אם אתה רציני- תחקור את ההלכה עד הסוף, לא רק בזמן ומקום אחד

היה גם רב (הגר"א ? אאלט ) שכתב לבנות משפחתו הוראה שלא ללכת לבית הכנסת- 

כל כל מה שהנשים עושות שם זה תצוגת אופנה ורכילות... עדיף כבר להיות בבית 

הנושא שלי אם אשה יכולה להיכנס לביכ"נ בכל מצב, זה הובא רק דרך אגב

אולי יש מחלוקת, לא יודע.

ואיפה ההוראה של אותו רב. אשמח למקור?

מעניין עד כמה הספקטרום של דעות גדול בנושא הזה- החל ממה שאתה הבאת לעיל עד לדעות בדיוק להפך מזה.... 

מה שרציתי לומר ממה שהבאתי- 

שאני לא נופלת מהכיסא ממנהגים שונים שעניינם שנשים לא באות לבית הכנסת מסיבות שונות... 

ועוד דבר  שמעניין אותי מזה- איזה תפילות נשים התפתחו בקהילות במקביל\ בשונה מבית הכנסת- לכל הנשים שלא הלכו לשם... 

לק"י

אני אוהבת להסתכל על הנשים בבית כנסת..אבל לא רק על הבגדים!

סתם נהנית לראות אותן משנה לשנה

חלק מתחתנות, יולדות..

שתצא מהבית אחת לחודש או טווח זמן בערך ככה...?

כל אחד ילך לפי רבו כיום. אין טעם להתבחבש בזה יותר מידי.

מופים צודק- כל נושא הלכתי שיש בו מרכיבים של : אישה ביהדות, צניעות, הלכות טהרה, מנהגים של נשים בציבוריות, מנהגים של המקום של נשים בעשים דתיים- זה נושא שמקפיץ אנשים, 

עד שכמעט אי אפשר לדון בנושא כדיון הלכתי 

גם אם היום יש לי מנהג אחר- חשוב לי ללמוד על מנהגים שהיו

חשוב לי ללמוד מזה- כדי לקחת אלי את הערכים שצריך להיות בחיים שלי- גם אם הם מתבטאים אחרת (למשל- איך שומרים על כל כבודה בת מלך- כשכן הולכים לבית הכנסת .) 

חשוב לי כי אולי יש נוהג טעות במקום ובזמן שלי- שהיה במקום וזמן אחר נוהג אחר 

חשוב לי כי אולי פעם הנהיגו מנהג טעות- וחשוב לי לדעת שאני היום עושה מנהג מתוקן

חשוב לי כי אולי יש נסיבות שמקשות על קיום מצוה- ולדעת שפעם היה מנהג שעזר לזה- יכול לעזור לי גם היום 

חשוב לי כי אני שומרת הלכה כחלק ממסורת, משרשרת של קהילות ומנהגי מקומות. אם אני לא יודעת אותם- אני מנותקת מהם. 

לאיזה עומק שהוא רוצה, כמובן - אין בעיה! אבל בפורום, באמת - אין עניין להביא עניין כזה סתם ככה כאשר זה לא רלוונטי הלכתית, כי כל אחד הולך לפי הרב שלו, וזה סתם יקפיץ אנשים ולא יועיל בשום דבר, בערך...

זוהי דעתי. מותר לך כמובן לחלוק עליה

לק"י

גם ככה אני לא רגילה ללכת לבית כנסת.

בדרך כלל אני הולכת רק בחגים..

(אני מתפללת בבית! אל דאגה ).

לק"י

סבתא שלי כבר נפטרה, אבל לא חושבת שהיא הייתה הולכת לבית כנסת (אולי בחגים כן?! לא נראה לי..אולי פעם פעם).

אנחנו פשוט לא רגילות ללכת לבית כנסת, אז אני הולכת בשבתות עם חברות, שבתות חתן, כשבא לי...

אולי זה כי בחוץ לארץ אין בד"כ עירוב- אז אמהות יוצאות עם הילדים רק בחג, וזה נהיה סוג של מנהג כזה... 

לק"י

זה נראה לי יותר אווירה כזאת.

(ונוצר מצב כזה שבנות מקפידות ללכת לבית כנסת בשבת, אבל על מה שהן חייבות לא בהכרח..מצד אחד- זה יפה! מצד שני- בואו נתחיל מהחובה..).

ובאופן אישי- אני גם לא מעוניינת להתחיל ללכת לבית כנסת בקביעות.

אני לומד עכשיו סימן פ"ח

ועיין בלבוש שמי שמקפידה על זה זוכה לאריכות ימים אע"פ שאינו חובה, ומקורו מהגמ"י (הל' תפילה פ"ד) בשם ראבי"ה (ברכות סי' ס"ח)

מה שנאמר בשם החפץ חיים על לימוד תורה לנשים בימינו.

שכאשר אשה לומדת כל דבר אחר - אז צריך שיהיה לה גם ידע תורני "מקביל" ברמתו (בלי להיכנס כעת מה בדיוק).

אם הדבר היחידי שה"כל כבודה פנימה" יתבטא בו יהיה מהליכה לבית הכנסת, ובמקום זה נגיד סתם תצא לבלות בחוץ..  מלבד מה שעושה שם ממילא כל השבוע - 

אז מסתבר שעדיף שכבודה יהיה בהווי הקדוש של מקום התפילה בציבור..

[אם כי הגר"א כתב לבנותיו מטעם אחר, "נשי", שהוא כנראה לא עובר עם הזמן.. שרואה בגדים של אחרות ומקנאת..  אבל גם זה כיום כבר לא רק שם, ואולי באמת ראוי ללמוד מזה משהו על "ניקור עיניים" - אבל זה באמת לא נושא שאני מתערב בו..]

הרזות מקנאות במלאות (=הרות בלשון המשנה).

(חייב לומר את המילה האחרונה. חייב לנצח בדיון הזה)

כשבשכונות העשירות יותר נשות העשירים יכולות להגיע שנה שלימה כל שבת עם בגד אחר 

ובגדים יקרים ותכשיטים יקרים ואמיתיים שהן מחדשות אחת לכמה זמן

ואת מגיעה בקביעות עם אותם 2 בגדים לסירוגין ועם התכשיטים שקבלת לחתונה

ואפילו תשליך להיום, שאם נשים היום מחכימות בכל סוגיות החיים כולל פיזיקה גרעינית ופצצות אטום- עדיף שחלק מיכולותיהן לפחות יתמקדו בתלמוד והלכה.

את אוהבת "לתרגם" אותי לפי המושגים שלך?...

תסתפקי בלשמוח בתוכן הדברים...

[ויש חילוק בין תלמוד להלכה.. אבל זה לא הענין]

אלא שמתי לב לנקודה שעולה מדבריך ומאוד משמחת בהקשר שחשוב לי, הן כאישה והן כאדם השואף לקדם את הנשים בתחומי החיים השונים.

ועולה כאן נקודה שמכירה בידע תורני של אישה, ובכלל בהכרה של ידע לאישה.

האם זה לא היה מהפכני בתקופת בחפץ חיים שאז אפילו לא בכל מקום בעולם נתנו לנשים ללמוד...[זכות בחירה בארה"ב רק ב1920... ולימודים לא ניתנו בודאי בכל אוניברסיטה..].

אז למה שלא אשמח ולא אשים לב לנקודות האלה?

גם אישה חייבת בתפילה, לפחות אחת ביום.

למה שלא תתפלל בבית הכנסת ותענה אמן על הקדיש וכו'?

אני הולכת לבית הכנסת 3 פעמים בשבת, לכל התפילות וזה מה שממלא אותי לכל השבוע.

ואני ממש לא מרגישה "נספחת" שם.

(מה עוד שיש בתי כנסת שהנשים שותפות שם במידה מסוימת לתפילה...)

מתפללים ורוקדים?

דווקא בשמחת תורה הכי קשה לי, זה חג גברי, שבד"כ אין בו מקום לנשים.

ובאמת לא מעניין אותי לראות בנים רוקדים...

נכון שלאחרונה ב"ה החלו הקפות נשים ויותר נשים זוכות ליטול חלק בחג- אבל זה גם עניין של אזור מגורים, זה לא תופס בכל מקום.

ותפילת נשים שבה אישה יכולה לעלות לתורה? זה אחת החוויות שמעצימה נשים!

אצל רפורמים

כשהרבאיית מוסרת את הדרשה, זה הכי מעצים

אין להשוות פורץ מקצועי לכייס

אפילו ששניהם גנבים

על ידי נשים לפני כמה ימים?

או שזה היה האלכוהול?

זה לא קריאה בתורה

אכפת לי אישית?

מצידי שבנות ירקדו טנגו, מה זה אמור להפריע לי?

ההלכה היא זאת שמפרידה בין קריאת התורה לקריאת מגילה, לא אני

ההפך, ככה תקיים את ההלכה...

לא תצטרך לחפש הלכות להעיף אותן מהבית כנסת....

אלא להשאיר אותן בבית - כל כבודה בת מלך פנימה

או אם נדייק בלשונו - היא צריכה להישאר בשיפולי ביתה.

כך שהמנין הרפורמי הנשי שלך לא יעזור לזה

כתבתי אורתודוקסי!!!

[שאריות אלכוהול בדם?]

אז מעולה, מניין בבית....

כיון שהאמת שזה רפורמי, אין סיבה שאקרא לזה כמו שכתבת

(שוב, רפורמי קטן, לא רפורמי גדול, אבל כבר מעבר לגבול)

ואם נמשיך עם האנלוגיה שלך, אולי שיעשו מנין מוסלמי בבית. העיקר שלא יצאו החוצה, לא?

יש עוד מצוות בתורה, מה לעשות?

שיזמו, בכיף....

אבל אני כדתייה לדת היהודית- לא בעניין... אלא בעניין מניין דתי יהודי.

שהדת הרפורמית היא לא חלק מהדת היהודית

כמו שהנצרות לא, אפילו שגם היא מבוססת על יהדות

כך שזה לא מנין דתי יהודי

אין לי מושג מה ואיך, כנראה חשבתי עליך 

זה אומר שאני מתחילה להיות מכורה כבד..

וחלמתי שאנחנו נפגשות.. היית חמודה שם 

אם היא נראית כמו שהיתה בחלום..

אם כן - והיא "התגלתה" אלייך שם, היא כבר יכולה להתחיל לקבל קהל...

זה היה בתוך חלום טיפשי למדי, ובסך הכל ראיתי אותה.

(ואני גם לא זוכרת כמעט כלום מהחלום, גם לא איך היא נראתה, כך שזה לא יעזור)

אם נועם רוצה להחשב מקובלת היא צריכה למצוא דרכים נוספות כמו קמעות 

(ונועם, קחי את זה כמחמאה, זה אומר שאני חושבת שאת נחמדה, אחרת לא הייתי רוצה לראות אותך גם בחלום)

איזה כיף לראות אנשים שמרגישים כמוני בשמחת תורה!

כל החברות שלי מסתכלות עלי כאילו אני מוזרה שחושבת כך 

נראה לי שצריך להקים אחוות בנות שאוהבות להסתכל על תלמידי חכמים (ביינישים) שרוקדים עם התורה..

(ולא מרגישות שהם חייבות לרקוד בשביל להנות בחג)

"המעט שיש לכם"

זה בדיוק העניין, יש לכם המון, המון המון! רק אתן צריכות למצוא אותו ולא להסתפק במעט הזה

את נהנית להסתכל על גברים שעוסקים בעבודת ה'? אולי זה סבבה, 

אבל איך זה בדיוק עבודת ה' בשבילך? וגם אם זה עבודת ה', יש עוד המון!

ואין לי בעיה שתהיה עזרת נשים, ברור שאין בעיה, תהני, אפילו תתפללי, 

אבל תדעי שעדיין חסר המון! 

הבעיה בעזרת נשים היא שזה גורם להן לחשוב ששם מקומם בעבודת ה'

שלהם יש את "המעט" כלשונך.

ואת יודעת למה לא להשוות תפילה של נשים לתפילה של גברים?

כי גם תפילה של נשים כיום היא חיקוי לתפילה של גברים. 

או שאתה מביא פטיש ומסמרים ובונה את בית המקדש 

או שתמצא את המקום שבו עבודת השם של הנשים (במובן ה"פולחן" של המושג, לא במובן של העבודה שבתוך היומיום) 

תפילה של נשים היא לא חיקוי של תפילה של גברים

היא קיום של מצוות תפילה בצורה שכל עם ישראל מצווים ונוהגים לקיים אותה 

(כנ"ל לימוד תורה- אבל זה דיון אחר) 

בספר של החוקרת עליזה לביא -מנהג נשים- ראיתי שהיה בקהילות מנהג של תפילות נשים- שהתכנסו בבית כדי להתפלל ביחד. 

(אבל אני לא סומכת לגמרי על הרמה המחקרית של הספר. אם יש למישהוא מחקרים מקבילים- זה אחלה. ) 

ולובשות בגדים יפים ומטופחים (לא של).

מה עם הרבנית ימימה מזרחי? היא ממש משקיעה בעצמה!

(ובדיוק מהסיבה הזו, שבנות לא יזהו רבניות עם מוזנחות)

אז פשוט תסתכלי על האנשים הנכונים..

ההפך, אם תהיי רבנית כזו (מטופחת) תעשי קידוש ה' בזה שתגרמי לאנשים לחשוב שרבנית לא בהכרח מוזנחת, וכן אפשר להראות טוב וגם להיות צדיקה וחינוכית 

(ואגב, זה ממש תלוי בבעלך, אם את רוצה שהוא יהיה ת"ח או רב סביר שתאלצי למלא את תפקיד הרבנית 

גם אם לא תרצי למכתחילה ללמד במדרשה או להעביר שיעורים)

אם בעלך יום אחד יהיה רב כזה- אז את תגדלי ביחד איתו- ויהיה לך מתאים המצב הזה

עכשיו- את צעירה מעל 20... ולא הרבה יותר  

אז טבעי ונכון וטוב שאת מרגישה ככה- קטנה יחסית- ליד המקורות השראה שלנו 

אני חושבת שיש כיוון אחר של להירתע מלהיות "רבנית" כזו- 

שגם מתאים לכיוון שלך\ של כל השירשור הזה

להיות גדולה בתורת חיים ולא בתורת ספרים 

לא לדעת יותר מה כתוב- אלא להיות מרגישה ומחוברת יותר 

ואני לא אומר שאת נשמעת רבנית, את יותר נשמעת מורה...

זה כבר בסדר?

גם לי יש פחד להיחשב ת"ח, ואני אצטרך להיזהר על כל מה שאני עושה שלא יהיה ביזיון התורה

אל תהיי רבנית, תהיי צדיקה!

אתה תהנה מכל דברי אישה שתסכים עם התפקיד המגדרי הכפוי עליה, זה שהוכתב מלמעלה והוסמך.... רגע... ע"י מי? אה, נכון, רבנים..ולא רבניות.

עצוב, אף פעם לא הבנתי איך אפשר להסכים עם הדחיקה הזו,

והכי מצחיק שיש בתי כנסת שכ"כ משקיעים בעזרת הגברים, ועזרת הנשים? מוזנחת וקטנה... לא ברור לי איך לאותם גברים לא אכפת איפה יושבת אמא שלהם או האישה שלהם... [וכמובן כל הכבוד לבתי כנסת שזה לא כך.]

לא חשבתי שאת עד כדי כך!

אז את חושבת שחז"ל והפוסקים נתנו לאשה תפקיד מגדרי כי הם היו בנים!

זאת אומרת שהם המציאו תורה שתתאים לתפקיד בזוי שהם רצו לתת לנשים?

את שמה לב מה טמון בדברייך?

רגע, את לא יודעת שהתורה ניתנה בסיני מאלוקים? אלוקים גם כן גבר? או שאולי הרבנים המציאו משהו שלא היה בתורה שה' נתן, והם לא הבינו טוב, ורק את הצלחת להבין כי את אשה?

יותר העמקה של לימוד נשים וכו', ענו לי שאישה יותר קרובה לרצון ה', יותר מתחברת לרצון ה' וכו'.

רק שבאופן מפתיע התשובה הזו סתרה את כך שאין נשים רבניות ופוסקות הלכה בסדר גודל של ברוריה ויותר... הרי אם היא מחוברת יותר לרצון ה' אך טבעי הוא שאישה תעסוק בכך!

עכשיו בטח תיתן לי לזה עוד תירוץ...

אבל כן, בשורה התחתונה עולם ההלכה הוא עולם גברי,

וכמו בתנורו של עכנאי יש לפוסקי ההלכה חלק בקביעה שלה, ולא הכול הוא בדיוק מלמעלה, אלא יש להם חלק בעיצוב ההלכה.

וכשהיא נפסקת והעוסקים בה הם גברים- התוצאה בהתאם.

וזה מתקשר למה שכתבתי מקודם, אז נשים לא היו בעלות השכלה, ואם היום הם כן, למה שלא יוקדמו גם בעולם לימוד? ואף יותר מכך?

והאם לא קיימים מוסדות תורניים גבוהים לנשים?

ואפילו כאלה שרבנים גברים מלמדים בהם?

צריך להיות גם אפשרות מהצד הגברי לתת לבנות להתפתח ולהתקדם בעולם הזה, בלי לצאת עליהן שהן הורסות את עולם התורה וההלכה...

וכמו שאתה רואה לא תמיד זה ככה...

אשה פטורה מלימוד תורה כי יש לה יותר יר"ש ואמונה באופן טבעי

וגברים יש להם יותר יצר הרע ולכן הם צריכים ללמוד תורה יותר מאשר אשה 

הפועל היוצא מזה שאם היא לומדת פחות היא גם יודעת פחות

אבל אם את לומדת הרבה אז תדעי הרבה. מאוד פשוט 

שכבר אמרתי שענו לי, ועדיין עומדת בסתירה...

אז ציפיתי לקצת יותר ממי שינסה לענות פה...

כדרכך

אבל את אומרת דברים חמורים. שתדעי.

ולא למדת נכון את תורו של עכנאי

חלילה חלילה שגדולי ישראל יכולים להכניס רצונות שלהם לפסיקת ההלכה, ה' ישמרנו מדעה כזאת

וחלילה חלילה שגדולי ישראל ירצו להשפיל נשים, להוריד אותם, לכפות אותם, וכו'

אז שיהיה ברור - את חולקת על גדולי ישראל, את חושבת שהם היו גברים ולכן רצו להשפיל אותך, ואת חולקת עליהם!

רק תאמרי את זה ברור, אל תמרחי את המילים שלך

אני אף פעם לא אכנס לויכוח האם באמת ההלכה משפילה נשים, זה לא נוגע אלי. אם ההלכה משפילה נשים - הנשים צריכות להוריד את הראש ולעשות מה שההלכה אומרת להם, ואם הן מחליטות להתמרד - הן מתמרדות נגד אלוקים ונגד הסמכות התורנית של חז"ל.

אני אישית לא חושב שההלכה משפילה נשים, אבל אני לא אומר את זה כתירוץ, לא כדי שיקבלו את דברי ההלכה, אלא כי לדעתי זאת האמת. אם יהיה מישהו שיחלוק עלי - שיחלוק, אין בעיה! אז לדעתו נשים צריכות להיות מושפלות, והן חייבות להקשיב להלכה גם אם זה מעליב אותן.

ולומר - אני לא מקשיבה לרבנים, לא משנה מאיזה סיבה, משמיט את הקרקע מתחת לכל יסוד היהדות

בשביל מה את בכלל מקשיבה להלכה?, הרי לדעתך את יכולה להתווכח עם הרבנים

זה כי אני אישה, לא?

שניתן לך שוב את הרמב"ם שמרשה להכות נשים, ותגיד לי שזה לא משפיל?

אם אישה הייתה כותבת ופוסקת הלכה נראה לך שזה היה עובר בשקט?

ואולי זה כי את לא יודעת ללמוד... גם גברים טועים לפעמים

אין לי מושג

אבל זה בטוח שלא למדת נכון

ושום דבר לא מצחיק כאן

אני שוב אומר, אם זה משפיל או לא, זה לא הנושא. אם זה משפיל את צריכה להוריד את הראש ולקבל את ההשפלה

וזה קל לך להציע לי לספוג השפלה.

אבל לא, אין שום סיבה שמקור כמו הרמב"ם יתיר דבר כזה שהוא גם לא מוסרי וגם משפיל...

למה שאשתוק על זה?

השפלה או לא, זה לא משנה

אמרו לך לעשות משהו - תעשה מה שאמרו לך!

אלוקים מבקש לפעמים גם להיהרג

למה שאני אמות?

כי הוא אמר!

כאשר אשה מתפללת במנין היא מעלה למעלה את כל התפילות שהיא התפללה בבית

ומלבד זאת היא סופחת את אוירת הקדושה של המקום 

ושמעתי שבעקבות כך, פתחו גם בעוד כמה מקומות

אבל אני לא יודע איך בדיוק מתנהלות התפילות שם

בכ"מ, לא גיבשתי דיעה, רק כתבתי שיש כאלה שמצאו פתרון ל"בעיה" של לשם שבו ואחלמה

על פניו זה ראיה ניצחת!

אם עדיף שתישאר בבית, ודאי עדיף שתמעט בהליכתה ברחוב, מה שייך כאן שכר פסיעות?

מעניין מה אפשר ליישב על זה

זה מעיד על בעיה בראייה.

לך תקנה משקפיים.

מפריע לי התוכן שלה ואיתו אני מתמודד.

אתה היחיד שציין את המילה תגרה,

אבל אתה הרי גיבשת דעה לגביי כבר מההודעה השנייה בערך שכתבתי,

אז דעתך לא באמת מטרידה אותי.

לא רק שאתה ניזון מתגרה,

אתה גם נהנה לעשות זאת במקום שאין לך אמון

ב"רוב מנהליו" כלשונך.

אף אחד לא חייב אותך להיכנס לכאן

ואתה יודע את זה נהדר.

בכל הנ"ל, הרבה יותר מ"טיעונים הגיוניים",

יש תשוקה מתמדת לפרובוקציה.

עריכה: הסרת קטע מיותר בעל אופי פוגעני

ואז מתייחס אליה כהנחה מכלילה.

אתה קובע שאני ניזון מתגרה, ממשיך בקביעה שאני נהנה מזה ולבסוף קובע שיש בי תשוקה לפרובוקציה.

לאור העובדה שנקודת המוצא שלך אינה נכונה, גם שאר טענותיך אינן מחזיקות מים.
 

לא הפניתי כלפיך טיעונים,

הצפתי דברים שנראים כמובנים מאליהם

ליותר מדי קוראים כאן.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים