בס"ד.

מנסיון מוצלח...

ומכמה שחזרו בתשובה מהניסיון הזה...

בסה"כ סיפקת להם שעשוע ואקשן בחיים הריקניים שלהם...

מעבר לזה, זאת שאלה רצינית עוד יותר - האם אנחנו, הציבור הדתי, בסה"כ חבורת משמחים? כי ככה זה נראה. שכל מהותינו זה לרקוד ברחוב...

צריך לחבר אותם עוד יותר.

לעשות להם הקפות שניות זה נחמד, אבל לא תורם יותר מדי...

חבר'ה, לכו לגרעינים תורניים!

ואם לא נבין את החשיבות כבר עכשיו - אז גם לא נעשה את זה אח"כ.

אבל כל הכבוד לך!

הם כבר עשו מספיק "בשביל ריבונו של עולם", לא?

-אני לא מתנגדת. רק אומרת שלא צריך לשים את כל יהבנו על זה-

בס"ד.

אני בטוח שכל גרעין ישמח לתגבור של כמה חבר'ה צעירים שיעבדו איתו ביחד...

אני יודעת שבעבר (ואולי גם היום) נהגו בחורים מישיבת רמת גן ללכת בכל יום חמישי, באמצע הלילה למרכז שינקין עם כל מיני כלי נגינה וברוך ה' הרבה התעניינו.

חשוב לא לעשות את זה באיזור מגורים...

ישר כוח!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....