הוא שבע דורות אחר כך- ע"י הרבי בדור שלנו.

בלי כל קשר למלחמת רוסיה- צרפת דאז.

אדמו"ר הזקן והמלחמה בנפוליאון היה משהו אחר.

ב"ה

האדמו"ר הזקן הכן ביקש לשמוע ניגון של חיילי נפוליאון והוא זה ש"חיבד" אותו ומי שלימד לנו אותו זה הרבי, זה הניגון המפורסם ששרים במוצאי יום כיפור, "המארש נפוליאון" שהוא מארש של ניצחון של חיילי נפוליאון, ולכן כשביום כיפור על ידי התענית והתפילות מנצחים את כוחות שמנגד מנגנים את הניגון הנ"ל שמראה שניצחנו במלחמה נגד היצר.

למי שלא ראה, הרבי עולה על כיסאו ומעודד בכל גופו הקדוש את השירה כשתליטו מכסה את כל פניו.

הסיפור אם השופר בכלל כמעט אינו קשור ישירות לנפוליאון.

הייתה מחלוקת בין תלמידי המגיד, מה עדיף ליהדות, שהצר והתרבות הקשוחה שלו נגד היהודיים ינצח או שנפוליאון אם התרבות המתירנית של צרפת תנצח (נפוליאון הוא זה שהקים את ה"קונסיסטואר" ארגון שמנהל את יהדות צרפת, מן "רבנות ראשית", שמרוקנת מכל סממן יהודי כמעט, היו"ר שלו עד היום הוא גוי גמור צאצאה מצד האבא לשושלת רוטשילד, כבר כמה דורות שמצד האם, הם גויים גמורים.

האדמה"ז ועוד מכמה מחבריו היו בעד ניצחון רוסיה וגם תלמידי המגיד אחרים צדדו בניצחון נפוליאון.

לא הצליחו להגיע להסכמה לכן קבעו שמי שיתקע ראשון בשופר בראש השנה יכריע בבית דין שלמעלה.

התלמיד האחר (איני זוכר את שמו, הסליחה איתכם) קם מוקדם התפלל בזריזות אבל כשהגיע לתקיעת שופר הרגיש שבבית דין שלמעלה כבר הוכרע הדין לטובת בעל התניא שפשוט תקע לפני התפילה.

אז כנראה שזה מסופר על רב אחר או על מצביא אחר

ללא קשר לזמן שהוא הפסיד או נפטר בפועל(כמו שאמרת זה היה אחרי - כי אדמור הזקן הסתלק במהלך בריחתו מנפוליאון)

אולי מסופר על האדמו"ר הבא...

בין מספר צדיקים שכל אחד צידד בצד מסוים שינצח.

אחרי שהוחלט למעלה כל השאר היסטוריה

 

בזכות השופר (מה שחיים770 סיפר) ואח"כ הוא ברח ונפטר אחרי כמה חודשים.

ב"ה

הייתה מלחמה רוחנית גדולה בין אדמוה"ז ונפוליאון, אולי יותר גדולה מהמלחמה הגשמית בין הצר ונפוליאון.

באופן קרונולוגי עד כמה שידוע לי:

1. מלחמה גשמית בין צרפת ורוסיה.
2. מבחינה יהודית: מחלוקת בין תלמידי המגיד מה יותר טוב נצחון רוסיה (פי' המשך הרדיפות והפוגרומים) או נצחון צרפת (ליברליזציה ושיויון ליהודים אבל מלווה בהתערבות בניהול הדת, אין ארוחות חינם !)
3. בעל התניא צידד בנצחון רוסיה כשכנגדו כמה תלמידי המגיד שצידדו בניצחון צרפת.
4. בעל התניא פעל רבות ע"מ שהצר ינצח, שלח הרב מייזליטש לרגל במחנה הצרפתי, הוא כמעט נתגלה, מסופר שנפוליאון חשד בו ובתור מכונת אמת שם את ידו על לב הרב מייזליטש תוך כדי שהוא מתחקר אותו, והוא עמד במבחן רק בגלל שהוא נזכר שאצל חסיד מוח שליט על הלב, לכן ליבו לא דפק בקצב שונה למרות כל התשאול שעבר.
5. וכן ביקש כמו שכתבנו קודם, להביא לו ניגון של חיילי צרפת, "המארש נפוליאון".
6. גם נפוליאון חיפש בדירתו של בעל התניא חפץ, ולמרות שבעל התניא דרש לשרוף את ביתו, הוא מצא זוג סנדלים.
7. התקיעת שופר המפורסמת הייתה לא להכריע את נפוליאון אלה להכריע במחלוקת הפנימית אם תלמידי המגיד.
8. הסתלכות בעל התניא תוך כדי מנוסתו מהקיסר הצרפתי אינה נוגעת כלל אם כן גרם לנפילתו, בעל התניא לא התעמת אם הקיסר אם אקדחים, תותחים או כלי מלחמה אחרים זו מלחמה רוחנית מול הכישופים של נפוליאון. (כך שכל התיאוריות של אדמו"ר אחר או קיסר אחר אינם רלווטיות באותו מידה ניתן לבנות כל מיני תיאוריות מהדימיון הפרוע אולי עם ישראל הוא בעצם האיסלם והקוראן הוא הדת האמיתית, למה, כי כך מתחשק לי להגיד כך,)

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.