היום יום א' אדר ב'היום יום
יום שני 
שיעורים: חומש פקודי, שני עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: ומשחרב 86' …' ה' לו.

ביעלה ויבוא: "זכרנו ה' אלוקינו בו" - בית דגושה; "ופקדנו בו" - בית רפויה.

 

היום יום ב' אדר ב'היום יום

יום שלישי
שיעורים: חומש: פקודי, שלישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ואם ירחיב 86' …' כמ"ש לקמן.

הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה
ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה
ומלקוש מביאים תועלת.

 

 

היום יום ג' אדר ב'היום יום
יום רביעי
שיעורים: חומש: פקודי, רביעי עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: והכל בכל 86' …' מסטרא דא.

מענה ה"צמח צדק" לחסיד בקי בש"ס כו' ומשכיל גדול בחסידות: קבלת עול משנה את
המהות. על-ידי קבלת עול של עבד פשוט, כזה שגם בשנתו ניכר עליו עולו - יכול גם למדן
וגאון להגיע למעלתו ולחשיבותו של יהודי-של-מסירות-נפש פשוט ותמים.
היום יום ד' אדר ב'היום יום
יום חמישי
שיעורים: חומש: פקודי, חמישי עם פירש"H.
תהלים: כג-כח.
תניא: פרק לה. והנה … 'מד' ועבודתם.

בעת אמירת החסידות אצל אדמו"ר האמצעי שרר שקט מוחלט, למרות זאת היה מכריז: שא! שא!
אבא [הרש"ב] ראה בכך דבר שנעשה כדי להשקיט [=לרסן] נביעת המוחין [לאפשר הכרעה סופית],
ובכך ביאר מאמר הזהר "סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך [=זקן דעתו מופלאה משום ששוקט ומיושב]".


 

היום יום ה' אדר ב'היום יום
יום שישי
שיעורים: חומש: פקודי, ששי עם פירש"י.
תהלים: כט-לד.
תניא: והוא בהקדם … 'מד' בראשו עכ"ל.

לימוד הנגלה, לימוד החסידות ועבודה בפועל, כולם כאחד מוכרחים המה. ולא זו בלבד דאינו שייך לומר שהאחד ידחה או יודחה מפני חבירו,
אלא אדרבה הם מסייעים זה לזה, וכמאמר "ולא עם הארץ חסיד" - שצריך להיות לימוד הנגלה.
"איזהו חסיד המתחסד עם קונו" = שצריך להיות לימוד החסידות, ותכלית הלימוד הלא הוא העבודה בפועל.

 

היום יום ו' אדר ב'היום יום

שבת 
הפטורה: ותשלם כל המלאכה.
בברכות הפטורה אומרים תמיד: נאמן ורחמן אתה, תושיע ותשמח.
שיעורים: חומש: פקודי, שביעי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: והנה ביאור … והמשכיל יבין.

מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא ליקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"ן.

בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג - כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו.
ומהאי טעמה [=ומטעם זה] נזדרז רבינו למוסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה.

בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו, מסרו לדפוס.
ה"צמח צדק" סיפר, אשר בר"ה הראשונה לחייו - שנת תק"ן - אמר רבינו הגדול דרוש 'משביעין אותו תהי צדיק כו'', והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.

 

 

היום יום ז' באדר ב'היום יום
ראשון
שיעורים: חומש: ויקרא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: לט-מג.
תניא: פרק לו. והנה 90' …' ואפסי עוד.

כשהולכים ברחוב צריך להרהר בדברי תורה, במחשבה או בדבור - לפי תנאי המקום אם הוא מותר, ע"פ דין, באמירת דברי תורה.
אך אם מתהלך ואינו עסוק בדברי תורה - מטיחה בו האבן עליו דורך: בולאך (גולם) מדוע אתה דורך עלי? במה היא עלינותך עלי?!

 

 

היום יום ח' באדר ב'היום יום
שני 
שיעורים: חומש: ויקרא, שני עם פירש"י.
תהלים: מד-מח.
תניא: והנה תכלית … 'מו' במציאות.

אאמו"ר [הרש"ב] כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלוקינו חי,
ותורה ומצוות נצחיים המה. עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלוקים.

 

 

היום יום ט' אדר ב'היום יום
שלישי 
שיעורים: חומש: ויקרא, שלישי עם פירש"י.
תהלים: מט-נד.
תניא: ולזה נתן … 'מו' מהאר"י ז"K.

בברכת 'בורא נפשות' אומרים "על כל מה שבראת" - הכ"ף בחולם ולא בקמץ.

גודל התשוקה להתקשרות, יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב, כי בראיית פנים בלבד לא סגי [=די].


 

היום יום י' אדר ב'היום יום
רביעי
שיעורים: חומש: ויקרא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: וגם כבר 92, …, מחייהו כו'.

טרם הנסיעה ממקום מדורו [-מגוריו] יסדר התוועדות חסידית, ויקבל ברכת הפרידה
מחבריו הטובים, וכמאמר הידוע: חסידים אינם נפרדים, כי לעולם אינם נוסעים איש מרעהו.
בכל מקום שהם - הם משפחה אחת.

 

היום יום י"א אדר ב'היום יום
חמישי
תענית אסתר מוקדם. סליחות, אבינו מלכנו. מחצית השקל.
שיעורים: חומש: ויקרא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: ס-סה.
תניא: רק שאח"כ … ארצך וגו'.

חסידות כוללת שני ענינים עיקריים: א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות,
היינו בספירות ומדריגות [העליונות] בכל עולם ועולם לפי ענינו כמבואר בדא"ח. ב) הבנת
ענין כל הלכה בעבודה, היינו שהגם שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום צריך
למצוא בזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה.

 

היום יום י"ב אדר ב'היום יום
שישי 
שיעורים: חומש: ויקרא, ששי עם פירש"י.
תהלים: סו-סח.
תניא: פרק לז. והנה … בעבירה ח"ו.

התחלת פרשת הקרבנות היא: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", צריך היה להיות כתוב "אדם מכם כי יקריב גו'"?
אומר על-כך אדמו"ר הזקן: 'אדם כי יקריב' - כדי שאדם יתקרב להשי"ת, הרי זה 'מכם קרבן לה'' - מכם עצמכם צריך להיות הקרבן;
להקריב את ה"בהמה" הפרטית - את היצר הרע שנקרא נפש הבהמית.

 

היום יום י"ג אדר ב'היום יום
שבת-פרשת זכור (תש"ג)
הפטורה: כה אמר ה'. אומרים אב הרחמים, אין אומרים צדקתך.
שיעורים: חומש: ויקרא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: ומעות … ,מז, התפלה.

"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים - שרפו ידיהם מדברי תורה".
כשמתרפים בתורה, שלימוד התורה היא הרי על מנת לעשותם ולקיים - בא עמלק ומצנן התלהבותו של יהודי;
" וילחם עם ישראל" - ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה,
ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה - ועמלק מצנן את קדושת התורה.
והעצה לזה: "בחר לנו אנשים", אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל.
"וצא הלחם בעמלק" - בלשון יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשווה.


 

היום יום י"ד אדר ב', פוריםהיום יום
ראשון 
בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד, ולהרג ולאבד".
(ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם, ואיש לא עמד לפניהם".
באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפורים הזאת השנית", מנענעים את המגילה.
נוסח שושנת יעקב: ברוכים כל הצדיקים. שהחיינו - גם ביום.
שיעורים: חומש: צו, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: וזאת ועוד 94' …' והחומרי.

במגילה שכתב אאזמו"ר [מהר"ש] לא נכתבו עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו, וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
ב"תורה אור" ביאור ד"ה 'יביאו לבוש' סעיף המתחיל והנה בחי' לבוש, צ"ל: "והיא בחי' פני וזו היא המסתתרת … שהיא בחי' עתיק בחי' סדכ"ס [=סתימא דכל סתימין]".
ויש נוסח אחר: "והנה בחי' ביום ההוא הוא בחי' בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחי' ביום ההוא הוא בבחי' העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מל' דאצי' לפי שמקבלת מכל הי"ס [=י' ספירות] ממל' דכתר דאצי' נעשה כתר מל' וממל' שבחכמה נעשה חכ' שבמל' כו'".


 

היום יום ט"ו אדר ב', שושן פוריםהיום יום
יום שני
שיעורים: חומש: צו, שני עם פירש"י.
תהלים: עז-עח.
תניא: כאשר כל 94' …' האבות.

אאזמו"ר [מהר"ש] אמר, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים
והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם
כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה
- אלף בית דתורת החסידות.

 

היום יום ט"ז אדר ב'היום יום
שלישי 
שיעורים: חומש: צו, שלישי עם פירש"י.
תהלים: עט-פב.
תניא: ומאחר … 'מח' הממוצעת ביניהן.

מעבודת בעל עסק: לעורר בעצמו באמונה ובטחון גמור בהזן ומפרנס לכל בשר, כי הוא
ית' יתן לו פרנסתו בריוח, וצריך להיות בשמחה וטוב לבב באמת כאילו פרנסתו כבר מזומנת
לפניו.

 

היום יום י"ז אדר ב'היום יום

רביעי

חומש: צו, רביעי עם פירש"י.

תהלים: פג-פז.
תניא: ונמצא כי... -מח- גידיה.

 

 

באמירת תהלים (פז. ז) אומרים "כל מעיני" - הכ"ף בקמץ. בסדר ברכת המזון - הכ"ף בחולם.

 

היום יום י"ח אדר ב'היום יום
חמישי 
שיעורים: חומש: צו, חמישי עם פירש"י.
תניא: כי כללות … 'מח' יצירה עשיה.

אאזמו"ר [מהר"ש] כותב באחד ממאמריו: צריכים ללמוד בכל יום תורה-שבכתב עם
פירש"י שזהו תרמות מדרשי רז"ל … ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה.


 

היום יום י"ט אדר ב'היום יום
שישי 
שיעורים: חומש: צו, שישי עם פירש"י.
תהלים: צ-צו.
תניא: וכל ניצוץ 96' …' ניצוצין כו'.

ר' משה מייזליש סיפר: הרבי (רבנו הזקן) לימדנו שה'אלף' של חסידות הוא, לנצל את הטבע ל'עבודה';
וראשית העבודה היא ניצול טבע הכוחות, כמו למשל - הטבע של מוח שליט על הלב.


 

היום יום כ' אדר ב'מושיקו
 שבת פרה (תש"ג)
הפטורה: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי.
אומרים אב הרחמים.
שיעורים: חומש: צו, שביעי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: ובזה יובן … (פרק כג).

רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות, היתה תורה על הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה",
דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט [=מאש פשוטה, מלמטה], כי באתערותא דלתתא אתרעותא דלעילא,
כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח,
מזבח הוא "אדם כי יקריב מכם", וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה - לא תכבה, שהיא מכבה את ה "לא".
את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר כחות נפשי - ויאמר לי, אתה תלמידי הנך נצרך להאש תמיד,
לפי שעליך הוטל לכבות 'לא' (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את ה'לא' והשי"ת יהפוך את ה'לא' ל'הן'.
 
היום יום כ"א באדר ב'מושיקו

ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: פרק לח. והנה … 'נ' אברי הגוף.

ה"צמח צדק" אמר בסיום סיפור הנ"ל (כ אד"ש): זקני-רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת החסידות חב"ד. במשה אמרז"ל שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין.

אש תמיד  האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הרב המגיד לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות.

ברור לי אשר כל הלומד עם חבירו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.

היום יום כ"ב אדר ב'מושיקו
שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני, שני עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: אך אעפי"כ … 'נ' כל חי.

ברכת כהנים הוא המשת המוחין, הגבהת הידים הוא העלאת המדות, ומברכים לישראל שהם בני מלכים-מלכות, הרי פרצוף שלם של עשר ספירות.

 

 

 

היום יום כ"ג אדר ב'מושיקו
שלישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: ואף שבשניהם 100' …' והתפשטות.

אאמו"ר [הרש"ב] אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: על רב לזכור בכל עת
ובכל רגע כי תמיד הינו על הסף שבין מזכי הרבים לבין, ח"ו, מחטאי הרבים; על הסף שבין
עומק רום לבין עומק תחת - ועל הענינים "לנגוע" בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא.
 
 
היום יום כ"ד אדר ב'מושיקו
רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני רביעי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: כי בגוף 100' …' בו ית'.

באמירת "אנא בכח" צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הראשי-תיבות, אבל לא לאמרם.
 

 

היום יום כ"ה אדר ב'מושיקו
חמישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קיט, אשרי … מצותך מאד.
תניא: ולא שדבקות … 'נא' חי ומדבר.

החסיד ר' מרדכי מהורודוק סיפר: הפתגם הראשון ששמענו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא
היה: "האסור - אסור, והמותר - מיותר". כשלש-ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן
זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה.
 
 
היום יום כ"ו אדר ב'מושיקו
שישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמיני, עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה … לא שכחתי.
תניא: כי מי … בנפשותינו כנז"ל.

כל הקדוש בעם אלוקי אברהם ויסוד בית ישראל, בהעמדת דור ישרים וחינוכם, בכשרות האוכל, ואצילות טוהר קדושת השבת,
מסר ונתן השם הנכבד והנורה על ידי נשי ישראל לשמרם ולעבדם.
האשה אשר תמלא חובתה ותעודתה בחיי המשפחה, בהנהגת הבית ובחינוך על-פי התורה, עליה הכתוב אומר "חכמות נשים בנתה ביתה".
 
 

 

היום יום כ"ז אדר ב'מושיקו
-פרשת החדש (תש"ג)
מברכים ר"ח ניסן. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות.
הפטורה: כה אמר - עולת תמיד.
שיעורים: חומש: שמיני, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: פרק לט. ומפני 104' …' מצוה עצמה.

משיחת אאמו"ר [הרש"ב]: חטא בני אהרן היה "בקרבתם לפני ה' וימותו", רצוא בלי שוב.
האמת היא שכאשר "נגשים לפני ה'" צריך להיות בבחינת "תטהרו" - נקי וזך. שיהיה ברור
ביותר, ובצורה שינתן לכך ביטוי במעשה בפועל: 'כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה
ביותר', ורצוא בלי שוב היא מיתה. ועל זה בה צווי ה' אל משה (ויקרא טז,ב) שיאמר לאהרן
- אותיות נראה, ובכוחות הנפש ["ראיה"] הוא השכלה - לאמר: בשביל לבא אל הקדש גם
מבית לפרוכת, שהוא לפני הצמצום, יש לדעת ש"על הארן" - אותיות נראה, השכלה -
נמצאת "כפורת", הסתרה מכוונת, הוא "פני הכפורת" - אשר על כך האזהרה: "ולא ימות"
- לא להסתפק ב'רצוא' בלבד, "כי בענן אראה על הכפורת" - תכליתו של הצמצום
הראשון הוא הגילוי, כשהמבוא [=ההכנה] לזה הוא [בחינת] ה"ואל" - ביטול עצמי; לקיים
מה שהחסידות מדריכה, ולא מה שהשכל מדריך. או אז - "יבא אל הקודש".

 

 

 

היום יום כ"ח אדר ב'מושיקו
ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: תזריע, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: ועולם: '104' אלוקות ממש.

הרחמן דברית מילה - אומרים.
(משיחה בסעודת ברית מילה): בברית מילה אומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה
ולחופה ולמעשים טובים. ונוהגים אצלנו שנותנים דמי-קדימה לשכר הלימוד של הילד -
(ונתן כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ נ"ע] סכום מסוים באמרו): זה עבור הישיבה.

 

 

היום יום כ"ט אדר ב'מושיקואחרונה
שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: תזריע, שני עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: והנה צמצום … ,נג, עבודתם.

באחת ההתוועדויות אמר אאמו"ר [הרש"ב]: הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים
הגשמיים מאין ליש, וישראל צריכים להפוך את ה"יש" ל"אין"; את הגשמיות לרוחניות.
העבודה שבהפיכת הגשמיות לרוחניות ואת הגשמי לעשות כלי לרוחניות - זוהי חובת
גברא. בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.

 

ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

חבדניקים מתגייסים לצבא כמו דתיים לאומייםתמימלה..?
או לא מתגייסים כמו חרדים?
לא זה ולא זהתות"ח!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אממתמימלה..?

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

נכון, את צודקתתות"ח!

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

תודהתמימלה..?
השאלה היתהבישיבות חרדיות אסור להתגייס, בהסדר חלק מהישיבה זה הצבא, איפה חבד ממוקמות על הרף של אסור עד חובה?
בשמחהתות"ח!

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

איפשהו באמצעפונקציה

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

רעיונית זו מה שהבחור רוצהפונקציה

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.


התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.


לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

ממ מענייןתמימלה..?אחרונה

תודה

מחפש ספרים חב"דים על תפילהred panda

היי,

במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש  שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.

תודה!

ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

דיוק כל אות במילים "כי ה' לצד הזה", כמו "לך לשלום"hamedinai

תקציר:


האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -


"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.


דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".


הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇


לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.

https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267


מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".


הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.


נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.


נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.


הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.


אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו

ספריית ליובאוויטש

"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".

מבקשת עזרה במזוןiskabelka1

שלום ,. אני אם יחידנית - רווקה , מגדלת ילד בן 7 לבדי . אחרי שאימא נפטרה מסרטן אני נשארתי לבדי בעולם הזה . אין לי משפחה ואין לי קרובים .

עשיתי ילד בטיפולי פוריות , , כדי שיהיה לי בשביל מי לחיות .

כיום הוא לומד בכיתה ב' בבית ספר דתי ,ירא שמיים ! צדיק אמיתי !

לילד אין אבא - לכן  אין מזונות .  נתקלתי בקשיים מאוד גדולים ת בגלל חובות ., גרה ברמלה  . מבקשת עזרה במזון , מצרכים בסיסים כמו קונפלקס , ממרח שוקולד, ביצים , חמאה, שמן ,פסטה חלב,,ירקות . לא נעים בכלל לבקש עזרה, אבל בלי שאלות ,רק מהנתינה מהלב ..... בבקשה אשמח אם תושיטו יד של עזרה .🙏

תפני לבית חב"ד ברמלהבת.
אני פניתי אליהם ברמלה - לא קיבלתי מהם שום מענהiskabelka1
נסי לפנות לארגון כולל חבדפונקציה
איך השיחה של הרבי על צמאה לך נפשי עזרה לי להבין...hamedinai

המכשול הכי מרכזי להגיע לשלום - מחנות הפליטים.


75 שנה שהם "פליטים" , דבר שאין לו אח וריע בהיסטוריה.


כל קיומו של עם ישראל הוא פלא ונס על-טבעי, ובאותה מידה גם שנאת ישראל אין לה הסבר הגיוני.


מחנות הפליטים מתוחזקות במיוחד בכדי לשמר את ההתנגדות לקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל.


ביחד עם זה, מחנות פליטים אלו גורמים לנו להיזכר שאנחנו יהודים עם היסטוריה של אלפי שנים שחזרנו לארצנו.


אחרת נשאלת השאלה: באיזו זכות מגיע יליד רוסיה שיש לה ארץ הכי גדולה בעולם, מעולם לא דיבר עברית, כותב משמאל לימין, בא עם נשק בידיים מול הטוענים שהם צאצאים של פליטי 48.


אולי יש פה מסר מן השמים:


וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת.. חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה... אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם (יחזקאל כ לב).


לכן אם נחזור בתשובה ייבטל הצורך של מחנות פליטים אלו, כי כבר גמרו והשלימו את תפקידם וייעודם.


כי כל הסיבה לקיומם הלא-טבעי היה בכדי לעורר אותנו שלא נתחמק מהשאלה #באיזו_זכות ולמה הארץ שייכת לנו.


סימוכין:


הביאור הידוע על הניגון "צמאה לך נפשי.. אך טי דורין.."

האזינו: כשהרבי שר והסביר את הניגון `צמאה לך נפשי` ● מיוחד


שכל תפקידו של היצר הרע רק להעלות את האדם למדרגה יותר נעלית, ואם כן כאשר האדם השלים את המשימה, מתבטל הצורך של היצר הרע.


זה היה משיחת פורים ה'תשח"י (1958).


והפלא ופלא, בתלמוד (סוכה נב ב) מובא קשר בין היצר הרע לישמעאלים:


"ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן: גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע".

זה באמת הזוי ברמה ששומעים רק משרופים.מי האיש? הח"ח!אחרונה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.

מחפש ספר בנרותיונה ב

אני מחפש את הספר "שערי לימוד החסידות" של הרב מיכאל חנוך גולומב

גם יד שניה

מישהו יודע היכן ניתן להשיג?

אולי יעניין אותך