בס"ד

אם אני לא טועה.. יש באתר של האגודות שאלונים הכוונה שיתנו לך רעיון איך להתמקד.


את ממש הזדמנות לדעת ולהכיר את עצמך,
גן ילדים? גן חיות משרדי? מדרשה להפצת יהדות? בתי חולים? עמותות שונות? מפתנים?
הדרכות מהדרכות שונותת? (מוזיאונים, טיולים),
קומונרית? והדרת? תיכונים חילוניים או אולפנות? ועוד...

נכל מקום דורש דרישות אחרות ומיומנויותי אחרות,
מצד שני מישהי ביכולות שלה להיות מאוד מתאימה ל א', ב' ו ג'
אבל היא לא סובלת אף אחת מהאפשרויות.
ואז זה בעיה (למדתי ולומדת על בשרי כמה זה סיוט להיות במקום שאת מרגישה שאת שונאת את מה שאת עושה (למרות כל 'טוב' מסביב, צוות נחמד, סוג ש... גאווה של השירות, חברות טובות מהשירות, רכזת נחמדה) ואת פשוט מהרגע שאת קמה את מתפללת שהשירות ייגמר).

בקיצור, עצות זהב:

* אל תתפתי ליוקרה ולזוהר של המקום
אם זה רק מה שאת מוצאת במקום
* אל תתפתי להצעות (דירה שווה, קורס צלילה,
קורס דיג , מנוי לבריכה חינם, מנוי לקולנוע חינם וכ') אם זה רק מה שאת מוצאת במקום שם

* לכי לא על "את טובה בלדבר אז בואי, תצטרפי למדרשה להפצת יהדות"
אלא על:
" אני מרגישה באמת חשיבות גדולבה להכיר לתינוקות שנשבו את התורה, את המסורת שלהם, את ההיסטוריה של עמם, ואני מרגישה שהמצב הזה כואב לי ואני רוצה לשנות, לעשות"

אם תלכי בגישה הזאת, תצליחי, גם כשיהיה קשה
הרצון הזה לעשות, לשנות פשוט ייתן לך כוחות אדירים.
בנוסף לכך את לא תחשבי " מתי מתי מתי מתי
ייגמר היום ואני יעשה את השעות שלי ויילך כבר?"

* יש בנות שבאמת רוצות לשנות ולא יודעות מאיפה, יש כל כך הרבה!
חשוב להציל את הסביבה, למעננו ולמען אלו שבאים אחרינו.
אבל רגע!!
גם חשוב לתמוך בנוער בסיכון, וחשוב ללמד תינוקות של בית רבן את הבסיס שלהם,
וחשוב גם לעזור לחנך את הדור הבא, וגם לדאוג שאף אדם לא יישאר לבד וערירי.
יש כל כך הרבה!!
אז מה ה' עשה? נטע בכול אחד מאיתנו כישרונות שונים, אבל גם נטייה רוחנית שתדחף אותנו 'לתפקיד' שלנו.

מה את אוהבת? מה בוער לך בלב?
האם את מכירה את המקומות? זה באמת מה שנראה לך שזה? מהם הדרישות?אם את אווהבת להדריך אבל לא אוהבת שטח, אל תהיי מדריכה טיולים, תהיי מדריכה במוזיאונים.
חשוב לשלב בין רצון לי ובין יכולת לרצון,כולת,
לא כל מה שאת רוצה את באמת יכולה
ולא כל מה שאת יכולה את באמת רוצה.

בהצלחה !

בעיקרון, אני מתנגדת לשרות לאומי. שרות לאומי זאת דרך של המדינה ושל מוסדות שונים לקבל 

 SOMETHING FOR NOTHING

כלומר לקבל שרות בלי לשלם. זאת לא תרומה ראויה כשבת-שרות משמשת כפקידה בקופת חולים. בעצם, זה סוג של גזל. בחורה כזאת גוזלת מקום עבודה ממישהי אחרת שזקוקה לעבודה הזאת כדי לפרנס את משפחתה. עדיף שבחורה כזאת תלך ללמוד מקצוע כדי שתוכל להתפרנס בכבוד בעתיד. אם אין ביכולתה ללמוד, היא יכולה לצאת לעבודה ולחסוך כסף לקראת הזמן שהיא תתחתן ותהיה זקוקה לכסף. יש אומנם כמה דברים שבת-שרות יכולה לעשות שיהוו תרומה גדולה לעם. ללמד יהדות בבתי ספר חילוניים, זאת תרומה חשובה. לעסוק בהסברה כדי להדוף את הדה-לגיטימציה של המדינה בכלל והמתנחלים בפרט, אלה דברים חשובים מאוד. אבל לא כל הבנות יכולות לעסוק בדברים הללו. לכן, אין לדרוש מכולן לשרת שרות לאומי. כמו כן, יש לברך את אותן בנות שתורמות כחיילות בתחום המודיעין והשימוש במחשב. ומי שחושש שהבנות תצאנה לתרבות רעה בצבא, אינו אלא טועה כי בשרות הלאומי, איפה שיש הרבה פחות פיקוח על הבנות מאשר בצבא, הסכנה גדולה הרבה יותר. ככלל: מי שאין גדרים בליבו, שום דבר לא יעצור אותו, ומי שיש גדרים בליבו, לא יסטה מדרך הישר אפילו יהיה בחברה מעורבת. אבל לחיילות קרביות יש להתנגד כי הן רק פוגעות ביכולתם של החיילים ובבריאותן הן.

בס"ד


למה את חושבת שזה גזל מקום? ברור לך שזה לא גזל מקום עבודה, נכון? מתי בפעם האחרונה מישהו התלונן ספציפית שאין לוו עבודה בגלל השירות הלאומי?
זה דווקא אולי להפך, בגלל שאנשים לא רוצים לעבוד בזה מחפשים תקנים של ש"ל שימלאו את זה.

חוץ מזה. שירות לאומי, לפי דעתי, לא צריך להיות 'רק בגלל שאני לא בצבא וזה לא הוגן, אז טוב, נו, אני יעשה שירות לאומי'.
הדבר האידיאלי צריך להיות, תקופה שלא נצטרך צבא, ונאמן כמות מועטה של חיילים בתור כוננות והרתעה ולא את כל עמ"י.
כל השאר ילכו לשנת ש"ל חובה, לא בגלל
"שזה לא הוגן שהם עושים ואני לא",
אלא יותר כדי לחזק ולהתחבר לעם דרך התנדבות, דרך התרומה, וכך גם לחזק אצלם בתוכם את ערך ההתנדבות 'כל ישראל ערבים זה לזה' והאכפתיות. ולתמוך במקומות שצריכים ש"ל, כי תאכלס זה לא בדיוק עבודה ומצד שני זה לא בדיוק התנדבות נטו ( כמו: מדריכות באולפנות וכשיהיו 'בני שירות לאומי' הם יוכלו להיות מדריכים בפנימייה).
אולי יש מקומות שמנצלים את עניין הש"ל לטובתם, אבל במנהלת הש"ל יש כללים.מאוד ברורים ותמיד תמיד יש נכונות לשפר ולייעל את הש"ל.
אם יש.משהו לא בסדר בש"ל מכול מיני סיבות אפשר לדבר עם הרכזת או עם המנהלת הש"ל,
או להחליף מקום.

בנוסף התקופה הזאת פשוט מבגרת! וואאוו!
בנוסף לכך זאת הזדמנות של הנוער שיוצא לחיים הבוגרים לנחות במציאות הזאת בצורה מרוככת עם הכנה כולשהי,
וגם! זאת הזדמנות לראות, מה מתאים לי, איזו סוג עבודה, מי אני, לצאת מהסביבה הרגילה והמוכרת ולהכיר וללמוד עם מסגרת כולשהי של תמיכה, ללמוד מה מתאים לי, מוסר עבודה, מחוייבות, התמודדות עם צוות עובדים, עם מנהל, בטחון עצמי.

האנשים שמסיימים שנה שירות לאומי, גם אם כביכול שירות לאומי 'פשוט', (אני בכוונה לא מציינת מה. כל אחד עם מה שפחות נחשב לדעתו) יוצא/ת יותר בוגרים, יותר 'בכיון הנכון'
של לאן הולכים החיים שלהם, מבחינה מקצועית, חברתית, אידיאולוגית. משהו יותר בשל, יותר .. בוגר .

בת שמרגישה שלעבוד עם נוער בסיכון זה ימוטט אותה, או להדריך בתיכון חילוני זה יחליש אותה דתית, או להיות רחוק מהבית זה בלתי אפשרי כי היא תתגעגע, אז שתלך לאן שטוב לה, אם יש דברים פחות מתאימים למישהי מסויימת זה לא אומר שזה לא מתאים למישהי אחרת, ואם יש דברים פחות טובים זה לא שולל שיש דברים טובים אחרים.

כלומר, זה ששיש גם תקנים 'פרוצים' (לדעת אנשים מסויימים) זה לא שולל את השירות הלאומי כולו כי רוב התקנים הם באמת טובים.
וכל אחת תבחר במקום הטוב בעיניה.