אני מהשוק החופשי - אבל שעת הנקה היא זכות המוקנית בחוק לכל אישה שעובדת משרה מלאה.

שעד שהילד בן 7 חודשים ולא משנה אם היא מניקה או לא - היא זכאית לעבוד שעה אחת פחות - ולקבל משכורת על כל השעות..

אם אופק חדש זה משרה מלאה (גם בזה אני לא מספיק בקיאה) אז אין שום אופציה חוקית להחליף את זה בזמן כביכול...

הנקה, כך הבנתי. וזה וויכוח אדיר בינם לבין הסתדרות המורים

המשרה לא מוגדרת מלאה?!

הם חייבים להיעזר באיזו פירצה או סעיף בחוק שיבטל להם את החובה לשעת הנקה.

הם לא יכולים לעבור על החוק !!

מתעניינת..

באמת יש פחות שעות הנקה. אבל יש משעות השהייה שצריך להיות בהן פחות (לא הבנתי מה זה שעות שהייה...)

וזה בגלל שגם אחרי אופק חדש - עדיין המורים לא עובדים במשרה מלאה.

כך שזה מאפשר למשרד החינוך לעשות "מה שהוא רוצה".

כל דקה שנותנים לכן - היא עדיין הטבה "מיוחדת" שהם לא מחויבים לה.

נניח אני עובדת במשרד 8 שעות ביום - אבל משרה מלאה ממוצעת במקצוע שלי היא 9 שעות ליום - ולכן חוקית אני לא מקבלת את שעת ההנקה.

וגם אף אחד לא דואג לי לשום סוג של הטבה אפילו חלקית. אין וזהו.

הפסקה, הן היא גם צריכה להספיק להגיע לחדר מורים, ולנער מעליה תלמידות, ולהספיק לצלם שכפולים ולדבר עם המנהל!

אין לה אופציות שיש ליושבות משרד ולכן זו לא הטבה מיוחדת אלא מתחייב מהחוק.

בעבר זה היה ברור שמורה שמלמדת 7 שעות ביום, לא משנה אם המשרה שלה מלאה, באותו יום היא חייבת לסיים מוקדם.

היום זה תלוי מה קורה איתה בשאר השבוע.

רואים שקבע את זה גבר שמעולם לא חווה כאבים של גודש....

ולצאת לשירותים.

בהפסקה המדוייקת שניתנה לה - כשמחליפה נושפת לה בעורף.

ואם היא עובדת 8 שעות ביום ולא 9 אז היא גם לא תקבל קיצור של יום העבודה.

גם מזכירה רפואית לא יכולה לעזוב את העמדה שלה באמצע - כדי לשאוב. יש אנשים בתור.

ועוד שלל עבודות יש שההפסקה לא מספיקה.

אך מה שנקבע בחוק - נקבע.

אם נותנים לך משהו מעבר - הטיבו לך מעבר לחוק. והם לא היו חייבים להיטיב לך.

אז אם המשרה שלך לא מגיעה ל-40 שעות פיזיות בשבוע - אז גם זה שמורידים לך מהשעות שהיה - זו גם הטבה.

גם אם את מרגישה שזה לא הוגן וצודק ומגיע לך יותר - זו נשארת הטבה מיוחד על פני החוק.

ואני מרגישה שזה גם לא הוגן וצודק שאישה שעובדת 40 שעות בשבוע - אז לא מגיעה לה שעת הנקה למרות שהמשרה שלה מלאה ובמשרד שלה לא עובדים יותר מ-8 שעות - ורק כי במשרדים מקבילים עובדים 9 שעות.

אבל זה החוק. וכשהמעסיק הקודם שלי נתן לי שעת הנקה גם על משרה של 8 שעות ביום - ידעתי לומר לו תודה כי הוא נתן לי הטבה שהוא לא חייב לה על פי חוק. ולא התעצבנתי עליו למה הוא נותן לי רק עד גיל 7 חודשים ולא ממשיך עד גיל שנה או עד שאני אפסיק להניק.

כי על הטבה - אומרים תודה.

והנה עכשיו עוד אחד שמנסה לעשות רושם שיזכרו אותו מר פירון!

 מקצר את חופשת פסח וחנוכה...

 מה יהיה??

 הם לא מבינים שהחופשים האלה נותנים אוויר לנשימה וכח להתחדש ולהגיע רעננים  לעבודה...

במקום לקצר לנו את החופש שיתנו לסטודנטים לעבוד בחופש כך ירוויחו כסף וגם יתלמדו בפועל...

זה חוקי לקצר את החופשות האלו???

אע"פ שלצערי אני בכל מקרה מלמדת בדר"כ (בהתנדבות!) בימים האלו... מגישה לבגרויות...

חסרים היום מורים, ואם הם ימשיכו ככה הבעיה רק תחריף.

מורים טובים ומשקיענים לא יישארו.

סליחה על הסטייה מנושא הפורום, אם כי זה מאוד קשור ללידה ולילדים...

כולל חול המועד , תשעה באב ופורים

ולמורים בערך פי חמש מזה?!

וטוב ברור שמורים צריכים יותר . אין על זה בכלל ספק 

אבל קשה להזדהות עם הבכיות על 4-5 ימים כשליתר העם זה כל החופש שיש אחרי החגים

וגם צריכים לצאת לטיולים, ואסיפות הורים- הכל לא בשעות העבודה? זה חוקי, הא?

החופשים הם החזר קטן על עבודה מטורפת כל השנה!

יש על זה תשלום - גם אם הוא מגולם בצורה של משכורת גלובלית.

גם אני בעבודה שלי עונה לטלפונים מעבר לשעות העבודה.

ובאה לישיבות צוות מעבר לשעות העבודה.

ואצלי בעבודה המשכורת לא גלובלית - אם הגעתי 5 דקות מאוחר - אני אקבל פחות כסף.

בכל עבודה יש את המעבר שהעובד מחויב - כדי להוכיח את מסירותו. אחרת הוא יפוטר לאלתר.

וגם גננת במעון עובדת יותר שעות ממורה - באה לאסיפות הכנה , עונה לטלפונים של אמהות בערב - ובכל זאת לא משלמים לה את ימי החופשה - כי זה חוקי.

וכולנו עובדים ולא בטוחים שמגיעות לנו מחיאות כפיים מיוחדות או מעל 90 ימי חופש בשנה... זה העבודה.

שמורים עושים מחוץ לעבודה. השוואה לא מוצלחת.

ראיתי מה מורים עושים מחוץ לשעות העבודה.

וראיתי גם בעלי מקצוע אחרים - אז לא. טלפון שמושיב אותך בדיוק בשעת ההשכבה או בשעה 2 בלילה ליד המחשב לפתור משהו מסובך למשך שעה וחצי - ואין לך אפשרות לומר לא כי הלקוח שילם לבוס שלך סכום יפה על תמיכה 24 שעות ביממה.

הוא שווה ערך למה שמורות עושות.

מורות - אתן מוזמנות להכיר כמה שוק העבודה החופשי קשה ואכזרי.

גם אמא שלי חשבה תמיד שהעבודה שלה קשה משל האחרות - עד שהיא ראתה את הבנות והבנים שלה בשוק החופשי - וגילתה שגם בעבודות האחרות לא מלקקים דבש מתוק - ואפשר להשוות הרבה קשיים. ושעבודה של מורה היא בהחלט עבודה עם הרבה הקלות ובונוסים.

וכן יש למורות הטבות יפות - ומי שלא הולכת להיות מורה - שלא תתלונן על התנאים של מורה.

בסך הכל לפני שנתיים החליט השר סער - להתחיל את שנת הלימודים 5 ימים מוקדם יותר

והימים הוחזרו בחופשה ארוכה יותר בפסח וחנוכה....

הניסוי לא הצליח ולא היה שיפור - לכן מחזירים את המצב לקדמותו. שנת הלימודים תתחיל ב -1 לספטמבר והחופשים בפסח וחנוכה יחזרו לקדמותם...

אין שום שר חינוך שיעז לדעת בפרה הקדושה של חופש למורים. תרגענה....

ובנוגע למה שכתבו מתחת אז צר לי לידע - לעובד מגיעים על פי החוק רק 10 ימים של חופש בשנה שלא מספיקים אפילו לחול המועד , פורים, תשעה באב וערב יום כיפור... (ערבי חגים מחוץ לתחום...)

15 ימים אפשר לקבל רק אחרי וותק טוב של 6 שנים...

ולא שזה באמת כזה משנה כי אפשר לחשוב ש 15 מספיקים למשהו

תמיד מגיעים לחופש הגדול עם מינוס של ימי חופשה  

רק כדי לגלות שגיסתי המורה בחופש כבר חודש וחצי

וכן יש מורות שהודו לי שהאמת היא שחודש וחצי היה גם מספיק לגמרי לגמרי

אני באמת לא מתכננת לפתח דיון על העניין, מכיוון שמי שלא עושה את זה בפועל - לעולם לא יבין את זה.

כשהתחלתי לעבוד, אמא שלי כל הזמן אמרה: "איזה כיף למורים... בגלל החופשים...". היום היא אומרת לי: "תברחי". ואכן אני מתכננת לעשות זאת (ואני עוד ב"ה לא ממש סובלת מבעיות משמעת של תלמידים. בדר"כ יש לי כיתות טובות. אבל כשלא...).

בכל זאת, אענה לטענות שהועלו:

לגבי הקיצור בחודש וחצי - הדיון הוא לא על זה, אלא על חנוכה ופסח שמורה חייבת את האוויר לנשימה שם!!!

לגבי זה שלא קיצרו שום יום מהחופש - זה לא נכון. כי כשקיצרו 5 ימים לפני כן - החזירו אותם בל"ג בעומר ובגשר של יו"כ וסוכות ואולי יום אחד בפסח. כך שלקחו לפחות יומיים אם מוסיפים יומיים בפסח ויומיים בחנוכה.

לגבי הטענה שהורים מפסידים ימי עבודה: אני ממש מבינה אותך!!!

את צודקת במיליון אחוזים, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון המורים. אם את רוצה שמורה תהיה קשובה לילדים שלך ושיהיה לה הכוח והזמן לטפל בבעיות (ולא חסרות כאלה), תסכימי איתי שהיא חייבת לנשום קצת...

השנה החזירו בערב סוכות , חנוכה ופסח.

וזה סך כל מה שבוטל.

תקראי היטב ותראי... בסך הכל מדובר בביטול השינוי של גדעון סער - בהתאם להחלטת ועדה כלשהי.

גם אמא שלי מורה - והיא דווקא חושבת שהמקצוע אידיאלי ופצצה וכך חושבות גם הגיסות שלי. הייתי הולכת להיות מורה גם כן לו רק היו משרות מורים במגזר שלי...

יש למורים נטיה לבכיינות יתר ולהתנצלות יתר.

מי שרוצה להיות מורה - יכולה ללכת להיות מורה. ואין לכן צורך להתנצל ולהצטדק.

התנאים של המורות משופרים. החופשים שלהם משופרים ברמה גבוהה ביותר. (יש עוד מקצועות שוחקים וקשים ואין בהם חופש). מי שרוצה שתלך להיות מורה.

רק ציינתי שחס ושלום אף אחד לא קיצר לכם שום ימי חופש - רק הזיזו אותם להתחלה.

אבל מכיוון שאני לא ממש מרגישה שיש מי שיקשיב, אני מוותרת על ההסבר...

אגב, "יש למורים נטייה לבכיינות יתר". חבל שאת מתבטאת כך. לי באופן אישי זה לא נעים לשמוע התבטאות כזו. וכפי שכתבתי קודם: זר לא יבין זאת.

בזה מיציתי את הדיון. לפחות עם מי שמשוכנע שמורים הם בכיינים.

ושיש לי שאיפה להיות מורה -אם אני רק אמצא עבודה בתחום.

והמשפט הנ"ל הוא פרי מילותיה של אמי - מורה כבר 40 שנה... והיא גאה בעבודתה בלי לבכות ובלי להתנצל.

אז צר לי אם נפגעת - התכוונתי במשפט דווקא להצדיק את המורים.

אתם לא צריכים להסביר את עצמכם - כי לכל אדם במדינה שמורה הזכות להיות מורה. מותר לומר בגאווה ": כן, יש לנו עבודה עם תנאים מצויינים. כמו לכל עבודה יש לה מעלות וחסרונות - וכל אחד יחליט מה הוא מעדיף".

אם המתלוננת הנוכחית על החופש שיש למורים החליטה לא להיות מורה - כנראה שהיא בכל זאת חושבת שיש לפחות מבחינתה יתרונות לעבודה אחרת. (נניח מבחינתי היתרון של העבודה שלי - הוא שיש ביקוש למקצוע בעוד בהוראה "צפוף" מדי).

אין צורך למורים להתבכיין / להתנצל / לפתוח במגננה. להיות מורה זו לא זכות ששמורה לבעלי אצולה - כל אחד יכול.

ומה שציינתי בנוגע לימי החופשה שלא מדובר בהפחתת ימי חופשה למורים - מדויק עד למילה האחרונה. גם אם הכתבים כתבו את זה בצורה מסורבלת - זה בדיוק הכוונה היחידה של משרד החינוך.

והראיה - שום אירגון מורים לא הגיב תגובה חמורה כמו שמצופה וקורה בכל ניסיון כרסום בחופשת המורים.

ופתאום היא מבינה שהוראה זה אמנם קשה! מאוד! אבל זה לא נקרא לעבוד

פתאום אין לה מתי לעשות סידורים,

אין יום חופשי,

אין זמן לקניות,

אין זמן לנוח,

אין מתי להכין פסח,

אין בוקר פנוי לצאת לקפה ,

אין מתי לעשות כלום

תמיד צריך ללכת לישון מוקדם כי תמיד מחר צריך להגיע בזמן

(לא רק 3 פעמים בשבוע)

רק לעבוד ולעבוד ולעבוד 

ופתאום היא מבינה מה זה לעבוד יום ארוך מה שהיא ממש לא הבינה כשהתחלתי

זה גם תלוי, אולי, אם עובדים ביסודי או בתיכון.

אני יכולה להגיד על עצמי שאני בהחלט עובדת בהוראה. ועובדת קשה מאוד.

מרוב העומס נאלצתי להוריד משרה עוד ועוד...

עבדתי גם במשרד לפני כעשר שנים. אין מה להשוות!!! בכל אופן, עבורי זה ככה...

בבקרים, אגב, אני לא יוצאת לקפה... אני מכינה שיעורים!

אני מניחה שלא תאמיני לי אם אגיד לך שאני מסוגלת לשרוף יום חופשי על הכנת מבחן...

עם אופק חדש ועוז לתמורה - במשרה מלאה עובדים 5 ימים בשבוע, כך שאין בדיוק יום חופשי...

כשעוד עובדים קשה על הכנת השיעורים.

אמא שלי כבר ממש לא עובדת קשה על הכנת השיעורים. אולי גיסתי הצעירה שעובדת רק שנה ועדיין במילויי מקום - עובדת על הכנת שיעורים....

והכל הכל - את לא צריכה להסביר כמה קשה לך - גם אם העבודה שלך קלה - זה בסדר גמור.

כל מי שרוצה - מוזמן לבוא.

שעורים ומבחנים. כל ערב כל ערב.

אין חתונות, אין יציאות עם הבעל, אין קפה עם חברות, אין שחייה או שעורי התעמלות.... כלום!!!!!

אם כל כך רע וגרוע לך ואין לך ממש כלום?!?

לכי תנסי להיות קופאית בסופר או מזכירה במשרד - את מאמינה שיהיה לך יותר טוב לא?!?

אני אישית יודעת מה החסרונות והמעלות של העבודה שבחרתי - ומדוע היתרונות שלה עולים על החסרונות. אם החסרונות היו גוברים על היתרונות - הייתי קמה ועוזבת אותה באותו הרגע.

לי לדמיין הסבה. חוששת מאוד. למה זה לא מובן לך???

בטח לא "הסבת" מקצוע...

מי שכל כך גרוע לה ביחס לקופאית - עוזבת את מקום העבודה האיום והנורא. מכירה כאלו שעבדו בהייטק במשכורת של 15 אלף והיה להן רע - אז הן קמו ועזבו והלכו למקצועות פחות רווחיים שלא רע להם בהם.

ואני מאד מקווה שאת לא המורה של הבת שלי - כי אני אפילו קופאית ממורמרת מהעבודה שלא עוזבת את הקופה רק כי זה המקצוע שלה והיא השקיעה בו אז אפילו שרע לה איתו היא מענה את עצמה, לא הייתי מעסיקה. עובדת שלא מרוצה ורק פוחדת לעזוב היא נטל ולא ברכה.

בטח לא הייתי נותנת לה לטפל בנשמות רכות.

נס שהמורות של הבת שלי אוהבות את העבודה שלהם. נהנות ממנה. לא מרגישות בה "חנוקות" ואומללות...

יודעות מה המעלות והמגרעות של העבודה שלהן - ולמה הן בוחרות בה כל שנה מחדש...

כמו אמא שלי , כמו סבתא שלי , כמו הגיסות שלי...

אני לא מדמיינת לעצמי איך נראית כזו מורה שלא מרוצה מתפקידה.

אני מחנכת כיתה, מצליחה מאוד, הבנות מטורפות עלי, אני עליהן, ההנהלה מרוצה מאוד, ההורים רגועים, וטוב לי איתן כל יום.

ניסיתי להסביר לך פשוט למה מגיעים החופשים הארוכים. הם לא חסד. הם תמורת כל ערבי השנה.

מחכה למילת פיצוי ממך...

"אין חתונות, אין יציאות עם הבעל, אין קפה עם חברות, אין שחייה או שעורי התעמלות.... כלום!!!!!"

"כי זה המקצוע שלי. פשוט מאוד. השקעתי בו, ומאוד קשה לי לדמיין הסבה. חוששת מאוד." - בתגובה לשאלה למה את ממשיכה להיות מורה...

תגובות כאלו 

- " אני מחנכת כיתה, מצליחה מאוד, הבנות מטורפות עלי, אני עליהן, ההנהלה מרוצה מאוד, ההורים רגועים, וטוב לי איתן כל יום. " - ולכן אני ממשיכה להיות מורה..

וגם "כי יש לי ימי חופש שמפצים על קושי העבודה " -

הן תגובות בלתי ממורמרות שאומרות - יש בעבודה שלי מעלות וגם חסרונות.

נכון - את מרגישה שאת עובדת קשה במהלך השנה. אבל יש לך י חופש והרבה סיפוק ויש לך יום חופשי בשבוע להתארגן ולעשות קניות - והמעלות מחפות לך על החסרונות....

התגובה האחרונה שלך היתה בדיוק מה שחיפשתי וביקשתי - הסבר למה את מורה ולא במקצוע אחר - אז הנה התשובה - יש לך סיפוק רב והחופש מפצה אותך.

אז הנה את לא ממורמרת את מאושרת - ויודעת מה המעלות של העבודה שלך למרות החסרונות. ברוך השם.

מה שציינתי זה גם בעבודות אחרות יש מעלות וחסרונות וכל אחת בוחרת מה מתאים לה....

ויש גם את המדרג באופן אובייקטיבי וחיצוני.

הוראה באופן עקרוני נחשבת במדרג כעבודה קלה יותר מאחרות בגלל התנאים הסוציאליים והעובדה שהוותק הופך את העבודה לקלה יותר---

אני מאמינה שמנכלי"ת במשרד ממשלה - עובדת קל יותר ויש לה תנאים טובים יותר...

לעובדת ניקיון/מזכירה/פקידה/קופאית  אין תנאים סוציאליים . העבודה פיזית קשה - וכל שנה רק נהיית קשה יותר ויותר...

באמת ממורמרת

היא רק מנסה לתקן את צורת הדיבור שלך

(נראה לי לפחות)

היא רוצה שתגיבי תגובות "בלתי ממורמרות" כדי שיבינו אותך נכון - שקשה לך אבל את אוהבת את העבודה

אז היא דיברה בחריפות כדי שתביני מה היה נשמע מדברייך

צר לי לאכזב, אך לא נראה לי שתקבלי ממנה מילת פיצוי...

אני הייתי מציעה לך לוותר על דיון עם מי שמקשיב רק לעצמו.

ואגב, גם אני ממש לא בתחילת הדרך של ההוראה, פשוט לא רציתי להתייחס לטענות מתריסות.

אני לא מפתחת דיון עם מי שמתבטאת בצורה כזו ("אני מאוד מקווה שאת לא המורה של הבת שלי" וכדו').

את מה שהיא חושבת על כולם

את לא חושבת שזה כבר מאוס?

ולא אכפת לי אם הן עובדת שעה ביום או 20  שעות ביום

אני לא נכנסת לעצם הדיון בכלל אלא רק שאם היית משתלחת בכל תגובה שלא מתישרת לפי מה שהיא חושבת

אבל לא להשתלח ,ולא לכתוב בסגנון יומרני ומתנשא

ולא לתת הרגשה ש"אני יודעת הכל" ואחרות כלום

דווקא הדיון מרתק בעיני. 

לא הבנתי למה את מרגישה השתלחות בדיון הזה ספציפי.

היא דווקא הצדיקה את העבודה הקשה של המורים.

תגובות שלטעמי חרגו מגבול הטעם הטוב היו כאלו שציינו שכינוי מסויים משתלט על הדיון...

דווקא הדיון התנהל כתגובה גוררת תגובה- שזה בעצם דיון לא?

זה לא סקר שכל אחת אומרת את דעתה פעם אחת וזהו...

הסגנון בעייתי ולא התוכן.

דוגמאות לתגובות לא ראויות מבחינתי:

"יש למורים נטייה לבכיינות יתר".

"אני מקווה שאת לא המורה של הבת שלי" (זה אמנם לא נאמר כלפיי, אבל הכאיב לי בכל זאת).

אני גם בהחלט חושבת שה"דיון" מרתק, ואולי זו רק אני, אבל אני מרגישה התלהמות בתגובות שנאמרו כאן.

אני מצטערת, אבל זה לא נשמע לי דיון, אלא יותר רצון להתריס.

אתן מוזמנות להיכנס לכרטיס שלי (לתגובות קודמות) ולראות שאני ממש לא מתקרבת לדיונים בסגנון הזה. סורי, לא מתחברת.

אני לא חושבת שירדתי לפסים אישיים, אלא שלא ממש נעים לי להשתתף בדיון שכזה, אע"פ שיש לי הרבה מה לומר (לכתוב) בעניין.

מקווה שהבהרתי את עצמי ועכשיו זה ברור יותר.

המשך ערב טוב!

היתה לי בהחלט תחושה קשה אתמול מהפגיעה של אנונימי - אבל החיים קיימים גם מחוץ לפורום ברוך השם ולא היתה לי יכולת להתחבר שוב ולתקן.

אז כמו שכתב מופים - לא התכוונתי לומר לאנונימית שהיא ממורמרת - רק ניסיתי להוציא את זה מהפה שלה עצמה , שהיא לא ממורמרת גם אם העבודה שלה לא קלה לה ויש לה חסרונות  - היא גם לא איומה ונוראה ויש לה הרבה מעלות.

וצר לי שזה אכן יצא פוגעני למדי.

לגבי כל אלו שהגיבו להגנתי - לצערי התרגלתי ואני "מנפנפת" את התגובה הקבועה של איזו אנונימית שמעולם אפילו לא פנתה אלי באישי או הציגה איזושהי זהות - וכל תגובה כאן בפורום זה שלי שאינה טכנית או מוצי פוצי - נתקלת באותה תגובה אנונימית של פסילה לגופו של ניק.

אני בוחרת בדווקא לא להפסיק להגיב פה בפורום כדי לא לתת למישהו שמתחבא מאחורי אנונימי "פרס" על כזו התקפה פרועה שחוזרת על עצמה מתחת כל תגובה שלי ובלי קשר אם הדיון היה ענייני או לא.

תודה לכל אלו ששמו לב שדווקא כמעט לא ירדתי לפסים אישיים ולא "השתלטתי" על שום שיחה,והפעם זה ממש בולט לעין שהיתה פה הבעת דעה אישית ודיון נורמלי ורגיל לפורומים (להוציא ההודעה האחרונה לאנונימית שבאמת כואב לי שנאלצתי לעזוב לפני בקשת סליחה). חשוב לי להרגיש שיש כאן גם נשים אחרות.

וחבל לי גם שמורות כל כך נפגעו - כי דווקא יצאתי להגנת המורות.

שהן לא חייבות "להצדיק" את החופש שלהם או להפוך ל"מסכנות" - גם אם יש להם הרבה מעלות והטבות בעבודה שלהן מעבר לשוק החופשי - אז זו עבודה שאכן צריך כישורים ויכולות מסוימות כדי לעבוד בה - וההוכחה היא כמה נשים לא בוחרות בה מרצון למרות החופשים והתנאים הסוציאליים שלה וכמה נושרות בתחילת הדרך מחוסר התאמה...

שעבודה משרדית קשה הרבה יותר מהוראה - אחרי ששנים הם הסבירו כמה היא יותר קלה...

למורים יש תנאים סוציאליים מאד משופרים. אין ספק. גם המשכורת שלהם לפי שעה היא בהחלט מהיפות בשוק...

15 זה עם הוותק.

וכמחליפים מקום עבודה - אובד הוותק ...

אני היה לי פתרון מעולה וחבל שאני לא שר החינוך - עד גיל שבו הילדים זקוקים לחופש בעצמם - ויודעים להסתדר עם עצמם - יתנו לכל המורים והגננות בדיוק את אותה מכסת ימי חופש - פשוט כל מורה יצא לחופש בזמן אחר.

מורה אחד יקבל את ינואר פברואר ואחר את יוני יולי - וכך יהיה למורים את אותם ימי חופש - ורק הילדים ימשיכו ללמוד.

ברור שיצטרכו תוספת של מורים למערכת.

אבל בגדול זה היה נשמע לי פתרון פצצה למצוקת ההורים.

אם עובדים 5 ימים בשבוע או 6

הרבה יותר...

לדעתי הדבר הזה צריך טיפול קודם. לא הגיוני שהחגים מכסים את החופשים - ועובד עוד צריך לשלם מכיסו רק על חגים. אדם צריך מרווח נשימה.

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...