על פי הרוב, בחור בוחר היכן הוא ילמד ע"פ הקו של הישיבה, מה שגורם לישיבות להעצים ולהדגיש את הקו שלהן והיחודיות שלהן.

לכן, אע"פ שחובה לבדוק כל אדם לגופו, אם את יודעת מה את רוצה- בהחלט יותר קל לחפש בחור בישיבה בה יש יותר חבר'ה כאלה. מה לא ברור?

רשמתי את זה עוד בהתחלה

"הערכים הם לא אותם ערכים,ברוב הישיבות זה כן
אבל יש ישיבות שהכיוון שלהם נורא שונה וכן לגיטימי לפסול מראש."

החומות החומות..

לא מכירה הרבה בחורות שיכול להתאים להם מישהו גם מפה וגם מפה.  גם אם ההשקפה לא שונה (והיא כן), הסגנונות שונים מאוד, ודווקא סגנון חיים לפעמים יותר עקרוני מהשקפה, כי סגנון ואוירת הבית שהולכים לבנות הוא משותף.

כמובן שאם בכל זאת רוצים מישהו שהוא גם גושניק וגם הר המורניק, אפשר לצאת עם מישהו מירוחם (והמבינים יבינו)

ולא ב"קו" שלהם.

והתביישתם לשאול.

טוב נו לא הכל, רק בקצרה על ירוחם.  ירוחם היא מעין הכלאה, של הגוש והר המור.  לפי דעתי יותר קרובה לגוש, אבל ניחא.  בכל אופן, בהקשר לשאלה של פותחת השרשור, הבחורים בירוחם בכללי גם בכיוון של ללמוד מקצוע מתישהו, אבל כאמור, רוב ישיבות ההסדר הם כאלה, וגם רוב הישיבות הגבוהות.  כך שאם זה הקריטריון היחיד, זה לא ממש עקרוני מאיפה הבחור שפותחת השרשור תצא איתו.

אם את רוצה לשאול עוד משהו, אענה בכיף את מה שאני יודעת.

ב"ה

ברור מעל לכל צל של ספק שאני לא "בוחרת" בחור לפי ישיבה .. אני ממש ממש לא סטיגמטית וזה בכלל לא הקריטריון היחיד..יש התאמה באופי ..בעבודת ה'..וברמה תורנית ובכלל..

אבל הבנתי שזה איזשהו חתך מסוים בציבור הדתי הלאומי ובכלל גם אצל כאלה שממוגדרים "דוסים" ..אין הרבה חבר'ה ממש תורניים שבאמת התורה זה הבסיס של חייהם והם משלבים את "חיי המעשה" ורוצים ללמוד ולעבוד...לפחות ככה שמעתי..וככה אני רואה..

אבל.. כמו שכבר אמרתי  הבחירה בישיבה גבוה היא מעין בחירה שאיפשהו מעידה על אורך חיים מסוים..ולכן (בתור אחת שלא ממש מבינה בישיבות )רציתי שלאול.. ותודה רבה לכל העונים..

שבוע נפלא..

מירוחם, שהוא גם מקוחני"ק לשעבר.

עכשיו תנסו לדמיין מישהו שלומד את הרב קוק, הרב טאו, הרב סולובייציק, ור' נחמן מברסלב בבת אחת.  (לכל דבר היו לו 20 תשובות - כל אחת בכיוון אחר. חח זה דווקא היה משעשע)

בכל מקרה, קבלי  

(אני תמיד מסבירה למי שלא מכיר את האייקונים של לא כלה, שמדובר פה על פרח.  אני לא שולחת חסות ופטרוזיליות לאנשים)

זה באמת היה חוויה שלא תישכח לעולם!

(בוא נגיד שאחרי זה החלטתי שאני לוקחת פסק זמן..)

בפתיחות למשל - גם בדעות וגם לחברה.  היחס למקום האישה, לגבולות הצניעות (מישהו אמר גרביים? כי אותי שאלו את זה פעם בפגישה ר-א-ש-ו-נ-ה! ובוא נאמר שהוא לא היה גושניק), היחס לחברה מעורבת - עד איפה, כמה והאם מותר לדבר עם...וכו'..האמת שקצת קשה להסביר את ההבדלים במילים, אבל במציאות חשים את זה.  ולפעמים אני חושבת שאפילו אם יש הבדלים תהומיים ביחס לעבודת ה' של הזוג, זה מקשה.  אם הוא כל היום מדבר על זה ש"הכל דיבורים מאיתו יתברך", זה יכול להיות קשה למישהי שיותר שכלתנית. 

באופן כללי, אני חושבת שזוג צריך להיות שותף באמונות ודעות.  אני לא אומרת שצריך לגמרי התאמה השקפתית, אבל כיוון כללי דומה - כן.   

זה הקטע שאני לא אוהבת ושאני נגדו.

לא כל הר המורניק הוא הר המורניק ולא כל גושניק הוא גושניק
יצאתי עם הר המורניק שהיה יותר מתאים לישיבת חיספין (קרוקס כתומות,קרחת,חולצות מעצבים-אה והוא בן של גדול דור)
ויצאתי עם גושניק שידע ודיקלם לי הרב קוק בצורה מופלאה

באמת שדברים כאלה זה לא הכל בחיים,זה לא דברים שעליהם יקום ויפול בית.
נכון שצריך אמונות ודעות משותפות
אבל הרעיון הכללי של הציונות הדתית מורגש בכל הישיבות
הגישה של לצאת לעם,להיות אכפתי,להיות ציוני ומאמין קיימת בכולם.

זה העיקר בעיני,לכן נתתי דוג' שהיא באמת רחוקה כמו תורת החיים.
יש גם הר המורניקים שיתפשרו על הדברים האלה של נשים ויש גושניקים שלא.

באמת שזאת בררנות מיותרת בעיני.

כי לי אישית הם נמאסו.  מרוב שכל הזמן התפרשתי על הצעות ואמרתי "אולי ואולי", בסוף תמיד צדקתי.  יש יוצאי דופן, אבל אני לא שפן נסיונות, ואין לי כוח למצוא את המחט בים ערימת החיטים.  אם זה יבוא בדיעבד, מצידי שיהיה מתורת החיים, אבל לכתחילה - לא.

לפעמים יש מקום להיות סטיגמטיים.  לא תמיד חשבתי כך, אבל הנסיון שלי מראה אחרת.  לא צריך להיות עיורים וגם לא "ראש בקיר".  מצד אחד לחפש כיוון מסויים, אם יש הצעות מסוג אחר - לא לפסול על הסף, אבל לבחון יותר לעומק.  

האמת שזה נשמע לי הרבה יותר סיוטי מלהיפגש...כמה ימים שיחות? לחכות לתמונה? ואת מודעת לזה שתמונות לא אומרות כלום אני מקווה? יצא לי 3 פעמים לראות תמונה של מישהו ובכולם שראיתי אותם במציאות לא היה שום קשר בינם לבין התמונה, ב-כ-ו-ל-ם, פשוט שונים!!! ממש!!!, ונוסיף לזה שמציאת חן תלוי בהרבה דברים אחרים כגון הבעות פנים ותנועות גוף ויחס (שאגב לא ברור איך את בודקת את זה בטלפון, וכן מידות כמו האם הוא מוביל או לא, חייכן או לא וכד')...ואם הייתי בחור זה היה נשמע לי מוגזם לדבר עם מישהי כמה ימים לפני.  אני לא יודעת בת כמה את, אבל יש גיל שאין כוח למריחות האלה.  רוצים לצאת ולראות.  "טוב מראה עיניים" - לא הכוונה לתנועה, אלא למציאות, איך הוא במציאות. 

בקיצור, כל אחד והדרך שלו.

העיקר שיהיה בהצלחה.

שמדברים עם הבחור מבקשים תמונה
לא יודעת כמה מציאות יכולה להראות שונה אדם ששוקל 120 קילו..
או אדם נורא נמוך וכדומה..
ובכלל אם נפגשים עם בחור מאינטרנט אין בעיה כזאת.

אחרי שעשיתי את זה הבחורים גם כאלה שסיימתי אחרי פגישה אחת
אמרו שהם מתחילים לאמץ את זה,זה נתן לנו הרגשה נוחה בפגישה
פגישה ראשונה כבר צחקנו הכרנו
במקום כל הפגישות קרש האלה מי אתה מה אתה עושה
פשוט באים לפגישה בהרגשה שאני קצת מכירה אותו
ואפשר לדעת מראש אחרי 3 שיחות אם הוא מצחיק או יבש וכבד
לדוג' היה אחד שכל השיחות אם אני דיברתי היתה שיחה ברגע ששתקתי לא היתה שיחה,1+1 הבנתי שזה יהיה ככה בפגישה ולא בא לי הלחץ הזה
אז פסלתי.

ובכלל גם כשסיימנו,היתה הרגשה טובה יכולנו לדבר אחרי זה ולשאול בשלום אחד השני.קצת מבחיל אותי שאנשים באים בגישה של נבדוק כן כן לא לא.
אולי זה גישה של יותר שחוקים,אבל ביום שאגיע ח"ו למצב שאני אלך ברחוב ולא אכיר אדם שיצאתי איתו אני אדע שהשיגעון עבר גם אליי.
בדרכים שלי אין סיכוי כזה,ואני שמחה.

הדברים האלה גורמים שהחויה הלא נעימה הזאת,תיהיה קצת יותר נעימה.

ואולי זאת הסיבה שבאמת היה לי רק אחד שפסלתי אחרי פגישה ראשונה
וכל השאר היו קשרים של לפחות חצי שנה...

כל אחד ומה שנראה לו.

דרך אגב, לגבי המשקל והגובה - פשוט שואלים/מבררים. זה לא מסובך.

אני לא יודעת מה בדיוק עושה לך בחילה.  אני לא אמרתי שצריך לצאת עם כל אחד כן כן לא לאץ  צריך לברר טוב.  אבל לבקש תמונה ולדבר כמה ימים לי אישית נשמע מוגזם.  אם את אומרת שזה טוב לך, אז סבבה.  אני חושבת שאם אני מבררת אצל כמה גורמים, ושומעת דברים טובים, ושהכיוון הכללי מתאים, ואפשר לשאול גם על מראה, והשאר זה בידי ה'.  תמים תהיה עם ה' אלוקיך, לא צריך 80 שיחות לפני כן.  אמרו לך שהוא בחור טוב וירא שמייים? אופי נחמד? גובה גיל נשמע מתאים? אז תנסי. 

וחוץ מזה, שאת אומרת שלא פוסלים על ישיבה, כימה שחשוב זה הבן אדם - אז מה עקרוני כ"כ התמונה? לא יתכן שהוא לא מלך היופי אבל הוא ימצא חן בעיניך?  יצא לי לצאת עם בחורים שנראים ממש טוב ולא מתאו חן בעיני, ואחרים שהיו נראים פחות טוב ומצאו חן.  מתמונה אי אפשר לדעת את זה, אבל המציאות כן.  ועדו משהו- אם זה לא ראוי לפסול על ישיבה, אז למה לפסול על גובה זה כן לגיטימי? מה ההבדל? שניהם פרטים טכניים.

אני לא הייתי אומרת על חברה שלי מכוערת,פוזלת,אוזני פייפר
גם לא הייתי אומרת שמנה,אלא מלאה.

פעם הרבנית שלי התקשרה להציע לי מישהו ואמרה לי
עמית הוא בחור טוב,ירא שמיים,למדן,
אמרתי לה הרבנית על כל בחור אומרים לי את זה,אין שום שוני
אולי השוני בשם של הישיבה,אבל אין שוני.
בחיים לא שמעתי שאמרו לי בחור רע,בלי יראת שמיים,יש לו קוצים
כל בחורי ישראל (לפחות שהציעו לי) בחורים טובים,יראי שמיים,למדנים,
גם כולם ממשפחות טובות וכדומה..

הדרך לבדוק היא לא ע"י הרבנים ולא ע"י השדכנים
היא פשוט בעצמי.
אני לבד יכולה להגיד מה השוני מה מתאים ומה לא.
גם משיחות בודדות.רואים את הדבר המגניב של הבנ"א,מתחילים לדבר על דברים עמוקים רואים את הכיוון חשיבה שלו.
שיחה אחת שתיים עם הבנ"א נתנה לי יותר משיחות עם 5 רבנים על הבנ"א.

ולא צריך 80 שיחות,אבל 2 3 יוסיפו הרבה,וגם יורידו לחץ.

לא אמרתי לא לפסול ישיבה כי מה שחשוב הבנ"א
גם חשוב האמונות והדעות שלו,בגלל זה אמרתי שיש ישיבות כן לפסול
אבל בתכל'ס הישיבות שלנו הן בכיוון זהה כולם
מזה משנה הרב סלובייציק או הרב קוק,זה משנה אבל זה לא ישנה מהות בסיסית של בית יהודי.

הדרישה לתמונה לא אומרת שאני מחפשת מישהו שנראה מעולה
חברה שלי ראתה את התמונה הראשונה של בחור ואמרה לי,מה אחרי תמונה כזאת הסכמת?
באמת הוא שלח תמונה לא משהו,אבל לפחות ראיתי שאין בו פגם מיוחד
שהוא נראה רגיל וסביר ולא בררתי יותר מידי.

אמרתי כבר,הבררנות היחידה שלי היא על גובה
לא מסוגלת לצאת עם נמוכים
וניסיתי כמה פעמים כדי לא להכנע לבררנות הזאת
והרגשתי לא טוב,לא גברי,לא נוח.
בנתיים אני מעדיפה לשים את הדבר הזה בצד,גם בגלל גילי הצעיר שאולי עוד מרשה לעצמי להיות בררנית בדבר שכזה.
אבל בעיקר קשה לי להלחם עם ההרגשה הלא נוחה הזאת.
אני יכולה להגיד שיצאתי עם בחור גבוה מלא והרגשתי נפלא
ועם נמוך שנראה נורא טוב והרגשתי נורא
טעות שלי,מודה,כרגע אין לי מה לעשות איתה יותר מידי.

הרבה פעמים צניחת חשיבות האידיאלים בגיל מבוגר יותר, לא בהכרח נובעת מהתבגרות,אלא מפשוט משחיקה רוחנית. אז כמו שמתפללים פחות(ופחות בכוונה) ולומדים תורה פחות,אז השאיפות הגדולות לחיים נדחקות לצד,והעיקר נהיה החלום הבורגני הרגיל-בית גדול,מכונית גדולה וכמה ילדים-רק עם יפה על הראש וכיסוי ראש(חלקי).

אבל,מדרשת הרובע ותורת החיים בגדול זה יהיה אולי כזה נכון(אגב זה בהנחה שהבחור והבחורה בהחלט תואמים אחג לאחד את המוסד בו הם לומדים,אני יכול להעיד על עצמי למשל שאני אישית לא תואם בהשקפותיי אחד לאחד את השקפות הרבנים שלי,זה לא אומר שאין ילי אידאולוגיה אבל היא לא בהכרח חופפת עם המקום בו אני לומד. אצלי ספציפית זה בגלל שאני לא יודע האם קיים בכלל מקום זה,אז אני נאלץ להסתפק בקירובים הכי טובים...)

לא רק בגלל הצבא,אלא גם בשאלות אחרות-מגורים בעיר מעורבת(דתיים חילונים למשל) וכיוצא בזה.

אבל בהרבה מקרים אחרים זה לא נכון,והכיוון עליו מדבר דודי הוא בהחלט במקום-האם אפשר לפרק את השוני האידיאולוגי למסקנות פרקטיות. לכן,נניח תמיד היה מגוחך בעיניי(וידוע לי על מקרים) שבו "ממלכתיים" לא ייצאו עם "לא ממלכתיים"(נניח ישיבת בית אל).אני מנסה לחשוב באיזה מובן זה יבוא לידי ביטוי?

כמובן ישנה האפשרות שלאחר עשרים שנות נישואין מאושרות-הבן הבכור יגדל ויתגייס,ומפקדו חלילה יגיד לו להשתתף בעקירת מאחז. במקרה זה תורה לו האם הממלכתית-לא להשתתף בעקירה אך לא לסרב,ואילו האב  הלא ממלכתי יורה לו לסרב-אכן זו סיטואציה שישר תפרק את הבית.

השאיפות הרוחניות צריכות לתאום באופן כללי,וצריך להכיר בזה שלא כולם חייבים לחשוב אותו דבר ו"שבעים פנים לתורה" (עם הגבלות פרקטיות מסויימות כמו שאמר דודי). ועוד דבר שצריך להכיר בו,שלא כל מי שלומד במוסד מסויים זה בהכרח אומר שהוא מצטט כמו תוכי כל מה שאומר ראש הישיבה שלו,וגם מזדהה אתו

ידועה הבדיחה על ראש ישיבה אחד שאמר לראש הישיבה השני:

"אתה גדול יותר מהמהר"ל מפראג!!!"

ראש הישיבה השני נדהם ואמר:"אני? למה?"

ענה לו:"המהר"ל מפראג יצר גולם אחד,אתה יצרת 400  גלמים"

אמנם יש מקומות ששואפים לכך,אבל אני מקווה מאוד שאנחנו לא שם...

בס"ד

אני מכירה כל כך הרבה בחורים ובחורות שהם בכלל לא בקו של הישיבות /אולפנות/מדרשות שלהם...

"כל מקרה לגופו"..

בהצלחה

אפרת

ב"ה.

גם אני פעם חשבתי כמוך אבל כמו שדודי אמר(וכך אומרים בעלי הנסיון ) ברור שזה לא מחייב כלום ולא צריך ללכת עם "הראש בקיר " על איזשהי ישיבה מסוימת או לפסול בחורים בגלל ישיבה . אלא ללכת ולבדוק לגופו של עניין אבל בחירה בסיגנון של ישיבה כן נעידה על העדפות של הבחור ועל דרך חיים מסוימת..

ואם יש אפשרות לבדוק בישיבה שהמליצו לי עליה שהיא מתאימה לדרך חיים שאני רוצה .. אז למה לא?

בהקשר למה ש'אפוש' כתבה.

הישיבה יכולה בעיקר להעיד על הסיגנון לימוד שבה ולא בהכרח על הבחורים שיצאו משם, בסופו של דבר כל אחד מגיע למה שהוא רוצה ומעצב את עצמו כפי שהוא רואה לנכון, כמו כן בכל ישיבה יש לבחורים את ההתלבטות אם לצאת לעבוד מתוך אידיאל של תורה ועבודה או להישאר בשיבה וללמוד מתוך "תורתו אומנותו".

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?