אני מניק מוכר אבל לא מעוניינת להיחשף בעניין...
נתחיל מזה שכל ההריונות שלי קשים, אבל קשים זה מילה קצרה לתיאור, אני מקיאה כמעט רוב הריון, בחילות עד ללידה, 2 הריונות עם שמירה, צירים מוקדמים, כאבי ראש וכווווווווו'
הקטן שלי כבר כמעט שנתיים, יש בי רצון לעוד הריון אבל ממש לא בא לי ולא מתאים לי להיות מושבתת עכשיו 9 חודשים... כשאני בהריון אני לא אמא לילדים, לא אשה לבעלי, ולא אני עצמי... שאלו פה פעם על דיכאון לפני לידה אז אצלי זה מתחיל עם הבחילות ונגמר בלידה.
כל ההריון אני בדיכאון.... התחלתי עכשיו לימודים לתואר ראשון בנוסף וממש לא בא לי למרוח את זה...
אולי זה נשמע טיפשי שאני אומרת לא בא לי אבל מש לא בא לי... וכן בא לי...
טוב, חפרתי... אשמח לתגובות.



