המשפט (בבית שלי) "בבית שלנו לא מדברים ככה"

או : "בבית שלנו לא מדברים כך לאמא"

וכדומה.

תקראו את הספר של רולידר,

תקחו את הילד לשיחה ודברו איתו בגובה העיניים, הסבירו לו כי אתם לא במלחמה, אלא רוצים שיהיה לו רק טוב, ושמכיוון שאתם סומכים עליו קראתם לו לשיחה.

בשיחה תסבירו שכמו שהוא מסוגל לשמור כך וכך שעות בין בשר לחלב,

כך אתם מאמינים כי הוא יכול לשמור על פיו נקי,

אפשר להוסיף, כמו שאמרתי לילדים שלי, שכשהפה מלא ניבולים, אזי אחר כך כשאנו באים להתפלל, הכלי שלנו מטונף ולא ראוי,

ואז מה יעזור?

אישית, אני בתור אמא מתקשה מאוד עם הקטע הזה באופן אישי,יש כאלה שזה קשה להם יותר.

אני נראית שיה תמימה, אבל בשעת כעס מסוגלת להוציא (אף פעם לא ליד הילדים) קללות ששמעתי בשכונה או באולפנא,

ואני עכשיו ממש עובדת עם עצמי.

מטופל שלא הפסיק לקלל בטיפול,

רשמתי יחד איתו את כל הקללות הקיימות אצלו ובעולם,

לידן כתבנו את המילים החלופיות שניתן לומר במקום,

כשאמרתי מעצמי על כמה מילים, הוא נורא שמח ואורו עיניו לשמוע שאני מבינה למה התכוון בקללה הזו והזו.

אחר כך שמרנו את המילון,

ובדף נפרד רשמנו שוב את הקללות, וביקשתי ממנו לקרוע את הדף לגזרים ולזרקו לפח כדי להתנקות מזה!

מאז אין שום מילה לא יפה!

וכמובן כל פעם שהוא מגיע אני מחמיאה לו על כך אלף פעמים,

כל הזמן תחזקו התנהגות טובה!

הרבה הצלחה!

בהודעתכם.

של מי הארגון הזה ?

אומר הרב החיגר בספר "נערי שעשועיעם אם"

דף 43 פיסקה 14 "הנער המקלל בא לתקן"את מה בא לתקן  את מידת הכעס והצער של הוריו הנער מקלל כי אתם מראים לו שזה מותר ולגיטימי למה יוצא תימן לא קיללו ?כי מי שקילל קיבל

אם הנער מקלל אדרבה ויוסיפו וכו ... עכשיו זה תלוי רק בכם

זה סתם אתר שלי

[ובהיות שיש אפשרות בפורומים להוסיף לחתימה קישור לאתר של הכותב, אז הוספתי את זה פעם..]

כדאי שתדברו עם המחנך/ת ולהסביר באופן אישי לילד מה משמעותם ופעם הבאה תענישו אותו מהקל אל הכבד (אם הוא לא יפסיק)

ראשית, לדבר על חשיבות טהרת הלשון.

שנית, לגרום לו להרוויח במקרים בהם שלט על עצמו ולא 

קילל/ היכה למרות הכעס, למשל לסכם שאם הוא פונה אליכם 

ולא מקלל  אתם תטפלו בצורה שהוא ירוויח אם זה בתוספת זמן או

צ'ופר אחר שהוא יקבל וכו'.

בנוסף, ללמד אותו כיצד לדבר כדי להשיג את מבוקשו

וכן להראות לו אלטרנטיבות אחרות להביע את מחאתו,

קללות או אלימות מגיעות מהמקום של "אין לי דרך אחרת"

וברגע שמגלים דרכים אחרות הקללות ייעלמו, אין צורך בהן.

מ10 מילים בערך 5 קללות ואין שום משמעות להן בדרך כלל

העניין הוא שאם זאת המציאות אז קשה לילד להיות שונה ולדבר אחרת

סתם נקודה למחשבה

לסדר היום

מקורות

"בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל (לשון סגי נהור) מתים, יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין שנאמר "על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואלמנותיו לא ירחם כי כולו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה"

מאי ועוד ידו נטויה? אמר רבי חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו - אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה - הופכין עליו לרעה.

אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנאמר "שוחה עמוקה פי זרות". רב נחמן בר יצחק אמר: אף שומע ושותק שנאמר "זעום ה' יפול שם" (מסכת שבת דף לג)

"ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג, י) - זה ניבול פה (בעל הטורים)

"ויתד תהיה לך על אזנך" (שם יד) - רמז שאם שמע נבול פה שיכוף אצבעו לתוך אזנו וזהו ויצאת חוץ שלא לשמוע נבול פה (בעל הטורים)

"האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שניבול פה הוא ערוותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות" (מסילת ישרים פרק יא)

הרוצה לשמור את עצמו מחטא זה (=של הוצאת זרע לבטלה) ישמור את פיו מניבול פה... וכן ישמור את אזנו משמוע דיבורים כאלו (קיצור שו"ע קנא, ו)

ויש עוד מקורות רבים מספור על עניין זה

הוא המלקה ולתת חויה של דת של דינים,

זה גרוע,

יש שבגלל זה סובלים אחר כך מחרדות ואין להם חיים

שמעתי ממשהו שהשבוע היתה שיחה של רב אחד בישיבה לנוער חרדי נושר על העניין הזה,

ולדעתי הוא עשה טעות,

צריך לבוא בגישה חסידית לנערים כאלה, ממש מעניין אותם ההפחדות.

אלא בשביל להראות למגיב מעליי את חומרת הדבר

זה מקסים (לא מניסיון... הילדים שלי צעירים). מוזמנת לחפש. (כן, יש הרבה ספרים ב"ה.. אולי תשאלי את הרב עצמו).

בגדול הוא אומר - להירגע. זו לא בעיה רצינית אם מבינים איך הילד רואה את העולם. זה יותר מרגיז אותנו. (זה באמת נשמע נורא).

ובדרך כלל זה עובר (מי שמקלל בבגרותו לדעתי זה לא קשור להאם קילל בצעירותו, אלא לדרך חיים). האחים שלי ממש ניבלו את הפה כשהיו בגילאי יסודי, וכמובן היום, אין להם קשר לדברים האלו.

הצלחה רבה! זה בטוח לא קל (לא קל?! קשה!) לשמוע מילים כאלו בבית שלך.

זו עלוקה שקשה להפטר ממנה.. וגם כשמפסיקם זה נפלט לפעמים וחבל..

כי אם נתייחס אז הילד יעשה זאת יותר לצורך צומי

נחפש דרכים אחרות לתת צומי

לשבת ולהסביר לו לדבר בשפה נקייה ולהוות דוגמא אישית .למצוא זמן נוח לשיחה [פיקניק פשוט]

קודם כל הילד מאוד כועס כנראה-

זה לדעתי מצריך התיחסות הרבה יותר משמעותית !

למה אתה כועס כל כך ? למה האמירות או המעשים שנעשו גרמו לך כל כך לכעוס ?

אפשר לעבוד עם עצמנו על הדבר הזה, ולהגיע למצב שלא נכעס כל כך. אשמח להרחיב למעוניינים.

זה דבר בסיסי מאוד- איך אני מתמודד עם דברים שגורמים לי לתחושות מפחידות בלב- כועס ??

לגבי הקללות-

הילד שמע אותם איפשהוא, זה לא ממש משנה כי אי אפשר שלא להחשף במהלך החיים לדברים רעים, השאלה היא מה עושים עם זה.

הכיוון הסופי הוא שהאדם או הילד, צריך לחוש שההתנהגות או הדיבור או המראות שרואה וכו' - לא מתאימים לו, גורמים לו הרגשה לא טובה בנשמה, ועקב כך הוא לא מעוניין בהם.

כרגע, מה שנשמע הוא שההתנהגות שלו בכלל לא באה מתוך הקשבה עצמית כלשהיא אלא הוא עושה זאת דוקא בגלל שזה מקפיץ אותכם. זו הדרך שלו להשמיע את קול הצעקה שלו.

לדעתי משהוא מפריע לו והוא לא מצליח להעביר לכם את זה..

בהצלחה.

נלוות לזה?

האם קשיים נוספים?

תפרטי יותר אם את רוצה בבקשה,

כי עד עכשיו אני חושבת שענינו לך כולנו ברמה הקונקרטית של התמודדות בכאן ועכשיו מולו, אבל לא פתרנו בכך את שורש הבעיה שמציקה לו, שזה כבר קשור לרמה דינאמית יותר.

את רוצה לפרט?

אגב, יש פורום אני חושבת באתר של מכון אדלר, וגם יש אפשרות לקבל התייעצות חד פעמית חינמית דרך מרכז שפר להורים.

הילד צריך לדעת שאם הוא מקלל אף אחד לא מתיחס אליו והוא לא משתתף במשחק, בטיול, בארוחה או בכל פעילות חברתית אחרת.

כדי שיוכל לשוה ולקחת חלק בפעילות הוא צריך לבקש סליחה ולהבטיח שימנע מלדבר כך.

ולשוב על הפרוצדורה הזו בעקביות אבל לא ברעש ועצבים אלא בשלווה גמורה. כך הוא יבין  שאלו כללי המשחק בלי שננפח את המילים ומשמעותן וכל הנושא למימדים שיגרמון לו להתפתות לחזור עליהן, כאמצעי לקבלת תשומת לב ושליטה.

ולת תשומת לב אוהבת בשפע- ילד שמקלל מחפש תשומת לב  ומוכן לקבלה אפילו על ידי מעשה שלילי. אז להרעיף עליו פשוט אהבת חינם.

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.