קודם כל, שלאף אחד מהצוות לא יהיה סמארטפון.. אצלנו באולפנא רוצים שלבנות לא יהיה סמארטפון אבל לכל הצוות כמעט יש.. אחלה דוגמא !
אני לא יודעת אם יש דרך להסביר לנערים למה השימוש בסמארטפון לא טוב כי זה נח ממש.. אין לי רעיונות בהצלחה!

וקודם כל לאסור ולאט לאט להסביר את הבעיתיות

ברגע שיש תמיכה מההורים המהלך מצליח

 טוב, ננסה לגשת ישר לעניין

אצלנו בבי"ס למשל בנות מביאות סמארטפונים והמנהלים מחרימים.... זה לא כ"כ עוזר כי ההורים כועסים ואין למנהל ברירה והוא מחזיר.... ושוב הגלגל חוזר...

לדעתי פשוט צריך להבהיר להורים למה זה לא טוב וגם לילדים... ולא בצורת הרצאות חופרות זה מתיש!!

(מדברת מניסיון-מביאים מרצה שאומר לך לחנך את האחים הקטנים שלך ... והוא גם אומר שאסור-להורים לחנך את הילדים שלהם ולכן האח צריך לעשות את זה שטויות במיץ) 

צריך שיעביר את זה מישהו שהילדים \תלמידים מתחברים אליו ושזה יבוא בהתאמה עם ההורים-לפחות להסביר להם מדוע אתם נוקטים את המהלכים הללו ולהדגיש שההנהלה לא נגד התלמידים אלא בעדם.. אפשר להתפשר איכשהו.. אבל גם ביה"ס צריך להתגמש ושלא יגידו אין שיחות מהמזכירות  וכל מיני כאלה(תתפלא אבל גם כאלה בתי ספר יש) וגם כשנותנים שיחות לא לחקור שתי וערב את התלמיד ...

לדעתי זה יכול להועיל יותר מאשר חפירות

בהצלחה

כי זה פשוט לא יבוא מהם.

(אם יסבירו למה זה לא טוב למה זה אסור ואם התלמידים יבינו ויפנימו אז אולי זה יגיעה מהם

אבל בטוח לא לפני)

אחרי הסבר

אך כשזה ברוח טובה אחרת התלמידים לא יסכימו וירגישו לא בנח

ויעשו דווקא!!

עד שיהיה ברור כשמש, שזה לא סתם צעד נחמד, אלא הדבר הנכון לעשות.

אח"כ הצוות צריך להסביר לתלמידים את דעתם בעניין, ולמה הם לא רוצים שיהיו סמארטפונים.

לנסות לדאוג שהתלמידים יבינו כמה זה חשוב, ולמה אפילו אם באמת יש ערך ותועלת בסמארטפונים-עדיף לנסות להסתדר בלי.

אח"כ לאסור סמארטפונים, וגם אם זה לא ימצא חן בעיני התלמידים-ככה מחנכים.

(הרב קוק אומר שגם במצוות השכליות צריך להשתמש ביראת העונש, אמנם רק קצת מאוד, ובעיקר ביראת הרוממות, אבל בתור תבלין ליישר קצת את הנפש מחלייה (היכן שעוד לא הזדככה למעלתה המוסרית הרוחנית) זה טוב ונצרך ג"כ. (מדות הראי"ה, יראה,ו, עיין שם.))

זו עצתי ע"פ דלות הבנתי שנתן לי ה' יתברך כפי הראוי לי. מקוה שהועלתי.

בס"ד

או עם נוקיה טאץ'-מקשים שיש בו וואטסאפ.... אצל התלמידיםזה יראה דומה, אבל זה מתיש הרבה יותר, הרבה יותר קשה להקליד, וממילא מתמכרים בדר"כ פחות.

זה מה שיש לי... זה מתיש.

במיוחד גודל המסך - עוד יותר מתיש.

ואז אני מכור פחות.

אבל עדיף שבכלל לא.

אפשר שיותר קל לסדר את היום בלי זה.

בזמן מחשב אפשר לדבר עם אנשים אחרים, זמן שמקדישים ללימודים לא כל היום הפלאפון רוטט (חוץ ממכורים לSMSים...)

המסר צריך לבוא בעיקר מהמורים.

שהם בעצמם צריכים להיות כמעט בלי סמארטפונים(אפשר לסייג רכזים, ואת ראש הישיבה, וכל אדם שעסוק ביותר מאשר ללמד את התלמידים שלו).

בנוסף לכך, כמה זה יכול להזיק.

ועדיף פחות שיעורים בנושא, ויותר הערות תוך כדי השיעורים.

הייתי באיזו ישיבה שבה מותר להביא הכל,

ופשוט הילדים שם לא מכירים אחד את השני (מדובר בפנמיה),

אין גיבוש, כיתה ילדותית..

אני חושב שחברה קצת בוגרת תדע שזה לא כדאי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....