תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

קראתי אותו לראשונה כילד (כיתה ה' נראה לי?) והוא ממש מצא חן בעיניי.

חושבני שהרעיון העיקרי בספר הוא פחות המסרים הפילוסופיים – הגם שיש – אלא העולם המקסים והססגוני. זה יותר כמו להתבונן בציור במוזיאון. וכילד להיחשף לזה, בספר שחציו ירוק וחציו אדום, מתורגם בסגנון קצת מיושן, זה היה ממש נחמד.

למיטב זכרוני זה לא שהיה שם בסוף איזשהו פאנץ', זה יותר כמו אוסף של חוויות שכל אחת מהן היא עניין או מסר קטן.

מה אני אגיד, ספר מזויף. אבל הורס, ובכלל.

חוץ מהתחכמויות נחמדות פה ושם לא ממש הרגשתי רזוננס מיוחד.

נראה לי שזה קצת כמו Citizen Kane, מאוד מפורסם ואוונגרדי בזמנו ועשה הרבה רעש אבל פשוט כבר לא מדבר אל העכשיו. אולי איזה נדבך שכבר נבלע במגדל האנושות הצומח. כאילו, זה עניין אחד לכתוב ספר כזה בשנות החמישים. חתיכת עניין. כל הקטע של הניכור, הבדידות. קצת אווירה של "הזר", קצת נוּאַר אופייני. הסדקים שמתחילים להיווצר בחברה המודרנית, אולי גם האווירה שאחרי המלחמה. וכל הרעיון של מרד נעורים. מתאר לעצמי שזה היה משהו־משהו בזמנו.

אבל ביחס אל העכשיו לדעתי המרד הפך לקלישאה, "הנודד־הבודד" הנמצא במרחבים הלימינליים בין העולם הבורגני לבין התפוררותו, האתיקה ההומניסטית הקוראת תיגר כו'... נדוש, לא כזה רומנטי, מדיף צחנה. העולם התת־קרקעי המסתורי, כבר לא כזה מסתורי, כי הוא חשוף לעיני כל באינטרנט, וככזה די קלישאה כשתופשים אותו בשלמותו. גם ה"teenager angst" הזה של "אף־אחד לא מבין אותי" "כולם מזויפים" לדעתי הולך ומאבד מהקסם שלו לטובת סדרי חשיבה אחרים, הייתי אומר שהחברה נמצאת בשלב קצת ריאקציונרי שקצת נמאס לה מבלבולי שכל בסגנון ורואים תחייה של ערכים כמו לאומיות, שמרנות, עניין בדת כו'.

גם כל הניתוחים הספרותיים ה"מקצועיים" לדעתי מה־זה מפספסים את הפואנטה, מרגישים מזויפים ומזופתים. או משהו כזה.

ולא בטוחה, שנפשית, דברים השתנו כל כך.

ואגב, המחבר עצמו סבל, כך התרשמתי, מנפש לא חלקה, אולי מעצבות..

קראתי גם סיפורים שלו, בדרך כלל הרבה פסימיות. די מדכא. אבל כתוב

טוב. מחוספס כזה. אהבתי.

תמשיך עם הרשימה שלי, אם אתה רוצה ונראה איך תתרשם.

כאילו המחבר מנסה להיות אותנטי בכח

עכשיו אפשר להתחיל לדון איך זה בדיוק מדבר על הנוער שמנסה בכוח לשחק אותה אותנטי או משהו... אבל א' לא נראה לי שזאת הכוונה וזה כבר למתוח קצת את החבל

ב' די מיושן ובימינו הגישה לסוגיה היא מכיוונים אחרים לדעתי

אם תקרא את הסיפורים שלו, תראה.

זה באמת ספר לנוער אולי יותר. לא יודעת.

לבנים מותר לקרוא?

"יש גם ספרים המתאימים יותר לבנות. מי שרוצה באישי. (לפחות ספר אחד שעולה כרגע בזכרוני)."

והיא רוצה לשמור על הבנים הצדיקים בפורום שלא יקראו אותם.

זו כוונה יפה אבל במציאות נראה לי שכל אחד שומר על עצמו

שוב, לא דעתי ולא חושבת ככה

אבל אני לא רוצה להמליץ על חומר שלא מתאים לבנים וברור מדוע.

לבנות? תלוי בגיל, בפתיחות (לטוב ולמוטב) וכו'.

אגב, לא מדובר בחומר אירוטי , חס וחלילה. ובכל זאת....

גם "אל תגעו בזמיר" הוא לא כל כך "נקי", במובן מסויים, אבל אחרת. נתתי אותו

1. לבנים אחרי גיל מסויים, כי הרגשתי שאפשר. אולי טעיתי.

יש כאלה שמגיעים כקוראים לספר ויש כאלה שמגיעים כמבקרי ספרות. עם עין ביקורתית וזכוכית מגדלת רחבה מלאה במושגים, השוואות ופרספקטיבות שחלקן סתם פרפורמטיביות.

עם כאלה דרישות יהיה קשה להתחבר לאינטימיות שבסיפור.

קל לפספס את העובדה שהולדן הוא בסך הכל נער צעיר עצוב שיושב בבית חולים לחולי נפש ומספר את הסיפור שלו. זה לא מניפסט שבא לפתור את בעיות העולם במאה ה-21

מותר לא לחבב את הספר גם אני לא רותקתי ממנו אבל הביקורות שלנו אומרות יותר עלינו מאשר על מושא הביקורת.

אם התחלתי להגיב כאן כבר אמשיך פה

לגבי האזרח קיין הגדולה והחידוש שלו היו בצורניות ולא בסיפור או ברגש. אי אפשר להשוות פריצת דרך צורנית לרגשית. בדידות לא השתנתה כי יש אינטרנט ורשתות חברתיות (ההפך)

מרסו (בזר) הוא ניהליסט אדיש שאין יותר הפוך מהולדן בהקשר הזה. אבסורד ניליסטי מול נער אבוד מרוב רגש אחרי שאמא שלו נפטרה. מרסו אדיש לזה שאמא שלו מתה זה לא מעניין אותו. הולדן מרגיש יותר מדי.

מרסו מתנתק הולדן מתחנן להתחבר.

נואר ומרחבים למינליים זה בכלל נחמד במיוחד בסרטון טיקטוק עכשיו בואו נעביר לילה קפוא לבד ברחובות ניו יורק.

להשוות את זה זה כמו לדבר על טקסי של סקורסזה ולומר מה הביג דיל של הסרט היום אפשר להזמין מונית באפליקציה ברגע.

לסיכום טכניקה אפשר להעתיק רגש לא, רשימת המושגים שהוא ציין היא דווקא ההוכחה לרלוונטיות.

כל החיפוש והריאקציה היא תגובה בדיוק למה שהולדן הרגיש אין הוכחה טובה יותר לרלוונטיות שלו להיום.

הנאה מספר או כשרון כתיבה הם לא מדד לרלוונטיות של נושא.

לא צריך להפוך את התפסן למשהו שהוא מעולם לא התיימר להיות

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.