המסר מידי נדחף לדעתי. יש יותר מסר מאשר עלילה. הרגשתי שאני קוראת ספר מוסר ולא ספר עלילתי.

ובכלל... גם המסר שלה מידי קיצוני לדעתי. הצורה שבה היא מציגה כל הנאה כשורש הרע - לא הסכמתי. בכלל.

בעצם...

[מסתכל על שם הניק] 

[מסתכל גם על החתימה] 

[רואה שמדובר במעריץ קנאי]

[נלחץ]

[בורח]

[חוזר בו מדבריו הקודמים]

לא אמרתי כלום. ספרים מדהימים!!!!!!!!!

חחחחח

מעריצה קנאית, כן!

מה רע?

בס"ד

עלילה מעניינת, מסר ראוי..

מאוד מאוד אהבתי

וכל דבר שהוא לא קיום תורה ומצוות כרוע מוחלט, זה די מעצבן,

וגם העובדה שלוקח לה שנים, תרתי משמע, להוציא כל ספר...

אבל בכללי אני נהנית מאוד מהם... 

(למרות המסר הנדחף)

העלילות שלה מעניינות,

אבל יותר מזה-

סגנון הכתיבה והשפה שלה מצוינים, מרתקים, תמיד ברורים, ומהנים.

וגם הדמויות שלה, יצא לי לקרוא רק עוד ספר או שניים שהדמויות בו היו כל כך מורכבות, עמוקות, אמינות, ויציבות.

היא משקיעה ממש, נכנסת לאופי של כל דמות

ולדעתי ההטפות שלה לא טרחניות

זה לא שהמשגיח נעמד ליד הבחור ומוסר שיחה, וכולנו צריכים לקרוא נאום טרחני מהגיגי הסופר, זה תמיד קשור מאד

אפילו בקטע שאולה אומר למהללאל "כולנו בנים אובדים, כולם טועים..., לפי הנתונים שלך הגעת רחוק ואין לי זכות ורצון לכעוס עליך" או משהו כזה (בוא לא נגזים, לא למדתי בעל פה...)

שזה ממש הטפה ברורה, זה נעשה במידה, בקושי כמה שורות, וזה ממש קשור לענין.

אתה מוצא את עצמך מזדהה עם הדמות שהיא מנסה לצייר
 

בקיצור - מתי כבר יוצא יוזבד?????

(וניצלו"ש - יש לי הרגשה של קשר בין לופין בהארי פוטר לאולה במהללאל, מישהו מזדהה?)

לדעתי הם סופרות יותר מוצלחות. אבל הספרים שלהם לבנות, אתה לא תתחבר..

את חיה הרצברג אני לא זוכר, תזכירי לי ספרים שהיא חיברה

ובכל מקרה אין על מיה קינן!

זו דעתי לפחות!

ולילדים- הנערים מביתן 3, מורה ג'ינג'ית, עשרה ימים בחנות של קובה, לנה (האחרון קצת ילדותי. מתוק, אבל לא ברמה שלה)

צומת הדרורים זה לחובבי פסיכולוגיה, אבל הדמויות מתוקות ממש.

אה, ומיה קינן זה רק בספרים האלה (איסתרק ומהללאל), ולא בשאר הספרים שלה, שלא משהו

לעומת אסתר קווין וחיה הרצברג שכל הספרים שלהם מעולים (אולי אחד לא)

מאיה קינן טובה גם בספרים אחרים. "אלוף הכוונות הטובות," למשל (לילדים), מאוד חמוד ומצחיק.

אבל באמת יש הבדל גדול בינו לבין איסתרק ומהללאל. רואים שבהם היא השקיעה את הנשמה.

היא אישה מאוד חמודה, אגב. הייתי פעם במקום שבו היא הרצתה. עושה רושם של אישה חכמה ועמוקה.

וזה נכון שחיה הרצברג עולה עליה. סופרת מדהימה.

יכולה להיות אישה מדהימה שלא כותבת משהו.. זה ממש לא קשור

(וגם אני שמעתי שהיא נחמדה מאד.. אני מכירה את גיסתה)

מסכימה עם דעתך בנקודה הזאת.

אמרתי שיש לה ספרים טובים חוץ מאיסתרק ומהללאל, וכהערת אגב הוספתי שהיא אישה חמודה.

קפיש?

אפילו התלהבתי ממנו יותר מאיסתרק

ואם את מכירה את גיסתה, אולי תשאלי אותה איפה אפשר להשיג אותו, כי הוא אזל בשוק!

נראה לי שיש לקינן קושי עם סיפורים קצרים, היא משקיענית, שבונה מציאות שלימה, ובסיפור קצר היא לא מצליחה לבטא את עצמה

את צומת הדרורים אהבתי, את הפרש אני לא זוכר

היא היתה המורה למתמטיקה שלי באולפנה..

ותקרא את הפרש, הוא מעולה!

אגב, אני כן מסכימה עם זה שהיא ממש משתפרת.

מי יודע, אולי מתישהו היא תעבור לרשימת הסופרים המוכשרים (שיש לי בראש)

אני רק לא זוכר מה היה שם

האמת שקינן לפעמים נכנסת לנישות שלא מתאימות לבת

יש לה בספרים הרבה נידונים הלכתיים סבוכים, שהיא מכניסה אותם כלאחר יד, והבנתי אותם רק כי אני בייניש

ואני אתן דוגמא

במהללאל פילאק נותן מתנה לשלוואן לרגל חתונתו, וכששלוואן מודה לו הוא אומר - 

"מי שיכול לקדש אשה בקבלת מתנה לא צריך לומר תודה על מתנות שהוא מקבל"

(או משהו כזה בערך)

איזה בת יכולה לומר שהיא הבינה את המשפט הזה?

אתן יודעות מה? שכל אחת תסביר כאן מה שהיא הבינה, ואני אסביר אחר כך מה הכוונה!

או ששמעתי \ קראתי משהו כזה בעבר וזה מבליח.

אבל אולי אם בנאדם חשוב מסכים לקבל מתנה ממישהו אחר, זה כאילו הוא נותן לו את הכבוד שבקבלת המתנה? אולי זה (הכבוד) נחשב למשהו שאפשר לעשות אתו קידושין?

(כנראה לא הכרחי לנושא, אבל את איסתרק ומהללאל לא קראתי)

אדם חשוב שמקבל מתנה, נותם כבוד לנותן, במידה והכבוד הזה שווה פרוטה, אפשר לקדש בזה אישה בנוסח כזה:

"הרי את מקודשת לי בהנאה שאני מסכים לקבל ממך מתנה"

ופילאק מתכוין שאדם כזה שאם הוא מקבל מתנה זה נחשב שהוא נתתן כבוד ששווה כסף לא צריך להגיד תודה, הרי העונג כולו של הנותן שהוא קיבל כבוד.

(את כל פעם מפתיעה אותי מחדש, גברת ברוריה)

וזה ממש חור בהשכלה לא לקרוא איסתרק ומהללאל.

חור עצום!

מה שרציתי לומר, שקינן מכניסה דברים תורניים שמוכרים לביינישים, ובנות ממש לא אמורות להבין 

גם שמתי לב שבקידושי שליח של שלוואן הוא ממנה את השליחות לפני עדים, ונוסח הקידושין מתאים לקידושי שליח

בקיצור, משקיענית!

ואני מחשיבה את עצמי לבחורה חכמה...

אהמ... בקישור שבחתימה שלי דנים על הכל, כולל על הנושא הזה.

והתשובה בקצרה:

יש איזושהי הלכה בקידוש אישה, שאדם גדול יכול לקדש אישה במתנה שהיא נותנת לו (בניגוד לקידושין רגילים, בהם כמובן האיש מקדש בחפץ (בד"כ טבעת) שהוא נותן לאישה) , היות והוא אדם גדול, האישה חשה זכות לתת לו, והזכות הזו היא כמתנה בשבילה. 
מסתבר שפילאק רמז לשלוואן שהוא אדם גדול, ועל כך תודתו.

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.