אני מהשוק החופשי - אבל שעת הנקה היא זכות המוקנית בחוק לכל אישה שעובדת משרה מלאה.

שעד שהילד בן 7 חודשים ולא משנה אם היא מניקה או לא - היא זכאית לעבוד שעה אחת פחות - ולקבל משכורת על כל השעות..

אם אופק חדש זה משרה מלאה (גם בזה אני לא מספיק בקיאה) אז אין שום אופציה חוקית להחליף את זה בזמן כביכול...

הנקה, כך הבנתי. וזה וויכוח אדיר בינם לבין הסתדרות המורים

המשרה לא מוגדרת מלאה?!

הם חייבים להיעזר באיזו פירצה או סעיף בחוק שיבטל להם את החובה לשעת הנקה.

הם לא יכולים לעבור על החוק !!

מתעניינת..

באמת יש פחות שעות הנקה. אבל יש משעות השהייה שצריך להיות בהן פחות (לא הבנתי מה זה שעות שהייה...)

וזה בגלל שגם אחרי אופק חדש - עדיין המורים לא עובדים במשרה מלאה.

כך שזה מאפשר למשרד החינוך לעשות "מה שהוא רוצה".

כל דקה שנותנים לכן - היא עדיין הטבה "מיוחדת" שהם לא מחויבים לה.

נניח אני עובדת במשרד 8 שעות ביום - אבל משרה מלאה ממוצעת במקצוע שלי היא 9 שעות ליום - ולכן חוקית אני לא מקבלת את שעת ההנקה.

וגם אף אחד לא דואג לי לשום סוג של הטבה אפילו חלקית. אין וזהו.

הפסקה, הן היא גם צריכה להספיק להגיע לחדר מורים, ולנער מעליה תלמידות, ולהספיק לצלם שכפולים ולדבר עם המנהל!

אין לה אופציות שיש ליושבות משרד ולכן זו לא הטבה מיוחדת אלא מתחייב מהחוק.

בעבר זה היה ברור שמורה שמלמדת 7 שעות ביום, לא משנה אם המשרה שלה מלאה, באותו יום היא חייבת לסיים מוקדם.

היום זה תלוי מה קורה איתה בשאר השבוע.

רואים שקבע את זה גבר שמעולם לא חווה כאבים של גודש....

ולצאת לשירותים.

בהפסקה המדוייקת שניתנה לה - כשמחליפה נושפת לה בעורף.

ואם היא עובדת 8 שעות ביום ולא 9 אז היא גם לא תקבל קיצור של יום העבודה.

גם מזכירה רפואית לא יכולה לעזוב את העמדה שלה באמצע - כדי לשאוב. יש אנשים בתור.

ועוד שלל עבודות יש שההפסקה לא מספיקה.

אך מה שנקבע בחוק - נקבע.

אם נותנים לך משהו מעבר - הטיבו לך מעבר לחוק. והם לא היו חייבים להיטיב לך.

אז אם המשרה שלך לא מגיעה ל-40 שעות פיזיות בשבוע - אז גם זה שמורידים לך מהשעות שהיה - זו גם הטבה.

גם אם את מרגישה שזה לא הוגן וצודק ומגיע לך יותר - זו נשארת הטבה מיוחד על פני החוק.

ואני מרגישה שזה גם לא הוגן וצודק שאישה שעובדת 40 שעות בשבוע - אז לא מגיעה לה שעת הנקה למרות שהמשרה שלה מלאה ובמשרד שלה לא עובדים יותר מ-8 שעות - ורק כי במשרדים מקבילים עובדים 9 שעות.

אבל זה החוק. וכשהמעסיק הקודם שלי נתן לי שעת הנקה גם על משרה של 8 שעות ביום - ידעתי לומר לו תודה כי הוא נתן לי הטבה שהוא לא חייב לה על פי חוק. ולא התעצבנתי עליו למה הוא נותן לי רק עד גיל 7 חודשים ולא ממשיך עד גיל שנה או עד שאני אפסיק להניק.

כי על הטבה - אומרים תודה.

והנה עכשיו עוד אחד שמנסה לעשות רושם שיזכרו אותו מר פירון!

 מקצר את חופשת פסח וחנוכה...

 מה יהיה??

 הם לא מבינים שהחופשים האלה נותנים אוויר לנשימה וכח להתחדש ולהגיע רעננים  לעבודה...

במקום לקצר לנו את החופש שיתנו לסטודנטים לעבוד בחופש כך ירוויחו כסף וגם יתלמדו בפועל...

זה חוקי לקצר את החופשות האלו???

אע"פ שלצערי אני בכל מקרה מלמדת בדר"כ (בהתנדבות!) בימים האלו... מגישה לבגרויות...

חסרים היום מורים, ואם הם ימשיכו ככה הבעיה רק תחריף.

מורים טובים ומשקיענים לא יישארו.

סליחה על הסטייה מנושא הפורום, אם כי זה מאוד קשור ללידה ולילדים...

כולל חול המועד , תשעה באב ופורים

ולמורים בערך פי חמש מזה?!

וטוב ברור שמורים צריכים יותר . אין על זה בכלל ספק 

אבל קשה להזדהות עם הבכיות על 4-5 ימים כשליתר העם זה כל החופש שיש אחרי החגים

וגם צריכים לצאת לטיולים, ואסיפות הורים- הכל לא בשעות העבודה? זה חוקי, הא?

החופשים הם החזר קטן על עבודה מטורפת כל השנה!

יש על זה תשלום - גם אם הוא מגולם בצורה של משכורת גלובלית.

גם אני בעבודה שלי עונה לטלפונים מעבר לשעות העבודה.

ובאה לישיבות צוות מעבר לשעות העבודה.

ואצלי בעבודה המשכורת לא גלובלית - אם הגעתי 5 דקות מאוחר - אני אקבל פחות כסף.

בכל עבודה יש את המעבר שהעובד מחויב - כדי להוכיח את מסירותו. אחרת הוא יפוטר לאלתר.

וגם גננת במעון עובדת יותר שעות ממורה - באה לאסיפות הכנה , עונה לטלפונים של אמהות בערב - ובכל זאת לא משלמים לה את ימי החופשה - כי זה חוקי.

וכולנו עובדים ולא בטוחים שמגיעות לנו מחיאות כפיים מיוחדות או מעל 90 ימי חופש בשנה... זה העבודה.

שמורים עושים מחוץ לעבודה. השוואה לא מוצלחת.

ראיתי מה מורים עושים מחוץ לשעות העבודה.

וראיתי גם בעלי מקצוע אחרים - אז לא. טלפון שמושיב אותך בדיוק בשעת ההשכבה או בשעה 2 בלילה ליד המחשב לפתור משהו מסובך למשך שעה וחצי - ואין לך אפשרות לומר לא כי הלקוח שילם לבוס שלך סכום יפה על תמיכה 24 שעות ביממה.

הוא שווה ערך למה שמורות עושות.

מורות - אתן מוזמנות להכיר כמה שוק העבודה החופשי קשה ואכזרי.

גם אמא שלי חשבה תמיד שהעבודה שלה קשה משל האחרות - עד שהיא ראתה את הבנות והבנים שלה בשוק החופשי - וגילתה שגם בעבודות האחרות לא מלקקים דבש מתוק - ואפשר להשוות הרבה קשיים. ושעבודה של מורה היא בהחלט עבודה עם הרבה הקלות ובונוסים.

וכן יש למורות הטבות יפות - ומי שלא הולכת להיות מורה - שלא תתלונן על התנאים של מורה.

בסך הכל לפני שנתיים החליט השר סער - להתחיל את שנת הלימודים 5 ימים מוקדם יותר

והימים הוחזרו בחופשה ארוכה יותר בפסח וחנוכה....

הניסוי לא הצליח ולא היה שיפור - לכן מחזירים את המצב לקדמותו. שנת הלימודים תתחיל ב -1 לספטמבר והחופשים בפסח וחנוכה יחזרו לקדמותם...

אין שום שר חינוך שיעז לדעת בפרה הקדושה של חופש למורים. תרגענה....

ובנוגע למה שכתבו מתחת אז צר לי לידע - לעובד מגיעים על פי החוק רק 10 ימים של חופש בשנה שלא מספיקים אפילו לחול המועד , פורים, תשעה באב וערב יום כיפור... (ערבי חגים מחוץ לתחום...)

15 ימים אפשר לקבל רק אחרי וותק טוב של 6 שנים...

ולא שזה באמת כזה משנה כי אפשר לחשוב ש 15 מספיקים למשהו

תמיד מגיעים לחופש הגדול עם מינוס של ימי חופשה  

רק כדי לגלות שגיסתי המורה בחופש כבר חודש וחצי

וכן יש מורות שהודו לי שהאמת היא שחודש וחצי היה גם מספיק לגמרי לגמרי

אני באמת לא מתכננת לפתח דיון על העניין, מכיוון שמי שלא עושה את זה בפועל - לעולם לא יבין את זה.

כשהתחלתי לעבוד, אמא שלי כל הזמן אמרה: "איזה כיף למורים... בגלל החופשים...". היום היא אומרת לי: "תברחי". ואכן אני מתכננת לעשות זאת (ואני עוד ב"ה לא ממש סובלת מבעיות משמעת של תלמידים. בדר"כ יש לי כיתות טובות. אבל כשלא...).

בכל זאת, אענה לטענות שהועלו:

לגבי הקיצור בחודש וחצי - הדיון הוא לא על זה, אלא על חנוכה ופסח שמורה חייבת את האוויר לנשימה שם!!!

לגבי זה שלא קיצרו שום יום מהחופש - זה לא נכון. כי כשקיצרו 5 ימים לפני כן - החזירו אותם בל"ג בעומר ובגשר של יו"כ וסוכות ואולי יום אחד בפסח. כך שלקחו לפחות יומיים אם מוסיפים יומיים בפסח ויומיים בחנוכה.

לגבי הטענה שהורים מפסידים ימי עבודה: אני ממש מבינה אותך!!!

את צודקת במיליון אחוזים, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון המורים. אם את רוצה שמורה תהיה קשובה לילדים שלך ושיהיה לה הכוח והזמן לטפל בבעיות (ולא חסרות כאלה), תסכימי איתי שהיא חייבת לנשום קצת...

השנה החזירו בערב סוכות , חנוכה ופסח.

וזה סך כל מה שבוטל.

תקראי היטב ותראי... בסך הכל מדובר בביטול השינוי של גדעון סער - בהתאם להחלטת ועדה כלשהי.

גם אמא שלי מורה - והיא דווקא חושבת שהמקצוע אידיאלי ופצצה וכך חושבות גם הגיסות שלי. הייתי הולכת להיות מורה גם כן לו רק היו משרות מורים במגזר שלי...

יש למורים נטיה לבכיינות יתר ולהתנצלות יתר.

מי שרוצה להיות מורה - יכולה ללכת להיות מורה. ואין לכן צורך להתנצל ולהצטדק.

התנאים של המורות משופרים. החופשים שלהם משופרים ברמה גבוהה ביותר. (יש עוד מקצועות שוחקים וקשים ואין בהם חופש). מי שרוצה שתלך להיות מורה.

רק ציינתי שחס ושלום אף אחד לא קיצר לכם שום ימי חופש - רק הזיזו אותם להתחלה.

אבל מכיוון שאני לא ממש מרגישה שיש מי שיקשיב, אני מוותרת על ההסבר...

אגב, "יש למורים נטייה לבכיינות יתר". חבל שאת מתבטאת כך. לי באופן אישי זה לא נעים לשמוע התבטאות כזו. וכפי שכתבתי קודם: זר לא יבין זאת.

בזה מיציתי את הדיון. לפחות עם מי שמשוכנע שמורים הם בכיינים.

ושיש לי שאיפה להיות מורה -אם אני רק אמצא עבודה בתחום.

והמשפט הנ"ל הוא פרי מילותיה של אמי - מורה כבר 40 שנה... והיא גאה בעבודתה בלי לבכות ובלי להתנצל.

אז צר לי אם נפגעת - התכוונתי במשפט דווקא להצדיק את המורים.

אתם לא צריכים להסביר את עצמכם - כי לכל אדם במדינה שמורה הזכות להיות מורה. מותר לומר בגאווה ": כן, יש לנו עבודה עם תנאים מצויינים. כמו לכל עבודה יש לה מעלות וחסרונות - וכל אחד יחליט מה הוא מעדיף".

אם המתלוננת הנוכחית על החופש שיש למורים החליטה לא להיות מורה - כנראה שהיא בכל זאת חושבת שיש לפחות מבחינתה יתרונות לעבודה אחרת. (נניח מבחינתי היתרון של העבודה שלי - הוא שיש ביקוש למקצוע בעוד בהוראה "צפוף" מדי).

אין צורך למורים להתבכיין / להתנצל / לפתוח במגננה. להיות מורה זו לא זכות ששמורה לבעלי אצולה - כל אחד יכול.

ומה שציינתי בנוגע לימי החופשה שלא מדובר בהפחתת ימי חופשה למורים - מדויק עד למילה האחרונה. גם אם הכתבים כתבו את זה בצורה מסורבלת - זה בדיוק הכוונה היחידה של משרד החינוך.

והראיה - שום אירגון מורים לא הגיב תגובה חמורה כמו שמצופה וקורה בכל ניסיון כרסום בחופשת המורים.

ופתאום היא מבינה שהוראה זה אמנם קשה! מאוד! אבל זה לא נקרא לעבוד

פתאום אין לה מתי לעשות סידורים,

אין יום חופשי,

אין זמן לקניות,

אין זמן לנוח,

אין מתי להכין פסח,

אין בוקר פנוי לצאת לקפה ,

אין מתי לעשות כלום

תמיד צריך ללכת לישון מוקדם כי תמיד מחר צריך להגיע בזמן

(לא רק 3 פעמים בשבוע)

רק לעבוד ולעבוד ולעבוד 

ופתאום היא מבינה מה זה לעבוד יום ארוך מה שהיא ממש לא הבינה כשהתחלתי

זה גם תלוי, אולי, אם עובדים ביסודי או בתיכון.

אני יכולה להגיד על עצמי שאני בהחלט עובדת בהוראה. ועובדת קשה מאוד.

מרוב העומס נאלצתי להוריד משרה עוד ועוד...

עבדתי גם במשרד לפני כעשר שנים. אין מה להשוות!!! בכל אופן, עבורי זה ככה...

בבקרים, אגב, אני לא יוצאת לקפה... אני מכינה שיעורים!

אני מניחה שלא תאמיני לי אם אגיד לך שאני מסוגלת לשרוף יום חופשי על הכנת מבחן...

עם אופק חדש ועוז לתמורה - במשרה מלאה עובדים 5 ימים בשבוע, כך שאין בדיוק יום חופשי...

כשעוד עובדים קשה על הכנת השיעורים.

אמא שלי כבר ממש לא עובדת קשה על הכנת השיעורים. אולי גיסתי הצעירה שעובדת רק שנה ועדיין במילויי מקום - עובדת על הכנת שיעורים....

והכל הכל - את לא צריכה להסביר כמה קשה לך - גם אם העבודה שלך קלה - זה בסדר גמור.

כל מי שרוצה - מוזמן לבוא.

שעורים ומבחנים. כל ערב כל ערב.

אין חתונות, אין יציאות עם הבעל, אין קפה עם חברות, אין שחייה או שעורי התעמלות.... כלום!!!!!

אם כל כך רע וגרוע לך ואין לך ממש כלום?!?

לכי תנסי להיות קופאית בסופר או מזכירה במשרד - את מאמינה שיהיה לך יותר טוב לא?!?

אני אישית יודעת מה החסרונות והמעלות של העבודה שבחרתי - ומדוע היתרונות שלה עולים על החסרונות. אם החסרונות היו גוברים על היתרונות - הייתי קמה ועוזבת אותה באותו הרגע.

לי לדמיין הסבה. חוששת מאוד. למה זה לא מובן לך???

בטח לא "הסבת" מקצוע...

מי שכל כך גרוע לה ביחס לקופאית - עוזבת את מקום העבודה האיום והנורא. מכירה כאלו שעבדו בהייטק במשכורת של 15 אלף והיה להן רע - אז הן קמו ועזבו והלכו למקצועות פחות רווחיים שלא רע להם בהם.

ואני מאד מקווה שאת לא המורה של הבת שלי - כי אני אפילו קופאית ממורמרת מהעבודה שלא עוזבת את הקופה רק כי זה המקצוע שלה והיא השקיעה בו אז אפילו שרע לה איתו היא מענה את עצמה, לא הייתי מעסיקה. עובדת שלא מרוצה ורק פוחדת לעזוב היא נטל ולא ברכה.

בטח לא הייתי נותנת לה לטפל בנשמות רכות.

נס שהמורות של הבת שלי אוהבות את העבודה שלהם. נהנות ממנה. לא מרגישות בה "חנוקות" ואומללות...

יודעות מה המעלות והמגרעות של העבודה שלהן - ולמה הן בוחרות בה כל שנה מחדש...

כמו אמא שלי , כמו סבתא שלי , כמו הגיסות שלי...

אני לא מדמיינת לעצמי איך נראית כזו מורה שלא מרוצה מתפקידה.

אני מחנכת כיתה, מצליחה מאוד, הבנות מטורפות עלי, אני עליהן, ההנהלה מרוצה מאוד, ההורים רגועים, וטוב לי איתן כל יום.

ניסיתי להסביר לך פשוט למה מגיעים החופשים הארוכים. הם לא חסד. הם תמורת כל ערבי השנה.

מחכה למילת פיצוי ממך...

"אין חתונות, אין יציאות עם הבעל, אין קפה עם חברות, אין שחייה או שעורי התעמלות.... כלום!!!!!"

"כי זה המקצוע שלי. פשוט מאוד. השקעתי בו, ומאוד קשה לי לדמיין הסבה. חוששת מאוד." - בתגובה לשאלה למה את ממשיכה להיות מורה...

תגובות כאלו 

- " אני מחנכת כיתה, מצליחה מאוד, הבנות מטורפות עלי, אני עליהן, ההנהלה מרוצה מאוד, ההורים רגועים, וטוב לי איתן כל יום. " - ולכן אני ממשיכה להיות מורה..

וגם "כי יש לי ימי חופש שמפצים על קושי העבודה " -

הן תגובות בלתי ממורמרות שאומרות - יש בעבודה שלי מעלות וגם חסרונות.

נכון - את מרגישה שאת עובדת קשה במהלך השנה. אבל יש לך י חופש והרבה סיפוק ויש לך יום חופשי בשבוע להתארגן ולעשות קניות - והמעלות מחפות לך על החסרונות....

התגובה האחרונה שלך היתה בדיוק מה שחיפשתי וביקשתי - הסבר למה את מורה ולא במקצוע אחר - אז הנה התשובה - יש לך סיפוק רב והחופש מפצה אותך.

אז הנה את לא ממורמרת את מאושרת - ויודעת מה המעלות של העבודה שלך למרות החסרונות. ברוך השם.

מה שציינתי זה גם בעבודות אחרות יש מעלות וחסרונות וכל אחת בוחרת מה מתאים לה....

ויש גם את המדרג באופן אובייקטיבי וחיצוני.

הוראה באופן עקרוני נחשבת במדרג כעבודה קלה יותר מאחרות בגלל התנאים הסוציאליים והעובדה שהוותק הופך את העבודה לקלה יותר---

אני מאמינה שמנכלי"ת במשרד ממשלה - עובדת קל יותר ויש לה תנאים טובים יותר...

לעובדת ניקיון/מזכירה/פקידה/קופאית  אין תנאים סוציאליים . העבודה פיזית קשה - וכל שנה רק נהיית קשה יותר ויותר...

באמת ממורמרת

היא רק מנסה לתקן את צורת הדיבור שלך

(נראה לי לפחות)

היא רוצה שתגיבי תגובות "בלתי ממורמרות" כדי שיבינו אותך נכון - שקשה לך אבל את אוהבת את העבודה

אז היא דיברה בחריפות כדי שתביני מה היה נשמע מדברייך

צר לי לאכזב, אך לא נראה לי שתקבלי ממנה מילת פיצוי...

אני הייתי מציעה לך לוותר על דיון עם מי שמקשיב רק לעצמו.

ואגב, גם אני ממש לא בתחילת הדרך של ההוראה, פשוט לא רציתי להתייחס לטענות מתריסות.

אני לא מפתחת דיון עם מי שמתבטאת בצורה כזו ("אני מאוד מקווה שאת לא המורה של הבת שלי" וכדו').

את מה שהיא חושבת על כולם

את לא חושבת שזה כבר מאוס?

ולא אכפת לי אם הן עובדת שעה ביום או 20  שעות ביום

אני לא נכנסת לעצם הדיון בכלל אלא רק שאם היית משתלחת בכל תגובה שלא מתישרת לפי מה שהיא חושבת

אבל לא להשתלח ,ולא לכתוב בסגנון יומרני ומתנשא

ולא לתת הרגשה ש"אני יודעת הכל" ואחרות כלום

דווקא הדיון מרתק בעיני. 

לא הבנתי למה את מרגישה השתלחות בדיון הזה ספציפי.

היא דווקא הצדיקה את העבודה הקשה של המורים.

תגובות שלטעמי חרגו מגבול הטעם הטוב היו כאלו שציינו שכינוי מסויים משתלט על הדיון...

דווקא הדיון התנהל כתגובה גוררת תגובה- שזה בעצם דיון לא?

זה לא סקר שכל אחת אומרת את דעתה פעם אחת וזהו...

הסגנון בעייתי ולא התוכן.

דוגמאות לתגובות לא ראויות מבחינתי:

"יש למורים נטייה לבכיינות יתר".

"אני מקווה שאת לא המורה של הבת שלי" (זה אמנם לא נאמר כלפיי, אבל הכאיב לי בכל זאת).

אני גם בהחלט חושבת שה"דיון" מרתק, ואולי זו רק אני, אבל אני מרגישה התלהמות בתגובות שנאמרו כאן.

אני מצטערת, אבל זה לא נשמע לי דיון, אלא יותר רצון להתריס.

אתן מוזמנות להיכנס לכרטיס שלי (לתגובות קודמות) ולראות שאני ממש לא מתקרבת לדיונים בסגנון הזה. סורי, לא מתחברת.

אני לא חושבת שירדתי לפסים אישיים, אלא שלא ממש נעים לי להשתתף בדיון שכזה, אע"פ שיש לי הרבה מה לומר (לכתוב) בעניין.

מקווה שהבהרתי את עצמי ועכשיו זה ברור יותר.

המשך ערב טוב!

היתה לי בהחלט תחושה קשה אתמול מהפגיעה של אנונימי - אבל החיים קיימים גם מחוץ לפורום ברוך השם ולא היתה לי יכולת להתחבר שוב ולתקן.

אז כמו שכתב מופים - לא התכוונתי לומר לאנונימית שהיא ממורמרת - רק ניסיתי להוציא את זה מהפה שלה עצמה , שהיא לא ממורמרת גם אם העבודה שלה לא קלה לה ויש לה חסרונות  - היא גם לא איומה ונוראה ויש לה הרבה מעלות.

וצר לי שזה אכן יצא פוגעני למדי.

לגבי כל אלו שהגיבו להגנתי - לצערי התרגלתי ואני "מנפנפת" את התגובה הקבועה של איזו אנונימית שמעולם אפילו לא פנתה אלי באישי או הציגה איזושהי זהות - וכל תגובה כאן בפורום זה שלי שאינה טכנית או מוצי פוצי - נתקלת באותה תגובה אנונימית של פסילה לגופו של ניק.

אני בוחרת בדווקא לא להפסיק להגיב פה בפורום כדי לא לתת למישהו שמתחבא מאחורי אנונימי "פרס" על כזו התקפה פרועה שחוזרת על עצמה מתחת כל תגובה שלי ובלי קשר אם הדיון היה ענייני או לא.

תודה לכל אלו ששמו לב שדווקא כמעט לא ירדתי לפסים אישיים ולא "השתלטתי" על שום שיחה,והפעם זה ממש בולט לעין שהיתה פה הבעת דעה אישית ודיון נורמלי ורגיל לפורומים (להוציא ההודעה האחרונה לאנונימית שבאמת כואב לי שנאלצתי לעזוב לפני בקשת סליחה). חשוב לי להרגיש שיש כאן גם נשים אחרות.

וחבל לי גם שמורות כל כך נפגעו - כי דווקא יצאתי להגנת המורות.

שהן לא חייבות "להצדיק" את החופש שלהם או להפוך ל"מסכנות" - גם אם יש להם הרבה מעלות והטבות בעבודה שלהן מעבר לשוק החופשי - אז זו עבודה שאכן צריך כישורים ויכולות מסוימות כדי לעבוד בה - וההוכחה היא כמה נשים לא בוחרות בה מרצון למרות החופשים והתנאים הסוציאליים שלה וכמה נושרות בתחילת הדרך מחוסר התאמה...

שעבודה משרדית קשה הרבה יותר מהוראה - אחרי ששנים הם הסבירו כמה היא יותר קלה...

למורים יש תנאים סוציאליים מאד משופרים. אין ספק. גם המשכורת שלהם לפי שעה היא בהחלט מהיפות בשוק...

15 זה עם הוותק.

וכמחליפים מקום עבודה - אובד הוותק ...

אני היה לי פתרון מעולה וחבל שאני לא שר החינוך - עד גיל שבו הילדים זקוקים לחופש בעצמם - ויודעים להסתדר עם עצמם - יתנו לכל המורים והגננות בדיוק את אותה מכסת ימי חופש - פשוט כל מורה יצא לחופש בזמן אחר.

מורה אחד יקבל את ינואר פברואר ואחר את יוני יולי - וכך יהיה למורים את אותם ימי חופש - ורק הילדים ימשיכו ללמוד.

ברור שיצטרכו תוספת של מורים למערכת.

אבל בגדול זה היה נשמע לי פתרון פצצה למצוקת ההורים.

אם עובדים 5 ימים בשבוע או 6

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון