1. אסתר שטרייט וורצל

2. ניקולס ספארקס (למרות שהוא שובר את הלב שלי!)

3. ג'י קי רולינג

4. ורוניקה רות

5. הרב חיים סבתו

בס"ד

אבל יש לו ספר שלא ממש אהבתי- כבלי קסם.

אז תבדקו..

שמעתי כאן על אורסון סקוט קארד, ולכן לקחתי מהספרייה את הספר הראשון שלו שמצאתי - "כבלי קסם". ממש לא אהבתי אותו, והפסקתי לקרוא.

אז את אומרת ש"המשחק של אנדר" כן שווה קריאה?

זה ספר די אלים ובוטה... (לא סיימתי אותו)

בס"ד

אלימות יש בו [אם לא קראת למשל משחקי הרעב אז כנראה גם זה לא יתאים לך...].

בוטות? לא שתי לב..

אז אם זה דומה - לא אקרא.

כן, מדובר על ילדים וכן, מופיעה גם אלימות בספר, אבל האלימות לא תופסת מקום מרכזי כמו במשחקי הרעב.

(המשחק של אנדר זה ספר מדע בדיוני על עתיד שבו גזע של חייזרים מנסה להשמיד את המין האנושי. הצבא מגייס ילדים מכל מדינות כדור הארץ שלומדים בבית ספר ללחימה איך להילחם בהצלחה בחייזרים. המבוגרים מסתמכים על המוחות היצירתיים והמתפתחים של הילדים כדי לבנות צבא חזק וגמיש מבחינה מחשבתית כדי להילחם בחייזרים ולהציל את האנושות. הספר מתמקד בילד בן 6 בשם אנדר שמוריו מצפים ממנו לפקד על הקרב האחרון מול החייזרים.)

אז לא, זה לא כמו משחקי הרעב.

אני הולכת לקנות...

גם אני קניתי אותו, ואני כזו שקונה ספרים רק אם אני אקרה אותם שוב ושוב, אחרת אני פשוט מוציאה אותם מהספריה.

תהני מהספר!

אסתר שטרייט וורצל

ואחרי עיון בשרשור נזכרתי: אפרים קישון

את הסופרים של שלושת הראשונים לא מכיר בכלל...

הרלן קובן

ויקאס סווארופ

וחיים סבתו

אבל אין על לי צ'יילד!

אופיר טושלה גפלה.

אפשר להוסיף עוד שלושה? בקשה? כן? יופי.

רובין הוב, פיליפ פולמן, ואנדר משהו- המחבר של מומו והסיפור שאינו נגמר.

ישראלית, מן הסתם. דתייה?

מה היא כתבה?

ניקולס ספארקס

הרלן קובן

לי צ'יילד

אסתר שטרייט וורצל

אבל שיהיה, קצת באקראי: אומברטו אקו, ש"י עגנון, הרמן מלוויל, וירג'יניה וולף, גבריאל גרסייה מארקס.

אני אוהבת כמעט כל ספר

איך זה יכול להיות? במכתבים לצופיה, למשל, היא פשוט מדהימה 

בס"ד

1. רואלד דאל

2. מ. נ. מונטגומרי

3. מיכאל אנדה

4. נואל סטריטפילד

5. דיאנה ווין ג'ונס

אווף, אני חייבת עוד! לואיזה מיי אלקוט, אריך קסטנר (!!!) שנון הייל, 

ואלו רק הקלאסיקות שישר קופצות לי... בטוח יש עוד מלא

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

1.גקלין ווילסון

2.אסתר שטרייט וורצל

3.אבנר כרמלי

4.גלילה רון פדר עמית

5.אורה מורג

ויש עוד פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול

ג'יי. קיי. רולינג

חיה הרצברג

אסתר קווין

אריך קסטנר

נואל סטריטפילד (לגביה התלבטתי.. כי יש עוד כמה סופרים, ולא ידעתי מה לבחור)

אני הייתי מורידה את סטריטפילד. חמודה, אבל... שטחי קצת. משו חסר.

פשוט לא עלה לי אף סופר אחר..

יש כמה סופרים שכתבו\קראתי רק ספר אחד שלהם והוא היה מדהים,

אבל ספר אחד לא אומר שהסופר מוצלח תמיד..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

והספר היחיד המתורגם הנוסף של אותה סופרת בכלל לא משהו.

כך שאני לא יודעת

ועכשיו נזכרתי בסופרת החמישית!

תמחקו את נואל סטריטפילד (למרות שהיא כותבת חמוד), יש אחת במקומה-

גייל קרסון לוין (זו שכתבה את אלה המכושפת) היא גם כותבת על הדמויות ברמה! חבל שלא תרגמו את שאר הספרים שלה!

[ואגב, שמתם לב לשם המשפחה? היא ובעלה יהודיים. עצוב איך בארה"ב אנשים מתבוללים ולא יודעים עליהם שהם יהודים..

טוב תתעלמו, זו סתם פריקה קטנה. כנ"ל לגבי זו שכתבה את מסע אל ים הנהר- אווה איבוטסון, שגם הוא מהספרים המועדפים עלי]

ויש לה פנטזיה שיש בהם עומק רב.

לעברית תורגם ספר נוסף שלה, שנקרא בעברית "מראת הקסמים של קיירה" (תרגום לא מדויק כל-כך, אבל מילא). יש לי בבית הרבה מהספרים האחרים שלה, באנגלית. כולם מיוחדים.

[ומצטרפת לפריקה על היהודים המתבוללים...]

ואווה איבוטסון, דרך אגב, היא דוגמה לדעתי לסופרת שהצליחה בספר אחד: מסע אל ים הנהר הוא ספר מקסים ומיוחד ממש, אבל שאר הספרים שלה חמודים. לא יותר מדי מיוחדים (לפחות אלה שקראתי). [וגם היא יהודיה, אם אני זוכרת נכון...] 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אנחנו עוד בפורים עכשיו...

תגזרי את התגובה הזאת ותדביקי אותה כאן בעוד חודש.

סגרנו?

אבל פשוט אסור, אסור אסור לאדם דתי לקרוא את הספרים שלו. 

למדתי את זה לצערי על בשרי.

דויד גרוסמן, אניד בלייטון, אריך קסטנר, טלי וישנה, נועה ירון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

וגם לקטורית.

כך זכור לי שקראתי.

בחורה מוכשרת

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!