מה דעתכם? תמיד היה לי חלום שיהיה לי עגיל קטן באף ממש נקודה קטנה בצבע כחול או ירוק
סוף סוף אני ברשות עצמי ועכשיו בעלי מתבאס עלי!!! מה לעשות???
מה דעתכם? תמיד היה לי חלום שיהיה לי עגיל קטן באף ממש נקודה קטנה בצבע כחול או ירוק
סוף סוף אני ברשות עצמי ועכשיו בעלי מתבאס עלי!!! מה לעשות???
הדבר האחרון שחסר לך שבעלך יחשוב שאשתו לא נראית יפה
גם תמיד היה לך חלום שתבנו בית עם אהבה ואחוה והתחשבות..
אז אם זה מפריע לו - כדאי שתתחשבי.
ה"משמעות" לעיניו הסובייקטיביות, היא כנראה מעבר ל"נקודה קטנה".
ולגבי "את ברשות עצמך" - מן הסתם לא התחתנת ישר אחרי תיכון. אז לא פחות מה"התחשבויות" שלפני כן מסיבות אחרות, יש התחשבות בעובדה שאת נשואה ויש עוד מישהו שאיכפת לו ממראך. תשמחי בזה.
עם הזמן - תראי אם יהיה איכפת לו פחות. זה ללא כמו אם היית הולכת כך מלפני הנישואין. העיקר, לקחַת פרופורציות..
אם לא שמים תקופה מסויימת הוא נסתם..
לעומת חור בלשון/ גבה שזה לנצח..
אולי תגידי לו שתעשי רק כדי לראות איך זה? ואם הוא ממש לא אוהב, אז תורידי והחור ייסתם מעצמו..
יש נשים שהנזם באמת לא יפה להם, ויש נשים שזה דווקא ממש משדרג את המראה שלהן
נזם שהוא נקודה קטנה, זה לא כזה מושך כמו שזה נשמע..

היו לי כמה חורים באוזן, וככה גם הייתי כשיצאנו, וגם בתמונות החתונה, ואח"כ לאט לאט בעלי ביקש ממני ללכת רק עם עגיל אחד בכל אוזן (ושיהיו זוג...) זו הקרבה מצידי, כי לדעתי הרבה יותר יפה שיש עוד כמה, וגם ככה הוא הכיר אותי, אבל אם זה נראה לו לא שייך, ופחות צנוע, אז לדעתי ברור שלא.
בדיוק היום תלמידה שאלה אותי- מה יש לך כמה חורים? (היא עמדה קרוב ורואים את הסימנים של החורים). נזכרתי בזה שפעם היו לי...
כשבעל חושב שמשהן נראה לו לא צנוע לדעתי זה עוד יותר חשוב לכבד את דעתו מאשר חושב שמשהו לא יפה. זה חלק מהחיים המשותפים ולהבין שהמון דברים שהם "ברשות עצמך" שייכים גם אליו, וכן להיפך...
ובעלי ממש לא זרם..ומתי שהוא אחרי שנתיים שהיינו נשואים הוא אמר לי..יאלה רוצה נזם?בואי נלך לעשות לך ביחד..
אבל אז אני שיקשקתי פתאום מהכאב...הייתי אחרי לידה ולא התחשק לי לסבול..
אז בסוף אין..
בקיצור אם זה בנשמך..תני לזמן לעשות את שלו..
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
פעמון בצוואר ?
את ברשות בעלך..אלירזואני יכולה להגיד בתור אחת שמזדהה עם החלום שלך.. ועם הבעיה 
הרצון עצמו חזק. אבל כשחושבים על זה באמת בפועל, מבינים שזה לא בדיוק שיא הצניעות.
(זה גם לא בעיטה בצניעות! אבל יש לזה את האמירה שלו..)
תעשי חושבים מהו רצון ה' ממך בתחום..
אני מתחבטת בזה כבר זמן ארוך ארוך!
הוא יכול לקחת לכ"כ הרבה מקומות שליליים.
זה הגוף שלה. רק שלה.
אם זה היה נושא שקשור לשניהם עוד מילא. אבל זה נושא אישי.
נכו, יש לבעל מקום להגיד מה הוא חושב. אבל ברור שבסופו של דבר היא מחליטה. כדאי לה מאוד להתחשב בדעתו. אבל היא ברשות עצמה..
אולי הוא גם יכה אותה? היא ברשותו. הוא יכול לעשות בה מה שהוא רוצה.
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
היא לא כתבה שאישה ברשות בעלה ואז הוא יכול להכות אותה, לבייש אותה, להחליט עליה וכ''ו..
היא כתבה שאישה נשואה היא ברשות בעלה, כן בעלך קידש אותך, ויחד אותך- לו. ועכשיו אתם שניכם אחד ולא כל אחד מחליט על עצמו וכ''ו..
וכן היה מעשה של קניין,
אני דווקא לא רואה בזה משהו מצמרר או מזעזע, זה משהו מקסים, כמובן אם הזוגיות טובה ויש הבנה והכלה הדדיים..
"מה שקנתה אישה קנה בעלה"
כלומר כל מה שיש לאישה זה בעצם של בעלה ולא שלה בכלל..
זה ההלכה.. אפשר להתפלסף על זה אבל בסופו של דבר הלכה זה הלכה..
ואני לא מדברת על שליטה של בעל ממקום לא בריא ח''ו...
בפרט אם רב ההכנסה ממנה
אבל תדעי שמי שאומרת לבעלה - "אני לוקחת את המשכורת שלי לעצמי, ואתה לא מפרנס אותי" בעלה פטור ממזונותיה לגמרי
ואם יום אחד ימאס לה לעבוד, היא לא תוכל לחייב אותו לעבוד. זאת זכות שחז"ל נתנו לאשה רק אם היא מסכימה לתת לבעלה את המשכורת שלה, ברגע שהיא מחליטה שהיא לוקחת אותה לעצמה, הוא נפטר מהחיוב הזה לעולם
(זה מחלוקת ראשונים, אבל הוא מוחזק, אז הוא יכול לומר קים לי, כלומר שלמעשה ההלכה היא שהוא פטור)
יש הרבה נשים שמעדיפות שהכסף יהיה שלהן, רוצות להחליט עליו, ולא צריכות את הפוליסת ביטוח הזאת, ויש הרבה נשים שמעדיפות להיות ראש קטן, ושהבעל יהיה אחראי, והיא עובדת רק בתור מתנדבת, ואם כבר אין לה כח - אז לא.
לבחירתכן
כרטיס אשראי/צקים. וזכותו להשתמש בכסף.
אם זה לא משהוא רציני ביותר לא צריך אישור מהבעל או האישה.
ואין קשר בין כל אחד כמה שהוא מביא. העולם עגול, לפעמים הגבר מביא יותר מהאישה ולפעמים להפך. אז בכלל לא כדאי להכנס מי מביא יותר... לא בזה נמדדת הערכה
בכל מקרה זה לא נראה לי מעשי כל כך - רב הזוגות פשוט מנהלים חשבון משותף ומחליטים ביחד
שזה לדעתי הכי יפה ונכון
וטוב לא להתנפל כתבתי בסוף "חשבו חשוב חשוב" והסברתי בדיוק מה אני חשובת על זה
תחמוצת הכסף עלולה להכנס לעור. צריך להשתמש רק בעגיל מפלדה בלתי מחלידה, ,טיטניום, או זהב.
(ונזם זה מקסים!)
מתוך ויקיפדיה באנגלית:
״Because it is biocompatible (it is non-toxic and is not rejected by the body), titanium is used in a gamut of medical applications including surgical implements and implants, such as hip balls and sockets (joint replacement) that can stay in place for up to 20 years״
http://en.wikipedia.org/wiki/Titanium
שלדעתך זה צנוע ויפה (במיוחד עם כיסוי ראש), ותלכו ביחד לעשות.
(ותקפידי שיסמנו קודם בטוש דק את המקום כדי שלא יעשו את העגיל נמוך מדי, כמו שלפעמים קורה).
קחי טיפ מאנשים זקנים ותדעי שככל שנשואים יותר זמן הרבה יותר קל ליישם אותו
מהרגע שהתחתנת יש לכם מטרה:
להיות כמה שיותר קרובים אחד לשני. להגיע למצב של "אחד"
איך מגיעים למצב של "אחד"?
אכפתיות מוחלטת כלפי בן הזוג וכלפי הרצונות שלו (הדדי. הוא אליך ואת אליו)
אז בהתחלה שכמתחתנים רמת הקשר היא לא כזאת שבאופן אוטומטי קל להתחשב במה שהוא אומר
אבל תדעי - בהתחלה עושים את זה מלאכותי כדי להיות נחמדים ולפעמים זה קצת מרגיז
אבל בהמשך כשהקשר קרוב יותר זה כבר ברור ומובן מאליו שאנחנו מתחשבים אחד בשני
את רוצה להגיע למצב שאם יום אחד בעלך מתחשק לו לגדל זקן
ואת לא רוצה בכלל וזה מגעיל אותך
הוא יהיה אכפתי ולא יגדל בלי להתיחס אליך. נכון?! (דוגמא דפוקה אבל זה מה היה לי בראש)
אז הנה ככה בונים את זה
זה לא אומר שאת צריכה לוותר על כל מה שבא לך מייד אלא לפתוח דיון ולמצוא את עמק השוה
כי לפעמים אפשר לנסות\ לחכות\לבצע באופן אחר שכן יתאים לשתיכם ולפעמים פשוט צריך להניח ולתת לזמן
אין כאן כניעה אלא בניה !
הצביעות הזאת,
שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,
כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...
הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.
זה מה שאמרתי.
ובכל זאת אתה לפחות מנסה.
עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.
החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.
גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.
אתה גם אמור להצטער
אבל בחרת אחרת
אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה
ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר