מסעות. החיים שלנו הם מסע.. מסע שמטרתו להוביל אותנו אל עצמנו. אל מה שאנחנו באמת.
ולשכוח מעצמנו, זה חלק מהעניין של פורים.
המון פעמים אנחנו חיים את החיים בפוזות. במסיכה. ובמסע אל עצמנו המטרה היא לקלף את המסיכה, את הפוזה ולגלות מי אנחנו ומה אנחנו באמת.
בפורים, המון פעמים במקום לקלף מסיכות אנחנו עובדים הפוך.. אנחנו לוקחים את זה למקום של 'לאשר' 'לאפשר' לעצמנו את מה שאנחנו רוצים כל השנה. מאשרים לעצמנו להתחפש לחילונים, במקום להגיע לקדושה ופשוט מפספסים את המטרה. 
באמת, המטרה של המסיכות, של התחפושות בפורים היא לצחוק על השקר. לצחוק על הפוזות. על המסיכה.
לא להכנס לתוכה עוד יותר.
ע"פ הקבלה, לכל חודש יש אות שמסמלת את המהות שלו. והאות של חודש אדר היא ק'. מהמילה 'קוף'.
ומה הקשר בין קוף לאדר לפורים?
קוף, הוא החקיין מספר אחת. אין לו מהות משלו. הוא כל הזמן מחפש להיות לא הוא.. להיות מישהו אחר. כמו כולם כזה.
ומה רצה המן? המן בפשטות אומר לאחשוורוש, שמע - ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים. הוא לא מתנהג כמונו. הוא לא הולך ע"פ התרבות שלנו. ישנו עם אחד שלא מחקה את התרבות שלנו. ופרס של אז, זה לא מדינה נחשלת כמו היום. זה כמו אמריקה כזה.. יש עם אחד שלא הולך על פינו. הוא לא קוף. וזה משגע אותו.
לקוף, אין עצמיות. הוא הדבר הכי מבולבל. חצי אדם, חצי חיה שהולך על 2 או 4. תלוי במצברוח.
והמן, המן הוא מזרע עמלק. והשורש, היסוד של עמלק זה 'בלעם' ו'בלק'. בלעם, בעצם רוצה לקלל את ישראל שיהיו כמו כל העמים, ומה יוצא לו בטעות? "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". בעצם יוצא לו הפוך.. במקום להיות חקיין, עמ"י יהיה עצמאי ולא ישים על הגויים.
בלעם רצה שנאבד את העצמיות שלנו, נרדוף אחרי התרבות של כולם.. ותכלס, לצערנו אנחנו לא כ"כ רחוקים משם היום. אנחנו כל הזמן מסתכלים, וחושבים מה העמים יגידו. המן יכול לחייך שם על עמוד התלייה.
שימו לב למילים 'בלעם' ו'בלק' בתוך האותיות שלהם מסתתרת המילה 'עמלק'.
והמן, המן חכם. הוא יודע, שעמ"י לא יהיה יעיל לנסות לשנות לו את האמונה. כי הם חוטאים, וכמו לאורך כל ההסטוריה - הם חוזרים בתשובה. כמו בתקופת השופטים, כמו בחנוכה שהגזרות היו על הרוח ולא על הנפש.
המן יודע שהדרך היחידה להתמודד עם העם הזה - זה להרוג אותם זה הפתרון הסופי. כי אם לא, העם הזה בסוף חוזר בתשובה כי בשורש עמ"י קדוש.
הוא התעצבן שהברכה של בלעם מתקיימת, שעמ"י באמת לבדד ישכון.
לכן, הוא הולך לאחשוורוש, ומבקש להרוג אותם. ותכלס, עד היום הגזרה עומדת. שימו לב, האישור שניתן ליהודים במגילה הוא סכ"ה לעמוד על נפשם. להתגונן. אבל הגזירה לא בוטלה! מה שנכתב ונחתם בטבעת המלך אין להשיב. קבלנו בפורים רק את היכולת להתגונן.
-ועכשיו, לנושא אחר שבסוף יתקשר. 
חזל מספרים לנו במסכת סנהדרין על מגדל בבל. מספרים שבבנין בבל, רק בצל שלו יכולנו ללכת שלושה ימים ושלושה לילות. (!) לדור בבל וקודמם היו יכולות טכנולגיות שעוד לא הגענו אלהם בכלל. הכל היה להם.
תחשבו מה זה להקים מגדל כ"כ גדול שרק בצל שלו ניתן ללכת שלושה ימים.
ובוני המגדל, התחלקו לשלוש כתות. שלוש רעיונות.
קבוצה 1 - בקשו לעלות גבוה ולשלוט. שליטה בעולם.
קבוצה 2 - "נעלה ונעבוד עבודת כוכבים". רצו לשבת שם למעלה, ולהשליט את עבודת הכוכבים.
קבוצה 3 - נעלה, ונלחם באלוקים.
ניראה לנו בהתחלה, שהקבוצה הראשונה די סבבה. רוצה שליטה. לדעת מה קורה בעולם. גם היום יש לנו את זה.
אבל מה, אומרים חזל שהרצון הזה לעלות גבוה, לשלוט על העולם מוביל לעבודת כוכבים ומשם לרצון להלחם באלוקים.
ומה הקשר בין מגדל בבל לעמלק? זוכרים את בלק ובלעם. האותיות שנותרו לנו הם אותיות בבל.
ואיך אז ה' העניש אותם?
קבוצה 1 - ה' פיזר אותם. כך הם לא יכולים לשלוט.
קבוצה 2 - בלבל שפתם. עד אז כולם דיברו שפה אחת.. וכאשר בלבל שפתם, לא יכלו להשליט את עבודת הכוכבים לכולם. וע"ז זה לא רק עבודת כוכבים. זה לא רק פסלים. זה מהות. גם להיות אלילי אופנה, הערצה עיוורת לבן אדם זאת ע"ז.
קבוצה 3 - הפך לקופים, רוחות ושדים. דרווין צדק, רק בצד ההפוך. 
במקום שהאדם נוצר מקוף. קוף נוצר מאדם. כי כשאתה נלחם בה', אתה נלחם נגד עצמך. נגד העצמיות שלך. אתה מתכחש למה שאתה.
ומי עוד לא הוא, וכל הזמן מחקה אחרים? קוף.
וזה הענין של פורים. העצמיות שלנו! האמת שלנו.. לא המסיכות.
ואיך נלחמים בהמן, בעמלק?
חצרוני אמר שהשורש של עמלק הוא גם מהנחש. והדרך להלחם בו היא דרך התורה. לתוריה יש 70 פנים כנגד 70 אומות. יש לנו שתי אופציות. או להיות עם התורה, ואז אנחנו שולטים ומנצחים 70 אומות. או ש70 אומות ישלטו בנו כמו היום. אנחנו כל הזמן בודקים מה העולם יגיד.
ואם תספרו 70 פסוקים מ"בראשית ברא" , תגיעו ללא אחרת מאשר הקללה של הנחש. "ועפר תוכל כל ימי חייך."
ואם תסתכלו במגילה. מפרק ג', כאשר המן החל לצמוח ועמ"י שב בתשובה. אם תספרו 70 פסוקים תגיעו ללא אחר מהפסוק של תליית המן. וזה לא מיקרה. גם בבראשית, וגם במגילה.
בתוכנו יש את הכוח להתגבר על 70 אומות עולם, רק אם נחזור בתשובה..
ומצוות פורים:
ובפורים, נכנס יין - יצא סוד. בפורים אנחנו צריכים לבקש את עצמנו. לחזור לעצמנו באמת!
מקרא מגילה זה בעצם לגלות את ההסתר, את הצד הפנימי שבי. את המטרה שלשמה הגעתי לעולם. בפורים אנחנו צריכים לבקש למצוא את עצמנו, את הפנימיות שלנו. לא את הפוזה שאנחנו בה כל השנה. את המסיכה שלנו.
[וסתם שתדעו, שכל הגבולות. כל ה"לא תעשה" שבתורה, הם בעצם גבולות בכדי שלא נתרחק מעצמנו. בכדי שלא נברח מעצמנו.. שנשאר עצמנו! ]
וזה הענין של המגילה.. לחזור להיות אנחנו.
ומה מגיע אחרי מצוות קריאת מגילה? משתה ושמחה.
אחרי שבע"ה נגלה את עצמנו, אנחנו צריכים לשמוח בזה! לשמוח באני הזה. אם אנחנו לא שמחים - כנראה שעוד לא גילינו מי אנחנו באמת.
כי רק מי שאוהב ת'צמו באמת. מי שלא בורח - שמח שמחה אמיתית.
ונשארו לנו עוד 2 מצוות.
'משלוח מנות', ו'מתנות לאביונים.'
אחרי שגילת את עצמך, אל תשאיר את זה לעצמך.. תעזור גם לאחרים שעוד לא גילו את עצמם. שעוד לא שמחים כ"כ.
המילה 'מנות' נמצאת גם ב'משלוח מנות', וגם ב'מתנות לאביונים'.
ובתוך 'מנות' יש את המילה מות, אם תורידו את האות נ'.
ומה הגמאטריה של האות נ'? 50. שזה גם הגמטריאה של מהילה 'לך'.
"לך מוות"! בפורים אנחנו יכולים לגרש את המוות! ומה זה מוות? מוות זה חיבור לא אמיתי שלי לעצמי. לה'.
אני חי משו אחר.. ע"י זה שאני שולך מנות, אני בעצמם מקרב אנשים לעצמם. ומרחיק מהם את המוות.
והי, לא כולם נראים עניים. יש גם את הדוסים, שדווקא ניראים פסדר.. אבל גם הם צריכים עזרה לחזור ולהתחבר לפנימיות של עצמם. גם הם צריכים קירוב אל הטוב. אז גם 'משלוח מנות' וגם 'מתנות לאביונים.
חזרה בתשובה זה בעצם חזרה לעצמנו, לעצמיות שלנו. להפסיק להיות חקייני תרבות, חקייני חברה, חקייני אומות. להתחיל להיות אנחנו.
אז בפורים, בואו נתפלל שנהיה אנחנו, ושנוכל להשפיע את זה החוצה.
שבת שלום ופורים שמח.
אשרייך!
