תנסי גם קטניות נוספות, או מרק טחון,

או מרק רגיל,

מאכלי חלב אוכלת? אז בכלל אין לך בעיה, תני לה לאכול (לבד היא אוכלת כן?)

חומוס ביתי זה טעים,

טונה,

לחם עם ממרח חצוי ובלי הקשה....

דייסת קוואקר עם מים ,דבש או סילאן וטחינה זה טעים להם מאוד

וכדומה...

פשוט תעבירי במדפי הסופר..

גם לשים זיתים על האצבעות.....

על כל דבר בכי ויללות אז יוצא או שהיא לא אוכלת הרבה או תוקעת בבום

כי אז יווצר מצב שהיא תרגיש שדרך האוכל היא "מקפיצה" אותך, או מדאיגה אותך.

מן הסתם זה יסתדר מעצמו ואם היא אוכלת פרות- זה נהדר. אולי אפשר להגדיל מגוון פירות- גם תמרים, אגוזים, שקדים.

אנחנו משתדלים לא לעשות ענין ושיהיו זמנים קבועים אבל זה לא ככ מצליח....אז למעשה היא יכולה לאכול לאורך היום כי אנחנו פשוט שמחים כשהיא אוכלת או שהיא משנה דעה כל שניה ומתחילה להשתולל לפעמים.

עכשו היא בתקופת הקיטניות היא אוכלת חומוס וטחינה בכל צורה לתת לה או להתעקש גם על דברים אחרים?

אומרת שכל המחקרים מראים שלא להתעקש עם ילדים, כי זה גורם מוכח להפרעות באכילה בהתבגרות, אז כמובן לא להכנס לחרדה מהממצא הזה,

אבל כן להניח לה, לא להלחץ,

אז מה לי יש ילדים שהם אכלנים וילדים שלא,

העיקר שהיא נראית שמחה, ערנית וחיונית,

כל השאר, לא חשוב כל כך ,

אני אומרת מנסיון שאותי תמיד ניסו להאכיל, ויש לי קיבה מאוד קטנה כנראה,

והיום ב"ה הכל בסדר,

סתם היו בלחץ כל היום וכל הלילה,

ואני לא אכלתי כלום, עד גיל בית ספר, רק מלפפונים אולי אחד ליום,

כשהבת הבכורה שלנו היתה בגיל הזה,התזונה שלה היתה כמו שמתואר כאן ,שאלתי רופא ילדיםעל זה.הוא אמר לי שכהה זה בגיל שנתיים.

אחרי שעובר גיל הלא לא,אפשר להציע להם דברים נוספים,אם הכנת מאכל חדש,תשאלי אותה אם היא רוצה לטעום אותו,תני לה ממש קצת כפית ואם היא  מבקשת תוסיפי לה.

תגישי את האוכל באגביות אל תנסי לשכנע או לשבח את טעמו  מעלותיו הבריאותיות.

זה מונע מאבקי כוח ומניפולציות סביב האוכל.

מה שעוזר זה להכין למשל ירקות חתוכים לאצבעות אפויים.

אם מכינים ביחד אוכל ,הם ממש מתלהבים.

חשוב בגיל הזה להוסיף מוצרי חלב,ביצי וקיטניות שונות.

למרות שאנחנו משתדלים להמנע מזה......היא בשלב המעבר מתינוקות לבגרות וזה התישב בין השאר על נישת האוכל

לפעמים היא מנסה לקחת את הבקבוק של אח שלה כי אנחנו מדללים לה

היא התחילה להכניס אצבע לפה כמוהו כי יש לו חניכים ולרצות לשבת הרבה בעגלה

וזה באמת בסדר מבחינתנו,רק הייינו רוצים  שתאכל לפחות פעמים ביום בלי לעשות דווקא

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...