1. אסתר שטרייט וורצל

2. ניקולס ספארקס (למרות שהוא שובר את הלב שלי!)

3. ג'י קי רולינג

4. ורוניקה רות

5. הרב חיים סבתו

בס"ד

אבל יש לו ספר שלא ממש אהבתי- כבלי קסם.

אז תבדקו..

שמעתי כאן על אורסון סקוט קארד, ולכן לקחתי מהספרייה את הספר הראשון שלו שמצאתי - "כבלי קסם". ממש לא אהבתי אותו, והפסקתי לקרוא.

אז את אומרת ש"המשחק של אנדר" כן שווה קריאה?

זה ספר די אלים ובוטה... (לא סיימתי אותו)

בס"ד

אלימות יש בו [אם לא קראת למשל משחקי הרעב אז כנראה גם זה לא יתאים לך...].

בוטות? לא שתי לב..

אז אם זה דומה - לא אקרא.

כן, מדובר על ילדים וכן, מופיעה גם אלימות בספר, אבל האלימות לא תופסת מקום מרכזי כמו במשחקי הרעב.

(המשחק של אנדר זה ספר מדע בדיוני על עתיד שבו גזע של חייזרים מנסה להשמיד את המין האנושי. הצבא מגייס ילדים מכל מדינות כדור הארץ שלומדים בבית ספר ללחימה איך להילחם בהצלחה בחייזרים. המבוגרים מסתמכים על המוחות היצירתיים והמתפתחים של הילדים כדי לבנות צבא חזק וגמיש מבחינה מחשבתית כדי להילחם בחייזרים ולהציל את האנושות. הספר מתמקד בילד בן 6 בשם אנדר שמוריו מצפים ממנו לפקד על הקרב האחרון מול החייזרים.)

אז לא, זה לא כמו משחקי הרעב.

אני הולכת לקנות...

גם אני קניתי אותו, ואני כזו שקונה ספרים רק אם אני אקרה אותם שוב ושוב, אחרת אני פשוט מוציאה אותם מהספריה.

תהני מהספר!

אסתר שטרייט וורצל

ואחרי עיון בשרשור נזכרתי: אפרים קישון

את הסופרים של שלושת הראשונים לא מכיר בכלל...

הרלן קובן

ויקאס סווארופ

וחיים סבתו

אבל אין על לי צ'יילד!

אופיר טושלה גפלה.

אפשר להוסיף עוד שלושה? בקשה? כן? יופי.

רובין הוב, פיליפ פולמן, ואנדר משהו- המחבר של מומו והסיפור שאינו נגמר.

ישראלית, מן הסתם. דתייה?

מה היא כתבה?

ניקולס ספארקס

הרלן קובן

לי צ'יילד

אסתר שטרייט וורצל

אבל שיהיה, קצת באקראי: אומברטו אקו, ש"י עגנון, הרמן מלוויל, וירג'יניה וולף, גבריאל גרסייה מארקס.

אני אוהבת כמעט כל ספר

איך זה יכול להיות? במכתבים לצופיה, למשל, היא פשוט מדהימה 

בס"ד

1. רואלד דאל

2. מ. נ. מונטגומרי

3. מיכאל אנדה

4. נואל סטריטפילד

5. דיאנה ווין ג'ונס

אווף, אני חייבת עוד! לואיזה מיי אלקוט, אריך קסטנר (!!!) שנון הייל, 

ואלו רק הקלאסיקות שישר קופצות לי... בטוח יש עוד מלא

ורק להוסיף לרשימה שלך את דאגלס אדמס, ג'יין ואוסטין ושרלוט ברונטה 

וזו רשימה מושלמת!!   |מחיאות כפיים|

עריכה: בעצם, מי זאת שנון הייל..?

אני מצ'פר את עצמי...        

1 אריך קסטנר

2 קורנל מקושינסקי

3 מיכאל אנדה

4 אפרים קישון

5 פ. ג. וודהאוס

6 טולקין

7 מרק טווין

8 ק"ס לואיס

אין באמור לעיל משום הכשרת כל או חלק מן הספרים של הסופרים הנ"ל או חלקם משום בחינה שהיא!

1.גקלין ווילסון

2.אסתר שטרייט וורצל

3.אבנר כרמלי

4.גלילה רון פדר עמית

5.אורה מורג

ויש עוד פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול

ג'יי. קיי. רולינג

חיה הרצברג

אסתר קווין

אריך קסטנר

נואל סטריטפילד (לגביה התלבטתי.. כי יש עוד כמה סופרים, ולא ידעתי מה לבחור)

אני הייתי מורידה את סטריטפילד. חמודה, אבל... שטחי קצת. משו חסר.

פשוט לא עלה לי אף סופר אחר..

יש כמה סופרים שכתבו\קראתי רק ספר אחד שלהם והוא היה מדהים,

אבל ספר אחד לא אומר שהסופר מוצלח תמיד..

נראה לי שסופר שכתב ספר אחד טוב - מבחינת עלילה, רמת כתיבה, דיאלוגים, שנינויות, עומק וכולי - שאר הספרים שלו יהיו פחות או יותר באותה רמה.

היוצאת מן הכלל הראשונה שעולה לי בראש - ג'יי קיי רולינג, שכתבה שבעה ספרים מדהימים, אבל הספר האחרון שלה "כיסא פנוי" היה מוצלח הרבה פחות. (אמנם לא קראתי אותו, אבל ככה העוילם אומר)

כנרא אני הבן-אדם הראשון בעולם שממציא כלל וסותר אותו במשפט שאחריו . אבל לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, לא?

אחרת הוא לא היה כלל

והספר היחיד המתורגם הנוסף של אותה סופרת בכלל לא משהו.

כך שאני לא יודעת

ועכשיו נזכרתי בסופרת החמישית!

תמחקו את נואל סטריטפילד (למרות שהיא כותבת חמוד), יש אחת במקומה-

גייל קרסון לוין (זו שכתבה את אלה המכושפת) היא גם כותבת על הדמויות ברמה! חבל שלא תרגמו את שאר הספרים שלה!

[ואגב, שמתם לב לשם המשפחה? היא ובעלה יהודיים. עצוב איך בארה"ב אנשים מתבוללים ולא יודעים עליהם שהם יהודים..

טוב תתעלמו, זו סתם פריקה קטנה. כנ"ל לגבי זו שכתבה את מסע אל ים הנהר- אווה איבוטסון, שגם הוא מהספרים המועדפים עלי]

ויש לה פנטזיה שיש בהם עומק רב.

לעברית תורגם ספר נוסף שלה, שנקרא בעברית "מראת הקסמים של קיירה" (תרגום לא מדויק כל-כך, אבל מילא). יש לי בבית הרבה מהספרים האחרים שלה, באנגלית. כולם מיוחדים.

[ומצטרפת לפריקה על היהודים המתבוללים...]

ואווה איבוטסון, דרך אגב, היא דוגמה לדעתי לסופרת שהצליחה בספר אחד: מסע אל ים הנהר הוא ספר מקסים ומיוחד ממש, אבל שאר הספרים שלה חמודים. לא יותר מדי מיוחדים (לפחות אלה שקראתי). [וגם היא יהודיה, אם אני זוכרת נכון...] 

וגם ההערה על התבוללות מכוונת גם אליה 

אנחנו עוד בפורים עכשיו...

תגזרי את התגובה הזאת ותדביקי אותה כאן בעוד חודש.

סגרנו?

אבל פשוט אסור, אסור אסור לאדם דתי לקרוא את הספרים שלו. 

למדתי את זה לצערי על בשרי.

דויד גרוסמן, אניד בלייטון, אריך קסטנר, טלי וישנה, נועה ירון

היא לא פסיכולוגית במקרה?

וגם לקטורית.

כך זכור לי שקראתי.

בחורה מוכשרת

קורנליה פונקה - בגלל "מלך הגנבים" ו"לב של דיו". האמת שמלב של דיו פחות התלהבתי, אבל בסדר...

דגלאס אדמס - זה די ברור שבגלל "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". אחד הספרים המוצלחים, למרות שהתיאשתי באמצע הסידרה...

אואן קולפר - טוב, ברור שיש את "ארטמיס פאול" סידרה מוצלחת בפני עצמה, אבל חוץ מזה יש לאואן קולפר גם סיפרי ילדים חזקים מאוד, כמו לדוגמא "האגדה על מרפי בטטה".

מיכאל שיינפלד - בעיקר בזכות "אבדות". גם בגלל "מים שאין להם סוף", למרות שפחות התלהבתי ממנו.

א. א. מילן - "פו הדב" וכל מילה מיותרת...

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים