קשה לי מאוד עם התפיסה החרדית היסודית: שכל העולם הוא בלוף אחד גדול,

הכל שקר,הכל חסר טעם ויש רק תורה!! כלומר,יש את התורה,והיא מנוגדת

לעולם,והעולם הזה הוא בסה"כ ניסיון שצריך לעמוד בו עד שיבוא המשיח.

זו גם תפיסה שבסופו של דבר לא עומדת במבחן המציאות. מכאן גם הפחד הגדול

ה"חרדה" של הציבור החרדי מ"יציאה מהחממה". כי אז,מעבר לפיתויים הזולים של יצר הרע,

שהם בעייה בפני עצמם,ילדיהם הרכים עלולים לגלות,שיש עולם גדול בחוץ. שיש אנשים חכמים גם באקדמיה

ולא רק בישיבה. שיש כוחות רוחניים גם בתיאטרון ולא רק בביה"כ. שיש מסירות נפש והקרבה גם

בצבא,ולא רק באוהלה של תורה(ואני לא מזלזל אני אומר ברצינות).שיש אנשים מוסריים(לפחות במוסר כללי)

שאינם שומרי תורה ומצוות,לא רק בגמ"חים,אלא גם במעון לנשים מוכות.וברגע שהם יגלו את זה,הם ימרדו בתורה

ו"יורידו את הכיפה". בעיניי התפיסה של הצינות הדתית לאומית,שרואה את בית המדרש, כ"לב" של הדברים,כ"מנוע" של המציאות,כ"מחוללת" במידה מסויימת של המציאות,ולא רק כאי בריחה של אמת בתוך אוקיינוס של שקר,היא הרבה יותר אמיתית.

אין לי תגובה אחרת מדבריך מאשר זעזוע והלם!

חבל, חבל!!!

בע"ה

עברתי על המודעה 17 פעמים בערך ובאמת שלא מצאתי.לי זה נראה י-ה-ו-ד-י.פשוט יהודי.

בע"ה

לא רואה שום בעיה בסגנון.יוצר קירוב אמיתי.ואם זה מה שמופיע במקומות חרדים-כדאי שנאמץ.
(אגב, אצל החרדים- המודעות שלהם מופיעות יותר בתור פשקוולים, ממש לא הסגנון הזה, אני בדיוק לומדת על זה )

לא היו בשיעור אחד של הרב טל וכבר יודעים יותר טוב מתורת החיים עצמם מה הם ומה הם באים לייצג ולומר

קצת אבל ממש קצת ענווה.

בס"ד

ואשרינו, ואשרי עם ישראל שאלה ההתלבטיות של הנוער.

~~

מישו מתכנן לבוא לתורת החיים?

מה שכותבים פה על הגישה סלחו לי אבל זזה בלבול מח במקרה הטוב במקרה הרע שנאה לישיבה שהולכת ונבנית לחלק מהציבור

הישיבה כן הולכת בגישה החרדית רק בעניין שלא מאמינים בשלטון הזה ובכל מוסדותיו אבל הישיבה בעד להלחם על ארץ ישראל הישיבה בעד להתערות בבחברה בעד לימודיים אקדמאיים וכו'

אותם לחלק מאומה כלל ישראלית?

דו מי א פייבר..

אבל לא העיקר.
העיקר הוא להשתלב באומה,בפרנסה בכלכלה,בחינוך,בצבא,בפיקוד.

לחיות איתם ומתוכם לצאת למקומות גבוהים יותר.

לא להקים דברים סגורים ולפתוח להם דלתות פה ושם..
לחיות איתם.כפשוטו

הרב אומר שישנם שלושה סוגי גרים
גר אריות שזה אנשים שמתגיירים מהפחד,פחד מאלוקי ישראל,לכן הדימוי אריות.
גר שברח לי מהראש,שזה גר שפשוט אהב את החוכמה בדת והתחבר אליה
וגר צדק,שעל אלו אמרו חז"ל שנשמתן היתה במעמד הר סיני
ומהו גר צדק?עונה הרב כנסת ישראל!
אנשים שמחוברים לאומה כאומה כלל ישראלית.

למעשה זה לא כ"כ קשור אבל נו זה וורט שאהבתי..

ביום שאני אגיד מה הקב"ה רוצה,אני מרשה בך לבחור אחת ממיתות בית דין וליישם עליי.

אמרתי מה אני חושבת,על סמך רבותי הגדולים!
על סמך הרבה מקורות ואמונות שבניתי במשך 20 שנה!
מי שימני?אף אחד,מי צריך לשים אותי?

אני אומרת את מה שאני חושבת את מה שאני מאמינה
אפילו לא הזכרתי פה שום רב שאני אומרת את אמונותיי בשמו וכדומה.

יש לך בעיה עם מה שעמית חושבת?
אין לי בעיה לדון איתך עד אור הבוקר
אבל אל תשאלי מי שימני,כי מי שימך לערער על עשרות אלפי רבנים של הציונות הדתית שמאמינים בכל מה שאמרתי?

אל תרדי לרמה של מי שימך,
כל אדם אומר את דעתו ודנים על הדעות.

אחרי שהבהרתי את הנקודה הלקויה הזאת,נמשיך לדעות שהצגת.

מכירה את מה שאמרת,משתדלת לחיות אחרת אבל לא חשוב.
את באמת חושבת שבחור בשיעור ה' שיילך לשנה שנה וחצי לצבא ישב עם חבר'ה חילונים,יתפלפל איתם,ילמד אותם,
ואפילו לא,הוא לא יעשה כלום,פשוט יחיה כאדם דתי.
זה מה שיהרוס אותו?
אז הבחור הזה לא יכול להקים בית.
כי אם בצבא,בחיים האמיתיים,בעבודה,הוא לא מצליח לעבוד את ה'
הוא לא יכול להקים בית,להקפיד על קדושה.
להיות בישיבה הוא יכול וזה הכי קל,אבל כיהודים שרוצים לדאוג כאן למדינה קיימת,מדינה משגשגת אנחנו לא נצליח רק עם לומדי תורה.
צריך כאן לוחמים,צריך מורים,צריך עובדי הייטק,צריך עובדי כלכלה.
רק ככה מדינה יכולה להתנהל.

כל בחורי מרכז הרב מסתדרים ככה נפלא,אז הם מתגייסים בגיל 22
ממקום הרבה יותר גבוה טהור וזך,אבל כשהם מתגייסים הם שמה.
ומעבר למרכז,רוב הישיבות הסדר הבחורים שלהם מצליחים בצבא ולא נופלים.
האמירה של הנפילה כבר לא שייכת לימנו,כי נכון שנופלים,יש כאלה שגם נופלים בישיבה,ויש כאלה שגם נופלים בלימודים
מתוך כך הקימו ישיבות הסדר (הוגי הרעיון הם בוגרי בנ"ע-בל נשכח)
כדי באמת לדאוג לעצמנו,כדי לא לצאת שכרנו בהפסדנו

אבל אם את חושבת שאת יכולה לחיות כחלק מאומה ישראלית
ולא לתת מעצמך,בצבא,בפרנסה,בלימודים,בחינוך,בממשלה
וככה להתנהל כעם ולצעוק כל היום אהבת ישראל בנשמה,את טועה.
ככה לא דואגים לעמ"י,לתורת ישראל ובטח לא לא"י שנאבדת לנו אך ורק בגלל הניתוק מכלל האומה!

ועדיף שנקלוט את זה כמה שיותר מהר,כי אם ישאר לנו רק ת"א
חלק לא קטן מהאשמה גם עלינו.

קשה להיות ציוני דתי,זאת דרך שצריך לברר ולשאול ולברר עליה כל הזמן!
קשה לבחור את האתרוגים המובחרים מכל הערמה הקיימת

אז הולך לקיצוניות,למקום שחיצונית נראה הכי אמיתי.
באמת ככה החרדים נראים
הם לומדים תורה,הם לבושים כבעלי תורה
מה אנחנו?הולכים לצבא,מקימים סניפים מעורבים..

כן זה עושה בלבלות בראש
בגלל זה כבר אמרתי לא כולם יכולים להיות ציונים דתיים
צריך הרבה תבונה,בירור ועומק.

ולכן כאן צריך לדבר על הדעות השונות בידיעה ששני הצדדים סומכים על סברות ענקיות ולכן באים להתווכח על הרעיון ולא על הרבנים והדרגת צדיקות שלהם.

כמעט כל השירשורים מתאפינים בויכוח סוער בין דודי לעמית??

כנראה אסור היה לי לגלות

א.אל תגיד לי מקשקשת בחיים שלך.
כבר דיברנו על זה שחבל,יש לך פרצוף יפה

ב.זה באמת לא שנאה,אני לא מסכימה עם הדרך
יודעת שמי שמוביל אותה זה תלמידי חכמים ענקיים
אבל שוב,אני לא מסכימה איתה,וזה קצת זכותי
במיוחד כשאנחנו בראשית צמיחת גאולתנו הדמוקרטית

(יום יבוא ואני אפסיק עם הפרובוקציה )

את לא מכירה אותו בכלל

וגם לך משה תפסיקו לרכל כי אתם המפסידים העיקריים

ותפסיק להתנהג כמו ילד בן 4
אנחנו לא מרכלים אנחנו לומדים על הדרך
גם אם זה אומר שאנחנו לא מאמינים בדרך אחרת.
לא אמרתי על הרב מילת גנאי אחת.
וכל מה שכן אמרתי זה רק אחרי שראיתי בעיניים שלי

להגיד מה שאתה אמרת על שוטרי ישראל חמור הרבה יותר.
או להצביע על בנ"א ולהגיד שהוא ערב רב,זה אסור הלכתית
דבר שאתה נוהג לעשות.
והרב ששמעתי אותו אומר שזה אסור,זה הרב צוריאל.

אפשר לדבר על התוכן,על המחלוקות
לא צריך לערב את הרבנים
ולא לשחק במי יותר גדול,או מה הרבנים הגדולים חושבים על הרב טל
גם אם אדם חושב שהדרך הזאת לא נכונה זה לא אומר שהוא מזלזל או מרכל על הרב טל.

אני יודעת להפריד,גם בדיבור,גם במחשבה וגם ברגש.

זה לא כתוב בשום מקום כי הרב בעד להפיץ בכל מקום

והרב צוריאל אומר עשרות פעמים על כל מיני שהם ערב רב

טוב אין לי כח להתווכח אני אמרתי את שלי

ובין לגור ולחיות בתוכם!

ותשאל את דן,האיסור הלכתית עלה איתו בשיעור שהוא הביא לי לשמוע.

ושוב,תקלוט זה באמת לא משהו אישי לרב טל
כמו כן זה לא משהו אישי לרב אלישיב או לשאר הרבנים החרדיים.

בס"ד ליקבה"ו

לא אמרתי שתסכימו, אני אפילו לא צריך את הטובה הזאת מכם, אבל לפחות תטענו טענות אמיתיות!!

אין לי כבר כוח להתווכח על זה בפורום. מי שרוצה לדעת באמת מה הרב טל סובר, ומה המקורות שלו (מסתבר שגם למי שלא חושב בדיוק כמו הברנז'ה של הציונות הדתית יש מקורות במסמך העתיק הזה שנקרא תורה) מוזמן לפנות אלי בשיחה אישית. מאסתי בויכוחי פורום עקרים למכביר.

בע"ה

סעי לשם יום אחד.דברי עם הבנות של המדרשה..לכי לראות את הניצוצות בעיניים שלהם כשהם מדברים על הפצת יהדות וקירוב רחוקים דרך הקולנוע (מדהים, פשוט כך..)

ואז תמשיכי לטעון את הטענות הנ"ל, נראה אותך..

זה מדהים איך שאפשר לחשוב עליהם משהו אחד, ואחר כך כשאתה *באמת* מכיר אותם, הכרות אישית
אתה מבין כמה טעית.

חנוכה שמח!

בע"ה

נראה לי שקיימת אצלך שנאה מטורפת כלפיהם.וכלפי הדרך שלהם..לפי התגובות.
מחילה, אבל אתה ממש נותן הרגשה כזאת, וחוץ מצביטה בלב וכאב רב אני ממש שואלת את עצמי, למה??

השאלה היא עד כמה אתה מכיר את השיטה,היית שם? דיברת עם אנשים שלומדים שם? עד כמה אתה באמת מכיר את המערכת?

בע"ה

אבל באמת לא באתי להתווכח כאן על שום דבר.נראה לי שאתה מעט 'מקובע' בדעותיך.ולא מכיר מספיק את האנשים מקרוב.אבל תעשה מה שבא לך..

(ואף על פי האיכות, אני מעדיפה במאה אחוז את הסרטים שלהם מאשר הסרטים של מעלה..ואולי עדיף שלא אפרט.)

חנוכה שמח, ושנזכה לאורות..
הודי'ה.

בס"ד ליקבה"ו

הסרט, סרט דוקומנטרי באורך קצר על האדמו"ר מפיאסצ'נה, זכה לפני כשבוע במקום הראשון בתחרות סרטים יהודים וישראלים קצרים מכל העולם בסנימטק בירושלים. מקום חילוני למהדרין. תראה לי סרט נוסף של דתיים באמת (......) שזכה בדבר כזה (חוץ מאושפיזין).

אגב, הסרט נעשה בכלל כתרגיל קטן בסוף שנה א'. את כולו, כולל צילום, עריכה, סאונד וכו' עשה בעיקר בן אדם אחד...

אני מכירה משמה לפחות 30 איש..
מאברכים חזקים ועד מדרשסטיות חמודות

מזה אומר האור בעיניים?
האור בעיניים הזה אני רואה גם מגיסי (חרדי לגמרי) שהולך לדבר עם חילונים
אור בעיניים אני רואה גם מאנשים שלומדים אורות של הרב

מזה אומר אור בעיניים?
זה מה שיקרב את אחים שלנו?
אולי,אבל לא כשהדלת סגורה.

בע"ה

תראי,אודה ואתוודה שאני לא משוייכת לתורת החיים, ולא מרגישה גם כך.
שמעתי מאיזה רב אחד במדרשה, שהוא נוסע על רכבת. הקטר שלו זה הרב קוק זצ"ל, והוא אוסף איתו בדרך גם את רבי נחמן, גם חב"ד וכו'..הוא מוצא בכל דבר את הטוב.

אני באופן אישי מזדהה עם אותו רב לגמרי.
אני נושאת איתי באותה הרכבת גם את היחס לקולנוע י-ה-ו-ד-י מבה"ס של תורת החיים.
(ועוד כמה דברים טובים כמו למשל הפיכת הסיסמא "ה' הוא המלך" לדרך חיים..)
הנושא הזה מאד קרוב לליבי כי אני לומדת תקשורת, ובאמת ובתמים רואה במקצוע הזה לא סתם 'הנאה', אלא סוג של אידיאל, לקרב ולהשפיע.

אין לי מושג למה את אומרת שהדלת שלהם סגורה, ושוב, בואי נתמקד בקולנוע.
החבר'ה שם (וזו גם השאיפה שלי, והלוואי שבע"ה אצליח..) מייצרים סרטים נקיים לגמרי.בעלי תוכן ומסר.

הם מייצרים ועושים סרטים בגלל שהם דתיים ולא למרות שהם דתיים (בניגוד להרבה מקומות בחברה שלנו, לצערי..)
וחוצמזה שלי באופן אישי נמאס מדתיי מחמד.

<<בנוגע לכל הקו שלהם, ה'חממה'..זה בערך אותו דיון בין בנ"ע לאריאל, לא?
מעבר לכך שרואים ע"פ החתימה שלי לאיזו תנועה אני משתייכת (ואגב, בוגרת בנ"ע..)
זה תלוי עד כמה את מסתגרת ולמה.
אני הייתי קומנורית לדוגמא, וקיבלתי באהבה רבה גם בנות מבתים שלא ממש שומרים תורה ומצוות אבל בשום פנים ואופן לא הייתי מוכנה להתפשר על עקרונות. (שלי, של התנועה..)

ועזבי לרגע את התנועות, כי לא נראה לי שזה יהיה נחמד להפוך את הדיון לבנ"ע-אריאל>>

ושמעתי את זה ממישהו שכותב פה, באתר: קחי לדוגמא ערימה של בוץ דוחה ומגעיל.בתוך הערימה הזו יש יהלום.
ישנם כאלא שיעדיפו להכנס לתוך הלכלוך, ולהוציא את היהלום.וישנם כאלו שיקחו צינור גדול של מים, ישפריצו בכל העוצמה על הערימה של הבוץ, וככה יקחו את היהלום.

לדעתי, באמת אין טעם להתווכח על הנושא (חוץ מזה שזה מחדד לי הרבה נקודות, וזה לא רע..)
כל אחד ייבחר בדרך שלו, ע"פ הרב שלו..וזהו.

_____________________________________

גם אצלכם הכל חושך ויורד גשם? בררר..

אחותי היא בוגרת של המדרשה. הבעיה במדרשה ובכלל שמוציאים אותם תלמידי חכמים, אגב היא מסכימה איתי!

בס"ד

תגידי "תלמידי חכמים".

הן לומדות תורה? חסידות? הפצות?

אני לא נגד שאישה תלמד תורה . אבל היא צריכה להבין מה היעוד שלה בעולם. וזה שבת אומרת אני הולכת לעשות שעה התבוננות לפני התפילה. אז היא חיה בסרט עמוק!!! כי מי יתן לילד לאכול ? מי יגיד איתו "מודה אני"?

הבעל? אוי אבל הוא הלך לתפילה?... אבל רגע- זאת חובתו ללכת לתפילה!

את מבינה ? כל המצב הזה לבין מה שלימדו אותן במדרשה לבין מה שהן חיות , עכשיו! את המציאות של בית וילדים. זה קורע אותן!!!

well come לחיים האמיתיים.

עכשיו שאלת מה מלמדים אותן?

מקרה שקרה, אחותי הלכה עם אחייניות שלי לסופר. היא היתה צריכה עזרה ובדרך היא פגשת את אחת המדרשיסטיות היא ביקשה ממנה עזרה.

אותה מדרשיסטית אמרה לה. "אני נורא מצטערת אנחנו באמצע סוגיה והבנות מחכות לתשובה ממני"

וכן הן לומדות תורה(לא גמרא) חסידות ועוד איך והפצות גם כן!

זה יפה לראות את האור בעיניים זה מקסים. אבל את האור הזה אפשר לראות בעוד מקומות .

בס"ד

ולא צריך להוציא מזה על כלל המדרשה.

מהכירות אישית עם הבנות של טהר [שאגב, הרבנים שלהם מלמדים אותנו גם... במדרשת השילוב של השירות הלאומי. ובחיים לא שמעתי מהם משהו כמו "תעשו התבוננות חצי שעה לפני התפילה ותאחרו לביה"ס." מי שרוצה לעשות התבוננות קמה מוקדם.] הדבר המדהים שלהם [ובדרך של "תורת החיים" בכלל] שהלימוד לא נשאר בין דפי הגמרא והפוסקים. הלימוד יורד לחיי המעשה.
כך שאת שאולת:  "וזה שבת אומרת אני הולכת לעשות שעה התבוננות לפני התפילה. אז היא חיה בסרט עמוק!!! כי מי יתן לילד לאכול ? מי יגיד איתו "מודה אני"? "
זו שאלה שהיא לא במקום, כי אמא כזו יודעת שעבודת ה' הכי גדולה שלה שמתאימה למצב ולזמן הנוכחי זה להאכיל את הילד שלה ולהגיד איתו "שמע ישראל", אז היא תוותר על ההתבוננות למרות שכשהיא הייתה רווקה היא לא ויתרה על זה, כי ב"ה הדרישות השתנו.

ולפני שבאים בציניות אפשר לחשוב ולשאול...

כי חבל.

שבוע טוב.

בס"ד

"את מבינה ? כל המצב הזה לבין מה שלימדו אותן במדרשה לבין מה שהן חיות , עכשיו! את המציאות של בית וילדים. זה קורע אותן!!!"

קורע אותן? את מוכנה להסביר במה זה קורע אותן?

קורע אותן זה שיש להם ילדים ואין להן זמן להתפלל? או אולי שאין להן זמן לעשות הפצות?

אז אני אגלה לך בסוד, שזה לא קורע אותן ובטח לא יוצר מציאות של ניתוק מהחיים.

כי מה שלמדו אותן במדרשה זה איך התורה היא תורת חיים ואיך גם ההחתלה של התינוק שלך זה עבודת ה'.
מה שלמדו אותן במדרשה זה שכדי לשמור על רמת קודש סבירה+ זה לפתוח ספר וללמוד, לקבוע חברותא, ללכת לשיעור.

זה מה שמלמדים אותן.

רוב המדרשות (ולא ננקוט כאן בשמם) עושות שטיפת מוח לבנות בנושאים של כלל ישראל ואהבת ישראל בלי שהבנות באמת מבינות את הנושאים האלה בצורה שורשית (כלומר מתוך המקורות).

ובאמת התוצאות לא מאחרות לבוא (וברור שלא כולם ככה) בדמות זריקה של כל מה שלמדו שם. אז ברוך ה' שיש מדרשות כמו מדרשת טהר שמכניסה לבנות יראת שמים אמיתית וחזקה שזה מה שבעיקר בנות צריכות בשביל לבנות את עצמם לקראת החיים, נכון שגם צריך הבנה בתהליך הגאולה ומהות עמ"י אבל במינון הנכון ובפרופורציה המתאימה, ולא כמו שזה נעשה היום ברוב המדרשות.

ממני שחושב שמבין משו בנושא הזה..

בס"ד

אושרית,

אני לא באה לזלזל אני באה לומר לך את המציאות!!! ואני מכירה את תורת חיים כבר הרבה מאוד זמן. ואם את מדברת על בנות זה אני מדברת על קשר קצת יותר קרוב...

ואני בכלל לא מנותקת מהמציאות. את מבינה שעד שהן מגיעות להבנה הזו לוקח להן הרבה מאוד זמן?

לעבוד את ה' זה בתפילה. אני מסכימה. אבל את יודעת שאישה מדברת עם ה' כל הזמן? למשל שהיא מבשלת אז היא מתפללת שהאוכל יצא טעים ובריא ומזין ושהוא ישביע וכו'  וכשהיא מכבסת היא מתפללת שהבגדים יהיו נקיים ויפים כדי שהילד יצא החוצה יראו  שהוא מבית של תלמידי חכמים, ב"ה הילדים לבושים טוב. לתלמיד חכם יש חובה ללבוש בגדים נקיים שיכבדו אותו.. האישה עובדת כל הזמן והיא כל הזמן מדברת עם ה' ושואבת מזה כוחות. לכן את מבינה שהיא לא צריכה התבנוננות? היא חיה ונושמת את המציאות כל הזמן!

לעומת זאת הגבר כן צריך! כי הוא עובד בחוץ והוא חשוף לכל הפריצות שמסתובבת לכן הוא צריך 3 תפילות ביום שיאפסו אותו.

לכן לדעתי זאת קצת גישה מוטעית.

בס"ד

ואם קבלת רושם כזה, סליחה.

מה זאת אומרת שהן מגיעות להבנה הזו אחרי הרבה מאוד זמן? זה מה שעליו מושתת הכל... זה הבסיס...

נכון, אישה חיה ועובדת את ה' כל הזמן. לכן גם היא לא חייבת במצוות עשה שהזמן גרמא. אבל למה אישה בכל זאת חייבת לקיים מצוות- להתפלל בבוקר? הרי היא יכולה לבקש מה' כל דבר! בכל זמן! בכל מקום!

אם בת בגיל אולפנא\שירות\מדרשה, עוד לא נכנסה לעמל של בית, למה שלא תוכל להקדיש עוד 5 דקות [או כמה זמן שזה לוקח] מזמנה לדבר עם ה'?

אז מה שכל היום אפשר לדבר עם ה'? הדקות של ההתבוננות לא מזיקות. בכלל לא.

וזה מה שניסיתי להסביר קודם. שאחרי שהן מקימות בתים וילדים ובעל ומכונת כביסה ומה לא מצפצפים להן באוזניים- אז הן משתמשות ב"דיבור עם ה'". אבל עכשיו? למה לא בעצם?

בס"ד ליקבה"ו

תסלח לי משה, אבל באמת באמת שמאוד מאוד הערכתי אותך עד לשרשור הזה.

עכשיו הרבה פחות.

רק הכינוי שנתת מלמד עד כמה אתה באמת, אבל באמת, לא מכיר את מה שהולך שם.

גם לגבי החרדים באמת, יש לך הרבה מה ללמוד, לא רק לך, גם לי ולשאר חברי ה"סרוגים" (לא מהסדרה הנוראה ההיא...).

בקיצור, אני חושב שרבים צריכים ללמוד מהרב עדין שטיינזלץ שליט"א. לפני כשלוש שנים שאלתי אותו מה דעתו על הרב טל, והוא, שלא חשוד באי ידיעת דברים (ובמיוחד לא אחרי הגירוש) אמר לי: אני לא יודע מספיק.

ותאמין לי שהיה לו על מה לפתוח את הפה, אבל עד שהוא בודק לעומק הוא לא מוציא מילה.

מילה בסלע, שתיקותא בתרי...

צר לי עליך אחי משה...

בס"ד לק"י

אם היית שומע את השיחה של הרב טל לשיעור ג' ומעלה לפני שהוא עזב, בה הוא דיבר אתם שאין דבר כזה להיות בישיבה בלי לזכור את המשך החיים, ואברך לא יכול להתעלם מלימוד מקצוע, ועל כל אחד לבחון את דרכו בדיקדוק לפני שהוא ממשיך כמה שנים בישיבה. אם היית שומע את זה, הטון שלך, על אף כל המחלוקות, היה בוודאי אחר.

אני לא יודע עד כמה ביררת באמת את שיטתם לעומק, אבל ניחא, כי רבים היום לא באמת איכפת להם מהאמת, בכ"מ הם לא היו מוכנים למות בשבילה. אפילו לא להיעצר.

בס"ד ליקבה"ו

בכ"ז אני חושב שהרב שמואל אליהו יהודי, ולא חרדי. אה כן, גם הרב מיכי יוספי "התגייר". שווה השקעה, לא?

בע"ה

אני לא יכולה לבוא לצערי

בפעם שעברה היה מדהים, נותן המון המון נקודות למחשבה.ומחזק מאוד.

מומלץ!

הם אנשים מדהימים ואידיאליסטים.

אחרי הגרוש אני לא מבינה איך אתם מדברים עוד על המדינה ככללות הכל. זה ממש לא והכי צרם לי לראות שכשבאנו לעזור להם במלון בו איחסנו אותם נוער מקיבוץ לביא שאומרלהם בפנים: אם הייתי מקבל פקודה לגרש הייתי מגרש כי המדינה מעל הכל.

תורת חיים תמשיכו עוד ועוד לפרוח ולגדול כי זאת הדרך.

בס"ד

אבל כמה הגזמתם!

אתם מכירים משם בכלל אנשים? או שהכל משמועות התשקורת איך שמציגים את הרב טל וחבורתו?

עד שלא הייתי ביד בנימין והכרתי את האברכים מקרוב- גם אני חשבתי כמו הרבה אנשים כאן.

אבל לא מדברים, לא מוציאים שם רע, לא עליהם ולא על אנשים חרדים שהם, בדיוק כמונו, רוצים לעשות את הטוב בעיני ה'.

אז אולי לפי הדרך שלנו הם טועים. אבל לזלזל בהם בחריפות כזו?

תסלחו לי, אבל אכזבתם אותי ממש.

רק שכבר נמאס לי להביע את דעתי בעניין הזה!

"אדון צנעני, כולנו יהודים..." |במבטא פרסי|

('משפחת צנעני', שם,שם)

הדרך ארץ שלך בשמיים,ידידי.

אומנם לא ר"ח אלול אבל באמת חשבון נפש.

כן יש לי מוסר,כדוג' הרב אבינר שליט"א הרב אליהו שליט"א
ב"ה.

הייתי בארגנטינה פגשתי את חב"ד כל ליל שישי היה כיף ממ"ש לא כמו שאתה מתאר.

הייתי בהודו קפריסין שוויץ והונגריה וחב"ד הם אחלה למרות שהם חרדים.

בס"ד

חב"ד ממש לא בראש חרדי.

הם לובשים חליפה שחורה, אם לזה את קוראת חרדי.

יש פה בשרשור כמה תגובות מלאות ארס ושנאה כלפי החרדים!

אני לא יודע איך הצלחתם לטפח שינאה כזאת. מזעזע!!! (אולי צריך לחקור באמת, מאיפה זה נובע ),

אתם כלל לא מקרבים את הגאולה עם האמירות האלה. להיפך!

וסתם ככה זהו עלבון לאינטליגנציה להכליל ציבור שלם שהם "כאלה". בכל ציבור יש עדינים ואכזרים, רשעים וצדיקים, טובים ולא טובים. אני לא חושב שאדם דתי יחשוב שכל החילונים הם רשעים, בדיוק שלא כל החרדים הם כך וכך.

הגבתי כי לא הייתי מסוגל להחריש.

לתשומת ליבכם. 

בס"ד לק"י

ולא על חרדים- אותם מותר לשנוא.

ולא על פנאטים- להם מותר להרביץ, שהרי הגבעונים לא מבני ישראל המה.

ולא על הילדים שלנו- הרי הם צריכים להיות שליחים למען אחרים, ובשביל זה להפקיר את עצמם.

אהבת ישראל- בהתאמה.

ואהבת לרעך כמוך. את מי שכמוך אתה אוהב, או את רעך החילוני. וכל השאר- עדיף כבר גויים, עליהם לפחות אפשר לרחם.

ברוך השם,

לא באתי להתווכח יותר מדי. אני משוטט במספיק פורומים גם ככה. באתי רק כדי להעמיד דברים על דיוקם ולפקוח עיני המוציאים שם רע ואינם מבררים.

כל מי שכועס עלינו כי נהיינו חרדים, וכל מי שחושב שהלבוש שלנו לא הפך שחור רק בשביל למשוך אחרינו את הנוער הדת"ל, ראוי שידע שאין זה נכון. לא שאנו מפחדים להקרא "חרדים", ולא שאם היינו "חרדים" היינו ראויים לכל הכעסים וקריאות ה"בוגד" שאנו זוכים להם, אך האמת היא שיש מרחק אידיאולוגי בינינו לחרדים.

לפעול עם אל

ההבדלים מתבטאים בעיקר בשלושה עניינים: ראשית, הגישה ה"חרדית" העכשווית סוברת שאין לנו לנקוף אצבע עבור תהליך הגאולה; שבנין הארץ, קיבוץ הגלויות, בנין המקדש וכל ענייני הגאולה "ירדו מן השמים", ושכל פעולה מעשית בעניינים אלו היא דחיקת הקץ והפרת השבועות.

אנחנו חולקים על כך מכל וכל. אנחנו מאמינים, ע"פ דברי חז"ל, וע"פ רוב ככל גדולי ישראל בכל הדורות (ובכללם הגר"א והנצי"ב ועוד "חרדים"), שתהליך הגאולה חייב להיעשות על ידינו, ושעלינו "לפעול עם אל" בכל הנוגע לתחיית עמנו וארצנו ותהליכי גאולתנו. גדולה מזאת, אנו מאמינים, שחובה עלינו לפעול מעשית גם בנוגע לבנין בית המקדש. איננו מקבלים את האמירה ש"לענין הר הבית אנו נטורי קרתא". אנו סוברים שנטישת הר הבית בידי אויבינו היא אחת הטעויות הגדולות של הדור, והיא משליכה ומקרינה על כל מאבקינו על הארץ - אם אנו שוכחים את ירושלים, אנו שוכחים את כל ה"ימין".

הכרת תודה על אתחלתא דגאולה

שנית, הגישה החרדית הקלאסית אינה רואה את תקופתנו כתקופה של גאולה, כתקופה של "שיבת ציון", והיא מתעלמת מכל הניסים הגדולים שאירעו לנו במאה השנים האחרונות. הגישה החרדית אינה מודה לה' על ניסי תש"ח ועל ניסי תשכ"ז, אינה מודה לה' על קיבוץ הגלויות המופלא, ועל פריחתה ובניינה של ארצנו הקדושה.

אנחנו לא עמהם! - אנו מודים לה' הודאה עצומה על כל המראה הגדול אשר לפנינו, על ניסיו ועל נפלאותיו, ועל כל הזינוק הגדול של תהליך הגאולה בדורות האחרונים (שהחל בעלייה הגדולה של תלמידי הגר"א). אנחנו חוגגים יום שלם המציין את אתחלתא דגאולה, בו אנו עולים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, בהלל ושירה, ומכירים תודה לרבונו של עולם.

ממלכת כהנים

שלישית, הגישה החרדית תופסת שיהודי צריך לעסוק רק בתורה. כל עיסוק שהוא מחוץ לתורה, הוא בגדר "בדיעבד", ואינו נצרך אלא להשלמת פרנסה ולמי שלא מצליח בלימוד התורה.

אנו חושבים שזו טעות! - אנו רואים ערך עליון בהקמת ממלכה שלימה, של תורה ועבודה וחקלאות וכלכלה וספרות ותרבות וכו', כאשר הכל מונהג ומכוון ע"פ התורה, ורק ע"פ התורה. איננו רואים בזה מצב של דיעבד, איננו מנסים להיות אלטרנטיבה לחילוניות, אלא אנו רואים בזה אידיאל גדול, קידוש השם של ממש, והתגשמות החזון של "ממלכת כהנים וגוי קדוש". מטעם זה הקמנו בית ספר לקולנוע יהודי, ובית ספר לייעוץ תורני, הכל ע"פ טהרת הקודש, ובכוונתינו בעז"ה לייסד עוד ועוד בתי ספר למקצועות רבים ולתחומים רבים, שכולם חייבים להיות בקרב ישראל, המתיימרים להיות עם ה' ואור לגויים.

החילוניות כאויב רוחני

לעומת ההבדלים הללו, יש נקודה אחת שבה אנו מסכימים עם הגישה החרדית, והיא: זיהוי החילוניות כאויב רוחני. המהפך בהשקפתינו נגרם ע"י שגילינו שהאידיאולגיה החילונית איננה עוד כפי שהיתה. שמנו לב שהחילוניות איננה עוד "טעות קטנה", אינה עוד "חיפוש אחר ערכים גדולים", אינה ביטוי של התועים המחפשים מעיין להשקות בו את "צמאונם הגדול לאל חי", אלא היא אידיאולוגיה לוחמת והרסנית. אנו רואים שחזונו הקודר של מרן הרב קוק זצ"ל, על עתידה של הלאומיות שאין לה קשר עם הדת, מתגשם לעינינו. אנו רואים שהרב זצ"ל צדק בנבואתו שלאומיות זו עתידה להפוך ל"מפלצת" ול"משחית", ולשנאת אחים נוראה.

לא דברנו עם הקב"ה ואין אנו מתנבאים בשמו, אך אנו מקיימים את חובתנו היסודית להשתדל "לקרוא" את המציאות שהקב"ה מראה לנו. אחר גירוש קטיף ופוגרום עמונה, וכל האירועים הנלווים אליהם, הבנו שהמאבק הרוחני עלה כמה דרגות. ראינו בעינינו שאמנם בתקופת הרב זצ"ל ועד לפני כעשור שנים, בעת שהחילוניות לא היתה כ"כ רוויה בשנאה הגובלת באנטישמיות, אכן היה בה פוטנציאל גדול. אך כעת האידיאולוגיה החילונית התדרדרה במורד, והגיעה למימדים של אויב רוחני נורא ומר.

לא ממשיכים לחבק

לאור זאת, הבנו שא"א לנו להמשיך ולחבק, להמשיך ולהעריץ ולכבד את ראשי החילוניות באשר הם (בניגוד ל"עם שבשדות", לציבור החילוני הרחב, שרובם ככולם "תינוקות" שנשבים אחר ראשי החץ החילוניים). אי אפשר לנו להמשיך ולשדר אהבה אין קץ לאלו המשגרים בנו חיצי שנאה רעילים. הנוער שלנו מתבלבל, אנו מתבלבלים, וכבר איננו מצליחים להבחין בין אוהב לאויב. אם לא נאמר לעצמנו: די, עד כאן, מתנתקים מכל ההויה החילונית, על כל שלוחותיה וסמליה - לא נצא מהבלבול. אם לא נגדיר את העומדים לפנינו כאויבים רוחניים, לא נוכל להיאבק באידיאולוגיה שלהם, ואנו ובני בנינו נמשיך לינוק מתורותיהם ולהשתעבד לאמונותיהם.

התנתקות מסמלי החילוניות

לכן הכרזנו על התנתקות. לא התנתקות מחסדי ה', חלילה, לא התנתקות מההכרה בתהליך הגאולה, אלא התנתקות מההערצה לחילוניות ומהתלות האין-סופית בה. מדינת ישראל, ויום ה' באייר, מסמלים מצד אחד שלב גדול בתהליך הגאולה, אך מאידך הם הפכו לסמל הערצה לחילוניות - הערצה עיוורת לראשי הממשלות (ביניהם כופרים גמורים, שפעלו לשמד רוחני רחב-היקף), הערצה למצביאי הצבא (ביניהם נואפים ורודפי יהודים), שכל האידיאולוגיה שלהם אומרת: "כוחי ועוצם ידי".

החגיגות ההמוניות ביום זה, הנפת דגלי הלאום, שירת ההמנון, המנגלים, מצעדי צה"ל וכו' מעוררים אותנו כל שנה מחדש להזדהות פנימית, לעתים תת-הכרתית, עם כל סמלי החילוניות בת דורנו. הזדהותנו עם כל הנ"ל, גוררת אחריה, לעתים בלא שימת לב, הזדהות עם כל התרבות החילונית, עם שירתה, עם ספרותה, עם כלי התקשורת שלה וכו'. להשקפתנו, רק ניתוק מוחלט מטבורה של החילוניות, שהסמל הגדול שלה הוא יום ה' באייר וחגיגותיו, יכולים להביא אותנו ואת בנינו לעמידה ברורה על דעתנו, להגדרה ברורה של זהותנו.

זהו פשר מהלכנו. לא בגידה בטובות ה', לא בגידה בארץ ישראל, לא בגידה בתהליך הגאולה. ההיפך המוחלט.

כל כך לא אינטלקטואלי..

הייתי מציעה לחלקכם ללכת למוסדות תורת החיים פשוט כדי לחזק את המידות.

חבל שירדתם לפסים אישיים והורדתם את דעותיכם לרמה כל כך נמוכה של התבטאות.

למעשה, עם חלק גדול מהדברים אני מסכים שם. בקשר לאתחלתא דגאולה (אבל לא בעניין אי-חגיגת יום העצמאות), בקשר להקמת ממלכה ע"פ התורה (אבל לא בהתנתקות ממוסדות המדינה), בקשר לזיהוי החילוניות כאויב רוחני (יש חולק?). סביר להניח שישנם עוד כמה דבים פחות עקרוניים שאנו חולקים עליהם.

מלכתחילה, אני לא חושב שתורת החיים היא יותר מדי חרדית. ובכל זאת, אני אינני משייך עצמי לשם.

יש כבר משנה שלימה ומסודרת לפרטי פרטים, בנוגע לכל מה שזכינו שנתחדש לנו בדורינו ב"ה, של מרן הרב צבי יהודה זצ"ל. הכל ע"פ דעת תורה (לא חפיפניקית, ולא "מזרוחניקית"), ותלמידיו שיחיו ב"ה ממשיכים את דרכו.

אין זה פוסל שיטות אחרות. שמעתי דברים חריפים מת"ח ששמע מהגר"א שפירא זצ"ל כשסיפרו לו שבתורת החיים הפסיקו לומר הלל ביום העצמאות (ורי'ב אברום זצ"ל לא הסכים עם זה כלל, ראו דרשת יום העצמאות ה'תשס"ו). אבל אין שייכות לזה שאני מעריך מאוד את תורת החיים, ולא מסכים איתם בחלק מן הדברים נחרצות, ואוהב אותם.

לא עברתי על כל התגובות פה, ובכל אופן - אהבת ישראל לא תזיק. ["אפילו" למי שלא חושב כמונו].

הת"ת והיש' הקטנה שיש בתורת החיים - זה מצוין. סוף סוף יכולים לגדול ת"ח [יש איגרת של הסטיפלער זצ"ל מאיפה גדולי דור יכולים לצאת ומאיפה לא]. והלוואי שאר ישראל ילכו בדרך זו, שהיא אמנם עדיין יחסית חדשה בציבור שלנו (תשע-עשרה, עשרים שנה?), אבל חיונית כאוויר לנשימה.

בס"ד ליקבה"ו

קודם כל עכשיו זה נשמע יותר טוב. יש טענות, יש דיבור. (ולא זריקת משפט לא ברורה ביחס לפלייר [אגב, מה בו בכלל חרדי? אבל עזוב, זה שולי...])

למה להציף את מעלה? האם מעלה (אני מתכוון למורים והתלמידים כאחד) הוא בי"ס דתי לקולנוע, או בי"ס לקולנוע יהודי (אני מקווה שאתה מבין את ההבדל)? מעניין שרוב מוחלט של הסרטים שראיתי שיצאו ממעלה (במיוחד אלו זכו בפרסים והתפרסמו, כמו "ההסדר", "מדורת השבט", "סרוגים", "ואהבת") הציגו את הציבור הדתי בצורה נוראית. והלוואי שהיתה אמיתית... מילא היתה אמיתית (למרות שגם להציג כל הזמן צד אחד של המציאות זה לא נכון, משום שזה מאבד את הפרופורציות האמיתיות של הדבר).

עצם ההקמה של ביה"ס לקולנוע לא נשמעת לך כמו רצון לתקן??

למה אני צריך להתעסק ברפש של אנשים שלא רוצים בכלל את התורה, אלא להגיד "והיינו ככל החילונים אשר סביבותינו"?!

(חוץ מזה שהתלמידים שם לא תמיד מרוצים, כי הם חייבים להביא צלם מבחוץ ועוד כל מיני כאלה. ולא נכנס לזה עכשיו כי זה לא העניין)

מה שהרב טל מנסה לעשות במהלכיו בהקמת הבתי ספר, זה, בדיוק כמו שכתוב במאמר, להוות אלטרנטיבה דתית אמיתית לתרבות החילונית. ולא, כפי שעושים במעלה, להמשיך את התרבות הזו עם כיפה על הראש.

זו אמירה אחרת לחלוטין. הרב טל מבין שיש כאן מלחמה (פנימית, כמובן) בין שני כוחות, שעיקר מלחמתם היא על העם. רוב העם הם צאן פשוט וטוב מעיקרו, שפשוט באו מנהיגים שמדרדרים אותו לתהום. הקמת הבתי ספר, היא הצעד הראשון למהלך שיוביל, בע"ה, בסופו לכדי תפיסת המושכות וההנהגה. זוהי התפיסה של הרב טל (לפי מה שהבנתי).

בכ"מ, לגבי תיקון הצבא וכו', אתה לא היחיד שהיית בצבא, גם הרב טל היה, וגם רבנים אחרים בישיבה (חלקם קצינים עד לאחרונה), והם מכירים את המציאות בצבא מלמטה (כמוך), וגם טיפה יותר מלמעלה, ובכמה זרועות צבאיות, כך שהשפיטה שלך לא בהכרח טובה יותר משלהם.

דבר נוסף, יש גם צד של הבנת מקומנו בגאולה בדרך פנימיות התורה. יש מצבים שבהם השעה משחקת לרשעים, וצריך פשוט להוריד את הראש, ולתת לגל הגבוה לעבור, זאת במקום להלחם בחרוף נפש על קרב שאבוד מראש ובכך לאבד את הכוחות.

אתה יכול להסכים שאנחנו נמצאים במצב הזה, אתה יכול לחלוק, אך ודאי שיש כאלה מצבים. במצבים כאלה, על המנהיג, שיש לו אחריות על עדתו מחליט להגין עליה מפני הזאבים החזקים, ולעת מצוא הוא יצא לתקפה חזיתית ואיכותית יותר.

הרב טל אמר לי פעם (לפני כשנתיים), שכיום, עפ"י דעתו, עלינו להתחזק בתוך עצמנו, לבנות את עצמנו, להחזיר בתשובה, להתחתן ולהקים משחות איתנות, על בסיס מוצק של התורה, לחנך ילדים וכו' וכו', עד שיבוא היום (שהוא לא רחוק מידי [וגם לא קרוב מידי]) שבו נהיה הרוב, ונאחוז אנחנו בשילטון במדינה.

כלומר, כל ה"הסתגרות" (כפי שאתם מכנים את המהלך הזה), כל כולה היא אגירת כוחות לקראת השלב המכריע באמת.

כל הדברים שנאמרו פה על אחריותי, יכול להיות שלא הבנתי נכון, כך שמעתי והבנתי, וכך גם אני, הקטן, סובר.

בס"ד ליקבה"ו

לפי מה שזכור לי הוא בוגר מעלה. כנראה טעיתי.

לגבי שאר הסרטים, אני לא מכיר אותם, אך עובדה שמה שיצא לי להכיר בעייתי מאוד. ואוי לו למקום שיצאו ממנו כאלה דברים.

לגבי סרוגים, בפשטות- איסור דאורייתא לראות ולהכין סרט כזה. הבמאים עצמם היו מודעים לזה והם אמרו את זה (הם אמרו אחד לשני תוך כדי הכנת הסרט: "אז מה, הלכים לגיהנום", וצחקו).

לגבי "ואהבת", זהו הסרט שזכה בפסטיבל הקולנוע בירושלים בקטגוריית הסר העלילתי (להזכירך, בסרט הדוקומנטרי זכה סרט מתורת החיים). הסרט הוא על נטיות הפוכות בישיבה.

מעניין שאלו הם הסרטים שלהם שזוכים לפרסום והערכה, לפחות אצלי בתור אדם שלא יושב כל היום אל מול המרקע.

ושוב, תוצאה כזו ואחרת זה לא מה שמשנה, השאלה היא האם זהו בי"ס לדתיים, או בי"ס דתי בהגדרה. וזו הנקודה הבעייתית.

בס"ד ליקבה"ו

אני מדבר על העיקרון שמשודר מתוך הסטטיסטיקה.

לא אמרתי שמחנכים אותם שם בדווקא לעשות כאלו סרטים, הם פשוט עושים את זה. וזה מה שמציק לי, הדבר הזה מלמד אותי שהעניין שם זה בי"ס לדתיים, ולא בי"ס דתי מעיקרו. וזה בדיוק ההבדל בינם לבין תורת החיים (להבדיל...).

בס"ד ליקבה"ו

Besheva/Article.aspx/3816

יש בויקיפדיה ערכים מעולים ומדוייקים על הרב טל וישיבת תורת החיים. קריאה מהנה.

הסיבה שלא ממהרים ב"תורת החיים" להתגייס לצבא היא משולשת:

1. אנחנו לא מאמינים בהשפעה מבפנים. כיוון שברור לנו שיש כאן רוע מכוון בכל מערכות השלטון ולא סתם רוע מקרי, ברור לנו שאי אפשר להשתלט עם כללי המשחק שלהם. הרב כהנא ניסה, וכשהוא נהיה מסוכן להם מי הם העיפו אותו. קצינים דתיים שמיישרים קו מתקדמים, ואלו שבאים להשפיע נשארים בדרגות פיקוד לא משפיעות, ום הם עושים יותר מדי רעש מעיפים גם אותם. וכשפייגלין יהיה מסוכן מדי, הם ימצאו דרך להעיף גם אותו. הכל לפי כללי הדמוקטיה כמובן.אנחנו רוצים שלטון יהודי, גאולה. ודוקא בגלל זה אנחנו מדירים עצמנו מדרכים שלא עובדות.

ולכן העניין היחיד שאנחנו רואים בגיוס לצה"ל זה הגנת העם והארץ.

2. בצה"ל יש בעיות קשות של צניעות, כשרות ,שבת וכו'. אין היתר לאדם לעבור עבירות למען מצוה אחרת. ולכן גם כשמו"ר הרב טל שליט"א אמר להתגייס באופן גורף, זה היה לנח"ל החרדי.

3. הסיבה שהיום הרב טל כבר איו מורה להתגייס באופן גורף, אלא רק ליחידים זה בגלל המוסר של צה"ל. "טוהר הנשק", החלות בג"ץ וכו'. חייל כבר לא יכול לצאת היום למשימה מבצעית בשבת בידיעה ברורה שזה מותר ע"פ ההלכה. וחזר הדין של "מצוה הבאה בעבירה".

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳