ואני ובעלי החלטנו שכל הסכום שהגיע אלינו יהיה לילדים לעוד כמה שנים...
אנחנו חושבים אולי לשים את הכסף בפיקדון אבל קצת חוששים מהצעד הזה.. אשמח לעצות והמלצות בעניין... תודה 
ואני ובעלי החלטנו שכל הסכום שהגיע אלינו יהיה לילדים לעוד כמה שנים...
אנחנו חושבים אולי לשים את הכסף בפיקדון אבל קצת חוששים מהצעד הזה.. אשמח לעצות והמלצות בעניין... תודה 
אנחנו גם שומרים את ה- לא זוכרת איך קוראים לזה, הסכום שמגיע פר ילד כל חודש- בחשבון נפרד. וכשהילדים יגדלו הם יקבלו את זה. (למרות שחישבתי שזה לא כזה הרבה. עד גיל 20 יהיה לילד בערך 30,000. נראה לי שאפילו לחתונה זה לא מספיק.... אבן אין ספק שזה יהיה נחמד מאד)
עדיף לכם לקנות אג"ח ממשלתיות - הן נותנות תשואה של משהו כמו 2% בשנה שזה כפול בערך ממה שתקבלו על הפיקדון הכי טוב שתמצאו.
כמובן שבהנחה שמדינת ישראל לא תפשוט רגל, אז הכסף שלכם יהיה בטוח.
אתם גם יכולים לקחת סיכון קטן בזה שבנק גדול (לאומי, פועלים, מזרחי) לא יפשוט רגל - ולקנות אג"חים שלו. זה יכול לתת לכם בין 3-4% בשנה. (וגם מקבלים בד"כ דיבידנדים פעם בשנה בסכום של כמה אחוזים מהסכום שהושקע).
אם הבנק לא פושט רגל - מה שסביר להניח שלא יקרה כי מן הסתם המדינה תתערב - אז התשואה מובטחת.
אפשר גם לקנות אג"חים יותר מסוכנים אבל עם תשואות הרבה יותר גבוהות - אבל שוב, הסיכון גדל בהתאמה.
בקיצור, מציע לכם לדבר עם יועץ ההשקעות של הבנק (זה אמור להיות בחינם).
הבהרה: זו רק הצעה ואני לא לוקח כאן אחריות על שום דבר.
הוא אמר שם שאם ההשקעה היא לטווח הרחוק (לא פחות מ-10 שנים) אז הכי משתלם להשקיע בתעודות סל כי בטווח הרחוק כמעט אף פעם לא תפסידו מזה, וזה נותן בממוצע תשואה של כ-10% לשנה. זה השקעה עם יותר סיכון, אבל אם אתם יודעים בוודאות שב-10 השנים הקרובות לפחות תוכלו להסתדר בלי הכסף הזה, אז זה הכי משתלם ורוב הסיכויים שתרוויחו עליו ככה הכי יפה. (אם זה לפחות זמן- עדיף בהרבה להשקיע במשהו יותר בטוח, הציעו כאן כמה הצעות טובות).
[אני רק מצטטת את מה שהוא אמר, לא מבינה בזה יותר מזה].
בהצלחה!
אבל אולי זה נכון.
בכל מקרה, יש לקחת בחשבון שעל כל רווח שעושים בשוק ההון (וזה כולל גם את מה שאני כתבתי על אג"חים) - 25% הולכים לקופת המדינה...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות