נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חחחחח

מעריצה קנאית, כן!

מה רע?

בס"ד

עלילה מעניינת, מסר ראוי..

מאוד מאוד אהבתי

וכל דבר שהוא לא קיום תורה ומצוות כרוע מוחלט, זה די מעצבן,

וגם העובדה שלוקח לה שנים, תרתי משמע, להוציא כל ספר...

אבל בכללי אני נהנית מאוד מהם... 

(למרות המסר הנדחף)

העלילות שלה מעניינות,

אבל יותר מזה-

סגנון הכתיבה והשפה שלה מצוינים, מרתקים, תמיד ברורים, ומהנים.

וגם הדמויות שלה, יצא לי לקרוא רק עוד ספר או שניים שהדמויות בו היו כל כך מורכבות, עמוקות, אמינות, ויציבות.

היא משקיעה ממש, נכנסת לאופי של כל דמות

ולדעתי ההטפות שלה לא טרחניות

זה לא שהמשגיח נעמד ליד הבחור ומוסר שיחה, וכולנו צריכים לקרוא נאום טרחני מהגיגי הסופר, זה תמיד קשור מאד

אפילו בקטע שאולה אומר למהללאל "כולנו בנים אובדים, כולם טועים..., לפי הנתונים שלך הגעת רחוק ואין לי זכות ורצון לכעוס עליך" או משהו כזה (בוא לא נגזים, לא למדתי בעל פה...)

שזה ממש הטפה ברורה, זה נעשה במידה, בקושי כמה שורות, וזה ממש קשור לענין.

אתה מוצא את עצמך מזדהה עם הדמות שהיא מנסה לצייר
 

בקיצור - מתי כבר יוצא יוזבד?????

(וניצלו"ש - יש לי הרגשה של קשר בין לופין בהארי פוטר לאולה במהללאל, מישהו מזדהה?)

לדעתי הם סופרות יותר מוצלחות. אבל הספרים שלהם לבנות, אתה לא תתחבר..

את חיה הרצברג אני לא זוכר, תזכירי לי ספרים שהיא חיברה

ובכל מקרה אין על מיה קינן!

זו דעתי לפחות!

ולילדים- הנערים מביתן 3, מורה ג'ינג'ית, עשרה ימים בחנות של קובה, לנה (האחרון קצת ילדותי. מתוק, אבל לא ברמה שלה)

צומת הדרורים זה לחובבי פסיכולוגיה, אבל הדמויות מתוקות ממש.

אה, ומיה קינן זה רק בספרים האלה (איסתרק ומהללאל), ולא בשאר הספרים שלה, שלא משהו

לעומת אסתר קווין וחיה הרצברג שכל הספרים שלהם מעולים (אולי אחד לא)

מאיה קינן טובה גם בספרים אחרים. "אלוף הכוונות הטובות," למשל (לילדים), מאוד חמוד ומצחיק.

אבל באמת יש הבדל גדול בינו לבין איסתרק ומהללאל. רואים שבהם היא השקיעה את הנשמה.

היא אישה מאוד חמודה, אגב. הייתי פעם במקום שבו היא הרצתה. עושה רושם של אישה חכמה ועמוקה.

וזה נכון שחיה הרצברג עולה עליה. סופרת מדהימה.

יכולה להיות אישה מדהימה שלא כותבת משהו.. זה ממש לא קשור

(וגם אני שמעתי שהיא נחמדה מאד.. אני מכירה את גיסתה)

מסכימה עם דעתך בנקודה הזאת.

אמרתי שיש לה ספרים טובים חוץ מאיסתרק ומהללאל, וכהערת אגב הוספתי שהיא אישה חמודה.

קפיש?

אפילו התלהבתי ממנו יותר מאיסתרק

ואם את מכירה את גיסתה, אולי תשאלי אותה איפה אפשר להשיג אותו, כי הוא אזל בשוק!

נראה לי שיש לקינן קושי עם סיפורים קצרים, היא משקיענית, שבונה מציאות שלימה, ובסיפור קצר היא לא מצליחה לבטא את עצמה

את צומת הדרורים אהבתי, את הפרש אני לא זוכר

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני רק לא זוכר מה היה שם

האמת שקינן לפעמים נכנסת לנישות שלא מתאימות לבת

יש לה בספרים הרבה נידונים הלכתיים סבוכים, שהיא מכניסה אותם כלאחר יד, והבנתי אותם רק כי אני בייניש

ואני אתן דוגמא

במהללאל פילאק נותן מתנה לשלוואן לרגל חתונתו, וכששלוואן מודה לו הוא אומר - 

"מי שיכול לקדש אשה בקבלת מתנה לא צריך לומר תודה על מתנות שהוא מקבל"

(או משהו כזה בערך)

איזה בת יכולה לומר שהיא הבינה את המשפט הזה?

אתן יודעות מה? שכל אחת תסביר כאן מה שהיא הבינה, ואני אסביר אחר כך מה הכוונה!

או ששמעתי \ קראתי משהו כזה בעבר וזה מבליח.

אבל אולי אם בנאדם חשוב מסכים לקבל מתנה ממישהו אחר, זה כאילו הוא נותן לו את הכבוד שבקבלת המתנה? אולי זה (הכבוד) נחשב למשהו שאפשר לעשות אתו קידושין?

(כנראה לא הכרחי לנושא, אבל את איסתרק ומהללאל לא קראתי)

אדם חשוב שמקבל מתנה, נותם כבוד לנותן, במידה והכבוד הזה שווה פרוטה, אפשר לקדש בזה אישה בנוסח כזה:

"הרי את מקודשת לי בהנאה שאני מסכים לקבל ממך מתנה"

ופילאק מתכוין שאדם כזה שאם הוא מקבל מתנה זה נחשב שהוא נתתן כבוד ששווה כסף לא צריך להגיד תודה, הרי העונג כולו של הנותן שהוא קיבל כבוד.

(את כל פעם מפתיעה אותי מחדש, גברת ברוריה)

וזה ממש חור בהשכלה לא לקרוא איסתרק ומהללאל.

חור עצום!

מה שרציתי לומר, שקינן מכניסה דברים תורניים שמוכרים לביינישים, ובנות ממש לא אמורות להבין 

גם שמתי לב שבקידושי שליח של שלוואן הוא ממנה את השליחות לפני עדים, ונוסח הקידושין מתאים לקידושי שליח

בקיצור, משקיענית!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אהמ... בקישור שבחתימה שלי דנים על הכל, כולל על הנושא הזה.

והתשובה בקצרה:

יש איזושהי הלכה בקידוש אישה, שאדם גדול יכול לקדש אישה במתנה שהיא נותנת לו (בניגוד לקידושין רגילים, בהם כמובן האיש מקדש בחפץ (בד"כ טבעת) שהוא נותן לאישה) , היות והוא אדם גדול, האישה חשה זכות לתת לו, והזכות הזו היא כמתנה בשבילה. 
מסתבר שפילאק רמז לשלוואן שהוא אדם גדול, ועל כך תודתו.

"הסקרנות הרגה את החתול - למה להיכנס לנסיונות? האם אני בדרגה כל כך גבוהה בבטחון

ואמונה בהשם, שאני יכולה להרשות לעצמי לקרוא ככל העולה על רוחי? כמו כל נסיון -

צריך לשים לעצמנו סייגים. אנו רק בני אדם, אחרי הכל.

לבזות ככה אומן בלי שום רחמים.

לחתול יש 9 נשמות. זה קודם כל. הוא לא מת מכל ציוץ ציפור.

דבר שני והכי חשוב.

את לא חייבת לקרוא את כל הספר. או לעשות עליו 1002 חזרות.

שבת שלום

והזוי שאשכרה היינו במציאות הזאת לפני שנה...

ובאמת יש מלא מה ללמוד מהחטופים, מלא אמונה

אבל קראת נגיד את יום אחד באוקטובר? (נראלי ככה קוראים לו🙈...)

כשיש אמונה בספר (כמו ספרי שואה של מחברים שומרי מצוות), זה אחרת. אבל לקרוא על זוועות..

זה מדכא?

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר