אולי תנסי לפתור את הכאב?

לשיר, לקרוא ולישון אלו פתרונות זמניים בלבד. משפיעים עלייך לכמה שעות ודוחקים את הכאב למטה... בעוד כמה זמן, הכאב שוב יתפרץ. לעשות דברים שמגעילים אותך בפני עצמך - עינייך הרואות שזה לא עוזר להוציא את הכאב...

לכן, אם הכאב הוא כאב אמוני (הנוגע בתורה ובמצוות) - המלצתי היא לא להתבייש ולשאול ולחפור ולחקור ככל העולה על רוחך. תחפשי לך מדריכה, מורה, או חברה גדולה ותשאלי הכל בלי להתבייש.

בהצלחה! כולנו איתך.

-מוזמנת למסר"ש-

בס"ד

שפשוט בא לך למרוד בכולם!!!

אבל תמיד המרידה שלנו זה בנו עצמנו, זה פוגע רק בנו ולא באפחד אחר...!!!!!!

תדברי הרבה!!!!!!!!! תפרקי כל מה שמעיק, כל מה שמפריע לך!!! זה הדבר הכי טוב שיש, בשביל זה אנחנו כאן,

ובשבל זהיש לנו את זכות הדיבור...!!!!

-מוזמנת לש"א-

אולי גם ללכת לפסיכולוגית? או כמו שבנות אמרו לתפוס מדריכה לאיזה שיחנו''ש ארוך, מניסיון זה עוזר!

ובאמת לנסות להכניס לעצמך לראש, שזה לא מה שאת רוצה. ממש כל הכבוד שאת בכלל מודעת לזה!! באמת לא כולם מודעים לעובדה שקשה להם, ולא כולם מודעים לזה שבגלל שקשה להם הם מתנהגים בצורה מסויימת. הקיצור תהליך ראשוני זה ההכרה, והרצון שלך לשנות ולטפל בקושי.

אני באמת ממליצה לדבר, לפרוק הכל. כמו שאוסנת אמרה לישון ולקרוא לא פותר כלום, מה שכן שציור, כתיבה, וביטוי הנפש בהחלט כן עוזרים.

בהצלחה רבה! ויהיה טוב!

מלבד זאת, אם באלך את מוזמנת לפנות אלי במסרישי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....