אענה לשאלה איך מקבלים החלטה נבונה , גם אם היא בתחום הדגים ( ואיני רואה כאן בפורום משהו שקשור לדגים ) וגם אם היא בכל תחום אחר.

ראשית לפני שקראת את מה שאכתוב אתה מצד אחד רואה לפניך כמה החלטות אפשריות שאתה צריך להחליט מה לבחור .

 הרבה פעמים עליך לבחור בין שתי אפשרויות : ללכת להסדר או ללכת לביץ ספר לחינוך גופני.  לבחור בין קשר לאיש א' או ב' ( או ג' או ד' .. ) .

 במקרה כזה יש הרבה גורמים להחלטה פעם אתם מתרכזים רק בגורם אחד ומחליטים שכדאי אפשרו אחת ואחר כך חושבים על  משהו חשוב אחר ולפי זה חושבים על משהו אחר , ואחר כך על דבר שלישי וכו' . וזה רק מבלבל ומציק.

 להחלטה נבונה . תרשמו את ההחלטות  האפשריות בעיניכם.

 שלב א: רישמו את כל הפרטים החשובים בעיניכם . ( בלי לרמות את עצמכם , אם מדובר בבחירת בן זוג  למשל תרשמו גם מה שמחנכים אמרו לכם  שבכלל לא יפה לחשוב עליו  כגון הכנסה כספית או דברים שלא יפה אפילו לכתוב כגון  התאמת מנהגי המשפחה  ).  תכתבו כל ערך רק בצורה חיובית . אם  בעיניכם טוב להיות עשיר תכתבו "עשיר"  ואם בעיניכם טוב להיות עני תכתבו עני , אם של אתם רוצים מישהו  ימני , תכתבו ימני . וכו' )

 שלב ב': לכל  דבר ברשימה א' תתנו איזה ערך.  למה שחשוב יותר ערך גבוה ולמה שפחות נמוך  ( בכלל לא חשוב מה תחום הערכים האלה . מינימום 0 אך מקסימום יכול להיות 25 או 15 או מה שלא יהיה) תשוו כל שני ערכים ותשנו לפי הצורך את הערכים עד שהערכים ייראו לכם  מתאימים) .

 שלב ג:  תקחו כל אפשרות החלטה בנפרד . 

 1. תנו לאפשרות  ציון בכל גורם  נניח מ 0 עד 10. 

2.  תכפילו כל ציון בערך של הגורם המתאים

3. סכמו את כל המכפלות.

שלב ד: תשוו את התוצאות ותבחרו את האפשרות שהציון הכללי שלה גבוה ביותר !  

כך הדברים החשובים משפיעים יותר  והס"ה  נותן השואה נכונה. 

תוכלי לפרט?

תלוי במה מדובר..

לפעמים עוזר לכתוב יתרונות וחסרונות

ולראות מה יש יותר.

אבל שוב תלוי באיזה החלטה מדובר,

יש החלטות שגם אם החסרונות הם מועטים הם יכולים לבלוט ולהכריע

ויש שלהפך..

אישית, אני כותבת באגרות קודש ונוהגת לפי התשובה.

אני חושבת שלא משנה מה, כדאי להתייעץ עם 2 אנשים שאת סומכת עליהם בעניין, ולא יותר. כי הרבה דעות זה הרבה בלבולים.

והכי חשוב- לא משנה מהי ההחלטה, להאמין שמה שבחרת זה משמיים וזה הכי טוב בשבילך ושאין מה לתחרט.

בהצלחה!

הווה אומר- לעשות עבודת הכנה של כל השיקולים ומשקלם בהחלטה, ואז ללכת לה' במקום רגוע ונינוח, ולקחת את כל הזמן שבעולם לספר לה' מה בדיוק ההתלבטות ומה השיקולים. לפעמים מתוך הדיבור עצמו מתבהרות התשובות, לפעמים במצבים כאלה שומעים יותר מה הלב רוצה, ולפעמים יש תובנות חדשות.

כאן מישהי צריכה להחליט משהו שחשוב לה לכל החיים . ומי שיכול לעזור באיך להחליט  צריך לעזור. אבל אין שום מקום כאן  לדברים  תעמולה בעד  "משיח עכשיו" ואגרות של חב"ד. זה ממש לא אחראי. עושה רום שחב"ד מעסיקים  בכל מקום וגם כאן כאלה שימשכו אותנו  לעזוב מסורת המשפחה של כל אחד  וללכת אליהם.

 אני בטוח שבחב"ד לא מרשים לצעירים להסתכל על הפורום הזה ומי שכותבים כאן זה רק כאלה שתעמולה זה  המטרה שלהם שום דבר אחר לא מעניין אותם..

משיח עכשיו לא ביקשה ממנה לעבור לחב"ד עם מכבש או בלי מכבש היא רק היציעה לה אם היא מתחבטת במשהו אישי שחשוב לה מאד שתתיעץ באגרות קודש!!

את יודעת כמה אלפים שלא חבדניקים ובכלל לא קשורים לחב"ד פותחים ומתיעצים באגרות קודש? יש לך מושג? אז אני אומרת לך אישית שהרבה מהמגזרים פונים!! גור, בעלזא , ברסלב, חבקוק, לא שומרים תורה ומצוות לעת עתה, צאנז,ספרדים,ועוד!!

וכל אלה שהזכרתי לא חולמים לעבור לחב"ד ולהיות מאנ"ש חבדניקים ובכל זאת פונים לכל בעיה קטנה או גדולה באגרות קודש!!

זה לא סותר להיות X ולכתוב באגרות קודש על התלבטות או משאלה שרוצים ולהשאר X  !!!!

הצלחה רבה לפותחת השרשור בהתלבטות ומקווה שתגיעי להחלטה הנבונה בהקדם!!

כתבתי שזה מה שאני עושה (היא שאלה בפירוש "איך אתם מתמודדים עם זה")

מה שכן הצעתי לה- להתייעץ עם 2 אנשים- לפי דעתי זו עצה מעולה בגלל שאנחנו לא תמיד מצליחים לראות את כל התמונה או להתנתק מאינטרסים שוליים ולכן כדאי לערב מישהו מבחוץ.

אחרי החגים כתב : 

לפעמים עוזר לכתוב יתרונות וחסרונות  ,  ולראות מה יש יותר. 

  הוא קצת בכיוון ,  עושה את  שלב א , שאצל גדעון  , אבל לא את שלב ב'  .  ואחר כך רק סוםפר מה יותר בשביל אפשרות  ראשונה ומה יותר בשביל שניה  ולא מתחשב בכמה יותר  .  בס"ה זה  צורה פשוטה לגמרי בתור התחלה  למה  שהעונה הראשון כתב. אז למה הוא לא מקבל את השיטה של העונה הראשון אולי לא הבין ?

משיח עכשיו : 

 העיצה ללכת למישהו אחר שיגיד מה לחשוב מתאימה רק למי שאין לו  שכל . והולך רק לאחרים .  ואיך האחרים האלה מחליטים בשבילך ? הם גם הולכים לשאול עצה אצל האחרים ?  הענין הזה לפתוח אוסף של מכתבים של מישו זה נראה בס"ה כאיזה מין כישוף.  

להתבודד על זה:

 גם כן מתחילה כמו גדעון . אבל  לא ירור למה לא ממשיכה לשלב השלישי  שמודד היטב את השלבים הראשונים . ובמקום של שלישי  מייעצת להיות נביאים , אבל לא כל אחד נביא.

כי אם לא, באמת לא הבנתי בשביל מה לכתוב את דעתך על כל הודעה.

ולומר למישהי שטרחה לכתוב עצה, שהעצה שלה מתאימה רק למי שאין לו שכל- זו צורת דיבור מאוד לא נעימה ולא מכבדת.

יש מקום לדברים שנאמרים מתוך כבוד לזולת. הזילזול בדעת אחרים מאוד לא נעים.

תחשוב על הדברים.

מי שנותן  הדרכה איך להגיע להחלטה.  אומר למקבל העצה:

 יש לך שכל  ואתה יכול להשתמש בו בצורה שתביא להחלטה טובה.

 מי שאומר למי שזקוק לעצה . אל תחשוב לבד אלא תלך לאנשים אחרים אומר בפרוש למרבל העצה: אין לך שכל, אין לך חכמה אין לך בינה אין לך דעת !  אתה סתם כלום .  ואחרים עם שכל צריכים לחשוב במקומך.

 ואם הוא עוד מוסיף איזה כישוף  כמו לפתוח במקרה איזה דף באוסף מכתבים של מישבהו ועל פי זה  לכוון את החיים אז הוא עובר בפרוש על מצות ואהבת לרעך כמוך. כי על ידי כישוף כזה תצא סתם החלטה . זה כמו לתלוש שערות מגב של חתול ולספור אם מספר השערות זוגי אני אעשה ככה ואם משפר השערות אי זוגי  אני אעשה ככה .
 ( שלא תבינו אותי לא נכון , אני אומר שלקבוע לפי מה שרואים בדף של אוסף מכתבים שפותחים במקרה זה בדיוק כמו לקבוע לפי שערות שתולשים מגב של חתול ) 

 זה יביא גם ללכת לפי החלטות  טיפשיות לגמרי .

 אבל למי שנתן את העצה לעשות כישוף במקום לחשוב אולי לא איכפת מה יקרה  לאנשים שיקשיבו לכישוף  שלו , חשוב לו רק למלא  את התפקיד שהטילו עליו להרחיק  אנשים מכל הסוגים ממסורת הבית שלהם ולמשוך אותם למועדון שלו, או כמו שאומרים בחבד לחבד אותו .

.

עדיין לא ענית לשאלה- האם מישהו מינה אותך לשפוט הודעות? אם לא, למה ועבור מה אתה עושה זאת בפומבי? להלבין פנים? להעלות את קרנך? לבטא את דעתך על חשבון ביזיון מישהו אחר?

סכלות וגאווה, בעיניי, להניח שכל האמת נמצאת אצלך. לכן, אמירה כמו זו שכתבת לגבי התייעצות עם אדם אחר ("מי שאומר למי שזקוק לעצה... אומר בפירוש למקבל העצה: אין לך שכל") אינה נכונה בעיניי. מי שמך להחליט אם נכון או לא נכון להתייעץ עם מישהו אחר? הרי אותו אדם זקוק לעצה- אם התשובה הייתה אצלו, לא היה לו צורך להיוועץ באחרים. האם זה עושה אותו לאדם בלי שכל, בלי חוכמה, בלי בינה, בלי דעת?

לדעתך- כן, כנראה.

לדעתי- לא. זה עושה אותו לאדם חכם כי הוא מוכן לבחון את הדברים דרך זוויות ראיה שונות. הוא מכיר בזה שאולי לא כל האמת נמצאת אצלו. הוא בעל ענווה.

ובכל מקרה, ראוי לומר שזו דעתך, ולא האמת הגורפת שאין בלתה.

ולגבי הכישוף- על סמך מה אתה אומר שכתיבה באגרות הקודש וכו' זה כישוף? יש לכישוף הגדרות? הדברים שלך מסתמכים גם על דעת רב/רבנים, או שאתה בדעת יחיד?

אגב, כשהיה צריך לזהות את הנרצחים בשיירת הל"ה, ר' אריה לוין זיהה אותם על-פי שיטת הגר"א (אני לא מבינה בזה כמעט כלום. שמעתי שהוא פתח את התנ"ך עבור כל אחד מהנרצחים- 35 פעמים- ובכל פעם היה בעמוד שנפתח משהו שרמז לזהותו של אותו נרצח).

גם זה כישוף לדעתך?

מה זאת השאלה הזאת "מישהו מינה אותך לשפוט" ?

  ומי מינה את אלה שלדעתך יכולים למנות  אותי ? 0

ומי מינה אותך אור היום להגיד לי אם מותר לי לחשוב או לא ומה מותר לי לכתוב ומה לא ?

 אני ראיתי תשובה נהדרת של גדעון  . שאחרי שחשבתי עליה ראיתי שגם מביאה בחשבון את כל הגורמים, גם  מתיחסת יותר לגורמים חשובים  ופחות לפחות חשובים וגם לכל גורם מסתכלת כמה הוא  ולא רק כן/לא .

 אז אם אחרי זה באים כל מיני וכותבים כל מיני סתאאאאאם  זה בפרוש רק יכול לגרום נזק למי שצריך להחליט .

 במקום להחליט בדרך עם שכל , בוא יחליט לפי בלבולים ובל החלקה לא טובה וזה יהיה לרעתו . אז  בתורה כתוב ואהבת לרעך כמוך. וזה אומר שצריך לכתוב על מה שיכול להזיק שזה לא בסדר.

 אז אם אתה רוצה לדעת מי מינה אותי  אז קיבלת תשובה.

 להשוות את  ספר המכתבים של חסידים מחבד  זאת אומרת הספר שהם מחזיקים אצלם לתנ"ך  עלך זה צריך לשאול , כלומר לא לשאול אלא להגיד הכי ברור שזה נורא להשוות !

וכישוף זה כל פעולה שבאה  לגרום למשהו בלי שום הסבר הגיוני רק כאילו מפעילים איזה  כוח עליון שאנחנו המצאנו.

לספר את הסיפור הזה על רבי אריה לוין זה לעשות ממנו צחוק.

 יש כל מיני משניות ודינים לגבי איך לקבוע שגופה שמצאנו היא של מישהו .  ואם הכישוף הזה  היה משהו אמיתי היו  כותבים שמזהים גופה לפי  כישוף הספרים , ומשחררים ככה עגונות. אבל זה לא כתוב ! זה לא כתוב בגלל שלהסתכל בספר של חב"ד זה דומה למה שכתוב בהושע פרק ד  (יב) עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ .

יש הבדל גדול בין לחשוב, לבין להתבטא בפומבי נגד מישהו אחר. במיוחד לאור זה שלא נשאלה חוות דעתך, או חוות דעתם של אנשים אחרים על מה שנכתב.

בכלל, גם כשאתה נמצא בחברה (לא וירטואלית), את מביע את דעתך ככה בחופשיות ושולל/פוסל דעות של אנשים אחרים?

אין שום בעיה להביע הערכה חיובית לדעה שאתה מעריך. זה דבר חיובי כשלעצמו.

אבל לבוא ולהביע ביקורת על דעות אחרות, בפומביות, זה לא שייך לדעתי.

לדעתי, "ואהבת לרעך כמוך" אומר דווקא לא לכתוב בצורה פומבית את דעתך השלילית. אתה יכול בהחלט להודיע במסר אישי ל'משיח עכשיו' או ל'שריתת' מה דעתך, באופן מנומק ומכובד. אבל לפסול ככה, בריש גלי, כי לדעתך האישית זה לא נכון?

זה מעשה לא ראוי.

קיבלתי את דבריך על ההשוואה. בסדר. ובכל זאת- התייעצת עם רבנים שאתה פוסל את השיטה הזו, או שאתה מספיק גדול בעצמך כדי לדעת שאין לשיטה הזו שום תוקף? לפי מה החלטת, מלבד דעתך?

ועל אחת ההצעות ,אמרתי שהיא נפלאה ועל אחת ( לספור כמה גורמים טובים וכמה גורמים רעים ) אמרתי שזה נותן הרבה פעמים פיתרון סביר.  משיח עכשיו זה בטוח מישהו מחב"ד שהתפקיד שלו זה ללכוד אנשים , ולנתק אותם ממנהגיהם ומסורת אבותיהם ולהביא אותם שלל לחב"ד. אחרת חב"דניק לא היה נכנס לפורום כזה. אז אין מה לכתוב אליו ולנסות לשכנע אותו.

 משהו שרץ ברשת לפורים : איפה חב"ד במגילה ?

 בפסוק "ודיבן שונות מכל עם , ואת דתי    ה מ ל ך    אינם עושים !  " 

 אני ממהר . אולי אחשוב על מה ששאלת ואסביר  פעם אחרת יותר לגבי הכישופים .

א. הביקורת שלך נאמרה לא רק על "משיח עכשיו", אלא גם על "אחרי החגים" הקשית, ש"הוא קצת בכיוון, עושה את השלב הראשון שאצל גדעון... אז למה הוא לא מקבל את השיטה של העונה הראשון, אולי לא הבין"?...

וכל זה היה תחת הכותרת "שכל השאר (התגובות) לא תורם"..

זו אי הבנה איך עובד פורום. זה לא שאם מישהו כותב משהו אחרי השני, אז הוא קיבל או לא קיבל מה שלפניו. כל אחד כותב את דעתו, גישתו; לפעמים גם בלי לקרוא מה שלפניו. מה גם שלפעמים יש דברים שבתחושה נראים לא בדיוק מתאימים למה שרוצים לומר. לטעמי, למשל, תשובתו הנחמדה של גדעון קצת "טכנית" מידי לנושאים מהותיים מסויימים, ולא תמיד אנשים יצאו עם אופן כזה בתחושה של שלמות עם החלטה.

ובוודאי לא שייך ומתאים לכתוב "לא תורם"..

ב. "משיח עכשיו" היא אשה כשרה ובסדר.. כותבת פה לא ב"שליחות" של אף אחד ולא בכל מיני "מגמות" מוסתרות.. מוזר ששניים באותו שירשור בטוחים ש"חבד" שולח איזה שליחים נסתרים לכתוב בפורום כדי "לצוד" מישהו - כי אחרת מה הם עושים פה, או איך הם "קיבלו רשות" מ"חבד"..

זו אי הבנה שוב, גם בחבד כנראה וגם בפורום. בחבד יש כל מיני אנשים, שלא שואלים בדיוק על כל דבר איזו "הנהלה" מסתורית.. אם הם חושבים שמעשיהם אינם סותרים את התורה וגם לא את הוראותיו הספציפיות של רבם זצ"ל, אז עושים מה שנראה להם אישית..

וזו גם קצת אי הכרה של הפורומים כאן, כנראה.  הגב' הנ"ל נמצאת כאן עוד מלפני שהתחתנה למיטב זכרוני; ולא רק היא - אלא גם אנשים מחוגים חרדיים אחרים כותבים פה.  דומני שאם אדם חושב שבמקום אינו מתאים להם, עליו להקשות גם על עצמו. וכי "לנו" מותר מה ש"להם" אסור?..  ב"ה, בד"כ יש כאן דיונים על דברים שחשובים להרבה אנשים טובים, וגם בצורה ראויה.

וממילא, לא היה גם מקום לביקורת על "אור היום" שסה"כ הלינה על סגנון שיש בו דיבור לא נעים אל הזולת.

[לכל הנ"ל אין קשר כמובן לנושא של פתיחת ספר "איגרות קודש". אפשר פשוט לכתוב שזו לא נראית לך שיטה שעל פיה מכריעים דברים גורליים (למרות שלמען היושר יש לציין שהיא לא "המליצה" כך רק סיפרה מה היא עושה). אגב, למיטב ידיעתי יש גם חבדניקים שסבורים כך..]

קיוויתי שתכתוב (מתוך הרגשה שתנסח את הדברים יותר טוב ממני. גם לא ידעתי אם יש לדבריי גיבוי).

שוב תודה.

האמת, קצת מוזר לי שפוסלים עצה להתייעץ. 

הרי גם אדם חכם ככל שיהיה, ועם המון שכל, יוכל לקבל כיווני חשיבה נוספים והבהרת התמונה כאשר יקשיב לאנשים נוספים הרואים צדדים נוספים בעניין. וזה עוזר להגיע להחלטה, גם אם בסוף אתה המחליט ולא אחרים יחליטו בשבילך. ולעיתים אדם חכם מאוד אבל בגלל שהוא נושא הבעיה אז הוא יותר מדי מתוסבך ברגשות של עצמו והוא צריך מישהו יותר אובייקטיבי שיבחן את הדברים. ואולי על זה נאמר: אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.

וחבל שאתה לא מכבד גישות שונות משלך.

ויישר כח לגידעון שגם אני הרגשתי שכתב דברים נכוחים ושבכלל דבריכם - בחלקם - דבריו.

בלי ידיעת הנושא. וגם אחרי שיודעים אותו..

ככלל, גם סייעתא דשמיא, גם השתדלות שלך, גם התייעצות כששייך.

סייעתא דשמיא - להתפלל לה' שיאיר את עינייך.

השתדלות שלך, לחשוב על הענין בנחת. לפעמים הכי טוב "לשחרר". נניח שידוך. לצאת זמן-מה מתוך שחרור המחשבה על "להתחתן או לא"; לעיתים כשנותנים אפשרות לחוש את המציאות בלי הלחץ של "להחליט" - הדברים מתבהרים יותר.

אולי גם לנסות לחוש איך ארגיש עם זה ואיך בלי זה.

התייעצות - עם ת"ח מבין ענין. או מישהו/י שמכיר/ה אותך היטב ורוצה בטובתך.

ואחרי הכל - ההחלטה שלך.

בהצלחה רבה.

ורק לפי מה שאני עשיתי - בדיקה שכלית, בדיקה ריגשית , התייעצות עם קרובים בנושאי ההתלבטות, ועם רב בתור דמות שאני סומכת עליה. ורק אוסיף שכשדיברתי עם הרב בטלפון, פתאום מצאתי אם עצמי אומרת - בצורה ממש לא מתוכננת - שנראה לי שכבר החלטתי (שאני רוצה להתחתן עם המיועד) אבל אני רק פוחדת שזה וזה יפריע לי, ואז הוא שינה את גישתו בהתאם והסביר לי איך ניתן לגשר על הפערים וכדומה.

עכשיו אני מבינה כמה טוב להתייעץ, אפילו כדי לסדר לעצמך יותר מדויק בראש באיזה מצב בדיוק אתה נמצא...

ברוך ה' אכן השידוך הנ"ל יצא אל הפועל, ויעידו המתוקים הישנים במיטותיהם כרגע...

שה' יאיר עינייך. וכמובן שתפילה אף פעם אינה חוזרת ריקם.

בהצלחה!!!

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏