסון, דרך אגב, היא דוגמה לדעתי לסופרת שהצליחה בספר אחד: מסע אל ים הנהר הוא ספר מקסים ומיוחד ממש, אבל שאר הספרים שלה חמודים. לא יותר מדי מיוחדים (לפחות אלה שקראתי). [וגם היא יהודיה, אם אני זוכרת נכון...] 

וגם ההערה על התבוללות מכוונת גם אליה 

אנחנו עוד בפורים עכשיו...

תגזרי את התגובה הזאת ותדביקי אותה כאן בעוד חודש.

סגרנו?

אבל פשוט אסור, אסור אסור לאדם דתי לקרוא את הספרים שלו. 

למדתי את זה לצערי על בשרי.

דויד גרוסמן, אניד בלייטון, אריך קסטנר, טלי וישנה, נועה ירון

היא לא פסיכולוגית במקרה?

וגם לקטורית.

כך זכור לי שקראתי.

בחורה מוכשרת

קורנליה פונקה - בגלל "מלך הגנבים" ו"לב של דיו". האמת שמלב של דיו פחות התלהבתי, אבל בסדר...

דגלאס אדמס - זה די ברור שבגלל "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". אחד הספרים המוצלחים, למרות שהתיאשתי באמצע הסידרה...

אואן קולפר - טוב, ברור שיש את "ארטמיס פאול" סידרה מוצלחת בפני עצמה, אבל חוץ מזה יש לאואן קולפר גם סיפרי ילדים חזקים מאוד, כמו לדוגמא "האגדה על מרפי בטטה".

מיכאל שיינפלד - בעיקר בזכות "אבדות". גם בגלל "מים שאין להם סוף", למרות שפחות התלהבתי ממנו.

א. א. מילן - "פו הדב" וכל מילה מיותרת...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.