תכננו מלא נסיעות למשפחה וחברים ותחזרו הרוגים הבית וגם שיהיה לכם כיף כל היום עם אנשים שאתם אוהבים להיות איתם!!!

זוג לא אמור להיות אסורים חודשיים רצוף,

מלבד אולי מקרים מאד מאד מאד מיוחדים.

וגם אז, מנסים לעזור ולהתיר מכל כיוון.

תלכו לשאול רב,

יכול להיות שאתם אוסרים את עצמכם סתם.

אני מכירה זוגות שהיו בטוחים שהם אסורים,

הלכו לשאול רב, והתברר שהם פסקו לעצמם סתם.

וברור שזה מקשה על הקשר הזוגי, מה השאלה בכלל?

התחושות שלך הן הגיוניות מאד, וטבעיות.

(אני ממש לא כותבת כאן, אבל אי אפשר להתעלם מהודעה כזו)

לא לפסוק לבד.

יחד עם זה, כדאי לוודא שאתם שואלים רב עם הבנה טובה בהלכה ובנפש,

שגם יודע מתי צריך להקל.

ושאפשר לספר לו גם את הקושי הנפשי.

לקושי הנפשי יש משמעות הלכתית.

אפילו שיש דם וכתמים?

רב אולי מתיר לענין מניעה בגלל קושי נפשי.

רב מתיר אולי לא לעשות בשבעת הנקים בדיקה פעמים ביום במקרה של פציעת המקום.

אבל לא מקצר בשמן ההרחקה....

אבל כשיש מקום להתיר, מנסים כמה שיותר.

בטח כשהמצב הוא חודשיים של איסור! -

התורה נותנת משמעות לזה בגלל הקושי הנפשי

והאפשרות שאולי חס ושלום זוג יגיעו למצב שיבחרו בחטא..

וכתמים - לא תמיד אוסרים!

רב מסתכל על כתם. הוא פוסק רק בגלל הכתם. וברור שהרבה כתמים לא אוסרים ולכן שואלים

ולא בגלל שקשה ההרחקות. או שאולי יגעו לחטא

וחודשים אחרי לידה זה ממש בנורמה.

פעם לקחתי 'שאלה' לרב, והוא ענה שאם היינו זוג לא דתי הוא היה מטהר את הכתם אבל בגלל שאנחנו דתיים הוא החמיר איתנו.

בתשובה אז בהתחלה רב יותר מקל איתו? אני לא יודעת לא היתי שם.

אבל מה שבטוח שאם תבואי לרב ותגידי אני חודשים אחרי לידה וקשה לי אז זה נורמה חודשיים וקשה להאמין שיקל במצב הזה.

יכול להיות שאם זה ימשך 4 חודשים הוא כבר יתייחס שונה...

לרב יש מרווח תימרון יחסית רחב, שחלילה לא נזדקק אבל יש רבנים עם כתפיים רחבות שמתירים כשצריך גם דברים שבחיים לא היית חושבת שמותר.

תגידו, אתם לא יודעים שחודשים אחרי לידה זה נורמה שאסורים???????????

אני יודעת שרב מתיר בהרבה מקרים, כי גם לי התירו הרבה פעמים אפילו שהיה נראה שזה אסור.

כשדברים הולכים כמו שצריך אין עניין להיכנס לזה..

הרב זכריה בן שלמה מהישוב שעלבים

מומלץ

פלא פלאים מה שהתיר לנו לאחר הולדת הבכור

נשארתי עם פה פעור

לכאורה מראות אדומים מאודם ...... תעשו כך וכך ולא לבדוק ולא להסתכל....אחרי שבוע וחצי טבילה

תלמיד חכם עצום, הוא הוציא לאחרונה ספר על הלכות טהרה ונחשב לרב שאיתו זוגות שמתקשים להיכנס להריון מתייעצים.

בלידה המצב הוא גם אחרת מעוד כל מיני סיבות.

פיזית האישה בד"כ עם תפרים ובמשך חודש וחצי מומלץ רפואית לא לנסות - גם אם היו מותרים

נפשית שני בני הזוג עסוקים עד מעל לראש ב"רכש" החדש -

מה שקצת מקל את הציפייה לזמן המשותף של מגע וקרבה.

וקדמו לאותם חודשיים - 9 חודשים ללא וסת.

כך שמקבלים זאת קצת יותר בהבנה.

כשסתם כך, בשגרה זוג נאסר למשך חודשיים - אני בטוחה שיש לרב פתרון כלשהוא

גם אם הפתרון הוא לשלוח את האישה ללמוד מודעות לגופה

ולשתות מחיצות תה ומסטיקים תימנים.

זה רב שכל כך משתדל להקל תמיד בכתמים (הוא מומחה בדיני טהר"מ) וכשהוא החמיר לנו על הקרה הספציפי, הבנתי שיש משהו בנידון. (ובאמת התברר שכמה שעות אחרי הכתם הגיע הוסת...)

פתום מגלים תעצומות נפש שלא  ידענו אליהם.


והם עוזרים לנו באתגרים אחרים בחיים 

בצוואר הרחם?

הלכתם לאחות? (יש שקוראים לזה בודקת טהרה, או משהו כזה)

גם פצע ברחם לפעמים מתירים

אוףףףףף

חשבתם להתיאש?

התכוונתי להתייאש מההתקן

אולי דיאפרגמה?

אני יודע שזה ממש בעייתי מבחינה הלכתית, אבל מקרה כזה שווה לשקול

יש היום כבר הרבה מאוד רבנים שהבינו שההתערבות ההורמונלית/ הפולשנית בגוף האישה היא זוועתית

ושהפתרון שמופים ציין/ה הוא הכי נורמלי ונכון!

צריך ממש שיהיה מסוכן להיכנס להריון בשביל להתיר את זה, ולא סתם שקשה לאשה והיא משתגעת

אבל הסיפור כאן נשמע לי סכנה

בעז"ה תתגברו.

זה לטובה.

ב"ה שיש לכם ילד. משפחה גדלה. תשמחו בקשר המשפחתי, תשמחו שאתם בונים משפחה על פי רצון ה', וכך גם "מאבטחים" אותה לטווח ארוך. 

ומי שציווה על הטהרה, יעזור לך לשמוח בשמירתה.

תצליחו ותשמחו. ומז"ט על הילד/ה...

תהיה אופטימי. אחרי חודשיים יש כבר ממש סיכויים טובים לטבילה בקרוב.

יתכן שתהיו מותרים רק יומיים ואז אשתך תקבל מחזור אבל גם זה משהו.

זה לאט לאט מסתדר, אבל קח בחשבון שיתכן שמעתה הדימומים החודשיים שלה

יהיו ארוכים קצת יותר וחייבים להשלים עם המצב.

זה קשה אבל בעזרת ה' יום אחד תוציאו את הדבר הארור הזה והכל יחזור להיות כפי שהיה.

זה הניסיון שלכם, והקב"ה בטוח נותן לכם כוחות לעמוד בו.

הדברים נכתבים מתוך ניסיון אישי כואב. אתם לא היחידים במצב הזה.

אולי זה קצת מעודד....

שנקרא ג'ניפיקס שעולה 1000 שקל

והוא עושה הכי פחות דימומים.

שווה לנסות

ג'ניפיקס עולה 400 בערך והרופא המתקין אותו לוקח עוד איזה סכום מכובד ששכחתי.

ויש לו מבנה אחר משל הנובה טי אבל 

יש נשים שהוא גורם אצלם בדיוק לאותן הבעיות.

בכל אופן , עכשיו בשום אופן לא כדאי להחליף התקן כי לכל התקן יש תקופת הסתגלות 

של 3 חודשים בערך והם כבר לקראת סוף תקופת ההסתגלות בעז"ה.

אחרי הלידה הבאה מומלץ להחליף התקן רק אם גם אחרי תקופת ההסתגלות

הוא עדיין יגרום לדימומים ארוכים מידי.

שוב, מתוך הרבה ניסיון  

הוא אמר שהיום הרבה מחמירים מעבר למה שצריך ומעבר למה שגזרו על ימי הטומאה
אני מציע להתייעץ איתו על זה..

לנושא הספציפי כפי שהסביר בהמשך - 

זה לא קשור.

והפניתי אותו לאדם שיכול מאד לעזור לו..

אם למדת את ההלכות

(בכל זאת אתה לא נשוי..)

אבל תדע שבאופן כללי לקצר את ימי הטומאה זה בלתי אפשרי

צריך שבעה נקיים, ואין שום דרך לרדת פחות מזה ואם יש "רב" שחושב להקל בזה, הוא מזלזל בדברי חכמים, ולדעתי הוא חייב נידוי כמו כל מזלזלז בדברי חכמים (עי' ביו"ד סי' של"ד סמ"ג)

אני לא מכיר את הרב שהבאת, ואין לי מושג מה הוא מתיר, אבל אם הוא חושב להקל בזה - הוא לא רב.

יש אפשרות להקל בחומרות של האשכנזים של ההמתנה להפסק טהרה במקרה שראתה רק ארבעה ימים וקשה להיכנס להריון, כי זה רק מנהג, (ואולי על זה דיבר הרב שהבאת)  אבל זה לא מעשי. למעשה אשה נורמלית רואה בסביבות שבוע, ואין דרך להתיר לה

זה מה שאמרתי, שיהיה אפשר להקל לאשכנזיה לעשות כמו ספרדיה במקרה שזה מה שמונע ממנה להיכנס להריון

אבל כמו שאמרתי - זה לא מעשי. אני ספרדי ואני נשוי 13 שנה, ולא זכור לי מעולם שאשתי סמכה על הקולא הזאת למעשה.

בדרך כלל המחזור הרבה יותר ארוך. ואם קורה כתם, הוא קורה במהלך השבעה נקיים, ואז לא צריך לחכות בכלל

של הימים המיותרים. כל הימים שהוא השאיר הם מעיקר הדין לכל הדעות.

הערה לגבי חתימתך: מדוע שלא תביא גאולה לעולם?

כמה ימים קודם לכן, ולא 4-5 ימים, עד להפסק טהרה.

לחכות ימים מתחילת הדימום ולא מהתשמיש האחרון.

טיולים ונופשים משפחתיים

תחפושות משפחתיות

דיונים משפחתיים

קביעת אווירה מסוימת בשולחן שבת

בדיחות משפחתיות

וכן הלאה...

הילדים שלכם עוד די קטנים, אז זה הגיוני שעדיין אין לכם את ההרגשה הזו, אבל אולי זה הזמן להתחיל בהנחלת מסורות משפחתיות ולצאת לגיבושים משפחתיים שיתנו לכם את האווירה המשפחתית הזו... (עד שתגיעו לשלב שבו תשאלו את עצמכם לאן נעלמה הזוגיות בתוך המשפחה🤭)

בעיקרון אני חושבת שהסדר הזה, של בניית הזוגיות לפני בניית המשפחה - הוא האידאלי. כי כשיש זוגיות חזקה, גם המשפחה יכולה להיבנות טוב. וגם כשהמשפחה בנויה - הזוגיות עדיין במקום הראשון ככל האפשר.

אז סך הכול נראה לי שאתם במצב בסדר...

לי נפל האסימון הזה בילד ה3 ומשם ממש הרגשתי שינוי של התמקדות בילדים ואנחנו כתא משפחתי ובהתאם גם עשינו יותר חופשןת יחד ולא לחוד כזוג יצאנו ליותר מקומות בחגים עשינו פעילויות כמשפחה בחגים לא הרגשנו צורך להתארח

אז נראה באיזה ילד יפול לך האסימון אם את כבר ברביעי🤣

הילדים שלכם עדיין קטנים יחסית, אבל תחשבי למשל שכבר שולחן שבת שלכם מורכב מזוג הורים ו 4 ילדים, זה משמעותי אבל ככל שהם יגדלו ויתחילו שיחות איתם זה יהיה עוד יותר משמעותי.

ככל שיש עיסוקים משפחתיים כמו טיולים, הרגלים שלכם, משחקים משותפים הם יגבירו את התחושה המשפחתית ובהחלט יש וכדאי ליצור את זה.

ואשריכם ממש שאתם מרגישים זוג. זה ברכה 

חשוב לי להגיד שאנחנו הורים במלא מובן המילה

יוצאים עם הילדים

עשינו ליל הסדר בבית וגם שאר החגים בדר"כ בבית

אבל באמת הילדים עוד קטנים ופחות שותפים 

אפילו שמאד התרגשתי שהבן שלי אמר היום שרוצה השנה בליל הסדר בבית כי שנה שעברה היה כיף

כנראה סיפק להם המעט שהשתתפו והי מותאם להם.

והנחתם את דעתי... אז תודה

אני יכול לכתוב ספר על זה.

ואני חושב שאין כמעט משפחה שזה לא קורה אצלה

בעלך מתחיל לקרוא לך אמא ואת קוראת לו אבא...

"מי זה ומה הוא עושה פה"

וכבר יש לנו ילדים ב"ה...

אולי פשוט לא מתרגלים חחחח

פשוט לא מעכלת. אז אם לא מעכלת את זה קל וחומר שאת האמהות והילדים...

ומה אני עונה לעצמי? למי יש זמן לענות חחחחח

לא לזה התכוונתי

רק מאוד הגיוני שיש מחשבות ותהיות.

ובהחלט לוקח זמן לעכל שינויי חיים שכאלה

ואם אין לך זמן לענות אז רק מקווה שעסוקה בדברים טובים .... כנראה שאת אמא במשרה מלאה. לא? 😉

העיקר, שיהיה בהצלחה 

תתמקדי בחזרות ולימודים, השאר יהיה בסדר בדקה ה90.

גם ככה הוא ישכח עוד כמה פעמים ותכלס הפעם האחרונה שתצטרכי להזכיר לו תהיה רבע שעה אחרי שיצאת לבחינה. אז למה לטרוח לעשות את זה 1000 פעם עד אז?! 😉

עד גיל 3. עם כולם.

בפועל

את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים

אמצעי בגיל 4 חודשים

קטן בגיל חצי שנה.

גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.

אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.

זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות

בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה

זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..

כמה שיותר זמן. לדעתי עד גיל 3.

כמובן אם אמא פנויה בשבילו. (נפשית ומעשית) 

בלי להכניס את הילדים למסגרת.

הלוואי עלי עד גיל 3.

גם לילד שגודל בבית יש אינטרקציות חברתיות, עם אחים/ שכנים/ משפחה מורחבת. יש לילד את כל החיים לפתח עוד את הכישורים החברתיים האלה. בשלב כלכך ראשוני בחיים, הורים הרבה יותר חשובים לילד מחברה. יותר מזה לדעתי, ילדים שגודלים בבית, לומדים להעסיק את עצמם, לפתח יותר דימיון ולהיות יותר רגועים בהתפתחות שלהם. פחות תחרות, פחות הסחות דעת ויותר היכרות עם היכולות שלהם. (אני מדברת על ילדים ממוצעים שלא צריכים טיפולים מיוחדים)

בסוף מגיע הרגע שהם נכנסים לגן, אולי בהתחלה יקח להם זמן הסתגלות (ד"א, דוקא הילד שלי שכן היה במעון, לקח לו הכי הרבה זמן להסתגל לגן.) אבל בסוף הם ישתלבו וילמדו גם להסתדר בחברה. בזמן שהם כבר יותר בשלים וצריכים את זה.

מהתומכות בלהכניס מההתחלה ועד להיות בבית עד גיל חמש או שש.

אני הכנתי בגיל תשעה חודשים את כולם... אם יש אפשרות להישאר בבית בכיף, אין שום יתרון לשלוח מוקדם. אבל שוב, אם זה מתאים לך ולתינוק ואין עוד שיקולים מסביב.

גיסות לא חסינות מקנאה. גם לא אחיות. על ענייני כספים ועזרה, לא רואה סיבה לשתף אף אחד. בטח אם זה לא סימטרי. את לא אשמה שיש לך כמובן, ב"ה ושיהיה לבריאות, אבל אל תסמכי יותר מדי על אנשים סביבך שישמחו במה שיש לך ולהם לא

הלכה שהחפץ חיים מביא , לא להאמין לרכילות. ולא לקבל. וגם לא לשמוע. וגם, ללמד זכות.

נורא קשה אבל אין ספק שגם נורא שווה.  בהצלחה רבה.

לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.

איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?

בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.

תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.

אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.

בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת

כדאי להחליף.

בהצלחה עם הגיסות ובכלל. 

להיות פה אנונימיים

כדי לשתף בנוח דברים אישיים

הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆

קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה. 

כן יש בזה מן האמת

תודה הכנסת אותי לפרופורציות

ממש לקחתי את זה קשה אתמול 

רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב

לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך

לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים

בעיקר כי מקנאים

תמשיכי להיות טובה, נעימה ומאירת פנים.

זה יהיה לך הרבה יותר כיף ונעים מאשר לחשוב שהן רעות אלייך.

יכול להיות שמה ששמעת שזה לא מדויק, ולא באמת הן ככה.

בשביל מה להתבוסס בזה?