יצאנו מפורים, לכיוון פסח. לחג הניקיונות.. אומנם בחג הזה מה שאנחנו עושים הרבה זה לנקות את הבית, אבל בתקופה הזאת צריך לעשות עוד משו.. זה חג, תקופה של ניקיון בנפש שלנו. בכל הנקודות של החורים והסדקים..
ומה זה החורים והסדקים? החסרונות שלנו, המקומות שעדין ריקים.
ולפעמים שחסרון נשאר ריק.. אם לא ממלאים אותו, הוא מכניס אליו דברים רעים.
מה זה סגריות, תלות, חוסר בטחון עצמי ועוד אלף ואחד דברים שאנחנו מכניסים אם לא נסיונות למלות את הריק הזה, את החסר הזה..
הבעיה היא שהמילוי הזה לחסרונות לא מחזיק מעמד הרבה זמן, ובמקום למלות את החור - הוא רק מעמיק אותו.
אז בפסח, כמו שבבית אנחנו בודקים בכל חור וסדק - גם בנפש שלנו זה צריך להעשות.
ומה זה מצב של סדק? המון פעמים לפני שקיר, אל כל דבר נשבר ואז נוצר חור .. לפני זה - מופיע סדק.
אז בואו כבר במצב של סדק, נטפל ונתקן את עצמנו. שלא נצטרך בכלל להגיע למצב של חור.
ומה קורה שמנקים, שזורקים? בשם הפסח המון פעמים אנחנו נזרוק גם דברים שלא צריך לזרוק.. כי פסח.
הרבה פעמים, כשאדם חוזר בתשובה או סתם עושה עם עצמו תהליך - הוא עושה בשם התורה דברים שהפוכים מימנה. לדוגמא, מישו מחליט שהגוף, החומר זה דבר רע. הוא חיי רק רוח, רק נשמה, הגוף הוא אויב.
זה טעות. זה ממש לא הכוונה של התורה. זה לזרוק מהבית משו שלא צריך לזרוק.
שימו לב לזה שחמץ אסור רק בפסח. בשאר השנה מצווה לאכול חמץ. חלות לשבת, סעודות מצוות.
שבעה ימים - הוא אסור באיסור כרת. אבל אחר כך, חופשי.. אין בעיה. זאת מצווה.
ואנחנו המון פעמים זורקים מימנו דברים החוצה. בלי לזכור שהם מותרים, רק בזמנם.
ניקח כדוגמא את יצר המין. זאת עבירה חמורה לפני חתונה, אבל אחרי חתונה זאת מצווה גדולה. היא מביאה חיים לעולם. זה לא דבר רע.
אם בנאדם ח"ו נפל בכל העניין הזה - אז כן, זה לא טוב. אבל ב"ה! הוא אנושי. הוא יוכל להתחתן. הוא נורמאלי. 
זה לא אויב.
וזאת הנטייה שלנו, אנחנו הופכים את החומר, את הגשמיות לאויב שלנו.אנחנו מפרידים חומר, ורוח.
אוקי, עכשיו חוזרים לפורים. 
המן הוא משורש עמלק. ועמלק המטרה שלהם זה להפריד שמים וארץ. יש ה'. הם לא מתכחשים. אין להם בעיה עם ה' , אבל שישאר למעלה.. ברוח - הוא קיים. בחומר, אין אלוקים. הוא לא בארץ.
וזאת הכפירה הכי גדולה שיש. ולצערנו המון דוסים חיים בה.. קשה להם עם הגוף, רוצים רק רוח.
המן, הוא מזרעו של אגג. "המן האגגי" .
אגגי - המילה מורכבת מא' וגג. א- אלוקים. אלוקים נמצא בגג .. בשמים. אין לו קשר לארץ. העולם הזה טמא.
ואדר זה התיקון להמן.אגג.עמלק.
אדר - א' דר. אלוקים דר בארץ. נמצא כאן! גר איתנו.. לא רק שם בשמים. ה' כן רוצה את החומר! את העולם הזה..
עם החומר ניתן ליצור אומנות, מוזיקה, שירה יצירה הכל בקדושה. אפשר לרוממם את החומר. זה שהוא נמצא היום במצב שפל זה לא אומר שהוא רק.
וגם במהלך שלנו עם עצמנו.. אנחנו נוברים קצת פנימה, ואז אנחנו מגיעים למקום של שנאה עצמית בנקודות שנפלנו בהם. מבחנתנו הם מחוקות לגמרי.
חצרוני סיפר סיפור על תלמיד שבא לאדמו"ר בין זמננו מזועזע. שמע, ראיתי את החברותא שלי ניכנס לדומינוס פיצה- אוכל חזיר. ואחר כך הולך למועדון, ורוקד עם בחורה.
והאדמו"ר מישום מה לא הזדעזע כ"כ כמו התלמיד. הוא אמר לו "ב"ה! לאדם הזה יש יצר לאכול. הוא חי. ב"ה. אם הוא לא היה אוכל - הוא היה מת. ויצר המין - הוא יוכל להתחתן עם בחורה. וואו, הוא ממש אדם נורמאלי".
אז כן. לא באנו לזלזל בחטאים האלה, ובאחרים. אבל זה נורמאלי לחטוא. ואחרי שתיקנו, אנחנו לא צריכים לשנוא את עצמנו! להפך. אנחנו צריכים לנסות לנתב את החטאים לקדושה.ולא לשנוא את עצמנו עלהם.
מספרים על צדיקים שהגוף שלהם נשאר שלם גם לאחר המוות. ולכאורה, אם אנחנו כל כך מקדשים את הרוח ואומרים שהגוף זה דבר רע - אז למה לצדיקים הכי גדולים הגוף נשאר, ולא הולך? הרי הוא רע, וחומר וכו'..
אז זהו שלא , זה רק מראה לנו כמה הגוף שלנו קדוש. כמה החומר קדוש! רק שאנחנו החלטנו להתחבר לעמלק ולחשוב הפוך..
עם החומר, אפשר להשתמש בקדושה. רק שלנו בלב נטבע שבגלל שאנשים לוקחים את החומר לדבר רע - אז הוא טמא. אבל לא, הגוף והחומר בקדושה זה כלי העצום! לא המטרה, לא העיקר. אבל הוא כלי חשוב.
היום הופכים אותו למטרה.. אבל אם הנשמה היא המטרה, אז הגוף הוא באמת כלי עצום.
עובדה, רק דרך הגוף אפשר לתקן. לעבוד את ה'. לא ראיתם בית מדרש בבית קברות. אין מתים שמתקדמים. הוא כלי מדהים לנשמה להתקדם.
כמה פעמים אנחנו לוקחים את האוכל כדבר רע.. "זה משמין". אבל בחייאת, בלי אוכל - אנחנו מתים. הוא דבר טוב במידה.
נושא הבא, שעוד מעט יתקשר.
"אשר בחר בנו מכל העמים". שאלה - במה ה' בחר? בגוף, או בנשמה?
אם נעשה סקר קטן כנראה שהתשובה שנקבל היא הנשמה. אז זהו, שלא. 
בואו נלמד כלל קטן.
בורר - לברור זה בין שני דברים לא שווים. אוכל מתוך פסולת. שווה מתוך לא שווה.
לבחור - בין שני דברים שווים בגודלם.
לברור, זה פשוט זה דבר ברור מאליו. אם לצד אחד עף לנו 1000 שקל ולצד שני 100 שקל ולצד שלא נילך נפסיד את הכסף ברור שבלי לחשוב נרוץ ל1000. אין פה בחירה, זה דבר ברור מאליו.
אבל אם לשני הצדדים נפל 1000 שקל אנחנו כבר נחליט להתלבט.. לאיפה הכי מהר, ומה כדי ומה פה ומה שם.
לבחור זה בין דברים שווי ערך. זה קשה. לברור זה דבר פשוט..
אוקי, ונחזור לבחירה של ה' בנו. הנשמה של הגוי, והנשמה של היהודי זה עולם אחר. זה ההבדל בין קורקינט למטוס.. עם כל הכבוד לקורקינט שנוסע, אנחנו נעדיף מטוס. די ברור. הוא הרבה יותר שווה.
הנשמה של היהודי היא חלק אולקה מימעל. ה' לא היה צריך לבחור את נשמת היהודי. זה ברור שהוא יקח.
בגוף, הייתה את ההתלבטות. כי עד מעמד הר סיני הגוף של היהודי והגוף של הגוי היו זהים.
כאן, היה כבר ענין של לבחור. וה' בחר בנו - הוא בחר בגוף שלנו.
"אשר בחר בנו מכל העמים" - בנו זה בגוף שלנו. מי שאומר שהגוף הוא טמא , הוא מנתק מימנו את הבחירה של ה'. לא מתאים לי שה' בחר בנו..
הבחירה היא בגוף שלנו!
והמן הרשע, ידע את זה. ידע שביטוי הבחירה הוא בגוף .. הוא ידע שהנשמה של היהודי עליונה, ולכן הוא יחזור מתישהו בתשובה. כמו שאנחנו רואים. אם לא הוא, אז הבן או הנכד.
היהודים חוטאים, ובסוף חוזרים לעצמם. לא משנה אם הוא יגיד להם לעבוד אלילים, ולהיות כמוהו - הם חוזרים בסוף..
הוא יודע שהבחירה של היהודים קיימת בגוף. ולכן, הדרך היחידה לגמור את עמ"י זה לרצוח את הגוף שלו. לכן, המן רוצה להרוג אותם אפילו כשכבר חטאו.. אחרי שאכלו מסעודתו של רשע .
הגוף קיבל את הבחירה של ה' יתברך. אז גם אם התרחקנו, וחטאנו - כל עוד אנחנו בתוך הגוף אפשר לתקן! דרכו אפשר לבחור שוב בטוב.
"נר ה' נשמת אדם כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". כל עוד הנשמה בגוף, לא משנה כמה ירדת.. יש את הבחירה לחזור! כי רק אדם חיי יכול לחזור בתשובה.
אז הי, גם אם נפלנו. בואו לא נתייאש! אנחנו יכולים. מסוגלים. אין דבר כזה אני לא יכול להשתנות!
הבעיה היא שאנחנו לא מבינים את זה..
המן רצה למחוק לנו את הבחירה.. הנק שמבדילה אותנו מין הגוים.
כי כל עוד יהודי חי הוא יכול לבחור לתקן. להשתנות.. לא משנה באיזה מצב הוא ולאן הוא נפל.
גם אם דפקנו את עצמנו, את אחרים.
ובואו נזקור את זה.. כי בנקיונות של עצמנו אנחנו המון פעמים מגיעים למקום של יאוש. כי יש המון מה לנקות.
אבל לא! יש יכולת לתקן, לבחור להשתנות.
אם יש לנו יכולות לתקן כל זמן שאנחנו כאן, אז אין מה להתייאש.
אז בואו נלחם בעמלק. נעשה בדיוק הפוך מימנו. ניראה את הטוב בעצמנו! בגוף שלנו.
