הגיוני מאוד שהייתי מתיוונת. אבל אם זה היה קורה היום, עם כל תהליך הגאולה (ז"א - יותר לימוד אמונה והשכלה) - רוב הסיכויים שהייתי מכבית (איך אומרים "מכבי בנקבה"?).

עם מי אני מסכימה? בוודאי שעם המכבים (איך לא? רוב העולם תומך במנצחים). ואני גם ממש משתדלת ליישם את זה ביום יום.

אני מקוה שמכבים אבל מי יכול לדעת..

רובנו חושבים שתרבות יון זה רק חומר אבל זה ממש לא נכון, בתרבות יון יש ענקי רוח סוקרטס אפלטון אריסטו ועוד, מה שתרבות יון לא יכולה לקבל זה חיבור של חומר ורוח.

ממלכת כהנים, בחנוכה אנחנו צריכים לזכור את המכבים ולעסוק בחומר לא עם הרוח אלא מכוח הרוח.

אבל השאלה אם באמת היינו עומדים בלחץ הסביבתי ובגירויים שהיו שם.. תחשבו כמה זמן לקח עד שמתתיהו קם נגד הייוונים וכמה אחוזים מהעם התייונו... פשוט עצוב..

ועכשיו לא נשאר לנו אלא לבחון את מעשינו בתקופה זו ולראות עד כמה אנחנו צריכים להתקדם כדי להגיע לעבודת ה' האמיתית..

יש מצב שמתיוונים...

אז מה עושים בכל זאת?

להדליק נרות חנוכה לשיר שירים ולחגוג את נצחון המכבים בזמן שיכול להיות שאני הייתי עם המתיוונים?

זה תרתי דסתרי!!! 

אשכרה סתירה..

אני גם הייתי מתנוונת..

בשביל לחזק אצלך את הצד המכבי, כדי שנבין עם מי צריך להיות.

שנשמח שאנחנו פה עם התמודדויות אחרות - אבל לא עם ההתמודדות הזאת, כי היינו נכשלים בה.

גם בימים שלנו יש התיוונות!!

נכון,זה לא שחור או לבן.אבל אולימפידה,אופנה(בגדים צנועים,...),רצון להראות\להיות כמו הגויים,וכו'------זאת התיוונות!!!

זה לא ממש התמודדות אחרת אז או היום(לא הכוונה לחרב מונחת על צווארך..),גם לנו קשה היום עם כל מיני דברים...ויקום מי שלא יצא לו 'להתיוון' לפעמים...

בגלל שאין פה יוונים.

תרבות המערב, זה כן. נכון, יש בזה מן הדמיון לתרבות ההלניסטית, אבל זאת לא "התיוונות".

דבר נוסף, הדבר היחיד שגורם לך להתדרדר בתרבות המערב - זה לחץ חברתי, לא מוות ולא שלטון אכזרי (ולא נכנס לויכוח בעניין. אבל מספיק שמגילת העצמאות מכירה בערך הת"ך - זה שונה).

אז הרגו את כל מי שהתנגד למרד בהאשמה של בגידה

אשרנו שזכינו לחיות בדור שמרובה בו אהבת ישראל!!!

בס"ד

א.אז זה היה מאוד מאוד ברור. שחור ולבן, חושך ואור.

היום "אור וחושך משמשים בערבוביה" לא ברור לנו מה האמת. כולנו קצת מכבים, קצת מתייונים...

מה הייתי אז? אני חושב שמכבי.

מה אני היום?        ??????????????????????

ב. ללופ- זה חיסרון ולא יתרון, העובדה שהיום אנחנו מוותרים על כבוד שמיים כ"כ בקלות... חוצמזה ש"אז הרגו כל מי שהתנגד למרד" - מה המקור של זה? לא שמעתי על זה מעולם...

בתנאים של עכשיו נראה לי שהייתי מהמתיוונים.

כשחרב מונחת על צווארך מי לא יתיוון??? צריך הרבה אומץ..

עזוב אותך...

אני לא מדבר על כפייה דתית על ידי חרב על הצוואר...

אני מדבר על "התיוונות" כביכול מבחירה חופשית...

יש גם אפשרות לשלב את שניהם בתקופה שלנו, פשוט אז זה לא בדיוק היה שייך, זה היה או שחור או לבן.

מסקנה: מכבי מודרני!!

לקחת מושג של "קידוש החול" ועשית אותו פשוט מדי...

רק אנשים ברמה מאוד גבוהה מסוגלים לקדש את החומר או להוציא מחול ניצוצות. פעם גם יכלו לעשות זאת.

בימי בית המקדש, השילוב בין קודש לחול נעשה ע"י עבודת הקורבנות והעבודה בבית המקדש. כמובן שהספורט וההנאה הגשמית היו צריכים להעשות לשם שמים.

מה שאתה אומר שהיום יש לשלב בין קודש לחול, זה דבר אחר. היום מתעוררים כוחות החיים הטבעיים וכו' וכו'... הרב קוק.

בקיצור, זהו נושא מאוד מורכב ולא מסתכם במשפט/תגובה/מאמר/ספר.

חנוכה שמח!

א"ל אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי.. וד"ל

בע"ה

 י'הודון - לענ"ד זה לא ממש ברור שמי שהיום שומר תורה ומצוות גם הי'ה מכבי אם הוא חי בתקופה ההיא. בתקופה העכשווית אנחנו לומדים במסגרת דתית, יש מסביבנו חברה דתית, אנחנו לא מאוי'ימים מצד היוונים ואפילו בחברה הלא מאמינה (ה'חילונית') יש גל גדול של חיפוש אחר משמעות בחי'ים וחזרה בתשובה. בתקופה של המכבים רוב החברה הי'הודית התיוונה, לא היתה כמעט תמיכה במכבים, הי'ה לחץ חברתי מאוד חזק להתיוון..

אם אני הי'יתי מתיוונת או מכבית? אינלי מושג.. אני מקווה שמכבית, אבל אני ממש לא יכולה לומר בבירור..

המשפט הזה הוא סוף של שיחה בין מנשה המלך לרב אשי.

רב אשי לימד בבית המדרש ואמר "נלמד על חברינו בתורה (אנשים באותה רמה.. למרות שהוא דיבר על המלכים הכי רשעים שאין להם חלק לעולם הבא.)  בלילה בא אליו מנשה בחלום ואמר לו מי אתה חושב שהוא חבר שלך.. אני אשאל אותך שאלה ואתה לא תדע הוא שאל אותו רב אשי לא ידע, ואז רב אשי שאל אותו אם הייתם כ"כ חכמים למה עבדתם עבודה זרה? (וכאן נכנס המשפט שהבאתי..) "אם היית באותו הדור הייתה מרים את שולי הגלימה כדי לרוץ יותר מהר לעבוד עבודה זרה."

אם זה היה עכשיו אז בטח מכבית פאנטית בדרך חיים בדיבורים וגו' אבל במעשים הייתי קצת יותר מטונה(אני בכל זאת בת;>....),

אם זה היה לפני חצי שנה בטח הייתי באיזו קבוצה מתיוונת כדי לעשות"דווקא"(בטח היא לא היתה פאנטית כי אזייתי בורחת אחרי יומיים...),

אבל אם זה היה לפני שלוש שנים אז הייתי מכבית פאנטית גם במעשים....

ועכשיו קצת יותר ברצינות בטח הייתי מכבית אבל הייתי חברה באיזו קבוצת נוער שמאחדת את כל הזרמים(בערב המרד היו בירושלים חמש קבוצות...שיעור ארץ פעם אחרת...;>)וכולם היו יודעים מי אני ומה הדעות שלי.....בקיצר הייתי אני....

חג אורים שמח!!!!

איך שאני מכיר ת'צמי, הייתי מהצד של המכבים

אבל שלא כמוהם, לא היה לי את השכל להלחם נגד היוונים כקבוצה והייתי נאבק בהם לבד, ככה שבטח היו תולים אותי על איזה עץ

בס"ד.

אז זה היה מאוד מאוד ברור. שחור ולבן, חושך ואור.

היום "אור וחושך משמשים בערבוביה" לא ברור לנו מה האמת. כולנו קצת מכבים, קצת מתייונים...

מה הייתי אז? אני חושב שמכבי.

מה אני היום?        ??????????????????????

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות