הבן לי נמצא בגן הזה כבר שבוע וחצי, ומיום ראשון אני מנסה לתפוס את הגננת (בשעות שהיא אמרה לי שנוח לה לדבר), והיא לא עונה! שלחתי לה כבר מלא הודעות וכל לילה אני מתקשרת אליה כמה פעמים.

בדקתי עם אמא אחרת , והטלפון הוא נכון.

דיברתי עם עוד אמא והיא אמרה לי שהגננת הזאת קצת מוזרה ומתחילת החודש 'לא בא לה לענות לטלפונים'. זה נשמע לי ממש ממש מוזר...

ואני לא רואה אותה בגן כי אני שמה את הילדים לפני שהיא באה ומוציאה אותם אחרי שהיא יוצאת.

אני רוצה להתקשר למנהל של הגן, שיברר למה הגננת לא עונה, אבל חוששת שהיא תראה זאת כחזית נגדה או משהו.. מה הייתם עושים?

הבן שלי הוא חדש בגן,ף וחשוב לי להתעדכן איך הוא מסתדר, וגם אני עוד צריכה להגיד לה מה שדן אמר לי בשרשור האחרון...(מי שזוכר)

אולי קברו אותה בחול??

זה יוכל גם להסביר את השאלה הראשונה..

כמו שאמרת- את מתעניינת וחשוב לך להתעדכן 

ולכן את מבררת לגבי הדרך להשיגה..

נשמע לי לגיטימי לחלוטין.

ולגבי השאלה הראשונה: נורמלי ובריא לילד בריא במיוחד שזה טווח שעות שכזה..

רק תהיתי לעצמי אם זה נורמלי.

מהגדול שלי אני לא זוכרת שבגיל הזה הוא היה חוזר ככה מהגן... אצלו זה היה מגיל שנתיים וחצי ולא שנה וחצי.

אבל בהחלט הגדול הרבה יותר שקט מהקטן.. אז די מובן.

 לשאול מה קורה ולמה לא עונה??

1. לגבי החול- הוא יכול להיות חצי שעה ולהיות כולו מלא בחול. גם שלי ככה.  זה הכיף שלהם.

2. מזה הגן הזה? זה מעון? זה של התמ"ת? או שזה עמותה כלשהיא?

אני מבינה שזה לא גננת מוסמכת נכון? בסה"כ מטפלת במעון. 

אם אני צודקת, אז וודאי שלא תענה לך אחרי שעות המעון. זה לא גן פרטי. היא מקבלת שכר מינמום בערך.

אם זה גן פרטי- אני לא מכירה אבל הגיוני שזה משהו אחר.

והיא אמרה לי באיזה שעות נוח לה שאתקשר אליה. והיא גננת

ונהיה חייבים להביא בחזרה... תשאלי את הגננת, אם זה בשיער כנראה זרקו אחד על השני או הוא על עצמו, וזה- עליי פחות מקובל, כינים וכו'...

תודה על כל התגובות

אני שמחה שהילדים יוצאים ומשחקים בחול,

גם במחיר זה שאח"כ שלושת רבעי מארגז החול ממלא לי את הבית וסותם את מכונת הכביסה.

בעיני זה בריא לילד לשחק בחול, לפסוע עליו ולשכב בתוכו,

ולא מוכר לי הילד שכמה גרגרי חול גרמו לו לסבל נורא כל כך....

לגבי זה שהגננת לא עונה לטלפונים-

הייתי שולחת ליה מכתב או סמס שתודיע לך באלו שעות ניתן ליצור קשר-

ואם זה לא עוזר-

הייתי פונה למנהל.

גם אני כמורה לא מתה על השיחות עם ההורים- אבל אין מה לעשות-

זה חלק מהעניין.

החול מקצר את חיי מכונת הכביסה

נשים העובדות במעון מתמוטטות מיום עבודה בנוסף לעבודה בבית עם ילדיה שלה!!

לכן היא מנתקת לקצת מרגוע ושקט. אז נסי ביום החופשי שלה אז היא תהיה זמינה!!

ואם לא אז תקפצי באמצע היום לדבר אליה. למשל: בשעת השכיבה של התינוקות בגן!!

הצלחה רבה!

ולשמחתי את הבן שלי לא מוציאים בכלל לחול,

מקסימום לג'ימבורי ברחבה שמחוץ לחדר הכיתה...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ילדות הגן 

חוזרות עם ארגז חול עליהן

בעיקר בנעליים

אבל לא רק...

אני גם ככה, שמה את הילדים לפני שהגננת מגיעה ולוקחת מגננת הצהרון ולא פוגשת את הגננת.

האמת שלא דיברנו בטלפון, אבל בתיאום עם הגננת החלטנו שנשים בתיק פנקס, וכל יום היא תכתוב משהו על הילד, או משהו שרצתה להעביר, או סתם משהו נחמד שהיה...

וגם אני אליה.

זה אמנם לא החזיק תקופה ארוכה, אבל כשהיה - היה מעולה.

את יכולה גם להדביק פתק נחמד על התיק, עם דש, או הפניה לפתק ארוך יותר בתוך התיק. אולי היא תמצא שניה שקט להחזיר לך...

ובענין החול - לי אישית אין בעיה. כמה שאני שונאת חול, אני מבינה שהילדים נהנים...

כשהיה לי משהו ממש דחוף

שמתי פתק צבעוני וחמוד

עם סיכת בטחון

על הקפוצון

קבלתי תשובה מיידית...

חושבת שכן יש בעיה עם כמות כזו של חול

אני ממש משתדלת לנער את הבגדים של הילדים והראש אם צורך,

אבל להשאיר ילד מלוכלך בחול לא נראה לי....

ולא רואה שום בעיה לדבר עם המנהל זכותך לדעת מה קורה עם הילד שלך

גם לא יכול להיות שהמטפלת לא מגיבה בכלל לי זה נשמע הזוי.....

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...