אם מישהו יפתח פה שרשור כזה:"קשה לי, אני מרגישה שלא מתיחסים אלי, או שמתייחסים בצורה שאומרת לי"את לא שווה" די מה זה הגיל הנורא הזה? בבקשה אנשים, אני פשוט רוצה שתקשיבו לי, תנחמו, תרחמו, תתנו לי הרגשה שאני שווה. בבקשה אני רוצה י ח ס" זה לא היה מקבל את אותם התגובות כמו"נמאס לי ל ח י ו ת" אז כן, הם כבר אולי לא בסכנת חיים, כמו שאמרת, ולכן אולי הם גם לא צריכים טיפול מקצועי. אבל יש טיפול הרבה יותר מקצועי לבעיה הזאת שכל יצור אחר בעולם יכול לתת- יחס, הקשבה, ולפעמים דווקא לא את מי שיושב מולך עכשיו, ומחר אתם לומדים ביחד, מכירים.. הם צריכים דווקא את ההנהון הזה של המקלדת בצד השני, דווקא את הבנאדם שלא תפגוש מחר בכולת, שאתה ל א מכיר. החברה יכולה להשפיע הרבה יותר מפסיכולוגית לפעמים.
בנאדם מחפש את היחס, והוא מרגיש שככה הוא יכול לקבל אותנו, ובתוך כל הקשיים והבעיות לפעמים עם התכנולוגיה, יש כאן קידוש החול, שימוש בכלי החולי הזה לדבר גדול שאפשר להשיג לפעמים רק בדרך הזאת. אז אנחנו נחסום אותה?!?!?
אז מה אכפת לנו להתייחס, לרחם, לנסות ל ה ב י ן.