האם זו תופעה ידועה? חלק מאפיוני הגיל?
ילד אמצעי, גמול כבר קרוב לשנה. מרגע תחילת ההשכבה לישון בערב,ועד שנרדם,יכול לעשות 3-4 פעמים בכוונה,במכנסיים,וזה אחרי שכמובן עשינו לפני השינה.והוא גם לא שותה כזה הרבה,מאיפה זה בא?איך להתמודד?אני לא מצליחה להגיב ברוגע ובענייניות,במיוחד לא מהפעם השלישית ואילך
כתבת שהוא ילד אמצעי, לפני כמה זמן נולד הקטן/ה?
אצלנו הקושי לקבל את התינוקת החדשה לא התבטא מיד אחרי הלידה,
אלא יותר מחצי שנה אחרי, כשהגדולים הבינו שהיא כאן כדי להישאר, וכשהיא החלה להיות פעילה יותר.
הגדולה (בת 5 וכמובן גמולה מזמן) החלה לפספס 3-4 פעמים ביום, רק בבית, לא בגן, לא הרטבת לילה,
פשוט לא הלכה לשירותים בזמן. (וכן, גם לי היה קשה לא להתרגז כשערימות הכביסה הלכו וגדלו)
לקח לנו זמן עד שהאירו את עינינו והבנו שזו דרך למשוך תשומת לב,
הרי כשהיא מרטיבה אז מנקים אותה, ומחליפים לה בגדים, ומטפלים בה כמו בתינוקת הקטנה.
המצב השתפר מאוד כשהקפדנו לתת יותר תשומת לב חיובית, וזמן איכות אישי עם הילדים הגדולים.
אז היא נהנתה מהצומי.. והשיגה מה שרצתה לאותו הרגע אז מה גרם לה להפסיק עם זה?
חוששת שיקרה מקרה דומה
אם כן, נראה לי שבאמת כדאי לבדוק אם היה שינוי כלשהוא והמניע יכול להיות רגשי....
(אולי שעה לחוצה יותר בבית או משהו...)
ואז לטפל במניע ולא רק בסימפטום...
בכל מקרה, כדאי אולי לקחת את הילד לשיחה רגועה שבוודאי לא נעים לו לעשות במכנסיים ושהכל רטוב
אז לעשות טבלת מדבקות.
כל ערב שלא עושה- הוא מדביק מדבקה ואחרי ___ מדבקות מקבל הפתעה (תגיעו להסכמה משותפת על הפתעה לא גדולה מידי...)
כך האחריות והמוטיבציה היא שלו.
ולמרות כל הקושי- ממש אסור להתעצבן, בצורה עניינית להוציא לו בגדים ולעזור להחליף.
בהצלחה!
הקטן בן שנה וחצי
האמצעי משווע לתשומת לב כל הזמן הוא ילד כזה-שזקוק ל200% צומי ויותר מהאחים שלו,אני יודעת שלא תמיד אני מסוגלת לתת לו ,הפספוסי פיפי זה כשאני יושבת לידו והוא מקבל צומי-זה מה שגם מחרפן פה
וזה בכוונה,יש פעמים במשך היום פה ושם שהוא מפספס בטעות,או שקוע במשחק ומנסה להתאפק עד שבורח,אני רואה את ההבדל.בלילה זה בכוונה
הבעיה עם עניין ההפתעות זה שהוא לא מסוגל לשמוע שמחר או בעוד כמה ימים,הוא עדיין לא שם, הוא רוצה הפתעה עכשיו.
(ניסינו עם ללכת לישון יפה בלילה ומחר תקבל הפתעה-אז הוא יכול לשים ראש ואחרי רבע שעה קם ואומר ישנתי יפה! לקבל הפתעה! וכשלא מקבל זו כזו מהפכה ,בכי, כעס שלו הוא לחלוטין לא מבין ש*מחר*)
זקוקה ל300% תשומת לב, ולקח הרבה הרבה זמן ורגרסיות עד שהייתה גמולה ביום. בלילה עוד לא, היא בת כמעט 4.
גם לה קשה מאוד לדחות סיפוקים והיא רוצה את ההפתעות כאן ועכשיו....
לא יודעת אם יש לי עצות. נראה לי שלי אישית עזר פשוט לא לתת כמעט שום תשומת לב לנושא הפיפי... כן עשיתי לה טבלת נקודות ופרסים לפני שנה בערך וזה באמת מאוד עזר, אבל גם עכשיו היא מפספסת לפעמים, או בטעות או חצי בכוונה. אני לגמרי אדישה כבר. רק אומרת לה לשים במכונה את הבגדים הרטובים וללבוש נקיים.
זה עוזר לי לאו דווקא בגלל שהיא מפספסת פחות, אלא יותר מבחינת היחס לשי אליה. אני פשוט מתייחסת הרבה יותר אל המדדים היפים, כי היא באמת ילדה מצחיקה, יצירתית ומיוחדת.
מאמינה שזה יעבור לה מתישהוא בשנים הקרובות..
לילד- אבל לא אהבה שהוא יסחט ממך על ידי התנהגות קלוקלת או חיובית מוגזמת אלא אהבה שבאה ממכם בספוטניות- בלי קשר להתנהגות כזו או אחרת. סתם. אהבת חינם.
לא לעשות עניין- לא מדבקות ולא כלום.
הנושא הוא אהבת הילד ולא מקצה שיפורים מתמיד של ההישגים שלו.
לשדר לילד- אני מתה עליך בלי שום קשר עם עשית במכנסיים או הדבקת מדבקות
בהצלחה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
