תשקיע כמה שאת יכולה ,תביני אותה תקשיבי לו פשוט תהיה חברה שלה

לדעתי עדיף בחוץ

בהצלחה!

מבחינה לימודית- תוכלי לעשות איתה ש"ב בצורה כייפית וחוויתית,

לפי הקושי שלה תדעי על מה לתת דגש- אם היא מתקשה בקריאה תקראי איתה דברים מענינים ותתאמני איתה, וכו'..

מבחינה חברתית- לעודד אותה, לתת לה ביטחון עצמי.. את יכולה גם אחרי שכבר תכירו אחת את השניה להציע לה להביא חברה לאחד המפגשים שלכן ולנסות דרך זה לעודד אותה..

כדאי לך לשחק איתה משחקים של גדולים לרמה שלה, להכין איתה דברים (אוכל, יצירות) ולזרום לפי מה שהיא אוהבת..

עדיף אצלה, שלא תתבייש..

מה זה אומר ללכת לפרק? מה זה?

את מוזמנת לדבר איתי באישי יש לי המן רעיונות כי אני גם עושה דברים כאלה.. בצלהח וכל הכבוד זה ממש מצווה!!!

-מוסיפה דבר קטן מבחינה לימודית. 

נסי לבדוק איך קל לה ללמוד ולזכור.. אני גם חונכת ילדה עם קשיי למידה, ושגילתי - העסק נהיה הרבה יותר פשוט.  

האם יש לה זיכרון חזותי , ואז כדי שתכתבו ותקשטו וכו'. או שתעזרי לה לסכם [כמו שאנחנו מסכימים לעצמנו] 

גלתי שזה ממש עוזר. כי אצל ה'חברה' שלי, מה שנכתב - נכנס לראש. והמרקרים נועדו לדף להיות מענין . 

ככה גם כל הדפים שלי, יעידו חברותי. 

אם יש לה זיכרון שמיעתי , אז תשירו תוך כדי למידה דברים וכו.. תדקלמו את החומר. 

אם קשה לה לשבת הרבה, אז לצ'פר. נגמור עמוד, ואז נשחק\נכין משו. 

אני ממש משתגעת עם ילדים, לא מזיז לי הם בשוק לפעמים. אבל בסוף זה עושה את העבודה. 

ואצלה היא תרגיש יותר טוב. 

אל תדאגי מאיך תוכלי לעזור לה ומה תעשי איתה- זה יבוא לאחר מספר פעמים שתפגשו כשתכירי אותה יותר..

אני עשיתי חונכות ודי חששתי בהתחלה כי אני לא עשיתי דבר כזה קודם וזה פשוט קרה. והסיפוק והכיף והקשר שלך עם הבת שאת עושה איתך חונכות.. זה מדהים. פשוט מדהים. לי זה היה מאוד משמעותי. אני ממליצה בחום ללכת על זה. את לא מבינה כמה זה יתן לה ולך. כן גם לך. אל תדאגי מהזמן. אני עשיתי איתה את החונכות בשנה הכי עמוסה ולחוצה שלי (כשנגשתי לחידון התנ"ך ולמדתי כ10 שעות ביום נטו תנ"ך) ומצאתי את הזמן. גם במידה מסוימת החונכות נתנה לי כוח גם אם לפעמים זה היה קצת מעייף, איכשהו החום והאהבה והעשיה הזו נתנה לי הרבה כוחות נפש, שמחה ומרץ.

אל תוותרי על זה.

אה ועוד משהו, גם אני ממליצה לך להיות בבית שלה. לשתיכן יהיה יותר נוח ושם יש גם את הדברים שלה שהיא אוהבת לעשות וכו'.

שבוע טוב והמשך חודש אדר שמח לכולם!

ובמיוחד החבר'ה שבאו לאישי תודה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...