לא טוב ולא בריא, מאריך בלי תוחלת את ימי השישי, גורם לכולם להגיע עייפים ורעבים לשולחן השבת (כמה פע' את יכולה לפתוח שולחן ביום שישי? ) אצלי הם לא מסוגלים להירדם לשנת צהרים, רק בערב ליל הסדר אנחנו מתעקשים איתם על זה, וגם אז זה שלוש שעות של שכיבה ושעה אחת של שינה במקרה הטוב...

שבתות אחה"צ מתמשכות בלי סוף... מוצ"ש יוצא כ"כ מאוחר שכולם עייפים ביום ראשון בבוקר...

וכצ'ופר לילות שבת ( או לילות שבת של חורף..)  שזה הזמן הכי כייף בעולם הופכים לקצרים נורא... 

וזה כמובן בלי להתייחס לימות החול על שקיעותיהם המאוחרות שאינן מאפשרות השכבה מוקדמת של הקטנים יותר... הם פשוט לא נרדמים.

שעון קיץ=המצאה מרושעת ולא טבעית.

סיוט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את ממש צודקת...

אבל עכשיו אני מרגישה אמא הרבה יותר מנוסה (חחח. הלוואי...), אני מקווה שלא תהיה בעיה , אם אדאג לחדר חשוך ותריסים סגורים ושאר "אווירת לילה"...

דבר שהוא כן נחמד בשעון קיץ, לדעתי, זה עוד חצי שעה- שעה של אור יום. הורים כמוני שמוצאים את הילדים ב4 מהגן, בכלל לא יוצאים עם הילדים לגינה חוץ מבשבת, אז יהיה נחמד לצאת איתם קצת... וכמובן שבתות ארוכות, שאני ממש אוהבת!

משכיבים את הילדים לצהרים ובא לציון גואל

בקשר לשבת הארוכה אני מספיק ב"ה        ה   כ   ל 

ילדים תפילה לימוד אישה סעודות כתיקונן שנ"צ ואפילו לבקר חברים/משפחה 

קיצר ת ע נ ו ג

ולא מבינים איך אנשים אחרים חיים,

ואז יש לנו יום שישי רגוע בדיוק באורך הנכון להספיק הכל ולנוח, ליל שבת (עם אור בחוץ...) בנחת, ושבת ארוכה (האמת, לפעמים קצת יותר מידי, תלוי בכח שיש להשקיע)

ואני אוהבת שיש המון אור בחוץ בערב, אז מצידי - אפשר להמשיך את הסידור גם לחורף

בין יום שישי שבת צהרים וכו'

הבעיה זה אחר כך שליל שבת ממש מאוחר 

ושבת בצהרים ארוכה ובלתי נגמרת

משנה שעברה זכורות לי השעות האלו כסיוט עולמי!!!!

גם יום שישי לא קצר מדי וגם מוצאי שבת נורמלי.

השבת, אחרי החלפת השעון, מוצאי שבת כבר יוצא מאוחר מדי.

ומה שמעצבן עכיו אחרי החלפת השעון זה שקשה לקום בבקרים. גם לילדים וגם לנו.

ובערב לעומת זאת לא מספיק עייפים כי יש עדיין אור.

בקיצור מעצבן כל תזוזות השעון האלה. לדעתי זה סתם עושה בלאגן.

הדבר שכן היה טוב שבת זו על שבת קודמת זה אחרי צהרים-

שלא מתעוררים לתוך סעודה שלישית

אבל מה אני יכול לעשות ?

משמעותי, ותמיד תמיד עייפים.

גם להשכיב לישון ב7 כשבחוץ עוד אור זה לא כ"כ קל.

אהבתי את זה שהאריכו ועד אמצע חשוון 5-6 היו שעות של תחילת החושך ולא הרגשה של אמצע הלילה.

כרגע עוד סביר כשהשקיעה ב-7, בשיא הקיץ תמיד הרבה יותר קשה.

בשבילי האידיאלי זה ששקיעה בסביבות 6- 6.5, אלה הימים בשנה שאני הכי אוהבת, באמצע כזה החושך לא מתחיל מוקדם מידי ולא מאוחר מידי, הלוואי שהיה אפשרי ככה רוב השנה (חולם)

שבתות וחגים, כשאנחנו בבית מאוד משתדלים לקבל שבת מוקדם ובחגים כשזה אפשרי (יש חגים שבעייתי לקבל מוקדם כמו שבועות).

כשהולכים להורים מאוד קשה עם הילדים במיוחד עם אלה שערניים מידי בצהריים בשביל לנוח אבל אחרי 8 הם כבר עברו את השעה שלהם. מצד שני התדירות של שבתות אצל ההורים פחתה מאוד בשנה האחרונה.

שבת אחה"צ, משכנעים אותם לנוח, לא תמיד בהצלחה  מי שישן מרוויח להישאר עד מוצ"ש וללמוד עם אבא באבות ובנים מי שלא ועוד בגיל שאפשר לוותר לו על הבדלה משכיבים עוד לפני ששבת יצאה.

פשוט למדתי שהקיטורים עליו ממש יעזרו לי כמו לקטר על הגשם ביום של אירוע בחוץ או על חמה שיוצאת מנרתיקה בל"ג בעומר..

מה עושים?

משחקים בחוץ- מרפסת/ חצר/ למטה- עד כלות הנפש

אוכלים ארוחת ערב משביעה- בעוד היום גדול- 6:00

מאפילים חלקית (תריסים עם חורים) החל מהשעה 6:30.

מקלחות, בקבוקים ולמיטה.

הגדולה יותר מנצלת עוד שעה וחצי במשחק עם פיג'מה, קריאת ספרים וכד', בשעה 8:00 כבר חשוך.

מה יהיה בהמשך? נראה..

ומי שרעב- מצליח לאכול משהו קליל- קורפלקס עם חלב, פריכיות מרוחות,  מקלות ירקות וכד'..

הרבה רשמו פה שהן משכיבות את הילדים באזור 7.

באיזה גיל מדובר???

הבן שלי בן 3 ומעולם לא הלך לישון בשעות כאלו.....

הוא עוד ישן צהרים (אין מצב שלא) ואנחנו מעודדים את זה כדי שיהיה יותר עם בעלי ואיתי אי"ה, שאני אמצא עבודה.

בכל מקרה בשעון קיץ, הכי נח זה להרגיל לשינה בצהרים כל יום כי חם בחוץ ואי אפשר לצאת לגן שעשועים לפני 18:00 וגם זה איכשהוא. כך שהכי נח שישנו צהריים (פותר את בעיית שבת).

הבן שלי הולך לישון ב-21:00 (הוא ישן בצהריים שעה ושלושת גבעי- שעתיים).

בחורף הייתי משכיבה אותם ב6 וחצי.

אתמול הקטן נרדם ב6 וחצי רגיל אבל הגדול  התעקש שיש אור (אפילו שסגרתי תריסים) ולא היה  מוכן להירדם....

אצלנו הגדול לא ישן בצהריים.

אז הוא ילך לישון בערב מוקדם.

זה הגיל הבעייתי.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....