בחנויות

יש עכשיו את ה4 ב100. מבצע גאוני!! קניתי 8 ספרים,
והמלצה חמה - "בלי לומר שלום" , ספר מתח מעולה..

קניתי 4 בינתיים, ואני מתכננת לקנות עוד 4.

הוא באמת ספר מרתק, טיפה מזכיר את הרלן קובן, אבל יותר טוב מהספרים שלו.

מהספרים שקניתי במבצע דווקא הכי אהבתי את "תולדות האהבה".

כל הספר היה פרי דמיונו הקודח? החבר שלו זה היה בעצם חלק מהמחלה שלו?

(הכי כיף לקרוא ספרים של אמריקאים ולשמוע שם על ישראלים)

הגזמת...

כן. לא הכל היה פרי דמיונו, אבל החלק הזה כן.

בד"כ אני קוראת מה שכתוב מאחורה, שואלת את הספרנית וחברות. וכמובן יש עדיפות לספרים שאני מכירה את הסופר שלהם.

זה בערך מה שקובע בד"כ..

אני לא מושפעת בד"כ מפרסום, אלא אם כן זה של סופר שאני מכירה ספרים טובים שול, ואז אני אחפש את הספר המסויים הזה בספריה.

גם אם אני מקבת המלצה, אני בד"כ בודקת- קוראת מאחורה וכו'.

בצורה שתעניין אותי.
או המלצה של חברות.

בע"ה

אבל העיקר, כמו שפלספנית אמרה,שי'היו נקי'ים..

אבל בספריה שלנו אין כמעט ספרים \מבואס\

לפעמים מהמלצות של חברים או המלצות בעיתונים....

אני בודקת בסיפריונת שלנו ובוחרת לפי התקציר ומראה הספר אבל בד"כ אני פשוט לוקחת מה שיש ושלא קראתי...

ראיתי שכולם מקפיצים דברים משנת התרפפו אז הייתי חייב גם...

בעיתונים וכו'?

לפי המלצות מחברות,לפעמים המלצות של הספרן/נית בסיפריה, או כי סתם ראיתי והתקציר

מאחורה נשמע סבבה..

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.