הפמיניזם מדבר על לתת לנשים הזדמנויות שוות, אבל הוא לא עומד בסתירה עם נשיות ולהיות אישה.
בנוגע למחקרים שכתבתי מקודם- גילו שכנראה הבעיה שבגללה נשים מפחדות להגיד שהן פמיניסטיות היא הקונטציה של המילה פמיניזם שנשמעת שהיא סותרת נשיות ולהיות אישה.... אבל זה לא נכון.
ולמה הכוונה שוויון הזדמנויות?
ידעת שנשים מופלות לרעה בשוק העבודה בגלל שהן יולדות ילדים ומטפלות בהן, ישנן משרות שמראש מתאימות לאיך שמצפים מגבר לעבוד- שעות ארוכות, לעתים מהבוקר עד הלילה, משרות אלה מסתמכות על התפיסה שהגבר מפרנס והאישה שלצדו תדאג לילדים ושעבודת הגבר בניגוד לאישה היא רציפה.
זה גם פוגע בגברים היום, מה קורה היום כשגבר רוצה ללכת למסיבת גן של הבן שלו והמעסיק לא מבין בכלל למה, שהגבר רוצה גם שעות עם הילד בגינה לפעמים וגם לממש את אבהותו...
בגלל הגישה שלפיה נשים עובדות פחות עקב ילודה, הן נתפסות כלא אמינות, לא רציניות ומחויבות פחות לעבודה.
גם כשאישה תעשה את הבחירה שלה וכן תחליט להשקיע בעבודה היא תתפס כאימא רעה, מצפים מהאישה להיות לא רצינית והיא עושה את המצופה ממנה מתוך הבנה שממילא לא תקודם בגלל איך שתופסים אותה.
למה היום כשגם בתוך הבית דברים משתנים ויש גברים שנוטלים חלק בטיפול הילדים, שעוצרים את העבודה מסיבות אחרות[לדג' טיפול בהורה זקן] עדיין נוצר מצב שאישה גם תופלה לרעה וגם תרוויח פחות עקב מציאות זו?
אפשר להתחיל לעשות משרות שמתייחסות לאותו ותק ורציפות אצל נשים וגברים.
אגב, בגלל שגם אישה לא לוקחת חלק ב"תרבות הפרוזדורים"[מה שקורה בפרוזדורי העבודה, הקשרים הנרקמים בן עובדים וקולגות] עקב יציאה מוקדמת הבייתה, לילדים וכו' והיא מפספסת הזדמנויות להגיע לעמדות בכירות.
בנוסף עניין השכר אם נכנסנו לשוק העבודה, למרות שהיה חוק עוד בשנות ה60 שדיבר על שכר שווה לגבר ואישה, בשנות ה90 שונה החוק לתפקידים בעלי ערך דומה, מדוע? כי אנו מודעים למציאות שקשה למצוא נשים גברים שעובדים בדיוק באותה משרה, אבל הרעיון הוא להתחשב ב"ערך" של העבודה, ולא להחליט מראש שכל תפקיד נשי/צווארון ורוד וכו' הוא פחות ומגיע לו פחות בשכר.
כבר ציינתי שאני עובדת ולומדת מקצוע שמזוהה כנשי.. אז קצת מניסיוני האישי במקצוע שהוא שוב נשי, בראיונות עבודה על משרות מצומצמות, נשאלתי כמובן אם אני נשואה/יש ילדים- יודע מה התגובות שקיבלתי לתשובה שלי? היו אנחות רווחה, נשמעו תגובות התלהבות ומילים כמו "מעולה!" ו"איזה מזל!" נשמעו.
וזה לא רק לי, בחורה שמתחתנת שומעת לא פעם במקצוע הזה הערות ותחקורים לגבי כוונות הילודה שלה, ומקבלת הערות מהאחראים[שלרוב הן בעצמן נשים].
וזאת המציאות שאני רוצה למנוע, ההתייחסות הזו לאישה, אי קבלת אישה שיש סיכוי שיהיו לה ילדים לעבודה ואם כן, למשרה הפחותה יותר, גם שחושבים שהיכולת העיקרית שלי היא זה שאני לא נשואה ולכן אהיה נאמנה לעבודה יותר זה דבר שלא מועיל לנשים בעיני. אי היכולת להתייחס ליכולות של נשים אלא רק לזה שהן אימהות.
לא כל הפמיניזם מדבר על דמיון מוחלט לגבר, לא כולנו פמיניזם רדיקלי.
אבל יש יסודות שהרבה נשים יכולות להזדהות איתם.
אני מבינה שהרדיקליות היא מה שנתפס חזק בתקשורת, אבל יש מעבר כמו הנקודות שהעליתי..
[ויש עוד!]
יש כאן פמיניסטיות שמסתובבות בלי השגחה? 
