אינני מכיר התייחסות הלכתית שמתירה להיות שיכורים לגמרי,אלא לשתות וללכת לישון,או לא להגיע לשכרות,עד דלא ידע,ולא עד בכלל ועוד.. ובודאי שאין עניין להשתכר בדרכי הוללות או לעבור על מצווה מן המצוות זה אסור,וכבר נכתב על זה רבות..

שכתב כך:

לפענ"ד כפשוטו דצריך שישתכר הרבה עד דלא ידע כלל מה חילוק יש בין ארור המן לברוך מרדכי שזה הגיע קרוב לשיכרותו של לוט.

לגבי זה:

ובודאי שאין עניין להשתכר בדרכי הוללות או לעבור על מצווה מן המצוות זה אסור,וכבר נכתב על זה רבות

אתה צודק בהחלט

וזה מאוד קשה השיטה הזאת.

הרמב"ם הרבה יותר נשמע.

ולפי הרמב"ם(או לפחות פשט הרמב"ם) צריך לשתות ולשתות עד שמרוב ששיכורים נרדמים,זה בערך הרמה הכי גבוהה של שכרות שיש......

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....