אם אתה רציני- תחקור את ההלכה עד הסוף, לא רק בזמן ומקום אחד

היה גם רב (הגר"א ? אאלט ) שכתב לבנות משפחתו הוראה שלא ללכת לבית הכנסת- 

כל כל מה שהנשים עושות שם זה תצוגת אופנה ורכילות... עדיף כבר להיות בבית 

הנושא שלי אם אשה יכולה להיכנס לביכ"נ בכל מצב, זה הובא רק דרך אגב

אולי יש מחלוקת, לא יודע.

ואיפה ההוראה של אותו רב. אשמח למקור?

מעניין עד כמה הספקטרום של דעות גדול בנושא הזה- החל ממה שאתה הבאת לעיל עד לדעות בדיוק להפך מזה.... 

מה שרציתי לומר ממה שהבאתי- 

שאני לא נופלת מהכיסא ממנהגים שונים שעניינם שנשים לא באות לבית הכנסת מסיבות שונות... 

ועוד דבר  שמעניין אותי מזה- איזה תפילות נשים התפתחו בקהילות במקביל\ בשונה מבית הכנסת- לכל הנשים שלא הלכו לשם... 

לק"י

אני אוהבת להסתכל על הנשים בבית כנסת..אבל לא רק על הבגדים!

סתם נהנית לראות אותן משנה לשנה

חלק מתחתנות, יולדות..

שתצא מהבית אחת לחודש או טווח זמן בערך ככה...?

כל אחד ילך לפי רבו כיום. אין טעם להתבחבש בזה יותר מידי.

מופים צודק- כל נושא הלכתי שיש בו מרכיבים של : אישה ביהדות, צניעות, הלכות טהרה, מנהגים של נשים בציבוריות, מנהגים של המקום של נשים בעשים דתיים- זה נושא שמקפיץ אנשים, 

עד שכמעט אי אפשר לדון בנושא כדיון הלכתי 

גם אם היום יש לי מנהג אחר- חשוב לי ללמוד על מנהגים שהיו

חשוב לי ללמוד מזה- כדי לקחת אלי את הערכים שצריך להיות בחיים שלי- גם אם הם מתבטאים אחרת (למשל- איך שומרים על כל כבודה בת מלך- כשכן הולכים לבית הכנסת .) 

חשוב לי כי אולי יש נוהג טעות במקום ובזמן שלי- שהיה במקום וזמן אחר נוהג אחר 

חשוב לי כי אולי פעם הנהיגו מנהג טעות- וחשוב לי לדעת שאני היום עושה מנהג מתוקן

חשוב לי כי אולי יש נסיבות שמקשות על קיום מצוה- ולדעת שפעם היה מנהג שעזר לזה- יכול לעזור לי גם היום 

חשוב לי כי אני שומרת הלכה כחלק ממסורת, משרשרת של קהילות ומנהגי מקומות. אם אני לא יודעת אותם- אני מנותקת מהם. 

לאיזה עומק שהוא רוצה, כמובן - אין בעיה! אבל בפורום, באמת - אין עניין להביא עניין כזה סתם ככה כאשר זה לא רלוונטי הלכתית, כי כל אחד הולך לפי הרב שלו, וזה סתם יקפיץ אנשים ולא יועיל בשום דבר, בערך...

זוהי דעתי. מותר לך כמובן לחלוק עליה

לק"י

גם ככה אני לא רגילה ללכת לבית כנסת.

בדרך כלל אני הולכת רק בחגים..

(אני מתפללת בבית! אל דאגה ).

לק"י

סבתא שלי כבר נפטרה, אבל לא חושבת שהיא הייתה הולכת לבית כנסת (אולי בחגים כן?! לא נראה לי..אולי פעם פעם).

אנחנו פשוט לא רגילות ללכת לבית כנסת, אז אני הולכת בשבתות עם חברות, שבתות חתן, כשבא לי...

אולי זה כי בחוץ לארץ אין בד"כ עירוב- אז אמהות יוצאות עם הילדים רק בחג, וזה נהיה סוג של מנהג כזה... 

לק"י

זה נראה לי יותר אווירה כזאת.

(ונוצר מצב כזה שבנות מקפידות ללכת לבית כנסת בשבת, אבל על מה שהן חייבות לא בהכרח..מצד אחד- זה יפה! מצד שני- בואו נתחיל מהחובה..).

ובאופן אישי- אני גם לא מעוניינת להתחיל ללכת לבית כנסת בקביעות.

אני לומד עכשיו סימן פ"ח

ועיין בלבוש שמי שמקפידה על זה זוכה לאריכות ימים אע"פ שאינו חובה, ומקורו מהגמ"י (הל' תפילה פ"ד) בשם ראבי"ה (ברכות סי' ס"ח)

מה שנאמר בשם החפץ חיים על לימוד תורה לנשים בימינו.

שכאשר אשה לומדת כל דבר אחר - אז צריך שיהיה לה גם ידע תורני "מקביל" ברמתו (בלי להיכנס כעת מה בדיוק).

אם הדבר היחידי שה"כל כבודה פנימה" יתבטא בו יהיה מהליכה לבית הכנסת, ובמקום זה נגיד סתם תצא לבלות בחוץ..  מלבד מה שעושה שם ממילא כל השבוע - 

אז מסתבר שעדיף שכבודה יהיה בהווי הקדוש של מקום התפילה בציבור..

[אם כי הגר"א כתב לבנותיו מטעם אחר, "נשי", שהוא כנראה לא עובר עם הזמן.. שרואה בגדים של אחרות ומקנאת..  אבל גם זה כיום כבר לא רק שם, ואולי באמת ראוי ללמוד מזה משהו על "ניקור עיניים" - אבל זה באמת לא נושא שאני מתערב בו..]

הרזות מקנאות במלאות (=הרות בלשון המשנה).

(חייב לומר את המילה האחרונה. חייב לנצח בדיון הזה)

כשבשכונות העשירות יותר נשות העשירים יכולות להגיע שנה שלימה כל שבת עם בגד אחר 

ובגדים יקרים ותכשיטים יקרים ואמיתיים שהן מחדשות אחת לכמה זמן

ואת מגיעה בקביעות עם אותם 2 בגדים לסירוגין ועם התכשיטים שקבלת לחתונה

ואפילו תשליך להיום, שאם נשים היום מחכימות בכל סוגיות החיים כולל פיזיקה גרעינית ופצצות אטום- עדיף שחלק מיכולותיהן לפחות יתמקדו בתלמוד והלכה.

את אוהבת "לתרגם" אותי לפי המושגים שלך?...

תסתפקי בלשמוח בתוכן הדברים...

[ויש חילוק בין תלמוד להלכה.. אבל זה לא הענין]

אלא שמתי לב לנקודה שעולה מדבריך ומאוד משמחת בהקשר שחשוב לי, הן כאישה והן כאדם השואף לקדם את הנשים בתחומי החיים השונים.

ועולה כאן נקודה שמכירה בידע תורני של אישה, ובכלל בהכרה של ידע לאישה.

האם זה לא היה מהפכני בתקופת בחפץ חיים שאז אפילו לא בכל מקום בעולם נתנו לנשים ללמוד...[זכות בחירה בארה"ב רק ב1920... ולימודים לא ניתנו בודאי בכל אוניברסיטה..].

אז למה שלא אשמח ולא אשים לב לנקודות האלה?

גם אישה חייבת בתפילה, לפחות אחת ביום.

למה שלא תתפלל בבית הכנסת ותענה אמן על הקדיש וכו'?

אני הולכת לבית הכנסת 3 פעמים בשבת, לכל התפילות וזה מה שממלא אותי לכל השבוע.

ואני ממש לא מרגישה "נספחת" שם.

(מה עוד שיש בתי כנסת שהנשים שותפות שם במידה מסוימת לתפילה...)

מתפללים ורוקדים?

דווקא בשמחת תורה הכי קשה לי, זה חג גברי, שבד"כ אין בו מקום לנשים.

ובאמת לא מעניין אותי לראות בנים רוקדים...

נכון שלאחרונה ב"ה החלו הקפות נשים ויותר נשים זוכות ליטול חלק בחג- אבל זה גם עניין של אזור מגורים, זה לא תופס בכל מקום.

ותפילת נשים שבה אישה יכולה לעלות לתורה? זה אחת החוויות שמעצימה נשים!

אצל רפורמים

כשהרבאיית מוסרת את הדרשה, זה הכי מעצים

אין להשוות פורץ מקצועי לכייס

אפילו ששניהם גנבים

על ידי נשים לפני כמה ימים?

או שזה היה האלכוהול?

זה לא קריאה בתורה

אכפת לי אישית?

מצידי שבנות ירקדו טנגו, מה זה אמור להפריע לי?

ההלכה היא זאת שמפרידה בין קריאת התורה לקריאת מגילה, לא אני

ההפך, ככה תקיים את ההלכה...

לא תצטרך לחפש הלכות להעיף אותן מהבית כנסת....

אלא להשאיר אותן בבית - כל כבודה בת מלך פנימה

או אם נדייק בלשונו - היא צריכה להישאר בשיפולי ביתה.

כך שהמנין הרפורמי הנשי שלך לא יעזור לזה

כתבתי אורתודוקסי!!!

[שאריות אלכוהול בדם?]

אז מעולה, מניין בבית....

כיון שהאמת שזה רפורמי, אין סיבה שאקרא לזה כמו שכתבת

(שוב, רפורמי קטן, לא רפורמי גדול, אבל כבר מעבר לגבול)

ואם נמשיך עם האנלוגיה שלך, אולי שיעשו מנין מוסלמי בבית. העיקר שלא יצאו החוצה, לא?

יש עוד מצוות בתורה, מה לעשות?

שיזמו, בכיף....

אבל אני כדתייה לדת היהודית- לא בעניין... אלא בעניין מניין דתי יהודי.

שהדת הרפורמית היא לא חלק מהדת היהודית

כמו שהנצרות לא, אפילו שגם היא מבוססת על יהדות

כך שזה לא מנין דתי יהודי

אין לי מושג מה ואיך, כנראה חשבתי עליך 

זה אומר שאני מתחילה להיות מכורה כבד..

וחלמתי שאנחנו נפגשות.. היית חמודה שם 

אם היא נראית כמו שהיתה בחלום..

אם כן - והיא "התגלתה" אלייך שם, היא כבר יכולה להתחיל לקבל קהל...

זה היה בתוך חלום טיפשי למדי, ובסך הכל ראיתי אותה.

(ואני גם לא זוכרת כמעט כלום מהחלום, גם לא איך היא נראתה, כך שזה לא יעזור)

אם נועם רוצה להחשב מקובלת היא צריכה למצוא דרכים נוספות כמו קמעות 

(ונועם, קחי את זה כמחמאה, זה אומר שאני חושבת שאת נחמדה, אחרת לא הייתי רוצה לראות אותך גם בחלום)

איזה כיף לראות אנשים שמרגישים כמוני בשמחת תורה!

כל החברות שלי מסתכלות עלי כאילו אני מוזרה שחושבת כך 

נראה לי שצריך להקים אחוות בנות שאוהבות להסתכל על תלמידי חכמים (ביינישים) שרוקדים עם התורה..

(ולא מרגישות שהם חייבות לרקוד בשביל להנות בחג)

"המעט שיש לכם"

זה בדיוק העניין, יש לכם המון, המון המון! רק אתן צריכות למצוא אותו ולא להסתפק במעט הזה

את נהנית להסתכל על גברים שעוסקים בעבודת ה'? אולי זה סבבה, 

אבל איך זה בדיוק עבודת ה' בשבילך? וגם אם זה עבודת ה', יש עוד המון!

ואין לי בעיה שתהיה עזרת נשים, ברור שאין בעיה, תהני, אפילו תתפללי, 

אבל תדעי שעדיין חסר המון! 

הבעיה בעזרת נשים היא שזה גורם להן לחשוב ששם מקומם בעבודת ה'

שלהם יש את "המעט" כלשונך.

ואת יודעת למה לא להשוות תפילה של נשים לתפילה של גברים?

כי גם תפילה של נשים כיום היא חיקוי לתפילה של גברים. 

או שאתה מביא פטיש ומסמרים ובונה את בית המקדש 

או שתמצא את המקום שבו עבודת השם של הנשים (במובן ה"פולחן" של המושג, לא במובן של העבודה שבתוך היומיום) 

תפילה של נשים היא לא חיקוי של תפילה של גברים

היא קיום של מצוות תפילה בצורה שכל עם ישראל מצווים ונוהגים לקיים אותה 

(כנ"ל לימוד תורה- אבל זה דיון אחר) 

בספר של החוקרת עליזה לביא -מנהג נשים- ראיתי שהיה בקהילות מנהג של תפילות נשים- שהתכנסו בבית כדי להתפלל ביחד. 

(אבל אני לא סומכת לגמרי על הרמה המחקרית של הספר. אם יש למישהוא מחקרים מקבילים- זה אחלה. ) 

ולובשות בגדים יפים ומטופחים (לא של).

מה עם הרבנית ימימה מזרחי? היא ממש משקיעה בעצמה!

(ובדיוק מהסיבה הזו, שבנות לא יזהו רבניות עם מוזנחות)

אז פשוט תסתכלי על האנשים הנכונים..

ההפך, אם תהיי רבנית כזו (מטופחת) תעשי קידוש ה' בזה שתגרמי לאנשים לחשוב שרבנית לא בהכרח מוזנחת, וכן אפשר להראות טוב וגם להיות צדיקה וחינוכית 

(ואגב, זה ממש תלוי בבעלך, אם את רוצה שהוא יהיה ת"ח או רב סביר שתאלצי למלא את תפקיד הרבנית 

גם אם לא תרצי למכתחילה ללמד במדרשה או להעביר שיעורים)

אם בעלך יום אחד יהיה רב כזה- אז את תגדלי ביחד איתו- ויהיה לך מתאים המצב הזה

עכשיו- את צעירה מעל 20... ולא הרבה יותר  

אז טבעי ונכון וטוב שאת מרגישה ככה- קטנה יחסית- ליד המקורות השראה שלנו 

אני חושבת שיש כיוון אחר של להירתע מלהיות "רבנית" כזו- 

שגם מתאים לכיוון שלך\ של כל השירשור הזה

להיות גדולה בתורת חיים ולא בתורת ספרים 

לא לדעת יותר מה כתוב- אלא להיות מרגישה ומחוברת יותר 

ואני לא אומר שאת נשמעת רבנית, את יותר נשמעת מורה...

זה כבר בסדר?

גם לי יש פחד להיחשב ת"ח, ואני אצטרך להיזהר על כל מה שאני עושה שלא יהיה ביזיון התורה

אל תהיי רבנית, תהיי צדיקה!

אתה תהנה מכל דברי אישה שתסכים עם התפקיד המגדרי הכפוי עליה, זה שהוכתב מלמעלה והוסמך.... רגע... ע"י מי? אה, נכון, רבנים..ולא רבניות.

עצוב, אף פעם לא הבנתי איך אפשר להסכים עם הדחיקה הזו,

והכי מצחיק שיש בתי כנסת שכ"כ משקיעים בעזרת הגברים, ועזרת הנשים? מוזנחת וקטנה... לא ברור לי איך לאותם גברים לא אכפת איפה יושבת אמא שלהם או האישה שלהם... [וכמובן כל הכבוד לבתי כנסת שזה לא כך.]

לא חשבתי שאת עד כדי כך!

אז את חושבת שחז"ל והפוסקים נתנו לאשה תפקיד מגדרי כי הם היו בנים!

זאת אומרת שהם המציאו תורה שתתאים לתפקיד בזוי שהם רצו לתת לנשים?

את שמה לב מה טמון בדברייך?

רגע, את לא יודעת שהתורה ניתנה בסיני מאלוקים? אלוקים גם כן גבר? או שאולי הרבנים המציאו משהו שלא היה בתורה שה' נתן, והם לא הבינו טוב, ורק את הצלחת להבין כי את אשה?

יותר העמקה של לימוד נשים וכו', ענו לי שאישה יותר קרובה לרצון ה', יותר מתחברת לרצון ה' וכו'.

רק שבאופן מפתיע התשובה הזו סתרה את כך שאין נשים רבניות ופוסקות הלכה בסדר גודל של ברוריה ויותר... הרי אם היא מחוברת יותר לרצון ה' אך טבעי הוא שאישה תעסוק בכך!

עכשיו בטח תיתן לי לזה עוד תירוץ...

אבל כן, בשורה התחתונה עולם ההלכה הוא עולם גברי,

וכמו בתנורו של עכנאי יש לפוסקי ההלכה חלק בקביעה שלה, ולא הכול הוא בדיוק מלמעלה, אלא יש להם חלק בעיצוב ההלכה.

וכשהיא נפסקת והעוסקים בה הם גברים- התוצאה בהתאם.

וזה מתקשר למה שכתבתי מקודם, אז נשים לא היו בעלות השכלה, ואם היום הם כן, למה שלא יוקדמו גם בעולם לימוד? ואף יותר מכך?

והאם לא קיימים מוסדות תורניים גבוהים לנשים?

ואפילו כאלה שרבנים גברים מלמדים בהם?

צריך להיות גם אפשרות מהצד הגברי לתת לבנות להתפתח ולהתקדם בעולם הזה, בלי לצאת עליהן שהן הורסות את עולם התורה וההלכה...

וכמו שאתה רואה לא תמיד זה ככה...

אשה פטורה מלימוד תורה כי יש לה יותר יר"ש ואמונה באופן טבעי

וגברים יש להם יותר יצר הרע ולכן הם צריכים ללמוד תורה יותר מאשר אשה 

הפועל היוצא מזה שאם היא לומדת פחות היא גם יודעת פחות

אבל אם את לומדת הרבה אז תדעי הרבה. מאוד פשוט 

שכבר אמרתי שענו לי, ועדיין עומדת בסתירה...

אז ציפיתי לקצת יותר ממי שינסה לענות פה...

כדרכך

אבל את אומרת דברים חמורים. שתדעי.

ולא למדת נכון את תורו של עכנאי

חלילה חלילה שגדולי ישראל יכולים להכניס רצונות שלהם לפסיקת ההלכה, ה' ישמרנו מדעה כזאת

וחלילה חלילה שגדולי ישראל ירצו להשפיל נשים, להוריד אותם, לכפות אותם, וכו'

אז שיהיה ברור - את חולקת על גדולי ישראל, את חושבת שהם היו גברים ולכן רצו להשפיל אותך, ואת חולקת עליהם!

רק תאמרי את זה ברור, אל תמרחי את המילים שלך

אני אף פעם לא אכנס לויכוח האם באמת ההלכה משפילה נשים, זה לא נוגע אלי. אם ההלכה משפילה נשים - הנשים צריכות להוריד את הראש ולעשות מה שההלכה אומרת להם, ואם הן מחליטות להתמרד - הן מתמרדות נגד אלוקים ונגד הסמכות התורנית של חז"ל.

אני אישית לא חושב שההלכה משפילה נשים, אבל אני לא אומר את זה כתירוץ, לא כדי שיקבלו את דברי ההלכה, אלא כי לדעתי זאת האמת. אם יהיה מישהו שיחלוק עלי - שיחלוק, אין בעיה! אז לדעתו נשים צריכות להיות מושפלות, והן חייבות להקשיב להלכה גם אם זה מעליב אותן.

ולומר - אני לא מקשיבה לרבנים, לא משנה מאיזה סיבה, משמיט את הקרקע מתחת לכל יסוד היהדות

בשביל מה את בכלל מקשיבה להלכה?, הרי לדעתך את יכולה להתווכח עם הרבנים

זה כי אני אישה, לא?

שניתן לך שוב את הרמב"ם שמרשה להכות נשים, ותגיד לי שזה לא משפיל?

אם אישה הייתה כותבת ופוסקת הלכה נראה לך שזה היה עובר בשקט?

ואולי זה כי את לא יודעת ללמוד... גם גברים טועים לפעמים

אין לי מושג

אבל זה בטוח שלא למדת נכון

ושום דבר לא מצחיק כאן

אני שוב אומר, אם זה משפיל או לא, זה לא הנושא. אם זה משפיל את צריכה להוריד את הראש ולקבל את ההשפלה

וזה קל לך להציע לי לספוג השפלה.

אבל לא, אין שום סיבה שמקור כמו הרמב"ם יתיר דבר כזה שהוא גם לא מוסרי וגם משפיל...

למה שאשתוק על זה?

השפלה או לא, זה לא משנה

אמרו לך לעשות משהו - תעשה מה שאמרו לך!

אלוקים מבקש לפעמים גם להיהרג

למה שאני אמות?

כי הוא אמר!

כאשר אשה מתפללת במנין היא מעלה למעלה את כל התפילות שהיא התפללה בבית

ומלבד זאת היא סופחת את אוירת הקדושה של המקום 

ושמעתי שבעקבות כך, פתחו גם בעוד כמה מקומות

אבל אני לא יודע איך בדיוק מתנהלות התפילות שם

בכ"מ, לא גיבשתי דיעה, רק כתבתי שיש כאלה שמצאו פתרון ל"בעיה" של לשם שבו ואחלמה

על פניו זה ראיה ניצחת!

אם עדיף שתישאר בבית, ודאי עדיף שתמעט בהליכתה ברחוב, מה שייך כאן שכר פסיעות?

מעניין מה אפשר ליישב על זה

זה מעיד על בעיה בראייה.

לך תקנה משקפיים.

מפריע לי התוכן שלה ואיתו אני מתמודד.

אתה היחיד שציין את המילה תגרה,

אבל אתה הרי גיבשת דעה לגביי כבר מההודעה השנייה בערך שכתבתי,

אז דעתך לא באמת מטרידה אותי.

לא רק שאתה ניזון מתגרה,

אתה גם נהנה לעשות זאת במקום שאין לך אמון

ב"רוב מנהליו" כלשונך.

אף אחד לא חייב אותך להיכנס לכאן

ואתה יודע את זה נהדר.

בכל הנ"ל, הרבה יותר מ"טיעונים הגיוניים",

יש תשוקה מתמדת לפרובוקציה.

עריכה: הסרת קטע מיותר בעל אופי פוגעני

ואז מתייחס אליה כהנחה מכלילה.

אתה קובע שאני ניזון מתגרה, ממשיך בקביעה שאני נהנה מזה ולבסוף קובע שיש בי תשוקה לפרובוקציה.

לאור העובדה שנקודת המוצא שלך אינה נכונה, גם שאר טענותיך אינן מחזיקות מים.
 

לא הפניתי כלפיך טיעונים,

הצפתי דברים שנראים כמובנים מאליהם

ליותר מדי קוראים כאן.

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.