אענה לשאלה איך מקבלים החלטה נבונה , גם אם היא בתחום הדגים ( ואיני רואה כאן בפורום משהו שקשור לדגים ) וגם אם היא בכל תחום אחר.

ראשית לפני שקראת את מה שאכתוב אתה מצד אחד רואה לפניך כמה החלטות אפשריות שאתה צריך להחליט מה לבחור .

 הרבה פעמים עליך לבחור בין שתי אפשרויות : ללכת להסדר או ללכת לביץ ספר לחינוך גופני.  לבחור בין קשר לאיש א' או ב' ( או ג' או ד' .. ) .

 במקרה כזה יש הרבה גורמים להחלטה פעם אתם מתרכזים רק בגורם אחד ומחליטים שכדאי אפשרו אחת ואחר כך חושבים על  משהו חשוב אחר ולפי זה חושבים על משהו אחר , ואחר כך על דבר שלישי וכו' . וזה רק מבלבל ומציק.

 להחלטה נבונה . תרשמו את ההחלטות  האפשריות בעיניכם.

 שלב א: רישמו את כל הפרטים החשובים בעיניכם . ( בלי לרמות את עצמכם , אם מדובר בבחירת בן זוג  למשל תרשמו גם מה שמחנכים אמרו לכם  שבכלל לא יפה לחשוב עליו  כגון הכנסה כספית או דברים שלא יפה אפילו לכתוב כגון  התאמת מנהגי המשפחה  ).  תכתבו כל ערך רק בצורה חיובית . אם  בעיניכם טוב להיות עשיר תכתבו "עשיר"  ואם בעיניכם טוב להיות עני תכתבו עני , אם של אתם רוצים מישהו  ימני , תכתבו ימני . וכו' )

 שלב ב': לכל  דבר ברשימה א' תתנו איזה ערך.  למה שחשוב יותר ערך גבוה ולמה שפחות נמוך  ( בכלל לא חשוב מה תחום הערכים האלה . מינימום 0 אך מקסימום יכול להיות 25 או 15 או מה שלא יהיה) תשוו כל שני ערכים ותשנו לפי הצורך את הערכים עד שהערכים ייראו לכם  מתאימים) .

 שלב ג:  תקחו כל אפשרות החלטה בנפרד . 

 1. תנו לאפשרות  ציון בכל גורם  נניח מ 0 עד 10. 

2.  תכפילו כל ציון בערך של הגורם המתאים

3. סכמו את כל המכפלות.

שלב ד: תשוו את התוצאות ותבחרו את האפשרות שהציון הכללי שלה גבוה ביותר !  

כך הדברים החשובים משפיעים יותר  והס"ה  נותן השואה נכונה. 

תוכלי לפרט?

תלוי במה מדובר..

לפעמים עוזר לכתוב יתרונות וחסרונות

ולראות מה יש יותר.

אבל שוב תלוי באיזה החלטה מדובר,

יש החלטות שגם אם החסרונות הם מועטים הם יכולים לבלוט ולהכריע

ויש שלהפך..

אישית, אני כותבת באגרות קודש ונוהגת לפי התשובה.

אני חושבת שלא משנה מה, כדאי להתייעץ עם 2 אנשים שאת סומכת עליהם בעניין, ולא יותר. כי הרבה דעות זה הרבה בלבולים.

והכי חשוב- לא משנה מהי ההחלטה, להאמין שמה שבחרת זה משמיים וזה הכי טוב בשבילך ושאין מה לתחרט.

בהצלחה!

הווה אומר- לעשות עבודת הכנה של כל השיקולים ומשקלם בהחלטה, ואז ללכת לה' במקום רגוע ונינוח, ולקחת את כל הזמן שבעולם לספר לה' מה בדיוק ההתלבטות ומה השיקולים. לפעמים מתוך הדיבור עצמו מתבהרות התשובות, לפעמים במצבים כאלה שומעים יותר מה הלב רוצה, ולפעמים יש תובנות חדשות.

כאן מישהי צריכה להחליט משהו שחשוב לה לכל החיים . ומי שיכול לעזור באיך להחליט  צריך לעזור. אבל אין שום מקום כאן  לדברים  תעמולה בעד  "משיח עכשיו" ואגרות של חב"ד. זה ממש לא אחראי. עושה רום שחב"ד מעסיקים  בכל מקום וגם כאן כאלה שימשכו אותנו  לעזוב מסורת המשפחה של כל אחד  וללכת אליהם.

 אני בטוח שבחב"ד לא מרשים לצעירים להסתכל על הפורום הזה ומי שכותבים כאן זה רק כאלה שתעמולה זה  המטרה שלהם שום דבר אחר לא מעניין אותם..

משיח עכשיו לא ביקשה ממנה לעבור לחב"ד עם מכבש או בלי מכבש היא רק היציעה לה אם היא מתחבטת במשהו אישי שחשוב לה מאד שתתיעץ באגרות קודש!!

את יודעת כמה אלפים שלא חבדניקים ובכלל לא קשורים לחב"ד פותחים ומתיעצים באגרות קודש? יש לך מושג? אז אני אומרת לך אישית שהרבה מהמגזרים פונים!! גור, בעלזא , ברסלב, חבקוק, לא שומרים תורה ומצוות לעת עתה, צאנז,ספרדים,ועוד!!

וכל אלה שהזכרתי לא חולמים לעבור לחב"ד ולהיות מאנ"ש חבדניקים ובכל זאת פונים לכל בעיה קטנה או גדולה באגרות קודש!!

זה לא סותר להיות X ולכתוב באגרות קודש על התלבטות או משאלה שרוצים ולהשאר X  !!!!

הצלחה רבה לפותחת השרשור בהתלבטות ומקווה שתגיעי להחלטה הנבונה בהקדם!!

כתבתי שזה מה שאני עושה (היא שאלה בפירוש "איך אתם מתמודדים עם זה")

מה שכן הצעתי לה- להתייעץ עם 2 אנשים- לפי דעתי זו עצה מעולה בגלל שאנחנו לא תמיד מצליחים לראות את כל התמונה או להתנתק מאינטרסים שוליים ולכן כדאי לערב מישהו מבחוץ.

אחרי החגים כתב : 

לפעמים עוזר לכתוב יתרונות וחסרונות  ,  ולראות מה יש יותר. 

  הוא קצת בכיוון ,  עושה את  שלב א , שאצל גדעון  , אבל לא את שלב ב'  .  ואחר כך רק סוםפר מה יותר בשביל אפשרות  ראשונה ומה יותר בשביל שניה  ולא מתחשב בכמה יותר  .  בס"ה זה  צורה פשוטה לגמרי בתור התחלה  למה  שהעונה הראשון כתב. אז למה הוא לא מקבל את השיטה של העונה הראשון אולי לא הבין ?

משיח עכשיו : 

 העיצה ללכת למישהו אחר שיגיד מה לחשוב מתאימה רק למי שאין לו  שכל . והולך רק לאחרים .  ואיך האחרים האלה מחליטים בשבילך ? הם גם הולכים לשאול עצה אצל האחרים ?  הענין הזה לפתוח אוסף של מכתבים של מישו זה נראה בס"ה כאיזה מין כישוף.  

להתבודד על זה:

 גם כן מתחילה כמו גדעון . אבל  לא ירור למה לא ממשיכה לשלב השלישי  שמודד היטב את השלבים הראשונים . ובמקום של שלישי  מייעצת להיות נביאים , אבל לא כל אחד נביא.

כי אם לא, באמת לא הבנתי בשביל מה לכתוב את דעתך על כל הודעה.

ולומר למישהי שטרחה לכתוב עצה, שהעצה שלה מתאימה רק למי שאין לו שכל- זו צורת דיבור מאוד לא נעימה ולא מכבדת.

יש מקום לדברים שנאמרים מתוך כבוד לזולת. הזילזול בדעת אחרים מאוד לא נעים.

תחשוב על הדברים.

מי שנותן  הדרכה איך להגיע להחלטה.  אומר למקבל העצה:

 יש לך שכל  ואתה יכול להשתמש בו בצורה שתביא להחלטה טובה.

 מי שאומר למי שזקוק לעצה . אל תחשוב לבד אלא תלך לאנשים אחרים אומר בפרוש למרבל העצה: אין לך שכל, אין לך חכמה אין לך בינה אין לך דעת !  אתה סתם כלום .  ואחרים עם שכל צריכים לחשוב במקומך.

 ואם הוא עוד מוסיף איזה כישוף  כמו לפתוח במקרה איזה דף באוסף מכתבים של מישבהו ועל פי זה  לכוון את החיים אז הוא עובר בפרוש על מצות ואהבת לרעך כמוך. כי על ידי כישוף כזה תצא סתם החלטה . זה כמו לתלוש שערות מגב של חתול ולספור אם מספר השערות זוגי אני אעשה ככה ואם משפר השערות אי זוגי  אני אעשה ככה .
 ( שלא תבינו אותי לא נכון , אני אומר שלקבוע לפי מה שרואים בדף של אוסף מכתבים שפותחים במקרה זה בדיוק כמו לקבוע לפי שערות שתולשים מגב של חתול ) 

 זה יביא גם ללכת לפי החלטות  טיפשיות לגמרי .

 אבל למי שנתן את העצה לעשות כישוף במקום לחשוב אולי לא איכפת מה יקרה  לאנשים שיקשיבו לכישוף  שלו , חשוב לו רק למלא  את התפקיד שהטילו עליו להרחיק  אנשים מכל הסוגים ממסורת הבית שלהם ולמשוך אותם למועדון שלו, או כמו שאומרים בחבד לחבד אותו .

.

עדיין לא ענית לשאלה- האם מישהו מינה אותך לשפוט הודעות? אם לא, למה ועבור מה אתה עושה זאת בפומבי? להלבין פנים? להעלות את קרנך? לבטא את דעתך על חשבון ביזיון מישהו אחר?

סכלות וגאווה, בעיניי, להניח שכל האמת נמצאת אצלך. לכן, אמירה כמו זו שכתבת לגבי התייעצות עם אדם אחר ("מי שאומר למי שזקוק לעצה... אומר בפירוש למקבל העצה: אין לך שכל") אינה נכונה בעיניי. מי שמך להחליט אם נכון או לא נכון להתייעץ עם מישהו אחר? הרי אותו אדם זקוק לעצה- אם התשובה הייתה אצלו, לא היה לו צורך להיוועץ באחרים. האם זה עושה אותו לאדם בלי שכל, בלי חוכמה, בלי בינה, בלי דעת?

לדעתך- כן, כנראה.

לדעתי- לא. זה עושה אותו לאדם חכם כי הוא מוכן לבחון את הדברים דרך זוויות ראיה שונות. הוא מכיר בזה שאולי לא כל האמת נמצאת אצלו. הוא בעל ענווה.

ובכל מקרה, ראוי לומר שזו דעתך, ולא האמת הגורפת שאין בלתה.

ולגבי הכישוף- על סמך מה אתה אומר שכתיבה באגרות הקודש וכו' זה כישוף? יש לכישוף הגדרות? הדברים שלך מסתמכים גם על דעת רב/רבנים, או שאתה בדעת יחיד?

אגב, כשהיה צריך לזהות את הנרצחים בשיירת הל"ה, ר' אריה לוין זיהה אותם על-פי שיטת הגר"א (אני לא מבינה בזה כמעט כלום. שמעתי שהוא פתח את התנ"ך עבור כל אחד מהנרצחים- 35 פעמים- ובכל פעם היה בעמוד שנפתח משהו שרמז לזהותו של אותו נרצח).

גם זה כישוף לדעתך?

מה זאת השאלה הזאת "מישהו מינה אותך לשפוט" ?

  ומי מינה את אלה שלדעתך יכולים למנות  אותי ? 0

ומי מינה אותך אור היום להגיד לי אם מותר לי לחשוב או לא ומה מותר לי לכתוב ומה לא ?

 אני ראיתי תשובה נהדרת של גדעון  . שאחרי שחשבתי עליה ראיתי שגם מביאה בחשבון את כל הגורמים, גם  מתיחסת יותר לגורמים חשובים  ופחות לפחות חשובים וגם לכל גורם מסתכלת כמה הוא  ולא רק כן/לא .

 אז אם אחרי זה באים כל מיני וכותבים כל מיני סתאאאאאם  זה בפרוש רק יכול לגרום נזק למי שצריך להחליט .

 במקום להחליט בדרך עם שכל , בוא יחליט לפי בלבולים ובל החלקה לא טובה וזה יהיה לרעתו . אז  בתורה כתוב ואהבת לרעך כמוך. וזה אומר שצריך לכתוב על מה שיכול להזיק שזה לא בסדר.

 אז אם אתה רוצה לדעת מי מינה אותי  אז קיבלת תשובה.

 להשוות את  ספר המכתבים של חסידים מחבד  זאת אומרת הספר שהם מחזיקים אצלם לתנ"ך  עלך זה צריך לשאול , כלומר לא לשאול אלא להגיד הכי ברור שזה נורא להשוות !

וכישוף זה כל פעולה שבאה  לגרום למשהו בלי שום הסבר הגיוני רק כאילו מפעילים איזה  כוח עליון שאנחנו המצאנו.

לספר את הסיפור הזה על רבי אריה לוין זה לעשות ממנו צחוק.

 יש כל מיני משניות ודינים לגבי איך לקבוע שגופה שמצאנו היא של מישהו .  ואם הכישוף הזה  היה משהו אמיתי היו  כותבים שמזהים גופה לפי  כישוף הספרים , ומשחררים ככה עגונות. אבל זה לא כתוב ! זה לא כתוב בגלל שלהסתכל בספר של חב"ד זה דומה למה שכתוב בהושע פרק ד  (יב) עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ .

יש הבדל גדול בין לחשוב, לבין להתבטא בפומבי נגד מישהו אחר. במיוחד לאור זה שלא נשאלה חוות דעתך, או חוות דעתם של אנשים אחרים על מה שנכתב.

בכלל, גם כשאתה נמצא בחברה (לא וירטואלית), את מביע את דעתך ככה בחופשיות ושולל/פוסל דעות של אנשים אחרים?

אין שום בעיה להביע הערכה חיובית לדעה שאתה מעריך. זה דבר חיובי כשלעצמו.

אבל לבוא ולהביע ביקורת על דעות אחרות, בפומביות, זה לא שייך לדעתי.

לדעתי, "ואהבת לרעך כמוך" אומר דווקא לא לכתוב בצורה פומבית את דעתך השלילית. אתה יכול בהחלט להודיע במסר אישי ל'משיח עכשיו' או ל'שריתת' מה דעתך, באופן מנומק ומכובד. אבל לפסול ככה, בריש גלי, כי לדעתך האישית זה לא נכון?

זה מעשה לא ראוי.

קיבלתי את דבריך על ההשוואה. בסדר. ובכל זאת- התייעצת עם רבנים שאתה פוסל את השיטה הזו, או שאתה מספיק גדול בעצמך כדי לדעת שאין לשיטה הזו שום תוקף? לפי מה החלטת, מלבד דעתך?

ועל אחת ההצעות ,אמרתי שהיא נפלאה ועל אחת ( לספור כמה גורמים טובים וכמה גורמים רעים ) אמרתי שזה נותן הרבה פעמים פיתרון סביר.  משיח עכשיו זה בטוח מישהו מחב"ד שהתפקיד שלו זה ללכוד אנשים , ולנתק אותם ממנהגיהם ומסורת אבותיהם ולהביא אותם שלל לחב"ד. אחרת חב"דניק לא היה נכנס לפורום כזה. אז אין מה לכתוב אליו ולנסות לשכנע אותו.

 משהו שרץ ברשת לפורים : איפה חב"ד במגילה ?

 בפסוק "ודיבן שונות מכל עם , ואת דתי    ה מ ל ך    אינם עושים !  " 

 אני ממהר . אולי אחשוב על מה ששאלת ואסביר  פעם אחרת יותר לגבי הכישופים .

א. הביקורת שלך נאמרה לא רק על "משיח עכשיו", אלא גם על "אחרי החגים" הקשית, ש"הוא קצת בכיוון, עושה את השלב הראשון שאצל גדעון... אז למה הוא לא מקבל את השיטה של העונה הראשון, אולי לא הבין"?...

וכל זה היה תחת הכותרת "שכל השאר (התגובות) לא תורם"..

זו אי הבנה איך עובד פורום. זה לא שאם מישהו כותב משהו אחרי השני, אז הוא קיבל או לא קיבל מה שלפניו. כל אחד כותב את דעתו, גישתו; לפעמים גם בלי לקרוא מה שלפניו. מה גם שלפעמים יש דברים שבתחושה נראים לא בדיוק מתאימים למה שרוצים לומר. לטעמי, למשל, תשובתו הנחמדה של גדעון קצת "טכנית" מידי לנושאים מהותיים מסויימים, ולא תמיד אנשים יצאו עם אופן כזה בתחושה של שלמות עם החלטה.

ובוודאי לא שייך ומתאים לכתוב "לא תורם"..

ב. "משיח עכשיו" היא אשה כשרה ובסדר.. כותבת פה לא ב"שליחות" של אף אחד ולא בכל מיני "מגמות" מוסתרות.. מוזר ששניים באותו שירשור בטוחים ש"חבד" שולח איזה שליחים נסתרים לכתוב בפורום כדי "לצוד" מישהו - כי אחרת מה הם עושים פה, או איך הם "קיבלו רשות" מ"חבד"..

זו אי הבנה שוב, גם בחבד כנראה וגם בפורום. בחבד יש כל מיני אנשים, שלא שואלים בדיוק על כל דבר איזו "הנהלה" מסתורית.. אם הם חושבים שמעשיהם אינם סותרים את התורה וגם לא את הוראותיו הספציפיות של רבם זצ"ל, אז עושים מה שנראה להם אישית..

וזו גם קצת אי הכרה של הפורומים כאן, כנראה.  הגב' הנ"ל נמצאת כאן עוד מלפני שהתחתנה למיטב זכרוני; ולא רק היא - אלא גם אנשים מחוגים חרדיים אחרים כותבים פה.  דומני שאם אדם חושב שבמקום אינו מתאים להם, עליו להקשות גם על עצמו. וכי "לנו" מותר מה ש"להם" אסור?..  ב"ה, בד"כ יש כאן דיונים על דברים שחשובים להרבה אנשים טובים, וגם בצורה ראויה.

וממילא, לא היה גם מקום לביקורת על "אור היום" שסה"כ הלינה על סגנון שיש בו דיבור לא נעים אל הזולת.

[לכל הנ"ל אין קשר כמובן לנושא של פתיחת ספר "איגרות קודש". אפשר פשוט לכתוב שזו לא נראית לך שיטה שעל פיה מכריעים דברים גורליים (למרות שלמען היושר יש לציין שהיא לא "המליצה" כך רק סיפרה מה היא עושה). אגב, למיטב ידיעתי יש גם חבדניקים שסבורים כך..]

קיוויתי שתכתוב (מתוך הרגשה שתנסח את הדברים יותר טוב ממני. גם לא ידעתי אם יש לדבריי גיבוי).

שוב תודה.

האמת, קצת מוזר לי שפוסלים עצה להתייעץ. 

הרי גם אדם חכם ככל שיהיה, ועם המון שכל, יוכל לקבל כיווני חשיבה נוספים והבהרת התמונה כאשר יקשיב לאנשים נוספים הרואים צדדים נוספים בעניין. וזה עוזר להגיע להחלטה, גם אם בסוף אתה המחליט ולא אחרים יחליטו בשבילך. ולעיתים אדם חכם מאוד אבל בגלל שהוא נושא הבעיה אז הוא יותר מדי מתוסבך ברגשות של עצמו והוא צריך מישהו יותר אובייקטיבי שיבחן את הדברים. ואולי על זה נאמר: אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.

וחבל שאתה לא מכבד גישות שונות משלך.

ויישר כח לגידעון שגם אני הרגשתי שכתב דברים נכוחים ושבכלל דבריכם - בחלקם - דבריו.

בלי ידיעת הנושא. וגם אחרי שיודעים אותו..

ככלל, גם סייעתא דשמיא, גם השתדלות שלך, גם התייעצות כששייך.

סייעתא דשמיא - להתפלל לה' שיאיר את עינייך.

השתדלות שלך, לחשוב על הענין בנחת. לפעמים הכי טוב "לשחרר". נניח שידוך. לצאת זמן-מה מתוך שחרור המחשבה על "להתחתן או לא"; לעיתים כשנותנים אפשרות לחוש את המציאות בלי הלחץ של "להחליט" - הדברים מתבהרים יותר.

אולי גם לנסות לחוש איך ארגיש עם זה ואיך בלי זה.

התייעצות - עם ת"ח מבין ענין. או מישהו/י שמכיר/ה אותך היטב ורוצה בטובתך.

ואחרי הכל - ההחלטה שלך.

בהצלחה רבה.

ורק לפי מה שאני עשיתי - בדיקה שכלית, בדיקה ריגשית , התייעצות עם קרובים בנושאי ההתלבטות, ועם רב בתור דמות שאני סומכת עליה. ורק אוסיף שכשדיברתי עם הרב בטלפון, פתאום מצאתי אם עצמי אומרת - בצורה ממש לא מתוכננת - שנראה לי שכבר החלטתי (שאני רוצה להתחתן עם המיועד) אבל אני רק פוחדת שזה וזה יפריע לי, ואז הוא שינה את גישתו בהתאם והסביר לי איך ניתן לגשר על הפערים וכדומה.

עכשיו אני מבינה כמה טוב להתייעץ, אפילו כדי לסדר לעצמך יותר מדויק בראש באיזה מצב בדיוק אתה נמצא...

ברוך ה' אכן השידוך הנ"ל יצא אל הפועל, ויעידו המתוקים הישנים במיטותיהם כרגע...

שה' יאיר עינייך. וכמובן שתפילה אף פעם אינה חוזרת ריקם.

בהצלחה!!!

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.