זה ציווי על האדם (וגם על הסובבים אותו) להשתדל להיות שמח ולא להכנס לעצבות כי עבודת ה' מתוך עצבות

היא מסוכנת מאוד!

וכן גם לשאר הציווים/מצוות להיות בשמחה

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה ...תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל".

זה אומר לא לקיים מצוות,

ולשכוח את ה' בגלל שפע גשמי.

שהקהל (לרוב בית דין) מצווים לכפות אותם על מי שלא מקיים אותן.

זו עבודה אישית של האדם, אומנם הסביבה יכולה לתרום המון לעזרה בזה אבל לא כופים על זה...

לא לעשות אבלות,

בשר ויין (בגדים לנשים)

באדר-אם יש משפט עם גויים להשתדל שיהיה באדר.

לא מאוד מסובך.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....