חלק מהקושי בלהתחזק זה באמת שמלגלגים עליך.

תמשיכי בדרך שלך!עם הגעה שלך!ואל תשימי עליהן!

זה בא מקנאה,באמת!
הבנות האלה רוצות גם _בתוך תוכן..) והן רואות שאת מצליחה וכו אז זה גורם לזלזל וכמו שכבר אמרו כאן זה חלק מההתמודדות והקושי של ההתחזקות..

ב"הצלחה..

אשרייך את בת של מלך

"ואל יתבייש מפני המלעיגים עליו בעבודת השי"ת"

תגידי להם:דוסית דוסית אבל את אפיקורסית,וכל מי שצוחק על עובד השי"ת יבא יום ויצחקו עליו בדברים אחרים,ככה זה גלגל העולם,מי שעושה רע מקבל רע.

הייתי מגדירה את זה כתינוקת שנשבתה,פשוט לא זכתה להכיר מהי באמת היהדות.

תינוק שנשבה זה אחד שלא יודע כלום היום הם כן יודעים,הם פשוט הולכים אחר תאוות ליבם. זה לא תינוקות שנישבו.

אני יכולה להגדיר את עצמי בתור אחת שהייתה כזאת!נולדתי למשפחה דתית לאומית,ולעומת זאת לא זכיתי לקשר אמיתי לדת!(אפיקורוס אי אפשר להגדיר היום בכלל!) מה זה הולכים אחר תאוות ליבם?לא ידעתי בכלל שמה שאני הולכת אחריו נקרא תאווה!זה היה החיים שלי!מבין?זה תינוק שנשבה.לא רק החילונים!גם הדתיים שלא זכו להבין מה באמת רצון ה'!שבקושי מאמינים באמת שהוא קיים!אבל זה לא אומר שהם אפיקורסים!!

אבל אנחנו רואים את כל הבני נוער שהולכים היום ברחובות, הם בדיוק יודעים שאסור לעשן בשבת, ואני מדבר על הדתיים לאומיים,אם כבר על החילונים אפשר להגיד שהם תינוקות שנישבו,אבל אצל הדתיים לאומיים יודעים שזה אסור ולמרות זאת עושים למה? כי זה יותר כיף, זה יותר מעניין,וכו'

לפעמים זו כפירה 'לכיף',

ולפעמים זו כפירה שנובעת מחוסר היכרות אמיתי.

אם אומרים לנער 'שמע, אסור לנסוע בשבת. וזה לא משנה למה' אז ברור שהוא ינסע בשבת.

כי כופים עליו משהו שנשמע בלתי הגיוני (אם לא מסבירים את משמעות השבת וכו')

צריך להסביר את העומק של היהדות. לא להציג אותה בצורה שטחית.

וזה מקרים שקורים הרבה.

לא כדאי לצאת באמירות מכלילות.

היום זה קשה להחזיר אנשים לדת,אבל זה חוזר אליהם פתאום ברגעים הקשים הם נזכרים שיש ה', אני מכיר אחד שירד מהדת, והיה לו איזה קטע בצבא שהוא היה לבד במדבר ,והוא אחראי על 30 חיילים, הוא תפס פחד, ואז הוא אמר שבאותו רגע הוא הרגיש שיש מישהו ששומר עליו מלמעלה.

כדאי להבין את זה לבד, ולא להכנס למצבים קשים בשביל להבין את זה.

ה' הוא האלוקים!!!

זה באמת מעצבן שקוראים לך דוסה רק בגלל מה שאמא שלך עשתה, אבל תהיי גאה בזה! וככה יהיה לך יותר קל להתעלם מהם או להגיד להם- כשהסניף יהיה מוקם נדריך בו ביחד

בהצלחה נשמה!!!

להן דוסית.

just saying

אבל מעצבן שישר שאומרים לאנשים דוס/ה הם נפגעים כי להיות דוס זה ממש לא דבר רע!!!!!!

אני מבינה שזה מעצבן אותך בגלל שלא את גרמת לזה...אבל בכל זאת יכול להיות שזה מציק לך פשוט בגלל שבתת מודע דוס=משו רע...

ואולי גם מה שכתבתי בכל זאת לא נכון לגביך...

בהצלחה!!!

ששמתי פס על החברה, והלכתי בצניעות ושמרתי על עצמי כי ככה החיי זוגיות שלי יותר טובים !

רק הרווחתי מכך, וראיתי גם ברכה עם הילדים ב"ה שנולדו לי, ועוד כהנה וכהנה,

אבל כמובן,

כשהייתי בחורה- רק רע, כל הזמן היצר הרע עשה לי נסיונות,

פתאום ביום שאחרי החתונה, רק התחלתי לרראות מה יצא לי טוב מזה,

אז לא להתייאש!!

ואני כן בעד הידברות:

ללכת לבנות האלה ולומר להן באסרטיביות: כשאתן אומרות לי כך וכך, אני לא יודעת מהי מטרתכן אבל אני מרגישה שלא בנוח עם זה,

אנחנו מדינה דמוקטית, ומותר לי להיות איך שאני רוצה,

אמא שלי היא אשה עם זכויות ורוצונות משל עצמה, ואני לא יודעת למה בחרה במעשה זה או אחר, אבל אני מבקשת ממכן לכבד אותי,

אני לא מזלזלת בכן ולכן אל תזלזלו בי.

ולפנות למורה שאת קרובה אליה ולספר לה.

בכנות לדבר איתן ולומר להן שאת מעדיפה קודם כל- להימנע מסטיגמתיות.
ודבר שני, שידאגו לתאר אותך לפי עצמך ולא לפי מישהו אחר שקשור אלייך,
תגידי להן שאת לא רוצה שישייכו אותך למישהו אלא יקבלו אותך בפני עצמך. אני מכירה מלא כאלה שמרגישות ככה.. (בנות של רבנים, אחיות של מישהו נערץ, והדוגמאות רבות...)

ב"הצלחה

הם פשוט מקנאות בך שאת מצליחה להתחזק ולהגיע לאמת!!!!!!!!!!!!!!!!

זה לא הם מדברות זה היצר הרע שמנסה להשתיק להם את המצפון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

מיתוג לפי ההורים.

מה הבעיה בכינוי דוסית?? אנחנו בכיתה פעם הכנו מדבקות לכולם אני יכנע גאה והדבקנו על החולצות, אז מה אם את דוסית, תתגאי בזה, זו לא בושה!

אני מקווה שהמצב ישתפר אבל בכל זאת שכל אחד ואחת ישימו לב אם הם שמים סטיגמה על מישהו כי זה לא נעים לאף אחד שישר שמים עליו סטיגמה מסוימת ...

תדעי שלהקים סניף של אריאל בכל מקום זו זכות אדירה.

תחשבי שזה ישפיע על מאות ילדים לעשות את מה שה' אומר בשלמות.

בלי לחפש קומבינות ופטרונות הלכתיים.

ואם הצער הוא שמקניטים אותך על זה - אז תשמחי כי זה סימן שה' שמח בזה.

והזכות של אמא שלך נהפכת להיות גם הזכות שלך!

ולמה את לא קשורה לזה - תכנסי, תהי מדריכה. ותרימו סניף מדהים!

בהצלחה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...