הכל התחיל מפעולה תמימה שאלכסנדר היה צריך להעביר היום
והוא החליטו להכניס בקטנה את הסיפור של ההינדיק, ואז הוא נכנס לענין הזה עד הסוף
אז בתור התחלה-אחת הבעיות הכי קשות בדור הגאולה היא הרתיעה מהשלמות...
הפחד להיות מושלם...
הפחד להיות "דוס"
העמלק של דורנו כמו ששמעתי באיזה שיעור שעמלק הוא כח השלילה
וזה בא דווקא בשיאים
מגיע העלייה לארץ ישראל העלייה השנייה קיבוץ גלויות! ציונות!ואז שבר
הם לא מסוגלים לשבור את המחסום האחרון ביחד עם ההתעלות העמלק מתגבר
מה אנחנו נהייה דתיים? מה אנחנו היהודי הגלותי עם הבקבוק יי"ש ביד?
לא אנחנו היהודי החדש!
הרתיעה מהשלמות, הפחד מלקיים את דבר ה' באמת
כאז כמו היום פריחה ענקית מי שמע אז שכל ילד דתי כמעט ילמד בישיבה תיכוניתך? בדור של ההורים שלנו(שלי שלכם זה אולי הסבים שלי זקנים) זה לא היה פשוט. כל אחד גם ממשיך לשנה שנתיים בישיבה\מכינה. פריחה בהתיישבות
אידיאלים מרקיעי שחקים
ושוב הרתיעה מהשלמות. מה אני אהיה דוס? אני אלמד גמרא מחוץ לשיעורים רח"ל?
אני אהיה עם כיפה גדולה? חס וחלילה! אני אפרום אותה!
"אבל אם אני אעשה את זה אני אצא דוס!"
עמלק!
פחד להיות דתי עד הסוף
הפחד להיות דוס.
"מה אתה אריאלניק?"
הפתרון הוא פשוט, והוא מגיע בשלב כלשהו, להראות לו (לציוני החילוני\לתיכוניסט המצוי)
שאפשר להיות דתי גבר, שזה שאתה דוס לא מונע ממך להיות אדם טוב ולהיות בדיוק כמוהו רק שומר מצוות.
זה לא לרדת לרמה שלו, זה לא להוריד את הדת, זה רק להגיע לקליפה ולהראות לו שאפשר לעקוף אותה.
<עד כאן זה רק ההקדמה>
טוב אז
פעם אחת נפל בן מלך אחד לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא "הינדיק", וצריך הוא לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק, וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאותו מזה, והיה המלך בצער גדול מזה, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאותו! והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל וגם כן גרר פירורים ועצמות, ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק! אמר לו: אני גם כן הינדיק! וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה. ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כותנות, ואמר החכם "ההינדיק" לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותונת? יכולים להיות לבוש כותונת, ואף על פי כן יהא הינדיק! כי במקום אחד ראיתי הינדיקעס לבושים בכותנות... ולבשו שניהם הכותונת, ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם גם מכנסים. ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו' עד שלבשו המכנסים, וכן עם שאר הבגדים. ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר אינך הינדיק?! אפשר לאכול כאדם ולהיות הינדיק! איז מען שוין קיין הינדיק נישט?! מען קען עסן און אויך זיין א הינדיק! ואכלו. ואחר כך אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן! וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי, וזה בחינת מה שאמרו רז"ל על הפסוק הנאמר בשלמה "ויחכם מכל האדם" אפילו מן השוטים, והנמשל מובן למבינים
שימו לב מה מפריע למלך? שהוא נפל לשגיעון? שהוא הינדיק? לא אלא שהוא יושב תחת השולחן וגורר חתיכות לחם!
וגם בפתרון עשיתי ניסוי על חניכים שלי רואים שהתוצאה הסופית היא שהבן של המלך נשאר לחשוב שהוא הינדיק רק מתנהג כמו בנאדם.
הרבה אנשים יגידו שזה בגלל ה"פאדיחות" שנגרמות למלך, אני אומר אחרת
ההינדיק יש לו תסמין הוא לא מסוגל לקבל את היותו בנאדם-היותו יהודי(כל יהודי חייב במצוות!) יש מניעה שגורמת לו לחשוב אני הינדיק!(אני יהודי חדש!אני לא דוס!), ולכן הפתרון הפשוט הוא להראות לו שאין בעיה בשמירת מצוות אין בעיה בלהיות דוס! תראה אתה הינדיק ובכל זאת אתה אוכל ליד השולחן-המהות שלך לא משתנת אתה רק עובד את ה' יותר טוב, ואז כשלמניעה של העמלק של ה"דוסים האלו" ה"גלותיים" אין תפיסה, אז אין לו גם סיבה לחשוב שהוא הינדיק! הרי אין בעיה בבני אדם תראה אתה מתנהג כמו בן אדם(המשפט באידיש שמשמעותו מה זה משנה אתה הינדיק תעשה את זה בתור הינדיק)
וברגע שהשלילה של בני האדם אינה קיימת אין שום קיום להינדיק, כי כל מהות האינדיק היא שלילת הבן אדם.
ולכן מעשה הרופא כן ריפא אותו לגמרי! הוא לא נשאר הינדיק, דרכו של הרופא היא ריפוי עד הסוף!(ולא כמו שרבים אומרים)
עד כאן הגיגי להיום
(הערה-זה לא שאין שינוי כשחילוני נהיה עובד ה' הוא כן משתנה,אבל הוא ישתנה מרצון ויבין שהשינוי הזה לא משמעותי וכדאיי)
