אענה לשאלה איך מקבלים החלטה נבונה , גם אם היא בתחום הדגים ( ואיני רואה כאן בפורום משהו שקשור לדגים ) וגם אם היא בכל תחום אחר.

ראשית לפני שקראת את מה שאכתוב אתה מצד אחד רואה לפניך כמה החלטות אפשריות שאתה צריך להחליט מה לבחור .

 הרבה פעמים עליך לבחור בין שתי אפשרויות : ללכת להסדר או ללכת לביץ ספר לחינוך גופני.  לבחור בין קשר לאיש א' או ב' ( או ג' או ד' .. ) .

 במקרה כזה יש הרבה גורמים להחלטה פעם אתם מתרכזים רק בגורם אחד ומחליטים שכדאי אפשרו אחת ואחר כך חושבים על  משהו חשוב אחר ולפי זה חושבים על משהו אחר , ואחר כך על דבר שלישי וכו' . וזה רק מבלבל ומציק.

 להחלטה נבונה . תרשמו את ההחלטות  האפשריות בעיניכם.

 שלב א: רישמו את כל הפרטים החשובים בעיניכם . ( בלי לרמות את עצמכם , אם מדובר בבחירת בן זוג  למשל תרשמו גם מה שמחנכים אמרו לכם  שבכלל לא יפה לחשוב עליו  כגון הכנסה כספית או דברים שלא יפה אפילו לכתוב כגון  התאמת מנהגי המשפחה  ).  תכתבו כל ערך רק בצורה חיובית . אם  בעיניכם טוב להיות עשיר תכתבו "עשיר"  ואם בעיניכם טוב להיות עני תכתבו עני , אם של אתם רוצים מישהו  ימני , תכתבו ימני . וכו' )

 שלב ב': לכל  דבר ברשימה א' תתנו איזה ערך.  למה שחשוב יותר ערך גבוה ולמה שפחות נמוך  ( בכלל לא חשוב מה תחום הערכים האלה . מינימום 0 אך מקסימום יכול להיות 25 או 15 או מה שלא יהיה) תשוו כל שני ערכים ותשנו לפי הצורך את הערכים עד שהערכים ייראו לכם  מתאימים) .

 שלב ג:  תקחו כל אפשרות החלטה בנפרד . 

 1. תנו לאפשרות  ציון בכל גורם  נניח מ 0 עד 10. 

2.  תכפילו כל ציון בערך של הגורם המתאים

3. סכמו את כל המכפלות.

שלב ד: תשוו את התוצאות ותבחרו את האפשרות שהציון הכללי שלה גבוה ביותר !  

כך הדברים החשובים משפיעים יותר  והס"ה  נותן השואה נכונה. 

תוכלי לפרט?

תלוי במה מדובר..

לפעמים עוזר לכתוב יתרונות וחסרונות

ולראות מה יש יותר.

אבל שוב תלוי באיזה החלטה מדובר,

יש החלטות שגם אם החסרונות הם מועטים הם יכולים לבלוט ולהכריע

ויש שלהפך..

אישית, אני כותבת באגרות קודש ונוהגת לפי התשובה.

אני חושבת שלא משנה מה, כדאי להתייעץ עם 2 אנשים שאת סומכת עליהם בעניין, ולא יותר. כי הרבה דעות זה הרבה בלבולים.

והכי חשוב- לא משנה מהי ההחלטה, להאמין שמה שבחרת זה משמיים וזה הכי טוב בשבילך ושאין מה לתחרט.

בהצלחה!

הווה אומר- לעשות עבודת הכנה של כל השיקולים ומשקלם בהחלטה, ואז ללכת לה' במקום רגוע ונינוח, ולקחת את כל הזמן שבעולם לספר לה' מה בדיוק ההתלבטות ומה השיקולים. לפעמים מתוך הדיבור עצמו מתבהרות התשובות, לפעמים במצבים כאלה שומעים יותר מה הלב רוצה, ולפעמים יש תובנות חדשות.

כאן מישהי צריכה להחליט משהו שחשוב לה לכל החיים . ומי שיכול לעזור באיך להחליט  צריך לעזור. אבל אין שום מקום כאן  לדברים  תעמולה בעד  "משיח עכשיו" ואגרות של חב"ד. זה ממש לא אחראי. עושה רום שחב"ד מעסיקים  בכל מקום וגם כאן כאלה שימשכו אותנו  לעזוב מסורת המשפחה של כל אחד  וללכת אליהם.

 אני בטוח שבחב"ד לא מרשים לצעירים להסתכל על הפורום הזה ומי שכותבים כאן זה רק כאלה שתעמולה זה  המטרה שלהם שום דבר אחר לא מעניין אותם..

משיח עכשיו לא ביקשה ממנה לעבור לחב"ד עם מכבש או בלי מכבש היא רק היציעה לה אם היא מתחבטת במשהו אישי שחשוב לה מאד שתתיעץ באגרות קודש!!

את יודעת כמה אלפים שלא חבדניקים ובכלל לא קשורים לחב"ד פותחים ומתיעצים באגרות קודש? יש לך מושג? אז אני אומרת לך אישית שהרבה מהמגזרים פונים!! גור, בעלזא , ברסלב, חבקוק, לא שומרים תורה ומצוות לעת עתה, צאנז,ספרדים,ועוד!!

וכל אלה שהזכרתי לא חולמים לעבור לחב"ד ולהיות מאנ"ש חבדניקים ובכל זאת פונים לכל בעיה קטנה או גדולה באגרות קודש!!

זה לא סותר להיות X ולכתוב באגרות קודש על התלבטות או משאלה שרוצים ולהשאר X  !!!!

הצלחה רבה לפותחת השרשור בהתלבטות ומקווה שתגיעי להחלטה הנבונה בהקדם!!

כתבתי שזה מה שאני עושה (היא שאלה בפירוש "איך אתם מתמודדים עם זה")

מה שכן הצעתי לה- להתייעץ עם 2 אנשים- לפי דעתי זו עצה מעולה בגלל שאנחנו לא תמיד מצליחים לראות את כל התמונה או להתנתק מאינטרסים שוליים ולכן כדאי לערב מישהו מבחוץ.

אחרי החגים כתב : 

לפעמים עוזר לכתוב יתרונות וחסרונות  ,  ולראות מה יש יותר. 

  הוא קצת בכיוון ,  עושה את  שלב א , שאצל גדעון  , אבל לא את שלב ב'  .  ואחר כך רק סוםפר מה יותר בשביל אפשרות  ראשונה ומה יותר בשביל שניה  ולא מתחשב בכמה יותר  .  בס"ה זה  צורה פשוטה לגמרי בתור התחלה  למה  שהעונה הראשון כתב. אז למה הוא לא מקבל את השיטה של העונה הראשון אולי לא הבין ?

משיח עכשיו : 

 העיצה ללכת למישהו אחר שיגיד מה לחשוב מתאימה רק למי שאין לו  שכל . והולך רק לאחרים .  ואיך האחרים האלה מחליטים בשבילך ? הם גם הולכים לשאול עצה אצל האחרים ?  הענין הזה לפתוח אוסף של מכתבים של מישו זה נראה בס"ה כאיזה מין כישוף.  

להתבודד על זה:

 גם כן מתחילה כמו גדעון . אבל  לא ירור למה לא ממשיכה לשלב השלישי  שמודד היטב את השלבים הראשונים . ובמקום של שלישי  מייעצת להיות נביאים , אבל לא כל אחד נביא.

כי אם לא, באמת לא הבנתי בשביל מה לכתוב את דעתך על כל הודעה.

ולומר למישהי שטרחה לכתוב עצה, שהעצה שלה מתאימה רק למי שאין לו שכל- זו צורת דיבור מאוד לא נעימה ולא מכבדת.

יש מקום לדברים שנאמרים מתוך כבוד לזולת. הזילזול בדעת אחרים מאוד לא נעים.

תחשוב על הדברים.

מי שנותן  הדרכה איך להגיע להחלטה.  אומר למקבל העצה:

 יש לך שכל  ואתה יכול להשתמש בו בצורה שתביא להחלטה טובה.

 מי שאומר למי שזקוק לעצה . אל תחשוב לבד אלא תלך לאנשים אחרים אומר בפרוש למרבל העצה: אין לך שכל, אין לך חכמה אין לך בינה אין לך דעת !  אתה סתם כלום .  ואחרים עם שכל צריכים לחשוב במקומך.

 ואם הוא עוד מוסיף איזה כישוף  כמו לפתוח במקרה איזה דף באוסף מכתבים של מישבהו ועל פי זה  לכוון את החיים אז הוא עובר בפרוש על מצות ואהבת לרעך כמוך. כי על ידי כישוף כזה תצא סתם החלטה . זה כמו לתלוש שערות מגב של חתול ולספור אם מספר השערות זוגי אני אעשה ככה ואם משפר השערות אי זוגי  אני אעשה ככה .
 ( שלא תבינו אותי לא נכון , אני אומר שלקבוע לפי מה שרואים בדף של אוסף מכתבים שפותחים במקרה זה בדיוק כמו לקבוע לפי שערות שתולשים מגב של חתול ) 

 זה יביא גם ללכת לפי החלטות  טיפשיות לגמרי .

 אבל למי שנתן את העצה לעשות כישוף במקום לחשוב אולי לא איכפת מה יקרה  לאנשים שיקשיבו לכישוף  שלו , חשוב לו רק למלא  את התפקיד שהטילו עליו להרחיק  אנשים מכל הסוגים ממסורת הבית שלהם ולמשוך אותם למועדון שלו, או כמו שאומרים בחבד לחבד אותו .

.

עדיין לא ענית לשאלה- האם מישהו מינה אותך לשפוט הודעות? אם לא, למה ועבור מה אתה עושה זאת בפומבי? להלבין פנים? להעלות את קרנך? לבטא את דעתך על חשבון ביזיון מישהו אחר?

סכלות וגאווה, בעיניי, להניח שכל האמת נמצאת אצלך. לכן, אמירה כמו זו שכתבת לגבי התייעצות עם אדם אחר ("מי שאומר למי שזקוק לעצה... אומר בפירוש למקבל העצה: אין לך שכל") אינה נכונה בעיניי. מי שמך להחליט אם נכון או לא נכון להתייעץ עם מישהו אחר? הרי אותו אדם זקוק לעצה- אם התשובה הייתה אצלו, לא היה לו צורך להיוועץ באחרים. האם זה עושה אותו לאדם בלי שכל, בלי חוכמה, בלי בינה, בלי דעת?

לדעתך- כן, כנראה.

לדעתי- לא. זה עושה אותו לאדם חכם כי הוא מוכן לבחון את הדברים דרך זוויות ראיה שונות. הוא מכיר בזה שאולי לא כל האמת נמצאת אצלו. הוא בעל ענווה.

ובכל מקרה, ראוי לומר שזו דעתך, ולא האמת הגורפת שאין בלתה.

ולגבי הכישוף- על סמך מה אתה אומר שכתיבה באגרות הקודש וכו' זה כישוף? יש לכישוף הגדרות? הדברים שלך מסתמכים גם על דעת רב/רבנים, או שאתה בדעת יחיד?

אגב, כשהיה צריך לזהות את הנרצחים בשיירת הל"ה, ר' אריה לוין זיהה אותם על-פי שיטת הגר"א (אני לא מבינה בזה כמעט כלום. שמעתי שהוא פתח את התנ"ך עבור כל אחד מהנרצחים- 35 פעמים- ובכל פעם היה בעמוד שנפתח משהו שרמז לזהותו של אותו נרצח).

גם זה כישוף לדעתך?

מה זאת השאלה הזאת "מישהו מינה אותך לשפוט" ?

  ומי מינה את אלה שלדעתך יכולים למנות  אותי ? 0

ומי מינה אותך אור היום להגיד לי אם מותר לי לחשוב או לא ומה מותר לי לכתוב ומה לא ?

 אני ראיתי תשובה נהדרת של גדעון  . שאחרי שחשבתי עליה ראיתי שגם מביאה בחשבון את כל הגורמים, גם  מתיחסת יותר לגורמים חשובים  ופחות לפחות חשובים וגם לכל גורם מסתכלת כמה הוא  ולא רק כן/לא .

 אז אם אחרי זה באים כל מיני וכותבים כל מיני סתאאאאאם  זה בפרוש רק יכול לגרום נזק למי שצריך להחליט .

 במקום להחליט בדרך עם שכל , בוא יחליט לפי בלבולים ובל החלקה לא טובה וזה יהיה לרעתו . אז  בתורה כתוב ואהבת לרעך כמוך. וזה אומר שצריך לכתוב על מה שיכול להזיק שזה לא בסדר.

 אז אם אתה רוצה לדעת מי מינה אותי  אז קיבלת תשובה.

 להשוות את  ספר המכתבים של חסידים מחבד  זאת אומרת הספר שהם מחזיקים אצלם לתנ"ך  עלך זה צריך לשאול , כלומר לא לשאול אלא להגיד הכי ברור שזה נורא להשוות !

וכישוף זה כל פעולה שבאה  לגרום למשהו בלי שום הסבר הגיוני רק כאילו מפעילים איזה  כוח עליון שאנחנו המצאנו.

לספר את הסיפור הזה על רבי אריה לוין זה לעשות ממנו צחוק.

 יש כל מיני משניות ודינים לגבי איך לקבוע שגופה שמצאנו היא של מישהו .  ואם הכישוף הזה  היה משהו אמיתי היו  כותבים שמזהים גופה לפי  כישוף הספרים , ומשחררים ככה עגונות. אבל זה לא כתוב ! זה לא כתוב בגלל שלהסתכל בספר של חב"ד זה דומה למה שכתוב בהושע פרק ד  (יב) עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ .

יש הבדל גדול בין לחשוב, לבין להתבטא בפומבי נגד מישהו אחר. במיוחד לאור זה שלא נשאלה חוות דעתך, או חוות דעתם של אנשים אחרים על מה שנכתב.

בכלל, גם כשאתה נמצא בחברה (לא וירטואלית), את מביע את דעתך ככה בחופשיות ושולל/פוסל דעות של אנשים אחרים?

אין שום בעיה להביע הערכה חיובית לדעה שאתה מעריך. זה דבר חיובי כשלעצמו.

אבל לבוא ולהביע ביקורת על דעות אחרות, בפומביות, זה לא שייך לדעתי.

לדעתי, "ואהבת לרעך כמוך" אומר דווקא לא לכתוב בצורה פומבית את דעתך השלילית. אתה יכול בהחלט להודיע במסר אישי ל'משיח עכשיו' או ל'שריתת' מה דעתך, באופן מנומק ומכובד. אבל לפסול ככה, בריש גלי, כי לדעתך האישית זה לא נכון?

זה מעשה לא ראוי.

קיבלתי את דבריך על ההשוואה. בסדר. ובכל זאת- התייעצת עם רבנים שאתה פוסל את השיטה הזו, או שאתה מספיק גדול בעצמך כדי לדעת שאין לשיטה הזו שום תוקף? לפי מה החלטת, מלבד דעתך?

ועל אחת ההצעות ,אמרתי שהיא נפלאה ועל אחת ( לספור כמה גורמים טובים וכמה גורמים רעים ) אמרתי שזה נותן הרבה פעמים פיתרון סביר.  משיח עכשיו זה בטוח מישהו מחב"ד שהתפקיד שלו זה ללכוד אנשים , ולנתק אותם ממנהגיהם ומסורת אבותיהם ולהביא אותם שלל לחב"ד. אחרת חב"דניק לא היה נכנס לפורום כזה. אז אין מה לכתוב אליו ולנסות לשכנע אותו.

 משהו שרץ ברשת לפורים : איפה חב"ד במגילה ?

 בפסוק "ודיבן שונות מכל עם , ואת דתי    ה מ ל ך    אינם עושים !  " 

 אני ממהר . אולי אחשוב על מה ששאלת ואסביר  פעם אחרת יותר לגבי הכישופים .

א. הביקורת שלך נאמרה לא רק על "משיח עכשיו", אלא גם על "אחרי החגים" הקשית, ש"הוא קצת בכיוון, עושה את השלב הראשון שאצל גדעון... אז למה הוא לא מקבל את השיטה של העונה הראשון, אולי לא הבין"?...

וכל זה היה תחת הכותרת "שכל השאר (התגובות) לא תורם"..

זו אי הבנה איך עובד פורום. זה לא שאם מישהו כותב משהו אחרי השני, אז הוא קיבל או לא קיבל מה שלפניו. כל אחד כותב את דעתו, גישתו; לפעמים גם בלי לקרוא מה שלפניו. מה גם שלפעמים יש דברים שבתחושה נראים לא בדיוק מתאימים למה שרוצים לומר. לטעמי, למשל, תשובתו הנחמדה של גדעון קצת "טכנית" מידי לנושאים מהותיים מסויימים, ולא תמיד אנשים יצאו עם אופן כזה בתחושה של שלמות עם החלטה.

ובוודאי לא שייך ומתאים לכתוב "לא תורם"..

ב. "משיח עכשיו" היא אשה כשרה ובסדר.. כותבת פה לא ב"שליחות" של אף אחד ולא בכל מיני "מגמות" מוסתרות.. מוזר ששניים באותו שירשור בטוחים ש"חבד" שולח איזה שליחים נסתרים לכתוב בפורום כדי "לצוד" מישהו - כי אחרת מה הם עושים פה, או איך הם "קיבלו רשות" מ"חבד"..

זו אי הבנה שוב, גם בחבד כנראה וגם בפורום. בחבד יש כל מיני אנשים, שלא שואלים בדיוק על כל דבר איזו "הנהלה" מסתורית.. אם הם חושבים שמעשיהם אינם סותרים את התורה וגם לא את הוראותיו הספציפיות של רבם זצ"ל, אז עושים מה שנראה להם אישית..

וזו גם קצת אי הכרה של הפורומים כאן, כנראה.  הגב' הנ"ל נמצאת כאן עוד מלפני שהתחתנה למיטב זכרוני; ולא רק היא - אלא גם אנשים מחוגים חרדיים אחרים כותבים פה.  דומני שאם אדם חושב שבמקום אינו מתאים להם, עליו להקשות גם על עצמו. וכי "לנו" מותר מה ש"להם" אסור?..  ב"ה, בד"כ יש כאן דיונים על דברים שחשובים להרבה אנשים טובים, וגם בצורה ראויה.

וממילא, לא היה גם מקום לביקורת על "אור היום" שסה"כ הלינה על סגנון שיש בו דיבור לא נעים אל הזולת.

[לכל הנ"ל אין קשר כמובן לנושא של פתיחת ספר "איגרות קודש". אפשר פשוט לכתוב שזו לא נראית לך שיטה שעל פיה מכריעים דברים גורליים (למרות שלמען היושר יש לציין שהיא לא "המליצה" כך רק סיפרה מה היא עושה). אגב, למיטב ידיעתי יש גם חבדניקים שסבורים כך..]

קיוויתי שתכתוב (מתוך הרגשה שתנסח את הדברים יותר טוב ממני. גם לא ידעתי אם יש לדבריי גיבוי).

שוב תודה.

האמת, קצת מוזר לי שפוסלים עצה להתייעץ. 

הרי גם אדם חכם ככל שיהיה, ועם המון שכל, יוכל לקבל כיווני חשיבה נוספים והבהרת התמונה כאשר יקשיב לאנשים נוספים הרואים צדדים נוספים בעניין. וזה עוזר להגיע להחלטה, גם אם בסוף אתה המחליט ולא אחרים יחליטו בשבילך. ולעיתים אדם חכם מאוד אבל בגלל שהוא נושא הבעיה אז הוא יותר מדי מתוסבך ברגשות של עצמו והוא צריך מישהו יותר אובייקטיבי שיבחן את הדברים. ואולי על זה נאמר: אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.

וחבל שאתה לא מכבד גישות שונות משלך.

ויישר כח לגידעון שגם אני הרגשתי שכתב דברים נכוחים ושבכלל דבריכם - בחלקם - דבריו.

בלי ידיעת הנושא. וגם אחרי שיודעים אותו..

ככלל, גם סייעתא דשמיא, גם השתדלות שלך, גם התייעצות כששייך.

סייעתא דשמיא - להתפלל לה' שיאיר את עינייך.

השתדלות שלך, לחשוב על הענין בנחת. לפעמים הכי טוב "לשחרר". נניח שידוך. לצאת זמן-מה מתוך שחרור המחשבה על "להתחתן או לא"; לעיתים כשנותנים אפשרות לחוש את המציאות בלי הלחץ של "להחליט" - הדברים מתבהרים יותר.

אולי גם לנסות לחוש איך ארגיש עם זה ואיך בלי זה.

התייעצות - עם ת"ח מבין ענין. או מישהו/י שמכיר/ה אותך היטב ורוצה בטובתך.

ואחרי הכל - ההחלטה שלך.

בהצלחה רבה.

ורק לפי מה שאני עשיתי - בדיקה שכלית, בדיקה ריגשית , התייעצות עם קרובים בנושאי ההתלבטות, ועם רב בתור דמות שאני סומכת עליה. ורק אוסיף שכשדיברתי עם הרב בטלפון, פתאום מצאתי אם עצמי אומרת - בצורה ממש לא מתוכננת - שנראה לי שכבר החלטתי (שאני רוצה להתחתן עם המיועד) אבל אני רק פוחדת שזה וזה יפריע לי, ואז הוא שינה את גישתו בהתאם והסביר לי איך ניתן לגשר על הפערים וכדומה.

עכשיו אני מבינה כמה טוב להתייעץ, אפילו כדי לסדר לעצמך יותר מדויק בראש באיזה מצב בדיוק אתה נמצא...

ברוך ה' אכן השידוך הנ"ל יצא אל הפועל, ויעידו המתוקים הישנים במיטותיהם כרגע...

שה' יאיר עינייך. וכמובן שתפילה אף פעם אינה חוזרת ריקם.

בהצלחה!!!

מצפה לאה זאת גבעה ליד כוכב השחר, אולי כבר אושרו.. אבל חרדים, בסגנון זילברשטיין.

לא מכירה אישית את הסגנון של עמנואל, אבל כן יודעת שחרדים.

לא זילברשטיין

מה זה "ההיבט האנושי"?

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃

ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה

ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.

כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין

בכל זאת חסר ניסיון בתחום

"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"

ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.

יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.

אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.

כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"

ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה

אבל היה חוזה מסודר

שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.

זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.

אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים

ורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

1. מחוייבות לקשר.

2. הערכה הדדית.

3. אישות טובה.

מעבר לכך

1. מילה.

2. . מגע.

3. מתנות.

4. שרותים.

5. זמן.

   שום דבר לא המצאה שלי.

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...