אני כבר לא יודעת עם אתה מתחזה או לא אבל בכל מקרה למה להכנס לחיים פרטים שלי?!

כאילו מה אחפת לאנשים עם אני דברת עם בנים או לא? למה זה עיניינכם???

  אני כבר לא מבינה מה עובר!

זה החיים שלי וזה לא עינינו של אפחד..

ומה עברה בזה שאני מדברת עם בן?!זה לא כאילו אנחנו עושים ענארףף מה..

זה עניין שלך עם ה'.

לידיעתך, יש איסור הנקרא שיחה בטלה. אסור לשוחח עם בן שלא לצורך.

ההגיון הוא, שמשיחה תמימה מתגלגלים רחוק. שימי לב לאחד השרשורים פה מתחת, שבו מישהי מתלבטת האם להפגש עם אחד שהכירה באינטרנט.

גם לאלה שלא מדברים עם בנות, לכתוב בפורום זה משהו אחר לגמרי כי אני לא מתכתב עם בת אחת, אלא כותב מה שאני כותב וכולם יכולים לקרוא את זה, כמו שכשאתה שולח מכתב לעולם קטן גם בנות יכולות לקרוא אותו. לגבי שיחה אישית זה כבר משהו אחר

בס"ד.

א: הלכתית אסורה ההתכתבות בין בנים לבנות. אא"כ זה רק בדברים הנצרכים תוך כדי שמירה מ"קלות ראש" וגם זה רק כשאין ברירה אחרת.

ב: הכתיבה עצמה בפורום, כל עוד אין בזה ירידה לפסים אישיים בן בנים לבנות- אין בזה בעיה.

בל"נ אני אנסה לעשות קישור לשרשור מפעם...

בס"ד.

הוא שאל פו שאלה, האם זה מותר. איפה כל התשובות? למה אפחד לא עונה?

אני רוצה תשובות הלכתיות, תשובות אמוניות, אפילו תשובות טכניות זה סבבה.

אבל אפחד לא עונה.

אם זה אסור, אז למה עושים את זה? 

וגם לחרדים, נראלי לקתולים אסור.. תבדוק שם.

בס"ד.

אבל זה אסור. הוכחנו את זה הלכתית למעלה...

השם שלו חשוד? מה שנכון נכון... אבל כתב כתב הרמב"ם "שמע האמת ממי שאמרה"...

אם הכל בצורה בוגרת, מדברים רציני, ומי שמכיר את עצמו כבעייתי ידע לשמור על קווים אדומים-זה לא רק מותר,זה גם רצוי!! שיח בין אנושי הוא דבר מחכים,תורם בדר"כ לשני הצדדים ובמיוחד כאשר מדובר בסוגים שונים של בני אדם!

בס"ד.

הרב קוק כותב:

"מידת האהבה והידידות היתה ראויה להיות שווה בין המינים. אבל מפני יקרת ערך הצניעות, נדחית מדת דרך אדץ ממקומה, עד שלא לשאול בשלום אישה כלל" (מידות הראי"ה - צניעות, ופנקסי הראי"ה איפו שהוא...).

לא מסכים. שיחה שהיא לא עניינית, אסורה.

שיח אנושי בין בנים לבנות, יעשה אחרי החתנוה...

תגידו, נראה לכם ששיחה וירטואלית אסורה כמו שיחה עם בן אדם אמיתי?

כשיש אדם אמיתי מולך אז טבעי שהמחשבות כבר רצות הלאה.. וזה באמת אסור.. אבל כשאין באדם שמאחורי המסך שום דבר מציאותי אז אני לא מבינה מה בעייתי, איזה הירהורים ומחשבות כבר יש?

וחוץ מזה שיש דברים שבאמת חשוב לדעת בהם את דעות ומחשבות של המין השני ופנים אל פנים זה בעייתי לשאול (אפילו רבנים, זה לא נעים..) ונראה לי שזו המציאות הטובה ביותר והמתאימה ביותר לכך..

שנזכה לעבוד את ה' באמת ומתוך שמחה..

בס"ד.

הבאנו למעלה את המקורות. ש"האיסור הוא התקרבות הרעיון" ז"א אם זה יוצר קירבה, זה אסור.

בניגוד לבנים- לבנות אין שום רב...

וגם אם יש רב לאולפנה או לישוב זה לא בהכרח מתאים לשאול אותו כאלו שאלות...

ואם זה לא אבא שלך - אז זה הרב שלו. כמובן שאת יכולה לחפש לעצמך כל רב אחר, אבל ללכת אחריו בעקביות.

(יש גם הבדל בין רב לפסיקת הלכה לבין רב השקפתי - אמוני)

בס"ד

"ירחק מן הנשים מאוד מאוד"

"ועיקר האיסור הוא התקרבות הרעיון"....

לא מספיק???

בס"ד.

א- בקי היטב בהלכה.

ב- בקי במציאות של הפרומים. יודע מה זה, למה זה גורם, מה היתרונות ומה הסכנות. או שדיבר עם מישהו שנמצא בעניינים...

אני, דברתי על זה עם הרב יעקב אריאל שליט"א, זה מספיק???!!!

טוב אז ככה, אני לא מתייחסת לצד ההלכתי.

שוב בצד הרגשי, אני ממש מסכימה עם אחד מאלף. אני לא אומרת שאני לא מדברת עם בנים סתם, אבל משתדלת כן. הגעתי להבנה הזאתי בעקבות מקרה מאוד מעניין שהיה לי.

אהמ דיברתי עם אח גדול שלי (והמבין יבין...) ופתאום עלה לי, הדבר היחיד שאני עושה כאן כרגע זה יוצרת מתחרים לבעלי שיבוא לעתיד לבוא. הבעל שלי יגיב בצורה מסויימת או יגיד משהו, ואני יחשוב לעצמי. אבל רגע הוא והוא לא הגיב ככה, הוא היה נחמד יותר. או שהוא הבין אותי בצורה טובה יותר. או לא יודעת מה.

בתכל'ס זה באמת קורה, וזה באמת יקרה. אז כן, ברגע שתמצאי את האחד אולי לא תחשבי על השאר. אבל בשביל מה? הרי לא תתחתני עם הבחור המסויים הזה, אז למה לדבר איתו? כאילו עד כמה שזה נשמע אנוכי ומגעיל. אני במטרה למצוא את בעלי בעז''ה. אם אנשים בגיל ה-20 מפסיקים לצאת אם הם רואים שהם לא מתאימים אחד לשני, קל וחומר שאנחנו בגיל העשרה לא נמשיך קשר. לא רק שיש המון שנים עד חתונה, גם אין שום "קליל" בין השניים.

אמרו לי פעם משפט מאוד נכון, הניסיון הכי גדול זה לא להעמיד את עצמך לידי ניסיון, ובאמת זה קשה! ואני מעידה על עצמי שגם אני נופלת בזה. אבל עם השתדלות בעז''ה אני עוד אצליח.

בהצלחה לכולם!

וסורי על הפילסוף!

לק"י.

"אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון" - הרבה פעמים, הבזיון מגיע עם הניסיון... החכם הוא מי שבורח מנסיונות...

אלא מי שמתמודד איתם.

אני לא אחפור על זה, כי לא נראה לי שחשבת הרבה כשכתבת את זה.

כמעט בכל המשפטים האלה, תלוי מה המקרה, ובמה מדובר.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....