בטח שזה אפשרי,

זה עבודה קשה אבל זה אפשרי!

אני חושב שזה אפשרי,אבל זה כלל לא פשוט.

צריך להתשתדל ולראות את הצד החיובי של הדבר.

אבל בהחלט אפשר להיות לא מעט מהזמן שמח

אבל צריך לנסות להיות כל הזמן בשמחה

צריך לנסות למצוא נקודה טובה בכל דבר רע

לנסות להתעודד ממנו ולהיות בשמחה

בהצלחה!!!

זה כמו להגיד שאי אפשר להגיע לדרגה של משה רבנו.

יש הלכה מפורשת שמוכיחה שכל אחד יכול להגיע לדרגה של משה רבנו בפוטנציה.

יש הלכה שאסור לתת לתינוק לינוק מגויה ולומדים את זה ממשה שלא מכובד שפה שמדבר עם ה' פנים אל פנים יינק מגויה.

עבודה קשה אבל אפשרי.

בעז"ה אביא בהמשך שיר שחברה שלי כתבה עלזה, אני רק צריכה לקבל רשות ממנה.

שלום לך.... נכון זה באמת לא קל להיות תמיד בשמחה...אבל צריך הרבה התבודדות על זה צריך להגיד תודה להקב''ה על זה שאת חיה ונושמת וממש על כל דבר קטן ולאט לאט את תראי שאת מתחילה להיות בשמחה ולהפסיק לדאוג ולהרגיש רגועה ולדעת שהכל בידי ה' תנסי מה את מפסידה??....אני ניסיתי והצלחתי ומה שחשוב...לא להתייאש!!

נגיד שלא, אז אני אסביר קצת את הסיטואציה,

ספר [אני מדברת על הסרט] פנטזיה,

ילד עם הסוס שלו בביצות הצער, מי שנותן לצער להשתלת עלייו שוקע.

אחרי מאבקים והליכה רבה הסוס שוקע, הילד בוכה.

הילד נראה כמעט מיואש סופית, והסוס שלו מת אז הוא יושב ובוכה. באמצע הביצה.

וחברה שלי שאלה, איך זה שהוא לא שוקע?

וזאת ההוכחה שאפשר להיות עצוב בלי להיות עצוב.

יש עצבות, ולפעמים נכון להכיר בה ולהגיש אותה.

אבל היא לא הכל. היא חיצונית במידה מסויימת.
צריך שיהיה בסיס שמח, אופטימי.

זהו בערך.

תודה. 

האדם צריך להיות שמח, אך אין צורך להיות בעצב אם אין מצליחים"

מממ...

בס"ד

להיות בשמחה אמיתית תמיד זה קשה, אבל יש "שיטה"- גם כשאת/ה מרגיש/ה הכי עצוב/ה בעולם או מבואס/ת תעמידי פנים כאילו את שמחה, והשמחה האמיתית תבוא

אבל! אם יש משהו שמעיק עליך, חשוב לספר ולטפל בבעיה ולא להדחיק כי זה גורם לחוסר מנוחת נפש

וממליצה על הספר פוליאנה

וגם רבי נחמן יכול לעזור

חיבוק 

הראשי, וסקרן אותי,

אני מאוד מאוד עובדת עם עצמי על נקודת השמחה בחיי,

ויש לי משהו מעודד לומר:

אם עובדים, אז עם הזמן זה נהפך להרגל.

ב. אני עושה הכל כדי להיות בשמחה,

מעסיקה את עצמי,

לא שומעת חדשות,

רוקדת עם הילדים בבית,

היום גם יש חנויות של פיצפקעס, או בגדים ב20 שקל, שגם אם המצב הכלכלי לא משהו ,תמיד אפשר להתשמח (מילה מתוקה שהמציא יצחק מאיר הזמר המיוחד) במשהו קטן מהחנות.

אבל גם ללמוד שהשמחה היא רוחנית מעיקרה ולכן גם להתפלל על כך,

וגם לקרוא הרבה ספרי קודש, ולשמוע שיעורי תורה.

אלא: שיש להזהר, אם מדובר באי שמחה שמקורה בדכאון חלילה, אז יש לטפל בכך,

או אפילו אם יש משהו שמעיק על הלב,

אזי- דאגה בלב איש ישחנה,

ולדבר עם השם או איש מקצוע או חברה ולהשתפך כי אז מרגישים טוב יותר.

אולי באמת צריך להפחית בקריאת חדשות..

כל הרוע שבעולם מנוקז שם

והפיצ'יפקעס. גם נכון.

תודה לך!!

יש היום גם יומנים כאלה שאפשר כל יום לכתוב בהם את הנקודות הטובות שהיו בך היום או שראית היום,

כמו נראה לי היומן של יעל כורסיה: עט להודות,

בהצלחה לכולם!

נראה לי קוראים לזה.

ו...

"אם אינך חש בשמחה, העמד פנים.אפילו א אתה שרוי בדיכאון התאמץ לחייך, התנהג כאילו אתה שמח והשמחה האמיתית בא תבוא...."

"חיוך הוא קו עקום שמיישר הכל"

"והנה עצה היעוצה לטהר ליבו מכל עצב ונדונוד דאגה...מאמר רז"ל(חייב אגם לברך על הרעה)כשם שמברך על הטובה.

ןפירשו בגמרא: לקבולי בשמחה , כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית, כי גם זו לטובה , רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר..."(ספר התניא,פרק כ"ו)

=תנסי למצוא גם בדברים הפחות טובים-הרעים נקודות טובות ותתמקדי בהם!

"שמחה היא תפיסה מיוחדת, היא דרך חיים ושיטה בחיים הבה מתוך התבוננות מעמיקה, ובכל המצבים והתנאים, באין הבדל אם יש ממה לשמוח אם לאו, ואם יש לו מצב רוח מתאים לכך...

זאת המידה מעניקה לאדם את האושר הגדול בחיים"(נתיבות שלום,האדמו"ר מסלונים)

=בכל מצב לשמוח!!גם אם יש מימה וגם עם אין!

"יש שמחה חיצונית, ויש שמחה פנימית.שמחה חיצונית היא אשליה שאדם משועמם יוצר לו באופן מלאכותי כדי לברוח מעצמו. ואילו שמחה פנימית נובעת מליבו של אדם בריא כמו מעיין חי היא מאירה לאדם את עצמו, ומחזירה אותו אל נשמתו ואל טבעו האמיתי, כי השמחה היא המצב הטבעי של הנשמה"(הרב אלימלך בר שאול)

מומלץ!וכל השיעורים של הרב עודד שרבי!

http://www.kipa.co.il/ask/show/98668-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94

-תשובה של אתר כיפה על שאלתך.

http://www.radio2000.co.il/?category=articles&subcat=145&pageart=350

-הרב ארוש,מדהים!!

http://www.aish.co.il/sp/48w/48862667.html

-האתר הזה אש תורה מהמם!!!!

העתקתי את הקטעים האלה,כי לא מרגישה שאני הקטנה שבקושי מצליחה להיות בשמחה תמיד יכולה לייעץ לך.

לי זה עזר מקווה שגמלך!בעז"ה!

הצלחה ענקית!

ושתדעי-זה עבודה לכל החיים זה לא יבוא ככה בבום!זה לאט לאט בשלבים!

שנזכה בעז"ה להיות בשמחה אמיתית תמיד!!

סליחה ממש על האורך!!

יש לי את זה על דף ואני לא יודעת איך להעלות... מישהו יכול להסביר לי?

חזק אותי מאוד תודה רבה !

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...