בס"ד

כמה זה מראה?

כל מקרה לגופו.

אני בהחלט אעדיף מישהו שעשה לפני הצבא ישיבה..

כי זה כן סימן שהוא רצה יותר לגדול בתורה לפני הצבא.

אבל אני לא יכולה לומר שמי שלא עשה לא רוצה...

יכולות להיות המון סיבות, יכולים להיות הרבה מקרים.

לדעתי זה לא כדאי ללכת לצבא בלי הכנה לפני,

הצבא הוא מסגרת מאוד שונה, היא עולם שונה,

מי שאין לו את הכלים הדתיים לעמוד בזה,

לא בטוח שיצא משם כמו שהוא נכנס [מבחינה דתית].

ובכל זאת, יש לי אח שהיה חודשיים בישיבה גבוהה ועזב, הלך לעבוד,

עד שגייסו אותו.

והוא אדם מקסים.

בהכללה גסה זה מראה, זה נראה שפחות חשוב להם.

בלי הכללה- כל מקרה לגופו וישנם אנשים שלא מתאים להם ישיבה...

[מבחיני כבת- כנראה אחפש בעל בציבור שכולו הולך לישיבות לפני פשוט אחפש בישיבות לרוב ].

יש אנשים שמכינה או ישיבה נצרכת עבורם כבסיס אמוני לפני היציאה לצבא

יש כאלה שחושבים שלא זקוקים לזה אז מדלגים על הקטע

השלכות? לא ידוע אולי פחות חזרה בשאלה בצבא ומי שהולך לישיבה יוצא יהודי עם יותר ידע הלכתי

כמה זה מראה?לדעתי בכלל לא אלא אם כן היה אידיאל לא ללמוד תורה לפני הצבא

מה מטרהשל הציבור שלנו???

להיות קצינים בצה"ל? לא נראלי, להראות שאנחנו תורמים למדינה כמו כולם? גם לא!

המטרה של הציבור שלנו היא להעצים את התורה ולרחיב אותה לכל אופקיה (ולהוציא אותה מד' אמות של ההלכה הגלתיות שלה), בארץ ישראל בעמ"י בצבא ישראל ובכל דבר אפשרי.

אבל צריך לזכור שהעמוד שדרה שלנו זה התורה, ובלעדיה א"א, עדיף תורה גלותית מאשר ללא תורה כלל.

לא כל אחד נועד להיות גדול דור - זה נכון, לא כל אחד מתחבר לגמרא -זה גם נכון.

אבל על כל אחד מוטלת חובת לימוד תורה ובניית בית דתי חזק שישמור בו על תורה ומצוות באופן יסודי.

בשביל זה יש המון כ"כ הרבה ישבות הסדר ומכינות שעושות את זה בצורה נפלאה, כל אחד יכול למצוא את החיבור שלא לתורה בצקום שליבו חפץ ומבלי להתאמץ כלל.

השנים האלה הם הקובעות את העתיד שלנו ושל הציבור שלנו ,אדם שהולך לצבא הוא בעצם מוותר על התורה שלו ושל משפחתו ושלהציבור כולו!!!

לא כל אחד מחויב להמון שנים, אבל כל אחד מחוי בשביל העמוד שדרה שלנו לפחות שנה שזה מנ' של מנ' כדי להחזיק בית דתי נורמאלי!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...