ב"ה
ואני מדגיש הידורים ולא חומרות, וההבדל הוא פשוט:
- הידורים זה בבחינת ומלכותו ברצון יקבלו עליהם, מקבלים אותם בשמחה מלאה ושמחים לקיימם.
- חומרות הם בבחינה קפה עליהם הר כגיגית והם עול הקשה מנשא.
בדיון הקודם הפריעו לי כמה נקודות כי הדברים הוצגו למעט ע"י דובלה כמין תחרות מי עושה יותר וצריך להבין שכל המקור להידורים אלו הם בדברי האר"י המוזכרים בהגדה של הרבי, שכל הנזהר בכל שהוא מחמץ בפסח נשמר משגגות. כך שכל המרבה הרי זה משובח.
כמובן שצריך להבדיל בין מנהג משפחתי לבין מנהג נפוץ ולהסתכל בצורה נכונה על הדברים.
מה שאסור זה לאכול חמץ ! אין איסור לאכול תבלינים, אבל בתבלינים כמה וכמה חששות:
- היצרנים כדי להגדיל את המשקל וגם לייבש יותר מהר משתמשים אם קמח, זה הסיבה למה כל השנה יש חשש מתולעים בתבלינים, התבלין כשלעצמו יכול להישאר שנים בלי ביקור של תולעת אחת ! וכאן גם עיצה, גם מי שאינו משתמש בתבלינים רצוי לקנות תבלינים אם השגחה מהודרת כשרים לפסח, הוא מקבל תבלין נקי ולא מתועש.
- פעם היה חשש של אחסון בשקי קמח, היום כמעט ולא קיים, עלות שקית חדשה יותר זולה מניקיון השקיות, אבל אף אחד אינו יכול להיות ערב שהמוכר השכונתי לא ישתמש בעת הצורך בשקית שהיה בו קמח אם אין השגחה צמודה אם עיניים פקוחות.
- אם זכור לכם לפני כמה שנים, היה בעיה במלח דק של העדה החרדית והודיעו לא להשתמש בו בפסח למרות החותמת והסיפור בקצרה כך:
בעל טחנת קמח קנה מכונות טחינה ("ואלסים") בזול מאוד מתחנת קמח שפשטה רגל ומכרם לאחר ניקיון יסודי וללא הכשרה כחדשות ליצרן של מלח. יצרן המלח קיבל הכשר העדה והתחיל לייצר. המשגיח בתחנת קמח לא קיבל "מתנה" מספיק שמנה לכבוד החג וכנקמה הלשין במשרדי העדה שהמכונות אינם חדשות ושימשו בגלגול הקודם לקמח ! שומו שמיים, ריצות בלאגן שלם וכו'.
כך שיש בסיס מוצק לא להשתמש בדברים תעשייתיים גם אם הכשר מעולה.
היום אין כמעט אנשים כאלו, אבל בדור הקודם, ר' איצה מתמיד וחלק מתלמידיו אכלו מצות רק בשני לילות הסדר ורק את הכזיתיים ההכרחיים, כי באמת החשש הכי גדול מחמץ זה במצות ולא במיץ תפוזים. וזה הנקודה השניה שהפריע לי על כך שמי שהוא כביכול התלוננן שהרב אשכנזי למצות שלו, האישיות מנקה היטב את המאפיה. השאלה האם אתם מוכנים לשלם את המחיר שהוא משלם על התענוג הזה. ניקיון כללי של המאפיה (באופן ספיישייל) עולה כסף. (ראה כתבה בבית משיח אחרון על עלות שחיטה מהודרת).
הסיבה שבבית הרב לנדא, מכינים את הכל מראש, היא גם מבוססת, תערובת חמץ מלפני פסח מתבטלת בשישים, באמצע פסח אינה מתבטלת אפילו באלף. כך שמי שמכין מראש ואם ח"ו התערב בתוך חמץ הוא בטל, מה שאין כן בתוך החג עצמו. אבל מצד שני לא ניתן להגיד שמי שאינו מכין מראש לא שומר על פסח כהלכתו ! והסיבה השניה היא שהביטול של ערב פסח גם מבטל אם יש תערובת, לכן יש הנהוגים לקנות הכל לפני החג, יותר מדוייק לפני הביטול.
שיהיה לכולם חג פסח כשר ושמח.
בפעם הראשונה שהכרתי פסח אם חב"ד, היינו כמה מקורבים שהתארחנו במשחות חב"דיות בפאריס.
בחו"ל המועד יצאנו מהבית הכנסת המפורסם ה-"17 רו דה רוזיא", בית כנסת שהתפללו בו שלושה אדמו"רי חב"ד, המהר"ש , הרש"ב והרבי, ועברנו ליד קונדיטוריה בהשגחת הרב רוטנברג, השגחה ברמה של העדה בארץ, וראינו בחלון ראווה שוקולדים של שמרלינג, היה חבל לנו לקלקל את כל ההידורים (היינו בני 16-18), עשינו כמה מטרים מעבר לחנות והסתכלנו אחד על השני, כשואלים מה יכול להיות חמץ בשוקולד בהשגחה מעולה ומהודרת, חזרנו לחנות וקנינו, לאחר אכילת קוביה אחת כל אחת שום הסתכלנו אחד על השני כאומרים איזה טיפשים אנחנו, בגלל 5 גר' שוקולד היצר ניצח אותנו !
אז לבטח לא אכלנו חמץ ולא חיללנו את החג, אבל למדנו על בשרינו שכך הוא דרכו של היצר, בתחילה הוא מפתה בדבר של מצוה (תענוג החג, כביכול) ואח"כ ביסודויות הוא מביא לעבוד עבודה זרה
