מוגל - אממ... לא בדיוק. מסובך להסביר.

קשור להוגוורטס כיום - כן

היה שם פעם - כן

וזה מסביר את התגובה מתחת 

חיה שקיימת בעולם המוגלגים?

האגריד מטפל בה?

היי, זאת לא חיה. כבר אמרתי.

אמרת שזה לא חיה שקיימת אצל המוגלגים, זהו

הצעירים של היום... משו נורא אתם!

נתחיל מהתחלה: אתה שאלת ככה: "יודעת לדבר? חיה שקיימת בעולם המוגלגים?"

ואני עניתי: כן, לא.

משמע, שהיא יודעת לדבר אבל היא לא חיה שקיימת בעולם המוגלגים. זה לא אומר שהיא חיה שקיימת בעולם הקוסמים.

קפיש?

לא טענתי שאמרת שזה חיה, טענתי שעדין אנחנו לא יודעים.

וצעיר אני לא... (מסתבר שיותר מבוגר ממך)

נמצאת בחלקים הלא צנועים?

(כי אם כן, תסתדרו בלעדי...)

אני מתכוונת לספרים, כמובן. את הסרטים אני בקושי מכירה.

זה ספרי נוער, לא נראה לי שיש אתם בעיה...

או שכן? 

סיפורי אהבה וכאלה

אבל לא רציני...

ממש לא

מממ.... מצנזרות? וואלה?

גמדונת?

יש לה כוחות קסם?

דיברה פעם עם הארי?

ובקשר לחלקים הלא צנועים - בעיקרון היא מלווה את כל הסדרה, אז סביר להניח שאתה מכיר אותה

עלית על זה!

כלומר: כן ציור, לא פסל

כל הכבוד!

וואו, יחסית לפעם קודמת זה היה ממש קצר...

שאני מצליח משחק אישיות!

זה לא משהו שמחרימים עליו בציבור החרדי? 

גם קייטי חרדית, הארי פוטר לא מוחרם, מצוי שקוראים אותו, אבל למופים לא מתאים.

אבל שיעשה מה שבא לו, לא נתערב לו בחיים

ולא חייבים לכתוב <צ>..

ודווקא גדלתי באיזור חרדי והרבה מאלה שאמרתי להם שאני קוראת הארי פוטר הסתכלו עלי במבט מזועזע (ולפעמים גם הוסיפו הערה שזה לא שייך)

ובטח לא ביינישים..

אבל אני דווקא מבינה את זה, כי גם אחים שלי קראו למרות שאמא שלי לא התלהבה במיוחד (כי זה ביטול תורה) ככה זה עם תולעי ספרים.. (צריך להמציא סמיילי מתאים, חיפשתי ללא הצלחה )

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t618096#6845302

(בגלל שהסתקרנתי טרחתי לפתוח את הקישור..)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.