1. מדוע אוכלים סוגפניות ולביבות בחנוכה ? לזכר נס פך השמן נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים בשמן.

2. מדוע באמת חוגגים 8 ימים ולא 7 אם השמן היה רק ליום אחד? (הדרכה לבנים: קושית הב"י תירוץ שאתה יודע עליה)   יש גם הדרכה לבנות?? השמן לא הספיק ל8 ימים? |תוהה| אז חוגגים 8 ימים... למה פחות? אם לחגוג אז עד הסוף!

3. מדוע משחקים בסביבון בחנוכה ? לרמוז על הנס הגלוי שהיה מלמעלה (הקב"ה) שהרי מסובבים את הסביבון מלמעלה, לעומת הנס הנסתר שהיה בפורים ובו משחקים ברעשנים, שאותם מסובבים מלמטה...

ועוד משהו שקראתי לגבי הסביבון, כדי שלילדים הקטנים לא יהיה מעט ביטול תורה (הם לומדים בד"כ עד שעה מאוחרת ובחנוכה הם יוצאים מוקדם על מנת להדליק את החנוכיה בבית), אז יצרו את הסביבון שהוא משחק חינוכי שאומר לילדים:

"הינפשו היום ובלו שעותיכם בחדווה, ובלבד שתכנסו לאחר החנוכה לעול של תורה ויגיעה של מצווה. ואף עתה בשעת משחקכם, אל תשכחו בניסים ובנפלאות שעשה ה' עימנו- וחורתים על סביבוניהם את האותיות נ.ג.ה.פ/ש... והכל שלא יסיחו התינוקות דעתם מן הנס הזה אפילו בשעת משחקיהם.

הרי מנהגי חנוכה, מנהגים של חינוך הם, חינוך לבנים וחינוך לכל המון העם שיהו נזכרים בחסדי ה' עם ישראל עמו ומודים ומהללים לפניו ומקבלים עליהם תורתו וכל מצוותיו". (מתוך: ספר התודעה, הרב אליהו כי טוב)

4. מדוע לא מזכירים את נס פך השמן ב"(ו)על הניסים" ? לא יודעת...

5. מדוע מדליקים שמש בחנוכיה ? כיוון שאסור להשתמש באור הנרות ("אלא לראותם בלבד") מדליקים את השמש, ואם והיה והשתמש- כאילו זה מאור השמש...

מותר לתקן אותי, אם טעיתי.

חנוכה כשר ושמח ;)

אוכלים סופגניות כי זה טעים-ואי אפשר לאכול כל השנה סופגניות-אחרת איך היינו נראים???אז הקציבו את חנוכה (לביבות זה באמת מיותר לטעמי...חוצמיזה-מישו באמת מכין לביבות בבית לחנוכה??)

את קושיית הימים זה פשוט מאד: רש"י חשב עלי, עליך ועל כל השאר, כך הוא כתב: "שהרי שבעת ימים תחוג בשמחה ואם כך הרי נאמר שאין קוטעין מצוה בשיאה אזי יום אחד הוסף לשם המצוה וכיוצא שמונת ימים" הבנתם?? זה רש"י פשוט, אין צורך להסביר...

למה משחקים בסביבון??על זה הגיב הרמב"ן!!:רצה שהלא לפסח אפיקומן, בסוכות הקישוטים וגו' ובחנוכה נשכחו הילדים...אמר להם: סביבון מה הוא? פלסטיק טהור ומדליק אור ומשמיע שירי חנוכה, על כן נהופכו למותג"

טוב...אנלא בשוונג...אבל ניסיתי

1. לזכר נס פח השמן! נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים עם הרבה שמן לזכר נס פח השמן לכן אוכלים סופגניות ולביבות!!

2. טוב יש מיליון ואחת תירוצים אני אביא אחת/שנים מהם: 1. הנס ביום הראשון הוא על הניצחון במלחמה ועל עצם מצאית הפח שמן, ושאר הימים הם הנס של השמן שהספיק לעוד 7 ימים!! 2. חילקו את השמן ל8 חלקים וכל חלק תפח ונהיה מספיק לאותו יום!! אז ככה גם ביום הראשון יש חלק מהנס.

3. בגלל שהיהודים למדו במערות תורה וכשהגיע סיור של יוונים לבדוק אם לומדים תורה אז היהודים החביאו את הספרים והתחילו לשחק בסביבונים ככה הם הצליחו ללמוד תורה!!

4. תאמת אין לי מושג אני אברר על כך!

5. יש הרבה סברות למה! בגדול אין שום חיוב ואולי אפילו מיותר לשים שמש בחנוכיה! אבל אם רוצים מדליקים את השמש ע"מ שנוכל להשתמש באורו של השמש ולא באורן של הנרות האחרים!! כי אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד.

בס"ד

חצי מהשאלות פה למדתי היום בביה"ס עם כיתות ב'.

לפחות תן שאלות ברמה...

שלא נרגיש מטומטמים...

שאלה ידועה... התשובה לא כ"כ... ;)

עדי מחכים שתחכים אותנו!

חג שמח!

מתוך דבריו של הרב עובדיה יוסף,

בימים אלו, ימי חג החנוכה, תקנו לנו רבותינו תקנה אחת לפרסום הנס שעשה ה' לאבותינו, והיא תקנת הדלקת נרות חנוכה שמונה ימים.

והנה הדלקת נרות החנוכה, לכאורה אינה באה לפרסם את כל ניסי ה' שארעו בימי החנוכה, אלא אך ורק את נס פך השמן, שנותר רק פך אחד של שמן טהור במקדש, ולא היה בו להדליק אלא ליום אחד, ונעשה נס ודלקו ממנו הנרות שמונה ימים, אבל על שאר ניסי ה' לא תיקנו לנו רבותינו איזו תקנה שנעשה לפרסם הניסים, שנצחו מעטים את הרבים, ושלא נכחד שם ישראל מן העולם.

והדברים טעונים ביאור יותר, כאשר אנו מתבוננים בנוסח "על הנסים" שבתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון, שבו נזכר נס הנצחון של המכבים נגד היונים, שבאו היונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", ואתה ברחמיך "מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים", וכו' וכו', ואילו הנס המופלא של פך השמן לא נזכר כלל בתפילה. ואם ראו רבותינו חשיבות גדולה כל כך בנס פך השמן, עד שתיקנו כנגדו מצות הדלקת נרות חנוכה, אם כן היה מן הראוי גם כן שיוזכר נס זה בתפילה ובברכת המזון, ולמה זה יעדר שמו של עיקר הנס מן התפילה?

והנה בגמרא במסכת תענית (כה.), מובא מעשה ברבי חנינא בן דוסא, שפעם אחת אירע לבתו שטעתה ושמה בנרות השמן של שבת חומץ במקום שמן, והיתה יושבת ובוכה על כך שתיכף יכבו לה הנרות וישבו בחושך כל השבת. ראה אביה הגדול בצערה ואמר לה, בתי, למה תבכי? מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק. וכדבריו כן היה באמת, שדלקו לה נרות החומץ במשך כל השבת, ולא כבו אלא במוצאי שבת. ומבואר אם כן שכדוגמת נס פך השמן שהיה לחשמונאים, אירע גם כן אצל רבי חנינא בן דוסא. ואם כן נראה לכאורה שאין מה להתפעל כל כך ממופת זה שנעשה למכבים, שכבר היתה כזאת מעולם שיארע כן לצדיקים, שיהפוך ה' יתברך מנהגו של עולם למענם בדבר זה, ואם כן מה כל הרעש הגדול הזה שהרעישו רבותינו בתקנם לנו תקנה לזכר נס פך השמן, ואילו את עיקר הנס, הלא הוא נס הנצחון, לא ראו לציין במעשה דומה.

ונראה לבאר הענין, שבאמת עיקר הנס בימי החנוכה היה נס הנצחון של המכבים כנגד היוונים הרשעים, אלא שכל הנסים במלחמות המכבים לא היו למעלה ממנהגו של עולם ממש, ויוכל המכחש לטעון שלא היה הנצחון אלא בזכות גבורתם העילאית של המכבים, שאף שלא היו אלא מעטים, מכל מקום בגבורתם וחכמתם בתכסיסי מלחמה ידעו איך לנצח את צבאות היוונים הרבים (כמו שכתב הר"ן (חולין צה שכן מנהגו של עולם ששנים או שלושה אבירי לב יניסו הרבה מן המופחדים). אבל בזכות נס פך השמן, יסתמו טענות המתפלספים בדבר זה, שכן נס פך השמן היה ללא ספק יוצא מגדרו של עולם, וכיון שכך, מגלה הוא לנו גם על שאר ניסי חנוכה שהיו כולם מאת ה', אלא שחלק מן הנסים הם גלויים, וחלק מהם הם נסתרים, ועל הכל אנו מודים לה' יתברך בימים אלו באמירת ההלל, ובקיום תקנת חז"ל להדליק נרות חנוכה שמונה ימים.

ומזה הטעם גם כן, אין אנו מציינים את ימי החנוכה בסעודות ובתענוגים כפי שאנו נוהגים בשאר ימים טובים ומועדים, משום שעיקר הנס שאנו מודים עליו לה', אינו על הצלת הגוף הגשמי מהיוונים, שהרי היוונים כלל לא רצו להרוג את ישראל, אלא רק להרוג את נשמתו של עמינו, ועל כן מן הראוי לעשות זכר לנס בדבר שהוא רוחני, באור נרות החנוכה, שהם סמל לנשמת האדם ולאור הרוחני שבנשמתו, וגם ההצלה הגשמית שהיתה לנו בימי המכבים, אין עיקרה אלא בהצלת הרוח של עמינו, שהרי אם רצו, יכלו המכבים להכנע ולהצטרף למתיוונים גם הם, ובכך היתה נפסקת תורה מישראל ח"ו, נמצא אם כן שאין השמחה בנס הנצחון, אלא שמחה רוחנית על הצלה רוחנית, ועלינו לציין את אותה ההצלה בענין רוחני, שהוכח לעין השמש בנס פך השמן שכל ענינו רוחני.

המסורות היהודיות יצרו פרשנות דתית לראשי התיבות (למרות שמטרת המשחק, ההימור, לא השתנתה), שרמזה למילים "נס גדול היה שם". כשהגיעו יהודים לארץ ישראל שינו את האות האחרונה לאות פ"א, כדי להתאים את המסורת לשינוי הגאוגרפי, וכיום בישראל משתמשים סביבונים עם ראשי התיבות נ,ג,ה,פ.

דרשה נוספת על מקור המנהג היא כי המשחק בסביבון הונהג בקרב ילדי קהילות ישראל, כדי שלא יסיחו תינוקות דעתם מן הנס אף בשעת משחקם.

ידוע כי כל התהליך של הכנת שמן הזית לוקח כ-8 ימים... (אותו מקום שבו היו מכינים את השמן היה מרוחק כ- 4 ימים מירושלים ולכן הלוך חזור זה 8 ימים), אז מה שקרה בעצם שאותו כד קטן שמצאו בבית המקדש השתמשו בו בכל שמונת הימים, עד שיספיקו להכין את השמן. הם חילקו את אותו הכד ל-8 ימים כך שיהיה מינימום שמן לקיום המצווה, ואז הנס היה בכל 8 הימים שאותה כמות מועטה של השמן בכל יום הספיקה בכל יום להדלקת הנרות...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?