אוכל זה קליפת נוגה לא ג' קליפות טמאות.

רציתי לוודאות שאת יודעת על מה את מדברת.

קליפת נוגה יכולה ליפול לג' קליפות טמאות ויכולה לעלות לקדושה,תלוי מה עושים איתם,כשאוכלים בשביל עונג שבת וכי כך ציווה ה' ומברכים ואוכלים בקדושה זה עולה לקדושה ומצילים את זה מנפילה לג' קליפות טמאות.

"ויאמר משה אכלוהו היום, כי שבת היום ליקוק,  היום לא תמצאוהו בשדה."

3 פעמים המילה "היום" מופיעה בפרת המן הנוגעת לשבת= 3 סעודות עם פת בשבת.

ובחב"ד לומדים שאין צורך בפת בסעודה שלישית, מכך שלאחר המילה "היום" השלישית, נכתב "לא".

כי הוא פסק אחרת

(ואם היה לו כ"כ חשוב להפסיק לאכול, למה לדאג לשנות את זה בשולחן ערוך הרב?)

אבל יש את שו"ע הרב שנועד לכלל ישראל ויש את סידור אדמור הזקן שבו הוא פסק לחסידי חב"ד

ונ.ב כך גם בנוגע לסוכה?

כן בנוגע לאקדמות, סליחות בצומות(עד דורנו זה), יש הרבה דברים שבפועל חבד לא נוהגים בהם

אדמור הזקן אומר שאם למישהו אין הנאה מאכילה ז הוא לא צריך לאכול וליטול ידי בסעדות שבת.

כשיודעים את האור שיורד ברעוא דרעווין, ויש צער מכך לאכול פת , אז ע"פ הלכה אין שום חיוב לאכול את אלא יוצאים ידי חוה בטעימה כל שהיא (במיוחד שזה הענין על פי חסידות) - זה מילות הרבי בשיחה (ליקוטי שיחות כרך כ"א עמ' 84) 

ויש דברים שזה הנהגות רק של הרבי אבל שינה בסוכה וקיום סעודת שלישית באמצעות אכילת דברי מזונות או פירות היא הוראה של הרבי שמבוססת הלכתית.

 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נקודת השיחה כמו שאלעד כתב למעלה על היום "לא" שבזמן סעודה שלישית מאיר אור גדול מעין לעתיד לבוא שלא יהיה בו אכילה ושתיה אבל בכל אופן כדי לקשר את האור הזה הם העולם הגשמי טועמים משהו (דברי מזונות או פירות).

 

ב"ה

ואתם בעצמיכם יודעים למה אתם אוכלים סעודה שלישית? למה אתם ישנים בסוכה? למה אתם מניחים תפילין? למה לא אוכלים לפני התפילה?

אה, שכחתי, כי זה כתוב בשולחן ערוך !

ולמה זה כתוב בשולחן ערוך?

כי זה רצון רצונו יתברך, נכון.

יפה, לפני 500 שנה, הקב"ה שלח לנו את רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך שגילה לנו מה הוא רצון ה'.

כיום, הקב"ה שלח לנו את הרבי שמגלה לנו מה רצונו של ה' לדור שלנו.

כל עוד שלא תבינו את ההנחה הבסיסית שבכל דור הקב"ה שולח נביא, שהוא עיני העדה והוא, הוא הקובע לפי דרגתו והבנתו, מה תפקיד הדור ומה נחוץ לאותו דור, תמיד תישארו אם שאלות !

תחשבו רגע, האם באמת היכפת להקב"ה, מה אתם מכניסים ומוצאים מהבטן? בעבורו יתברך יש לזה בדיוק אותו ערך, להבדיל כמו שלעשיר מופלג אין שום הבדל בין שקל למאה אלף שקל.

גם אכילה לתאווה לשמה כדי להשמין כפשוטו יכולה להיות דבר נעלה ביותר, כפי שמעיד הסיפור הבא:

הראו לבעש"ט הקדוש יהודי שיהיה במחיצתו בגן עדן, הוא נסע לפגוש אותו, וראה בן אדם שמבוקר עד ערב זולל וזולל מכל הבא ליד. נחרד הבעש"ט לראות כי כזה בן אדם מגושם יהיה במחיצתו וחשב שזה לא סתם כנראה יש דברים בגו, לאחר כשבוע שראה שכל מגמתו של האיש היא לאכול ולאכול שאל, יהודי יקר מה הסיבה שכל עיסוקך בעולם הזה מסתכם באכילה גסה? ואז היהודי ענה, אבי הי"ד, היה צנום מאוד מרב צומות ועבודת ה', וכשהקוזקים שרפו אותו ביער, כל גופו נשרף תוך שניות ספורות, ואני כשהקוזקים ישרפו אותי זה יקח להם זמן, הרבה זמן, וילמדו שיהודי לא נשרף מהר.

אז הנה אכילה גסה לתאווה שאינה כתובה בשום שולחן ערוך, לא של מרן ולא של בעל התניא ! אבל היא עבודת ה' רצויה מאוד של אותו יהודי.

צריך לקיים אותם אם אתה לא מקיים וטוען שאתה יהודי שמו"צ אתה צריך להסביר למה.

כל הלכה מבוססת על טעמים אלו או אחרים שכתובים בגמרא ובספרי המפרשים הראשונים והאחרונים.

אחד שבקי בזה יכול לפסוק לתלמידיו לפי יסודות הלכה משהו שנראה ההפך לגמרי מההלכה הפשוטה.
 

מרש"י ותוס' וכן הלאה.

או ליתר דיוק מסבירים אחרת על פי הבנתם תוך כדי שהם מתבסים על כללי הפסיקה ומקורות תורניים מבוססים

אתם רק מסתבכים עם התירוצים הללו שלא מעוגנים בשום מקום בהלכה הנהוגה בעם ישראל מזה כמעט אלפיים שנה.

אני הייתי רוצה לראות חב"דניקים שמשך כל הזמן הקדוש הזה של רעווה דרעווין לומידם או מתיחדים עם הקב"ה בדבקות, במקום לישון את רוב הזמן, לרוץ למנחה, להספיק איזה חצי מאמר ולהקפיד מתוך התחסדות יתירה שלא לאכול פת חלילה וחס (רובכם גם לא טועמים כלום, בעצם) בגלל הצער של הרבי..

תעיין בשיחה ותווכח שכך נהגו כמה אדמורים..

 אגב רוב החבדנקים  לפחות בשעון חורף - לא מסוגלים כמעט להכניס משהו לפה בזמן סעודת שלישת, כי הםגמרו סעודת שבת לא הרבה זמן לפני.

וזה בפירוש צער..

מתפללים אחרי זמן תפילה>אוכלים סעודת שחרית אחרי חצות>לא מסוגלים לאכול סעודה שלישית כהלכתה.

כמה חבל..

מסתפרים בספירת העומר>מברכים ברכות לבטלה>>>/או שלכל אחד יש את הרבנים שלו שהם יודעים את ההלכה בצורה מספיק טובה כדי לפסוק לכל אחד מה הוא אמור לעשות

והיית מתעניין? למה אתה חושב שכל מי ששואל רק מתריס? מזל שלימדו אותי שלא הביישן למד וכדאי לשאול, רק אם זו התגובה אולי כדאי לחפש במה אחרת. אי אפשר להתעלם מזה שחב"ד הם לא הציבור היחיד בעם ישראל ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, ולכל אחד דרכו בעבודת ה' ואם רואים הבדלים אפשר לשאול מה ההסבר שלהם!!! אני חושבת שדווקא בגלל שאני רואה את חב"ד כציבור מאוד מיוחד ורציני אש אני שואלת כי לא נראה לי שסתם הם לא אוכלים סעודה שלישית כי אין להם מצב רוח אלא יש בזה עניין.

ואגב, אפשר לדון לכף זכות קצת את עם ישראל ולא לחשוב שכולם מקיימים מצוות אנשים מלומדה "כי כתוב בשולחן ערוך" אלא חיים חיי תורה שלמים וחיים את זה. אני יודעת שלא כולם אבל גם לא כולם לא ובוא נדון לכף זכות..

ואני אשתדל לדון אותך שמרוב שאלות "למה חב"ד לא" כבר זה היה נשמע כמתריס ומעצבן.

ב"ה

ואת התשובה נתנו ריבוי פעמים:

כי כך הרבי אמר בשיחותיו.

יש מי שמקבל את הסבר הרבי ויש מי שלא.

אנו חסידי חב"ד מקבלים את כל דברי הרבי כהלכה למשה מסיני, גם אם לכאורה, מאני מדגיש לכאורה הם סותרים את הפשט הפשוט בשול"ע.

יש שיטות אחרות, לדוגמה הרב עובדיה יוסף, באחד מהספרים הראשונים שלו שכתב בגיל צעיר מאוד תקף את פסקי מי שהיה הגאון בה הידיעה של יהדות בבל, רבי יוסף חיים,המכונה "הבן איש חי" ע"ש חיבורו כי הם לא מטעימים לדברי רבי יוסף קארו.

אז מה? בשביל זה צריך להגיד שהזרם שהולך לפי השיטה של הבן איש חי אינו בסדר?

נהרא נהרא ופשיטא, יש זרמים שונים ביהדות, וכל אחד הולך לפי רבותיו, ואין בכך שום פסול.

רוב התמנים הולכים לפי פסקי הרמב"ם ולא כל פסקי הרמב"ם התקבלו בשול"ע.

תזכורת לפני השו"ע היו שלושה פוסקים, הרמב"ם, הרי"ף והראש.

רבי יוסף קארו ליקט מכאן ומכאן והכריע לפעמים לפי הרמב"ם, לפעמים לפי הרי"ף ולפעמים לפי הראש.

כל התלמוד בבלי מלא בחילוקי דעות, אז כל יום וכל היום שאלו תלמידי אמורה אחד ואת תלמידי האמורה השני למה אתה עושים כך? לגבי צורת ההדס, תנא אחד סבר כנגד חכמי דורו, תלמידיו לא רק שלא קיימו את ההלכה הנקבעת על פי הרוב, הידרו לקחת דווקא כפי שרבם חשב, "כיוון דנפיק מפומיא דרבי" בתרגום חופשי "כך אמר הרבי". (מוכר מאיפה שהוא, לא?).

כל נסיונות הסברה שווים כקליפת השום, כי אנו באמת לא יודעים למה הרבי אמר כך מעבר לשיחותיו הברורות.

ויש רק שתי אפשרויות:

1. לקבל את דברי הרבי כמו שהם ולקיימם גם אם זה נראה לנו סותר הלכה מפורשת. (כמו לדוגמה סעודה שלישית שבלשון הפסוק כתוב שלוש פעמים "היום" ובפעם השלישית כתוב "היום לא", נא לקרוא את השיחה, זה על חצי רגל)
2. לא לקבל שהרבי נשיא הדור יודע מה שהוא אומר ולהישאר בחוץ.

לא ניתן לקיים גם וגם, לרצות להיות חסיד חב"ד וגם לא לקבל את דברי הרבי ! לכן כתבתי שיש הנחה בסיסית, רבי, רבי, רבי בלי להוסיף לא בפעם השלישית !

אז אין לי בקיאות בשיחות הרבי ואיפה הוא אמר כל דבר. ברור לי שחב"דניקים לא עושים דברים שונים מציבורים סתם אלא עם הוראות של הרבי לכן אני שואלת פה מה הסיבה שהרבי הסביר כי הרבי לא פעל בדרך הנהגה של אמירת דברים בלתי מובנים בעליל אלא הסביר ונימק... אז אני שואלת פה. הכל בסדר?? הכל הובן?

להמשיך לשאול פה או ששוב זה יהפוך להיות שרשורים של דיבורים בלתי נחמדים לאחים?

אני חושבת שאפשר אחרת. אפשר לענות יפה ובנחמדות. הוסכם? או שלא?

הכול מובא באופן מפורט.

בהקדים שאני בטוחה שאת/ה שייך לסוג הראשון 

השאלה זה הגישה:

יש כאלו שמבינים שחב"ד והלכה הולכים יחד והרבי מסביר כל דבר ולכן אם יש משהו שלא נראה יש לזה מקור הם שואלים ומבררים וכל מקור שמביאים להם הם לומדים אותו ומנסים להבין - גם אם לא מסכימים.

ויש כאלו שמצדי זה חב"ד עוד איזה כת  - ומה שלא נראה להם בסדר בהנהגתם ישר הם מנפנפים בו ומקנטרים בו - שעל זה הרבי התבטא "כל המתנוול עם מנוול מתנוול גם הוא" 

 

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה